 |
"לייט" שהוא משמין? ויטמינים שאינם מוסיפים בריאות? "פרווה" שמכיל חלב? יש דבר כזה. אף שלאריזות מוצרי המזון - ולפירוט הערכים התזונתיים שעליהן - יש חלק נכבד בהחלטת הקנייה, היצרניות והמשווקות מדגישות לעתים פרטים מסוימים, ומצניעות את האמת המלאה והמורכבת. הנה כמה דוגמאות: לא כל לייט הוא קליל. אחד ממוצרי הפופקורן הפופולריים הוא הפופקורן למיקרוגל "הוטפופ", שמיובא עלידי חברת ליימן שליסל. למוצר שתי גרסאות: גרסה רגילה וגרסת "לייט". הקונה הלא-מודע מניח שגרסת הלייט תהיה לא רק מופחתת שומן, אלא גם מופחתת קלוריות. אלא שבאופן משונה,המצב דווקא הפוך: כמות הקלוריות במוצר הפופקורן הרגיל עומדת על 395 קלוריות ל-100 גרם , בעוד שבמוצר הלייט כמות הקלוריות גבוהה מעט יותר- 406 קלוריות ל-100 גרם. במילים פשוטות, גרסת הלייט משמינה יותר מהגרסה הרגילה. לזכות ה"לייט", עומד הבדל בכמות השומן בין שני המוצרים: בעוד שהגרסה הרגילה מכילה 21 גרם שומן ל-100 גרם מוצר, גרסת ה"לייט" מכילה שליש- 7 גרמים שומן בלבד.על-פי התקן,מוצר יוגדר כלייט אם הוא מכיל שליש מכמות החומר המופחת (שומן, סוכר), ובדרישה זו הוטפופ עומד. אלא שהצרכן נוטה להקיש מכך, שגם כמות הקלוריות תהיה קטנה יותר. דיאטנים מתריעים מפני התופעה זה כמה זמן:"' לייט' אומר שבמוצר יש פחות שומן ביחס למוצר רגיל", אומרת מיכל גילאון, דיאטנית קלינית ב שירותי בריאות כללית, "השומן טעים לנו, מאחר שהוא יוצר תחושה חלקה בפה ותחושת הנאה מהאוכל. הרבה פעמים, חברות משתמשות בסוגים של עמילנים כדי לחקות את ההרגשה השומנית, אז יכול להיות באמת שמצד אחד יהיה במוצר פחות שומן, אבל סך
הקלוריות יהיה דומה למוצר המקורי או אפילו גבוה יותר". מליימן שליסל נמסר בתגובה: "בפופקורן הרגיל יש תוספת של שומן, שנועדה לגרום לגרעינים להתבקע. בגרסת הלייט מופחתת כמות השומן ב-66%, כך שבאותם 100 גרם יש יותר גרעינים ויותר פחמימות. על הפחתה של 66% בשיעור השומן, יש תוספת שולית של קלוריות, וזה היתרון במוצר הלייט". אותו בלבול (בקרב הצרכנים לפחות) קיים לגבי מוצרים שעליהם מצוין "ללא סוכר" או "ללא תוספת סוכר". חלק מהמוצרים האלה יכולים להכיל אותה כמות קלוריות כמו במוצר הרגיל. גילאון: "שוקולד ללא סוכר או ופלים ועוגיות ללא סוכר מכילים כמות קלוריות גבוהה יחסית. גם לסוכרתיים לא כל המוצרים הללו מתאימים. זה יותר לבריאות השן, למניעת עששת". הסיבה , לפי גילאון, היא שבשוקולד ללא סוכר משתמשים בסוכרים רב-כהליים כמ סורביטול ומלטיטול, המכילים כמות דומה של פחמימות וקלוריות כמו הסוכר הרגיל, כך שאכילת שורת קוביות של שוקולד רגיל,או של שוקולד ללא סוכר, אינה מהווה הבדל משמעותי. ד"ר שרה קפלן, הדיאטנית הראשית של קופת החולים מאוחדת, מחלקת את הממתיקים המלאכותיים לממתיקים חסרי ערך קלורי, כמו סכרין, אסולפם K, ציקלמט ואספרטיים. לעומתם, קיימים ממתיקים אלכוהוליים בעלי ערך קלורי, כמו לקטיטול, סורביטול, מלטיטול או קסליטול. "לעתים כתוב על מוצר שאינו מכיל סוכר או שהוא דל סוכר, והכוונה היא רק שהוא דל סוכרוז", אומרת ד"ר קפלן. "בפועל, המוצר מכיל סוכרים זהים אחרים". במקום סוכר,יכולים להופיע במוצר מלטוז, פרוקטוז, דקסטרוז, מולסה, סירופ תירס ואפילו דבש - כולם סוכרים בעלי תכולה קלורית זהה לסוכרוז.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
שוקולד "פרווה"
|
|
 |
 |
 |
 |
|
כוננות ספיגה
|
 |
|
 |
 |
 |
|
באופן דומה,לא כל מוצר "פרווה" נעדר חלב לחלוטין.הצרכנים יוצאים אמנם מנקודת הנחה שהכיתוב "פרווה" על מוצרים משמעו שהמוצר אינו מכיל כלל שרידי חלב, באופן שהופך אותו לבטוח גם לצרכנים אלרגיים לחלב. אלא שהניסיון בשטח - שני מקרים שאירעו באחרונה במוצרים של חברת עלית - מלמד שיש פער בין ההגדרה מטעמי כשרות ל"פרווה", לדרישה הבריאותית שמוצר יהיה נעדר לחלוטין שרידי חלב. במקרה הראשון, המוצר "פונדו שוקולד" של עלית, שהוגדר כ"פרווה", הכיל שרידי חלב. במקרה השני, ופלים פרווה מתוצרת החברה, שיוצרו בתאריכים מסוימים, הכילו שרידי חלב, מה שיצר תגובות אלרגיות אצל ילדה רגישה לחלב, שצרכה את הוופלים. נגד עלית הוגשה תביעה בעניין, ורק בעקבות המקרים הללו פרסם משרד הבריאות הבהרה, שלפיה "לצרכנים שיש להם בעיה בריאותית המקשה על צריכת מזונות מסוימים, מומלץ לצרוך מזון ייעודי כדי למנוע פגיעה במצבם ".
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
וופלים של עלית
|
|
 |
 |
 |
 |
|
עניין של תדמית
|
 |
|
 |
 |
 |
|
מעלית נמסר בתגובה: "עלית בחנה את נחיצות ההורדה של הוופלים מהמדפים, אולם כיוון שלא נמצא אשרור להימצאות סוכר חלב בוופלים הנוספים מאותו יום ייצור, וגם לא בבדיקות שבוצעו ביום הייצור, הוחלט שלא להוריד את המוצר מהמדפים. טרם הגיע לידינו כתב התביעה, וכשנקבל נלמד אותו ונגיב בהתאם". יש לציין, כי על פונדו השוקולד של עלית מופיע היום הכיתוב: "לרגישים לחלב - מיוצר בקו שהוכשר לפרווה לאחר ייצור חלבי". במקביל מתברר כי ויטמינים המוספים למזונות אינם נספגים תמיד בגוף. בשוק קיימת מגמה הולכת וגוברת להוסיף ויטמינים למוצרי מזון, כביכול כדי להעלות את ערכם התזונתי. בפועל, לדברי דיאטנים, הוספת ויטמינים נועדה לרוב לשוות למוצר תדמית של מוצר בריאות, בעיקר כשמדובר במוצר לילדים, אולם בסופו של דבר יש לשאוף לצרוך ויטמינים בצורתם הטבעית, מהמזון עצמו, ולא כאלה שהוספו לו באופן מלאכותי. הדבר נכון גם לגבי ברזל: כאשר הוא מוסף לחטיף דגנים עתיר סיבים תזונתיים, שמפריעים לספיגה, ספיגת הברזל תהיה חלקית ביותר. |  |  |  |  | |
|