 |
/images/archive/gallery/124/033.jpg יוסי בכר
 |
|
|
|
|
| החודשים הקרובים יעמדו בסימן הרפורמה של ועדת בכר. אם תעבור את המכשולים, צפויה הרפורמה לחולל מהפכה בשוק ההון המקומי |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
אמיר אייזנברג
29/9/2004 10:46 |
|
|
|
|
|
|
|
זהו. בקרוב תחלוף לה תקופת "אחרי החגים" והסקטור העסקי ישוב מהחופשה, יפשיל שרווליו וייצא לשנה דרמטית ומעניינת. אם בשוק ההון עסקינן, הרי שייתכן שנהיה עדים לשנה שתסומן כשנה היסטורית הודות למהפכים הגדולים הצפויים בשוק זה מכמה וכמה היבטים.
אין ספק,כי השינוי הגדול מכולם הצפוי בשוק ההון הישראלי הוא יישום ההמלצות של ועדת בכר,שבראשה עמד ד"ר יוסי בכר,מנכ"ל משרד האוצר. אם וכאשר תיושם הרפורמה, היא אמורה לשים בהדרגה קץ לשלטון הבלתי
מעורער של הבנקים במערכת הפיננסית בישראל. הבנקים מואשמים פעם אחר פעם בקרטל בגלל שליטתם המוחלטת בכיס שלנו, הלקוחות.
הם נותנים לנו אשראי, אצלם אנחנו חוסכים בפקדונות ובתוכניות חיסכון, הם מעניקים לנו משכנתאות, הם מנהלים את מרבית ההנפקות בשוק ההון, הם חולשים על ניהול ההשקעות שלנו בקופות הגמל ובקרנות הנאמנות, והם גם בעלי מניות בחברות הביטוח הגדולות. ועדת בכר רוצה לשים קץ לריכוזיות הזו, ולשם כך היא גיבשה את המלצותיה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
מהירי התגובה יזכו
|
|
|
 |
|
|
|
פרסום המלצות הוועדה מתעכב, ולמרות שהיו אמורות להתפרסם עד סוף יולי,הרי שהן נדחות פעם אחר פעם מנימוקים שונים.בשבועות האחרונים הגבירו הבנקים הגדולים את לחציהם על ראש הממשלה, שר האוצר ושאר מקבלי ההחלטות, מתוך כוונה לנסות ולהמתיק את הגלולה עד כמה שניתן לקראת הדקה ה-90.
כך או כך,אם נשים לרגע בצד את הספקנים שסבורים שדוח ועדת בכר יהפוך לחתיכת נייר חסרת ערך ושום רפורמה לא תיושם במשק הישראלי לעולם, הרי שאם בכל זאת יחל מהלך של יישום הרפורמה - והסבירות נוטה לתרחיש הזה - הרי שמדובר במהפכה של ממש. ברגע שיפורסמו ההמלצות והן ייכנסו לתוקפן ויאומצו כחוק,יחל מרוץ שדים,שמהירי התגובה והפיקחים יידעו לתפוס בו מקום אסטרטגי חשוב, ולקדם משמעותית את מעמדם על המפה הפיננסית החדשה שתיווצר בישראל בשנים הקרובות.
למה אנחנו מתכוונים? ברמה העקרונית, המהלך החשוב ביותר שתכתיב הרפורמה הקרובה יהיה אילוץ הבנקים למכור את אחזקותיהם בקופות הגמל ובקרנות הנאמנות. אמנם יינתנו להם פרקי זמן של 4-3 שנים לבצע זאת,אך היות שהרפורמה מבטיחה להם גם "סוכריה" - הם יוכלו להתחיל לשווק מוצרי ביטוח ברגע שייפרדו מהקופות ומהקרנות - סביר להניח שהבנקים לא יחכו יותר מדי.
כפי שפורסם השבוע במעריב, כבר בשבועות האחרונים, כשנוסח המלצות הוועדה כבר הודלף לתקשורת, החלו בתי-השקעות פרטיים וחברות ביטוח לרחרח סביב הבנקים ולבדוק אפשרות להסתער על ה"לחמניות הלוהטות" ברגע שהן יוצאות מן התנור. קבוצות גדולות של קרנות נאמנות, כדוגמת להק ופקן (מקבוצת הפועלים), פיא ופסגות (לאומי), וחברות הניהול של קופות הגמל הגדולות (בעיקר חברות הניהול של קופות הגמל של הפועלים, לאומי ודיסקונט, החולשות על הקופות הגדולות במשק: גדיש, עצמה ותמר) - הכל יעמוד למכירה.
הספקנים טוענים, כי היות שהשווי של חברות הניהול של קופות הגמל הבנקאיות הוערך לאחרונה במיליארדי שקלים, מדובר בנטל כספי גדול, וספק רב אם גופים רבים יהיו מסוגלים ליטול על עצמם התחייבויות כאלה ולבצע את הרכישות. עם זאת, צריך לזכור שני דברים: ראשית, לכל סחורה יש מחיר, ולבסוף הבנקים ייאלצו למכור את הקופות למרבה במחיר, גם אם יהיה מדובר במחיר נמוך ממה שהם מעריכים כיום את הקופות. שנית,שם בחוץ ממתינים להם משקיעים בינלאומיים, בתי-השקעות רבי עוצמה, שחלקם רמזו על נכונותם להיכנס להשקעות בשוק ההון הישראלי, במיוחד על רקע הרפורמה המבורכת בעיניהם, שתהפוך את השוק הישראלי לדומה יותר לשווקים שהם מכירים בארצות הברית ובאירופה.
ההשתתפות של גופים כמו AIG, מריל לינץ' ושמרוק במכרז האחרון על רכישת קרנות הפנסיה החדשות מידי הקרנות הוותיקות, כמו גם העיסקה הטרייה לרכישת 50% מבית-ההשקעות מגדל שוקי הון על-ידי ביר סטרנס האמריקני והתייצבות של מספר גורמים מחו"ל למכרז לרכישת בנק דיסקונט - מעידים בהחלט על התעניינות של המשקיעים הבינלאומיים בהגברת קצב ההשקעות שלהם במשק הישראלי.
לכן, אנו סבורים שהשנה הקרובה עשויה להיות שנה של קניות. זהות הקונים שיזכו בנכסים היקרים היא שתכתיב את מבנה המפה הפיננסית החדשה של ישראל. בדיוק כפי שחברת מנורה רכשה את מבטחים החדשה והקפיצה מאוד את מעמדה בשוק הביטוח, כך יזנק מעמדם ויתעצם כוחם של הגופים שירכשו את החברות הגדולות לניהול קופות הגמל וקרנות הנאמנות.מנהל של חברת ביטוח או של בית-השקעות שייוותר מחוץ למשחק יפסיד הרבה נקודות, וגם אם יאמר לתקשורת שהוא לא קונה בכל מחיר ושהעיסקאות מתבצעות במחירים מופקעים - הרי שסביר להניח שהוא יאכל את הכובע. הוא ימצא את עצמו בעמדת נחיתות מול גופים שהולכים ומתחזקים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
סופרמרקט פיננסי
|
|
|
|
|
|
|
ההערכה שלנו היא שהמשקיעים הבינלאומיים אכן יגיעו לכאן כדי לרכוש חלק מהגופים הללו, בין אם באופן עצמאי ובין אם על ידי חבירה לגורמים ישראליים,אך אין ספק שהנהנות העיקריות מרפורמת בכר יהיו חברות הביטוח. אלה ייכנסו במלוא העוצמה, ויש להן היכולות הפיננסיות לעשות זאת, אל תחום קופות הגמל וקרנות הנאמנות ויוכלו להגשים את הפנטזיה הרטובה שלהן - הפיכתן לסופרמרקט למוצרים פיננסיים - במהירות גבוהה מהצפוי.
כבר שנים מנהלי חברות הביטוח מדברים על הרחבת הפעילות בשוק ההון ועל זה שצרכן הביטוח של שנות האלפיים הוא למעשה צרכן של מוצרים פיננסיים מגוונים, ויש להציע לו הכל: החל בביטוח חיים וקרן פנסיה, דרך קופות גמל וקרנות השתלמות וכלה במוצרים פיננסיים מתקדמים שנסחרים בבורסה. הרכישה הזו בהחלט תגדיל את סל המוצרים של חברות הביטוח.
מי שישקיף מהצד הם בתי-ההשקעות הפרטיים (אקסלנס-נשואה, כלל פיננסים, מיטב, אי.בי.אי), אף שהם רוצים לחזק באמת את כוחם, הם יצטרכו להתמודד על החברות הגדולות ביותר, מה שיחייב אותם לחבור לגופים נוספים מהשוק המקומי או הבינלאומי. אין ספק - יהיה מעניין.
הבנקים, לעומת זאת, יהפכו לסופרמרקטים פיננסיים שישווקו מוצרים של אחרים. במקום שיועץ ההשקעות ימליץ לכם לפתוח קופת גמל של הבנק שבו הוא מועסק וגם לרכוש קרנות נאמנות של אותו הבנק, הוא יתחיל לקיים סוף-סוף את הוראות החוק, המחייבות אותו להמליץ לכם על מוצרים פיננסיים על בסיס שיקולים מקצועיים גרידא. היות שלא יהיה לו אינטרס יותר, שהרי הקופות והקרנות לא יהיו עוד בבעלות הבנקים, הבנק יקבל את העמלות שלו בלאו הכי. כך תוכלו לקבל תמונה מדויקת יותר ואיכותית יותר לצורך קבלת החלטות השקעה בשוק ההון.
הבנקים גם ייכנסו לתחום הביטוח, מה שאולי לא דמיינתם מעולם, אולם זה יקרה: יועץ ההשקעות שהמליץ עד כה על שרשרת מוצרים של הבנק, ימליץ לכם עתה על שרשרת ארוכה עוד יותר של מוצרים, אך כמעט אף אחד מהם לא יהיה קשור אל הבנק.
עולם דמיוני? שנתיים-שלוש של סבלנות, וזה אמור לקרות. תחום הביטוח והפנסיה בפני עצמו צפוי לעבור רפורמה, הן בגלל יישום רפורמת בכר, הן הודות לרכישת קרנות הפנסיה החדשות והמאבקים רבי העוצמה המתנהלים בימים אלה על הלקוחות של הקרנות הגדולות, והן מאחר שחברות הביטוח - כפי שציינו - מעוניינות להעמיק עד כמה שניתן את דריסת הרגל שלהן בשוק ההון.
איננו שוכחים שביטוח ופנסיה הם מהתחומים הקריטיים ביותר המשפיעים על חיינו, אך באותה נשימה אלה תחומים שמר ישראלי כמעט אינו בקיא בהם. הרפורמה והשינויים רק יבלבלו את מר ישראלי יותר, ולכן תהיה חשיבות רבה יותר לעבודה מול יועצי ביטוח מקצועיים ואמינים, שיידעו לבנות לכולנו תיק ביטוח וחיסכון ארוך טווח יעיל יותר. הנושא, להערכתנו, יחדור לתודעת הציבור בקצב הולך ומתגבר. אחת ההשלכות החשובות ביותר של רפורמת בכר היא פתיחתו של שוק חוץ-בנקאי משמעותי. החברות שירכשו את קופות הגמל, למשל, יוכלו לנצל את עשרות המיליארדים המנוהלים בהן כדי להעמיד הלוואות לגורמים שמעוניינים לקבל מימון לצורך השקעות ורכישות. עד כה, הבנקים היו כמעט החלופה הבלעדית שעמדה בפני אותם הגופים. זה לא יקרה מיידית, אך בעוד שנתיים-שלוש, אם הרפורמה אכן תצא לדרך, נראה יותר ויותר חלופות למימון הבנקאי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
"אפקט הבית"
|
|
|
|
|
|
|
ומה בבורסה עצמה? ראשית, רפורמת בכר עצמה תגביר את התחרות בין השחקנים בשוק ההון. הדבר יביא לפיתוחם של מוצרים פיננסיים חדשים, לעלייה ברמת השירות ללקוח, לירידה בתעריפי העמלות ולניידות גבוהה יותר של לקוחות. אם הבנקים הרגילו את הלקוח להתביית אצלם עם כספו ולהישאר שם לטווח ארוך, הרי שלאט-לאט הלקוח יגלה שבחוץ יש הרבה פרחים חדשים, הרבה יוזמות ברוכות, הרבה תחרות על כספו - והוא ילמד לנצל זאת.
נושא נוסף שישפיע על הבורסה הוא הפחתת המיסוי על ניירות ערך זרים,בהמשך לרפורמת המיסוי הנושאת את שמו של רו"ח יאיר רבינוביץ'. בינואר הקרוב יופחת המס על רווחים מניירות ערך זרים מ-35% ל-15% - ובכך יושווה למס המוטל על ניירות ערך ישראליים. החשש הגדול הפוקד את קברניטי הבורסה וגם את המשקיעים בה הוא מפני יציאה מאסיבית של כספים משוק ההון המקומי אל השווקים בחו"ל בחודשים הראשונים שלאחר הפחחת המיסוי. זהו סימן שאלה גדול המרחף על ראשה של הבורסה, אך ההערכות הן דווקא כי השינוי יופנם בהדרגה. כסף אכן ייצא מכאן (בנק ישראל מעריך כי בשנים הקרובות יוצאו משוק ההון הישראלי כ-11.5 מיליארד דולר), אך הדבר לא ישפיע יתר על המידה על הבורסה.
הבורסה נערכת להפחתת המיסוי על-ידי יצירת מכשירים ומדדים חדשים, אך נהנית גם מ"אפקט הבית" המפורסם: הסטטיסטיקה בעולם מלמדת, כי משקי הבית תמיד מעדיפים, מסיבות פסיכולוגיות,להשקיע ולחסוך את מרבית הונם במדינה שבה הם מתגוררים.
בתי-ההשקעות והבנקים לומדים את נושא ההשקעות בחו"ל, ואף משתפים פעולה עם גופים פיננסיים נכבדים ברחבי העולם לקראת הפחתת המיסוי, אך היות שכולם לא מעוניינים בירידת מחירים דרמטית בשוק ההון התל-אביבי, סביר להניח שהתהליך אכן יהיה הדרגתי, שקול ומחושב. בהקשר של הבורסה, יש לזכור כי גם הרפורמה מסוף 2003, שיושמה בקרנות הפנסיה הוותיקות כדי להצילן מהגרעונות האדירים שאליהם נקלעו, תשפיע יותר ויותר על שוק ההון. על-פי הרפורמה, תצמצם הממשלה בהדרגה את היקף איגרות-החוב המיועדות לקרנות הפנסיה (האג"ח שמבטיחות להן ריבית קבועה ללא סיכון), ויותר ויותר כספים מקרנות הפנסיה יוזרמו אל שוקי ההון הפתוחים.
ההערכות הן,כי קרוב ל-10 מיליארד שקל יזרמו מדי שנה אל שוקי האג"ח והמניות של תל-אביב, מה שאמור לקזז במידה מסוימת את הכספים שייצאו מהשוק בעקבות הפחתת המיסוי. מעבר לכך, הכניסה לשוק החופשי תגביר את התחרות בין קרנות הפנסיה השונות ותביא לניידות של לקוחות מקרן לקרן.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
