 |
/images/archive/gallery/111/946.jpg איתן רוב, ראש אגף המכס
ארכיון  |
|
|
איתן רוב, מנהל רשות המסים. רוב מדבר עם משה פרל על המטרות, המכשולים והטעויות |
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
משה פרל 24/9/2004 9:59 |
|
|
|
|
 |
יותר משהוא מבין את מערכת המס והפיננסים, מכיר איתן רוב את המערכת הכלכלית-ציבורית בכללותה. שם הוא נולד כשיצחק מודעי היה שר האוצר, שם הוא התפתח, ולשם הוא חזר כששר האוצר סילבן שלום קרא לו - והוא מצליח ללבלב שם גם כשביבי נתניהו אוחז במושכות. איתן רוב הוא לא נציב מס הכנסה קלאסי.
הוא קצת פוליטיקאי, קצת יו"ר הוועדה המקצועית של איגוד הכדורסל, קצת מנהל עסקים וקצת פקיד אוצר. רוב הוא סוג של קוקטייל, ולכן מנקודת מבטו, הקמת רשות המסים שקיבל לידיו היא בעיקר הזדמנות. הזדמנות שרק מעטים בשירות הציבורי ידעו לנצל עד הסוף. לא ברור אם הוא הגדיר זאת לעצמו כמטרה, אבל ברור לגמרי שהוא מבין את גודל ההזדמנות.
בנימין זיגל עשה את זה ביחידה הארצית לחקירות הונאה, אריה מינטקביץ' עשה את זה ברשות ניירות ערך, יורם טורבוביץ' ברשות להגבלים עסקיים, וכרגע זה נראה בידיים של רוב ברשות המסים, שכוללת את מס הכנסה ומס ערך מוסף: הזדמנות לשדרג תפקיד ציבורי ולהפוך את עצמך למותג לאומי - אבל באותה המידה גם הרבה סיכון להיחשב כמי שפספס הזדמנות והעביר את הזמן כבירוקרט. הבנת כבר את הטעות שעשית? "סליחה? " כשלקחת את התפקיד של מנהל רשות המסים. "למה טעות? " באה ממשלת ישראל ואומרת לאזרחיה: גמרתי להתעסק עם ההוצאות, אני מורידה אותן 3 שנים רצוף. רוצים תעסוקה? רוצים רמת חיים? מעכשיו - רק ההכנסות ידברו. מי מתנדב להיות אחראי על ההכנסות? כולם שותקים ורק איתן רוב קופץ'אני! אני!', ולוקח על עצמו את הג' וב הכי מטורף בעת מיתון. "אם יהיה גידול בהכנסות או ירידה בהכנסות, זה לא אומר שמנהל רשות המסים הצליח או נכשל. יש הרבה אלמנטים חיצוניים שיכולים להשפיע". זה נשמע כבר כמו אליבי. "שום אליבי. אני המנהל הראשון בשירות הציבורי שאומר:'אם יעשו את התוכנית שאני מציע, תוכנית איחוד המע"מ ומס הכנסה, אני מתחייב להביא עוד מיליארד שקל כל שנה'. מבחינתי הגעתי לשירות לאומי. אתה יכול להתנדב לצנחנים ואתה יכול להיות ג 'ובניק. אני לא ג' ובניק! "
ומי מפריע לך לממש את התוכנית?
"יש חשש גדול בהסתדרות".
עוד פעם מאשימים את ההסתדרות?
"אני מבין את החשש שלהם, אבל הם חייבים לדעת שיש לנו אפשרות למזג את המע"מ ומס הכנסה, ולעשות אותו דבר עם פחות אנשים, או הרבה יותר עם אותם אנשים. אני מתכוון לממש את האפשרות השנייה".
נגיד שתצליח בתוכניתך, מאיפה תביא עוד כסף לקופה? "אני טוען שיש בעיית אכיפה קשה מאוד. כושר ההרתעה של מס הכנסה בעייתי מאוד. אנו לא יכולים לבצע מאה אחוז אכיפה, אבל אנחנו יכולים להגדיל את כושר ההרתעה. כל גידול של אחוז בכושר ההרתעה שלנו שווה מאות מיליונים בקופה מדי שנה ". כלומר אתה לא רוצה להילחם במשתמטים, אלא פשוט להפחיד אותם.
"משהו כזה. יש אלפי עוסקים שלא מעבירים את המס שהם מנכים מהעובדים שלהם למדינה, כי הם פשוט לא מפחדים. אנחנו נשנה את זה. יחידות מס הכנסה יפסיקו לעבוד דרך הטלפון וייצאו לשטח, לשדה, לפירמות ולעוסקים. השומה תפסיק להיות חזות הכל. אנחנו נתחיל לגבות את הכסף".
איפה עוד מסתתר כסף? מה עם ההון השחור? "אני לא מעסיק רמבואים, אני מעסיק עובדי מדינה. לבד לא נוכל להתמודד עם ההון השחור או עם הפשע המאורגן. לכן אנחנו הולכים לעבוד בשנה הבאה יחד עם המשטרה, בעיקר כדי למגר את התופעה המדהימה: הסבה מקצועית של ארגוני פשע מאורגן - מתחומי פשע שבהם העונשים כבדים לפשיעה כלכלית, שבה הענישה מאיימת פחות".
למה אתה מתכוון?
"ארגוני פשע עוברים מתחום הסמים, למשל, שבו העונשים מאוד כבדים, להברחות סיגריות, לייצור ומכירה של חשבוניות פיקטיביות, ולתחומי פשיעה כלכלית שפחות מאיימת עליהם. צריך להבין שהברחת קונטיינר אחד של סיגריות מזויפות לארץ מניבה רווח של 5 מיליון שקל. ראשי משפחות הפשע המאורגן מקימים עכשיו רשתות להברחת סיגריות ופעילויות דומות. הפשע עושה הסבה מקצועית".
אתה מדבר על המשפחות המפורסמות? למי אתה מתכוון?
"לא אתן שמות, אבל זו תופעה מדהימה ומדאיגה, ואנחנו נפעל נגדה בכל הכוח. הם מקימים רשתות, עם היררכיה וסדר, ממש כמו פירמה בסקטור העסקי. זה לא מקרי שהמשטרה הגיעה למסקנה שכדי להילחם בפשע המאורגן היא חייבת להדק את האכיפה הכלכלית, כמו שעשו עם אל קפונה בארצות הברית. ברגע שנצליח לטפל בתשתית הכלכלית של ארגוני הפשע, יהיה להם קשה להמשיך לפעול".
איך הפכנו למדינה שהיא חגיגה להון שחור, מדינה שבה זה נורמטיבי להשתמט ממסים?
זה נובע משיעורי מס מאוד גבוהים, כי יש מוטיבציה לא לשלם. חוץ מזה, זה עניין תרבותי. יש כאן תרבות של אי-תשלום מסים. אנשים הפנימו במשך שנים שאפשר להתגאות באי-תשלום מס, לימדו אותם שלשלם כחוק זה להיות פראייר".
אז איך תשנה את זה?
"אני מופיע בספר הטלפונים באות ר' תחת' רוב', ולא ב-ק' בערך'קוסם'. איני יכול לעשות קסמים, ואת הבעיה התרבותית הזו צריך לפתור במערכת החינוך. צריך לפעול לחינוך לתשלום מסים כבר בבתי-הספר. זו משימה לאומית, ויש לי כמה רעיונות בתחום הזה. אולי נחלק פרסים למי שדורש חשבוניות". ואולי למדינה בעצם נוח לחיות במצב הקיים, שבו רק חלק קטן מהאוכלוסיה משלם מסים כחוק, ומממן המון מגזרים שדאגו לעצמם לפטור או לרואה חשבון. זה הרי החלום של הפוליטיקאים-את הקולות מקבלים מאלה שזכו לפטור ואת הכסף מהפראיירים. "זה מצב קיים שהוא תקלה, והמדיניות הנוכחית כבר החלה לתקן אותו. אנו באמת רוצים לבטל פטורים ולגבות מסים מיותר אנשים".
ולכן אתם נכנסים בשכירים קשי יום שמפרישים לקרן השתלמות, או מקבלים פיצויים פיטורים, ושם אתם מבטלים פטורים? איפה כל הפרוטקציונרים שזכו לפטורים, למה אליהם אתם לא פונים?
"אנחנו כן. קח למשל את הפטור ממס באילת. אין לו הצדקה יותר. אילת קיבלה 10 מיליארד שקל ב-20 השנים האחרונות. הגיע הזמן לבדוק למה מגיע לה להמשיך לקבל חצי מיליארד שקל בשנה, ולמצפה רמון או לקרית שמונה לא". הפוליטיקאים יאפשרו לכם להעביר את זה? " " אנחנו נעשה כל מאמץ. זו מטרה ראויה".
איך קרה שמס הכנסה הפך לסניף של הליכוד?
"אני לא יודע על מה אתה מדבר. לא מניה ולא מקצתיה". אני שומע על קבלני קולות שמסתובבים במשרדי השומה, על מאכערים, על הטלפונים הנכונים שיודעים לסדר פטורים ודחיות לבית"ר ירושלים, למשל. "תופעת המאכערים צריכה להיעקר מהשורש, ואני אעשה זאת. במע"מ, כשהייתי שומע על ניצוץ, הגבתי בצורה מאוד חמורה. שמעתי על חלק מהתופעות שאתה מתאר - ובדעתי להילחם בהן".
עד כמה מאיים עלינו הקשר האופנתי של הון ושלטון?
"אין ספק שזו תופעה שקיימת לאורך כל השדרה השלטונית, וקודם כל צריך לקבל את זה ולא להדחיק. אני חושב שזה בגלל שאנחנו משק עם מספר שחקנים קטן ועם סחבקיה ישראלית. השאלה היא של מידה ויצירת איזונים, כדי שלא יהיה מצב שגורם אחד בלבד יקבל החלטה. אני בונה עכשיו את המערכת בצורה מאוד שקופה ומאמין שזה יעזור".
איך קורה שדווקא הפקידים, האחרונים שנשארו להגן על המערכת מפני חוליי הפוליטיקה, הם דווקא שנואי הציבור?
"זה בגלל שהפקידים, מקבלי ההחלטות, צריכים להיות שומרי הקופה, והם צריכים לממש צעדים לא פופולריים. הם לא חפים מטעויות, אבל רק הם לוקחים על עצמם לבצע מדיניות שאמורה להניב תוצאות בטווח הבינוני והארוך. מי שבא לסקטור הציבורי כדי לקבל מחיאות כפיים - עושה טעות. אסור לצפות שם למילה טובה, אלא לסמן מטרה וללכת עליה".
בחייך , אתה אומר "באתי לשירות לאומי, לא באתי לקבל מחיאות כפיים", והציבור מתבונן בשפתיים שלך ושומע "באתי לכאן כדי לצאת מנכ"ל בנק או חברת ביטוח". " זה נכון שפקידי אוצר מגיעים לתפקידי מפתח במשק הישראלי, אבל זה רק בגלל שהם חבורה מוכשרת. אלה אנשים שיודעים להוביל שינויים, לנהל ולהחליט. להחליט זה מקצוע. אם אצליח בתפקיד ובגלל זה מישהו יחליט שאני מתאים לנהל עסק פרטי, אני לא מבין מה הבעיה".
מבין הרפורמות שאתם מבצעים וביצעתם באוצר, איזו החשובה ביותר?
"המובילות בעיניי הן הרפורמה בפנסיה, והרפורמה שדחפה ליציאה לעבודה במקום לחיות על קצבאות. גם הרפורמה בשוק ההון - מיסוי הון והפחתת מס על עבודה חשובה מאין כמותה. אנחנו רצי מרתון. אין כאן מקום לספרינטרים, ולכן יהיו, כפי שאתה יודע, עוד הרבה רפורמות, שחלקן יניבו פירות בטווח הארוך יותר. שר האוצר נתניהו פועל בהרבה כיוונים, והציבור, לדעתי, מבין שזו עבודה נכונה ".
איפה טעיתם? "אנו בתקופה של חשבון נפש, אז אני יכול לחשוב על זה שלפעמים טעינו במינון. אני מדגיש: לא בכיוון, במינון. אולי בקצבאות הלכנו רחוק מדי וקיצצנו יותר מדי".
תהיה קונקרטי. "בקצבאות הזקנה, למשל, אפשר היה לעשות את הקיצוץ אחרת".
ואולי אתם שם באוצר עשיתם לעצמכם חיים קלים - החלטתם להטיל פצצה במשקל טונה על מטרה פשוטה, ואחר כך גיליתם שגם חפים מפשע נפגעו?
"לא. בכלכלה אנחנו לא יודעים, כמו בצבא, לעשות סיכול ממוקד. יש תמיד אנשים מאחורי הצעדים, אבל כשאתה בשדה הקרב ובעת המשבר אתה מקבל החלטות, אתה מחליט מהמקום שאתה נמצא בו. מי שמבין בכלכלה יודע שהכי קל לא לעשות, וכשעושים לא ניתן לראות הכל. החובה שלנו היא לצפות סכנה, לקחת החלטה ולכוון את המשק. זה מה שעשינו - והכיוון, אני יכול להבטיח, הוא בהחלט הכיוון הנכון ".
|
 |
 |
 |
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|