 |
אביו של א' רפופורט נוסע רק 3-2 נסיעות בשבוע,וגם אלה קצרות מאוד - כ-2 ק "מ הלוך וחזור כל אחת. "בגלל אופי הנסיעה", כותב לנו א', " אנחנו מגיעים למצב שבו המצבר מתרוקן כל 4-3 חודשים , למרות שזהו מצבר חדש. כיצד לטעון את המצבר בדרך היעילה ביותר? ", הוא שואל. "חשבתי על מטען חשמלי ביתי,אולם עלותו קרובה לזו של מצבר חדש. האם יש דרך יעילה לבצע את הטענת המצבר? אגב, מערכת הטעינה של המכונית נבדקה ונמצאה תקינה". ובכן , לנוכח השימוש המועט מאוד במכונית, ההמלצה הטובה ביותר היא לשקול שימוש בתחבורה אלטרנטיבית, ולא רק בגלל המצבר המתרוקן. א', שמן הסתם העריך שזאת תהיה התשובה הראשונה שלנו, ציין במפורש שהפתרון הזה עלה בדיון המשפחתי, אך אביו פסל את האפשרות: "הנסיונות לשכנע את אבא שיותר זול לנסוע במוניות לא צלחו, הוא רוצה את החופש שלו", כותב לנו א'. ובאמת , מאוד קשה לשכנע אדם שהתרגל לחופש ועצמאות גבוהה בזכות נהיגה במכונית לוותר עליהם. אלא שהשיקול הכלכלי בעצם אינו החשוב ביותר. אביו של א' בן 85, ונהיגה בגיל כזה מסוכנת מאוד עבורו ועבור משתמשים אחרים בדרך. מגבלות בשדה הראייה וביכולת להפנות את הראש לכיוונים מסוימים, ולפעמים גם בעיות זיכרון ובריאות באופן כללי, גורמות לכך שנהגים מבוגרים מעורבים בהרבה יותר תאונות - יחסית לקילומטראז' - מאשר רוב קבוצות הגיל האחרות, ובכלל זה צעירים. הבעיה היא שבני משפחה פוחדים מעימות עם נהג מבוגר, ובאותה מידה גם חוששים מן האפשרות שהוא יהפוך לנטל על המשפחה, וגם שעצם שלילת החופש תגרום למצב דכאוני אצל אותו אדם. בסופו של דבר, במיוחד עבור אדם מבוגר שלא באמת זקוק למכונית, שימוש בתחבורה ציבורית כגון מוניות, או בדרכי הסעה אחרות, עדיף מכל הבחינות על פני אחזקת מכונית לנסיעות מזדמנות בלבד. לעצם הבעיה החשמלית, מצבר טוב אמור לעמוד גם בתנאי העבודה שתוארו, כך שסביר שבכל זאת קיימת זליגת מתח כלשהי או פגם במצבר. עם זאת, אפילו עבור מצבר טוב, התנעות מרובות ללא טעינה מספקת - יוצרות תנאי עבודה לא אופטימליים, ולכן מאוד מומלץ להשתמש במטען חשמלי ייעודי, וזה גם הפתרון היחיד לבעיה. אבל מטען כזה יוצר בעיות לוגיסטיות, כמו האפשרות - שלא תמיד זמינה - לחבר כבל חשמל אל המכונית, וכן הטרחה שבפתיחת מכסה המנוע וחיבור המטען אל קוטבי המצבר, שאינה עניין טריוויאלי עבור חלק מהנהגים.
|
 |
 |
 |
 |
|
|