 |
/images/archive/gallery/106/043.jpg יואב להמן, המפקח על הבנקים
צילום: רובי קסטרו  |
|
|
| ההוראה החדשה עשויה לגלח 800 מיליון שקל מריווחי הבנקים |
|
| המפקח על הבנקים פרסם טיוטת הוראה במסגרתה לא יוכלו הבנקים לאשר חריגה ממסגרת האשראי. "ההוראה נועדה להקטין את אי הוודאות הנגרמת ללקוח" |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
עומר שרביט ושמוליק שלח
6/9/2004 10:41 |
|
|
|
|
|
|
|
ההוראה החדשה של המפקח על הבנקים, יואב להמן, לחסל את יתרות החריגה במשיכות היתר בישראל, צפויה ל'גלח' כ- 650-900 מיליון שקל בשנה מהרווח המצרפי של המערכת הבנקאית.
כך על פי ההערכות בשוק ההון. נכון להיום, על פי ההערכות, החריגות ממסגרת האשראי של משקי הבית מסתכמות ב-16 מיליארד שקל. על פי ההוראה החדשה, יאלצו הבנקים להמיר את חריגות האשראי להלוואות, כאשר הריבית על ההלוואה נמוכה בכ- 5% בממוצע מהריבית המקובלת היום על הלוואות שקליות בבנקים.
נכון להיום, הריבית על משיכת היתר מגיעה במרבית המקרים לכ- 14%-15%, כאשר על הלוואות מקבל הלקוח ריבית מקובלת של בין 9 ל- 10% (פריים פלוס 4 או 5%). הפער, בין 4 ל- 6%, על יתרה של 16 מיליארד שקל, מסתכם בכ- 800 מיליון שקל, בממוצע.
אובדן ריווחי המימון האמורים צפוי לחלחל מיידל שורת הרווח לפני מס. מדובר בפגיעה של למעלה מ-
10% בריווחיות הבנקים, אחרי מסים.
להערכת אלון גלזר, אנליסט מחברת לידר, מדובר בהטבה לצרכנים, אולם סביר להניח שהמערכת הבנקאית תמצא דרך לפצות את עצמה, באמצעות מתן יותר אשראי, שילווה בנטילת עמלות.
מבחינת הצרכנים מדובר בהטבה משמעותית, בהתחשב בעובדה שכ-50% לא מודעים כלל לריבית המנופחת שהם משלמים על חריגות באשראי. כך עולה מסקר שערכה לאחרונה המועצה לצרכנות.
פרדי וידר, מנכ"ל איגוד הבנקים, מנסה לצנן את ההתלהבות: "אינני יודע עדיין מה טיבה של ההוראה אותה צפוי המפקח להוציא. לא ברור מה יקרה להקף האשראי בכל בנק. וודאי שצפוי שינוי במבנה האשראי הצרכני. עם זאת, שיווי המשקל החדש שיווצר בין כמויות האשראי והריביות ישתנה, הצרכנים עשויים להגדיל את השימוש בכרטיסי אשראי וכו'. לכן לא ברור מה תהיה ההשפעה על הכנסות ורווחי הבנקים".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
חיסול יתרות החריגה
|
|
|
 |
|
|
|
המפקח על הבנקים, יואב להמן, פרסם היום טיוטת הוראה לבנקים שנועדה להפסיק את החריגות ממסגרות האשראי המאושרות.
בטיוטת ההוראה מציע להמן כי על הבנקים יהיה לקבוע ללקוח מסגרת אשראי, אשר תתבסס על ניתוח מתועד של צרכי האשראי של הלקוח, ותאושר ע"י גורם האשראי המוסמך בבנק. הסכם המסגרת יבהיר את מחויבות הלקוח והבנק לבצע חיובים לחשבון העו"ש רק בתוך המסגרות המאושרות ובלא חריגה.
להמן מוסיף כי במקרים בהם יבקש לקוח חריגה מהמסגרת, ובמידה הבנק יהיה מוכן להיענות לכך, תוסכם מראש ובכתב מסגרת מתאימה התואמת את היקף האשראי הנוסף המבוקש. כמו כן מתיר להמן לבנק להעמיד ללקוח מסגרת אשראי חד צדדית, ובלבד שיידע את הלקוח. עם זאת, מסגרת חד צדדית כזו לא תחויב בעמלה, ושיעורי הריבית עליה לא יעלו על אלה שנקבעו למסגרת האשראי שהוסכמה בכתב עם הלקוח ונחתמה על ידו.
להמן מציין כי חיוב חשבון הלקוח בתוספת ריבית חריגה ועמלות מיוחדות בגין חריגה מהאשראי יתאפשר רק במקרים בהם התאגיד הבנקאי לא היה יכול למנוע את החריגה. זאת רק לאחר הודעת התאגיד הבנקאי ללקוח שעליו לפעול לביטול מיידי של החריגה בחשבון, ורק בחשבונות שסווגו על ידי התאגיד הבנקאי כחובות בעייתיים (בפיגור). עוד מציע להמן כי בגין חריגות בחשבונות בעייתיים, לא תיזקפנה הכנסות ריבית כלשהן לדוח רווח והפסד עד לגבייתן בפועל (וביטול החריגה).
בפיקוח על הבנקים מציינים כי ברקע השימוש הנרחב באשראי בחשבונות העובר ושב, "התפתחה בישראל גם פרקטיקה בנקאית שהשלימה עם היווצרות תדירה ומתמשכת של חריגות ממסגרות האשראי המאושרות, ולעיתים אף בשיעורים מהותיים מתוך יתרות האשראי בחשבונות העובר ושב, וכל שכן ביחס לסכומי המסגרת המאושרת".
להמן מסביר כי ההוראה החדשה נועדה להקטין את אי הוודאות הנגרמת ללקוח ולתאגיד הבנקאי כאחד כתוצאה מחריגות אשראי בחשבונות העובר ושב: מנקודת מבטו של הלקוח קיימת אי וודאות באשר למסגרת האשראי המועמדת לרשותו בפועל, לחיובים הספציפיים (שיקים, הרשאות לחיוב חשבון וכדו'), שיכובדו על ידי הבנק, לתנאים ולשיקולים העשויים להנחות את הבנק בהחלטותיו אלו, ולעלות האפקטיבית של אשראי זה. מנקודת מבטו של התאגיד הבנקאי עלולה להיפגם באופן מהותי השליטה בסיכוני האשראי של הלווים הספציפיים ויכולתו להעריך מראש את סיכוני התיק בראייה כוללת.
בפיקוח על הבנקים טוענים כי על מנת לאפשר היערכות של הבנקים ושל הלקוחות לדפוס הפעילות החדש, יותאם לכך זמן התחילה של ההוראה (עד כשנה מיום שההוראה תיקבע כסופית). "על הבנקים לנצל את תקופת המעבר להיערכות ניהולית, נוהלית, וטכנולוגית הנדרשת ליישום ההוראה, ולהגדרת המסגרות המתאימות ללקוחות בהתאם להוראה החדשה. על הלקוחות לתאם עם הבנקים את המסגרת הדרושה להם ולהתאים את דפוסי פעילותם למניעת חריגות ממסגרות האשראי לאחר מועד תחולת ההוראה", מציע להמן.
סך החריגה של הלקוחות הפרטיים ממסגרת האשראי הבנקאי מוערכת בכ-16 מיליארד שקל. לפני כשנה אמר להמן במסגרת דיון בנושא משיכות היתר כי אינו רואה בחריגות ממסגרות האשראי בחשבונות העו"ש של משקי הבית בעיה יציבותית לבנקים.עם זאת, קבע המפקח, כי בכוונתו להפסיק את החריגות מהמסגרת שסוכמה בין הבנק לבין הלקוח.
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
