 |
/images/archive/gallery/106/208.jpg משה טרי, יור הרשות לניירות ערך
רובי קסטרו  |
|
|
| רשות ני"ע מרחיבה את חוק הייעוץ: יכלול את הסטרקצ'רים |
|
| הרשות הורתה לבנקים להתייחס לסטרקצ'ר כנכס פיננסי |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
מאת סופי שולמן
26/8/2004 9:12 |
|
|
|
|
|
|
|
רשות ניירות ערך הודיעה אתמול על אישור הצעה לצו, שיכלול את המוצרים המובנים (סטרקצ'רים) בהגדרה של נכסים פיננסיים. ההחלטה שהתקבלה באה בהמשך למכתב ששיגרה הרשות לבנקים, ובו הודיעה להם כי לדעתה יש להתייחס למוצרים המובנים כאל נכסים פיננסיים, כלומר מכשירי השקעה - שבניגוד לתוכניות חיסכון, גלום בהם סיכון.
כיום משווקים הסטרקצ'רים כתחליף לתוכניות חיסכון, ולכן אינם כפופים לחוק הייעוץ. נכסים פיננסיים נוספים הקיימים בשוק הם קופות גמל, אופציות או חוזים עתידיים, ולגביהם חל תהליך של ייעוץ הכולל גילוי נאות, גילוי סיכונים וחתימה על הסכם ייעוץ. "השקעה בסטרקצ'רים כרוכה בסיכונים שאינם גלויים לעין המשקיע", מציינים ברשות, שבראשה עומד משה טרי.
מוצר מובנה הוא למעשה סל של מכשירי השקעה שונים, שיכול להיות מורכב מהשקעה במניות, באופציות ובאיגרות חוב יחד. ואולם ברוב המקרים הלקוח אינו מודע לכך, משום שמובטחת לו "רצפה" בהשקעה ומכיוון שכך היא נתפסת כחסרת סיכון.
כך, למשל, יש מוצרים מובנים שתלויים בשינויים במדד מניות מסוים, בהתאם לטווח שנקבע מראש: במקרה שהמעו"ף עולה למשל ב-10%, המשקיע מקבל את מלוא התשואה, ואם המדד עולה ביותר מ-10%, המשקיע ייוותר עם 10% בכל מקרה. בתמורה לכך, אם המעו"ף יורד במהלך תקופה שנקבעת מראש, המשקיע נשאר עם הקרן המקורית שלו ואינו סופג את ההפסד.
בפועל,מציעים למשקיע השקעה במניות ובמקביל גם באופציות, כלי השקעה מסוכן יותר. המלכוד הגדול ביותר של המוצרים המובנים הוא בהתחייבות לתקופה ארוכה, שרק אם ממתינים עד סיומה אכן מקבלים את הקרן המובטחת. משקיע שינסה לפדות את הסטרקצ' ר לפני הזמן עלול לספוג הפסד, בהתאם למה שמתרחש אז בשוק. בתקופה האחרונה התקבלו כמה תלונות של לקוחות, שגילו כי ניתן להפסיד את הקרן בהשקעה בסטרקצ' ר, וטענו להעדר גילוי נאות בעת רכישת המוצר הפיננסי.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
