 |
/images/archive/gallery/111/935.jpg שדה נפט בסעודיה
צילום: AP  |
|
|
| מחדל האנרגיה של מדינת ישראל |
|
| מחירי הנפט המזנקים בעולם יעלו למשק הישראלי מיליארדי שקלים. גם בעולם ירגישו את העלייה, אבל שם לפחות עוסקים בפיתוח של מקורות אנרגיה חלופיים. המחדלים האלה יעלו לנו ביוקר |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
ליאור ברון
20/8/2004 9:00 |
|
|
|
|
|
|
|
ארבעים דולר לחבית? חמישים דולר? שום סכום כבר לא נראה גבוה מדי בשעה שמחירי הנפט ממשיכים לשבור שיאים, ואיתם מזנקים גם מחירי הדלק בעולם. לאחר מספר ימי רגיעה - בזכות נצחונו של נשיא ונצואלה הוגו צ'אבז במשאל העם (ונצואלה היא מפיקת הנפט החמישית בגודלה בעולם) - חזרו מחירי הנפט לזנק, והגיעו לשיא של יותר מ-47 דולר לחבית.
מתחילת השנה התייקר הנפט ביותר מ-40%. בתחילה ניסו המומחים להסביר את משבר האנרגיה המתחדש במלחמה בעיראק ובחשש לשיבושים באספקת הנפט במזרח התיכון. אבל עתה השתנתה הדעה: בשווקים מתחילים להפנים ששנות ה-90 - אז נסחרה חבית נפט ב-20-15 דולר-מאחורינו, ורמת המחירים הנוכחית צפויה להישאר איתנו עוד זמן רב. הסיבה הכלכלית לזינוק המחירים פשוטה - לנוכח הצמיחה המהירה בעולם, קצב הגידול בהפקת הנפט אינו מספיק כדי לענות על הביקוש הגדל. הצמיחה המהירה בסין, במזרח אסיה ובחלק ממדינות אירופה וארה"ב, גרמה לביקוש שיא של כ-85 מיליון חביות נפט ביום (עלייה של 3.6% לעומת התקופה המגבילה) ברבעון השני של השנה. מנגד, רוב מדינות אופ"ק, ובראשן סעודיה, מפיקות כיום נפט בשיא כושר הייצור שלהן, ובטווח הקצר הן לא יוכלו להגדיל את התפוקה.
לפני כחודש - לאחר שארה"ב הצליחה לייצב מעט את המצב הבטחוני בעיראק והכריזה על הממשלה הזמנית - נראה היה שמחירי הנפט בדרך לירידה לאזור ה-35 דולר לחבית. אבל אז חודש גל הטרור בעיראק, שדילל את יצוא הנפט מהמדינה ב-50%, והתחילה גם פרשת יוקוס (יצרנית הנפט השנייה בגודלה בעולם), העומדת בפני פשיטת רגל בשל מחלוקת על תשלום מסים לשלטונות רוסיה - ומחירי הנפט שוב מזנקים. אנליסטים חוששים שהעלייה במחירי הנפט תגרום לנסיגה בצמיחה העולמית. החשש הוא שהעלייה תתגלגל לאינפלציה, ותגרום להעלאת הריבית בעולם.
גם המשק הישראלי מושפע
כמובן מהעלייה במחירי הנפט. לישראל אין מקורות אנרגיה עצמאיים (למעט מאגרי הגז שהתגלו מול אשקלון), וכמו יפן, היא נאלצת להסתמך לחלוטין על יבוא נפט או פחם. להערכת בית ההשקעות פסגות אופק, ההשפעה הישירה של התייקרות הדלקים והחשמל על הצרכן הישראלי תגיע השנה לסכום עתק של יותר מ-1.6 מיליארד שקל, בהנחה שמחירי הדלק והחשמל יעלו בכ-10%. אבל בפועל העלייה גבוהה אף יותר - מתחילת השנה התייקר הבנזין ביותר מ-20%, החשמל התייקר ביותר מ-8%, הפחם בכ-40% והסולר בכ-30%. עליות מחירים אלה באות לידי ביטוי, כמובן, גם במדד המחירים לצרכן, וגורמות לאובדן צמיחה למשק ופגיעה ביצוא.
לפי הערכות, העלות הנוספת למשפחה ממוצעת מסתכמת ביותר מאלף שקל מתחילת השנה - וכנראה שזו רק ההתחלה. הצרכן הישראלי ייאלץ להכניס את היד עמוק לכיס לקראת גל נוסף של התייקרויות במחירי החשמל, התחבורה הציבורית והטיסות. השבוע, למשל, הודיעה אל על כי בעקבות העלייה במחירי הנפט, בכוונתה לייקר את מחירי הטיסות בכ-5%. חברות תעופה אחרות כנראה ילכו בעקבותיה. בתחילת ספטמבר צפויה עלייה נוספת של כ-3% במחירי הדלק בארץ. מחיר הבנזין צפוי להגיע ליותר מ-5.10 שקלים לליטר והסולר צפוי להתייקר ב-4%-3%. העלייה במחירי הדלק צפויה להתגלגל גם להתייקרות בתעריפי החשמל, החל מאמצע חודש ספטמבר.
להערכת הכלכלן והמומחה לאנרגיה ד"ר עמית מור, המשק הישראלי צפוי לשלם כ-2.5 מיליארד שקל כתוספת הוצאות על יבוא דלקים ב-2004 - סכום השקול לכ-0.5% מהתוצר . מור מעריך כי בטווח הקצר ישמרו מחירי הנפט על רמתם הגבוהה: "קיימת אפשרות שמחירי הנפט ימשיכו לעלות, אולם בטווח הארוך המחירים הגבוהים יגדילו את המוטיבציה של מפיקות הנפט להגדיל את ההיצע, יעודדו מעבר לשימוש במקורות אנרגיה חלופיים ורמת המחירים תחזור לכ-30 דולר לחבית".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
דלק. המחירים יעלו
|
|
|
 |
|
 |
|
לא עומדים ביעד
|
|
|
 |
|
|
|
אבל למרות זאת, ולמרות שלישראל, כאמור, אין מקורות אנרגיה עצמאיים-ממשלת ישראל פועלת בשנים האחרונות נגד המגמה הרווחת בעולם של הגדלת ייצור החשמל ממקורות אנרגיה חלופיים. בהשקעה בפיתוח מקורות אנרגיה חלופיים יש תועלת כפולה עבור ישראל - כ-66% מכלל עתודות הנפט בעולם נמצאים במדינות בעלות רוב מוסלמי, וקיים חשש שבשעת משבר אנרגיה עולמי, תתקשה ישראל לייבא נפט. מבדיקת מעריב עולה, כי ישראל - שפעם היתה חלוצה בפיתוח מקורות אנרגיה חלופיים - נמצאת בפיגור משמעותי בהשוואה לרוב מדינות מערב אירופה וארה"ב בנושא ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות (כמו שמש, מים, רוח, פסולת אורגנית, שפכים ועוד).
ב-2002 החליטה הממשלה, לפי הצעת שר התשתיות דאז אביגדור ליברמן, שעד 2007 ייוצרו לפחות 2% מהחשמל המיוצר לצרכנים ממקורות אנרגיה חלופיים. ההצעה קבעה גם שעד 2016 יגדל ייצור החשמל מאנרגיות חלופיות לכ-5%. אבל היום - כשנתיים וחצי לפני תאריך היעד שקבעה הממשלה - ברור שלא ניתן יהיה לעמוד בו. לפי נתוני משרד התשתיות, ייצור החשמל מאנרגיות חלופיות מהווה כיום פחות מ-0.1% מהייצור בפועל במשק. יתרה מכך - הממשלה כמעט ואינה מעודדת כיום יזמים, משקיעים ומפעלי תעשיה לעבור לייצור חשמל מאנרגיות חלופיות או להשקיע בתוכניות לחיסכון באנרגיה.
תוכנית פיתוח משק החשמל כוללת פרויקט הקמת טורבינות רוח ברמת סירין ובגלבוע בהיקף של כ-60 מגה-ואט חשמל. בנוסף, הפרויקט העיקרי הוא הקמת תחנת כוח סולארית, שתייצר חשמל בעזרת אנרגיית השמש באזור אשלים שבנגב. מדובר בהשקעה גדולה של כ-250 מיליון דולר להקמת התחנה בהספק של כ-100 מגה-ואט חשמל. לאחר מחלוקות הושגה לאחרונה הסכמה בין משרדי האוצר ואיכות הסביבה, חברת החשמל והרשות לחשמל, לגבי הפרויקט. הרשות לחשמל אף המליצה למשרד התשתיות לבצע את הפרויקט, אבל עכשיו מבקש המשרד לעכב את הפרויקט בטענה שיש לבדוק מחדש את הכדאיות הכלכלית. בכירים במשרד לאיכות הסביבה מאשרים שאין סיכוי שהממשלה תעמוד ביעד שקבעה. "2% מייצור החשמל זה המון ואין כל סיכוי לעמוד בכך, אלא אם כן יתכנסו מיידית להקמת פרויקט התחנה הסולארית בנגב", אומר מנהל אגף כלכלה במשרד לאיכות הסביבה, ירון ארנון. "כשמשרד התשתיות החליט להביא את היעד לאישור הממשלה, אף אחד לא התייעץ איתנו. אם היו עושים את זה היינו אומרים שלא כדאי לקבוע יעד שלא ניתן לעמוד בו".
לדבריו, הפספוס העיקרי הוא חוסר היכולת לקדם בשנים האחרונות את ייצור החשמל מאנרגיית השמש, בשעה שבשאר מדינות העולם הושגה התקדמות רבה בנושא. כאן אולי כדאי להזכיר שישראל היתה בעבר החלוצה בייצור חשמל מאנרגיית השמש. דודי השמש שפותחו בארץ בשנות ה-50 יוצאו לכל העולם כמעט - וגם אז טענו המומחים כי הפרויקט אינו כדאי מבחינה כלכלית.
מה להערכתך ההפסד הנגרם למשק כתוצאה מהעיכוב בפיתוח אנרגיות מתחדשות?
"בהערכה כללית אני יכול לומר שהמשק מפסיד מאות מיליוני שקלים בשנה. במקום להשקיע סכומי עתק ביבוא דלקים, צריך לפתח מקורות אנרגיה חלופיים, בעיקר אנרגיה סולרית. זה דורש השקעה ותכנון לטווח ארוך, אבל במצב כיום אי אפשר להתקדם". לדברי ארנון, בכל העולם משתמשים כיום בטכנולוגיה שפותחה בישראל להפקת חשמל מאנרגיות חלופיות. בכל העולם, מלבד בישראל. "ממשלות גרמניה, ארה"ב, אנגליה ויפן קבעו יעדים מתקדמים לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות ואילו ישראל נותרה מאחור. במצב כזה היתרון היחסי שלנו הולך ונעלם, ואם הממשלה לא תתעורר, המצב רק ילך ויחמיר".
הטענה העיקרית היא שהשקעה במקורות אנרגיה חלופיים יקרה מדי ותגרום לעליית מחירים.
"הטענה הזו פשוט לא נכונה. ברור שתמיד נצטרך להתבסס על דלקים, פחם, גז ונפט, אבל הפיתוח לא צריך להיקבע רק על-ידי המחיר, אלא להיבנות גם על מחשבה לטווח ארוך, ועל כך צריכה הממשלה להחליט. בהתחשב בכך שהעלות תגולגל על כלל הצרכנים בתעריפי החשמל, התוספת תהיה כמה אגורות בלבד - אבל הרווח למשק מהפחתת זיהום האוויר ומהקטנת התלות ביבוא נפט יהיה גבוה הרבה יותר".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בעולם כבר הבינו
|
|
|
|
|
|
|
ואיפה אנחנו עומדים ביחס לעולם? באנגליה, למשל, קבעה הממשלה יעד של כ-20% לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות עד 2015. בגרמניה מקווים להגיע לכ-10% עד סוף העשור וכ-15% ב-2015. יפן קבעה יעד דומה, ואפילו בארה"ב של ממשל בוש קבעו יעד של כ-10%. בארה "ב, למשל, אישר באחרונה הקונגרס תקנות שלפיהן יזמים שישקיעו באנרגיות מתחדשות יקבלו הטבות מס בשיעור של כ-30%, כדי שניתן יהיה להגיע לייצור של כ-17% מהחשמל באנרגיות מתחדשות עד 2015. עד לאן האבסורד מגיע ניתן ללמוד מכך שבגרמניה וביפן, שם קרינת השמש היא כשליש מזו שבישראל, קיים אחוז ניצול גבוה יותר של חשמל המיוצר מאנרגיית השמש מאשר בישראל. "בשנים האחרונות יש החמצה של הזדמנות היסטורית לאור ההתעוררות שחלה בנושא בעולם. אם הממשלה לא תתעורר ותעלה את העניין לראש סדר העדיפויות, תישאר ישראל מאחור. לפיתוח אנרגיות חלופיות יש חשיבות אסטרטגית עצומה לישראל".
אבל יש לכך הצדקה כלכלית?
"ועוד איך. כשמביאים בחשבון את הנזק העצום שנגרם לציבור מזיהום אוויר, הפרויקטים בהחלט כדאיים. למשק הישראלי אסור להיות תלוי ביבוא דלקים. הגז הטבעי שנמצא בישראל מספיק לצורכי האנרגיה של כל המשק לכשנתיים בלבד. יש פוטנציאל לבסס תוך כ-10 עד 15 שנה כ-10% מייצור החשמל בישראל (2,500 מגה-ואט) על אנרגיות מתחדשות ובעיקר אנרגיה סולארית". המחדלים של הממשלה בטיפול בנושא לא נגרמים כאן. חוק שימור אנרגיה, שאושר עוד ב-1988 ומחייב מפעלי תעשיה לנקוט חיסכון באנרגיה, כמעט ואינו מיושם. מעבר לכך, החוק לא חל כיום על משרדי הממשלה ועל החברות הממשלתיות, ולכן "כשבמשרדי הממשלה האורות דולקים כל הלילה, אנחנו הצרכנים משלמים על כך". רק באחרונה הוגשה הצעת חוק של ח"כ רומן ברונפמן לתיקון הנושא, שבה נטען כי מדובר בחיסכון של כ-3 מיליארד שקל בשנה.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
רוב הנפט מגיע ממדינות ערב
|
|
|
|
|
|
|
יש נקודת אור (קטנה)
|
|
|
|
|
|
|
לאור העובדה שאנחנו מצויים במשבר אנרגיה מתחדש, נראה שהממשלה לא עשתה די בנושא. בסוף יוני הגיש שר התשתיות לשעבר יוסף פריצקי תוכנית להקטנת התלות במחירי הנפט בעולם. התוכנית הציעה לנקוט פעולות לחיסכון באנרגיה, ולהגדיל את הסיוע למחפשי גז ונפט. במשרד התשתיות מעריכים כי ניצול כל הפוטנציאל בתחום שימור האנרגיה יביא לחיסכון של 15% עד 20% בצריכת החשמל תוך 20 שנה. בתוכנית שהוגשה לממשלה נטען כי קיימת תוכנית להחלת תקנות מחייבות להגדלת החיסכון בחשמל בנוגע לנצילות מכשירים חשמליים (מזגנים, מקררים), וכן תקנות במסגרת חוקי התכנון והבנייה שיגדילו את החיסכון בצריכת החשמל.
עם זאת, עד כמה רחוקה התוכנית מיישום ניתן ללמוד מכך שבמהלך שנות ה-80', יותר מ-60% מתקציב משרד האנרגיה הופנו לנושא שימור אנרגיה ולקידום פרויקטים בנושא. כיום התקציב של אגף המחקר והפיתוח במשרד מסתכם במיליוני שקלים בלבד, ומעסיק עובדים ספורים. גם הנתונים שהציג משרד התשתיות על כך שפוטנציאל ייצור החשמל מאנרגיות מתחדשות הוא 2.5% מסך הייצור במשק, עומדים בניגוד למגמה בעולם. נקודת האור היחידה שאפשר לציין היא הרשות לחשמל, שקבעה לאחרונה כי יצרנים שיעברו לייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות יקבלו תוספת של 6 עד 10 אגורות לקוט"ש (כ-20%) בתעריפי החשמל שימכרו. עם זאת, מדובר בסנונית ראשונה בלבד, וללא תמיכה ממשלתית מסיבית בנושא לא תחול התקדמות.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
השר לשעבר יוסף פריצקי (מימין) ויוסי מימן
|
|
|
|
|
|
|
פרויקט הגז תקוע
|
|
|
|
|
|
|
אבל הכישלון של הממשלה בטיפוח מקורות אנרגיה חלופיים לא מסתיים בכך. למקורות האנרגיה החלופיים דוגמת אנרגיית השמש אפשר להתייחס כאל פתרון לא ריאלי בטווח הקצר, אבל למשבר יש פתרון לא רחוק בדמות הגז הטבעי, שאמור להחליף את השימוש בדלקים הן לייצור חשמל והן לתעשיה.
לפני 4 שנים נמצא מול חופי אשקלון גז טבעי בכמות שיכולה להספיק לצורכי המשק ל-10 שנים לפחות (בשימוש מקביל גם בפחם ובנפט). חברת החשמל כבר חתמה על חוזה לאספקת גז לתחנות הכוח של החברה עם קבוצת ים תטיס. בפברואר החלה תחנת הגז באשדוד לפעול על גז טבעי, ובהמשך מתוכננות תחנות נוספות. אבל למרות שהגז כבר נמצא כאן, השימוש בו מתעכב, בעיקר בגלל המחדל הממשלתי בהקמת מערכת הולכת גז טבעי. צנרת הגז שהיתה אמורה להיות מוכנה כבר במהלך 2001 נמצאת בפיגור משמעותי לעומת התחזית. הצנרת מגיעה כיום עד אשדוד בלבד. ב-2005 היא מתוכננת להגיע לאזור רידינג בתל-אביב ומשם לאזור חוף דור בצפון הארץ. עם זאת, כבר עתה ברור שהצנרת לא תגיע למרכזי הצריכה העיקריים בצפון ודרום הארץ לפני 2008, וגם זה רק בתנאי שלא יהיו עיכובים נוספים. לדברי מור, ההפסד של המשק מעיכוב השימוש בגז הטבעי מגיע לכ-300 מיליון דולר בשנה.
בעקבות קריסת הפרויקט אישרה הממשלה לחברת החשמל להניח צינור גז ימי מאשדוד לרידינג. לטענת התעשיינים, ההחלטה הזו תגרום לעיכוב משמעותי בשימוש בגז במפעלי תעשיה ברחבי הארץ, מאחר שהתכנון המקומי היה לבנות צנרת יבשתית שתעבור דרך מרכז הארץ. משרד התשתיות הקים בשנה שעברה את חברת הולכת הגז הממשלתית, נתיבי הגז הטבעי, במטרה להאיץ את הקמת צנרת הגז הטבעי. נתיבי הגז כבר הוציאה מספר מכרזים להקמת הקטעים היבשתיים הראשונים של צנרת הגז, אבל החברה נתקלה בבעיות משפטיות, וכרגע שוררת אי בהירות לגבי מועד הקמת הצנרת. מקור בכיר במשק החשמל, המקורב לפרויקט, אומר כי "עם כל הביקורת שנמתחה על חברת החשמל בנושא, הם היו היחידים שעשו משהו בנושא הגז הטבעי. בלעדיהם לא היה כלום. הממשלה התרשלה בתפקידה, ולא ברור אם חברת הגז הממשלתית תעמוד בהבטחה להקמת צנרת הגז לאזור אשקלון ורמלה עד שנת 2006. פרויקט הולכת הגז הטבעי תקוע והוא עולה למדינה הון".
מה שיכול היה להוציא את פרויקט הגז מהבוץ הוא חתימה של חברת החשמל עם ספק גז שני, בנוסף לגז של קבוצת ים תטיס. צירוף ספק שני צפוי להאיץ את החדירה של הגז הטבעי למשק ואת הקמת צנרת הגז, ועל כן הוא בעל חשיבות מכרעת. חברת החשמל אישרה כבר הסכם עקרונות לרכישת גז ממצרים באמצעות חברת EMG שבה שותפים יוסי מימן וממשלת מצרים, אבל אז התפוצצה פרשת פריצקי, ולפי הערכות, עד שלא תסתיים חקירת המשטרה בנושא - תתקשה חברת החשמל להתקדם בעיסקה. הגז המצרי אמור להגיע לישראל החל בסוף 2006. עיכוב העיסקה עשוי לגרום להפסד נוסף של עשרות מיליוני דולרים למשק. לדברי גורמים בכירים בממשלה, צריך להתקשר בדחיפות גם עם ספק גז שלישי, כדוגמת בריטיש גז שהציעה גז משדות מול עזה.
כך או כך, נראה שלפחות בשנים הקרובות תמשיך ישראל להיות תלויה בתנודתיות במחירי הנפט בעולם. המרוויחות העיקריות הן, כמובן, מפיקות הנפט הגדולות בעולם, דהיינו השייח'ים בסעודיה ובכוויית, ושאר יצרניות הנפט הגדולות בעולם. כל עלייה של דולר במחירי הנפט מגדילה את הכנסות המפיקות בכ-30 מיליארד דולר בשנה. אז איך זה שמדינת ישראל ממשיכה בעקיפין לשפוך כסף לכיסיהם של אותם יצרני נפט ולא מקדמת תחליפים? עובדה. | | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
