 |
/images/archive/gallery/112/860.jpg קשישים
יהודה לחיאני  |
|
|
56% מהציבור מבוטחים בביטוח סיעודי, אבל רק 18% מהם מודעים לכך - ועד לאחרונה, לא בטוח שהיו רואים את הכסף גם אם נזקקו לו. מ-1 ביולי שונו התקנות, הקריטריונים לקבלת פיצויים הוגמשו, ובמקביל הוקשחו התנאים לדחיית מבוטחים פוטנציאליים. את המחיר נרגיש בכיס: תעריפי הביטוח צפויים לזנק בקרוב בעשרות אחוזים |
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
שגית פסטמן 6/8/2004 10:15 |
|
|
|
|
 |
בשבועות הקרובים, עד כמה שזה לא נעים, יהיה קצת יותר יקר להזדקן בכבוד בארץ. הסיבה: העלאת תעריפי הביטוח הסיעודי האישי והקולקטיבי בישראל בעשרות אחוזים. לדברי שולי ברמלי-גרינברג ופרופ' רויטל גרוס ממכון "ברוקדייל", המתמחה במחקר יישומי בתחום הזיקנה, בתחילת 2004 נמצא כי רוב הציבור בישראל, 56%, מבוטחים בביטוח סיעודי קבוצתי במסגרת קופות החולים או מקום העבודה. הנתון המעניין יותר שמצאו השתיים הוא, שרק 18% מציבור המבוטחים מעל גיל 22 מודעים לכך שהם מבוטחים בביטוח סיעודי. זה לא מפתיע; אנחנו לא כל-כך אוהבים להתעסק בנושאי ביטוח, וכשמדובר בביטוח סיעודי, האינסטינקט הראשוני הוא לטאטא את הנושא אל מתחת לשטיח. המחשבה שאנחנו, או מי מיקירינו, נזדקק
למטפל סיעודי או לאשפוז במחלקה סיעודית, אינה מחשבה מרנינה. ובכל זאת, בכך שנטמון את הראש בחול לא נשפר את המצב. בישראל, עלות העסקת מטפל סיעודי היא בין 500 ל-1,000 דולר בחודש. אשפוז במחלקה סיעודית נע בין 10,000 ל-20 אלף שקל בחודש. העזרה המתקבלת מהביטוח הלאומי די מוגבלת - כמה שעות עזרה סיעודית בשבוע בלבד, וגם אלה מוענקות בהתאם למבחן ההכנסות. בשוק הביטוח הסיעודי הקולקטיבי, שאיכות הפוליסות ששווקו בו היתה ירודה מאוד, התרחשה בחודשים האחרונים מהפכה שקטה, שהוביל המפקח על הביטוח, אייל בן-שלוש. אלא שמהפכות עולות כסף, ודורשות, מטבען, שינויים מפליגים. שאלת המפתח היא אם הציבור הרוויח מהרפורמה בתחום. והתשובה היא, שתלוי את מי שואלים.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
איכות הפוליסות ירודה
|
|
 |
 |
 |
 |
|
חשיבות הרצף
|
 |
|
 |
 |
 |
|
אין הרבה דברים טובים לומר על מצבו של שוק הביטוח הסיעודי הקולקטיבי, לפחות עד החודשים האחרונים. לבתיהמשפט, למועצה הישראלית לצרכנות ולמפקח על הביטוח הגיעו עשרות אלפי תלונות של מבוטחים חסרי אונים. באופן עקרוני, הפוליסות משווקות למיליוני אנשים על-ידי קופות החולים. ואולם, היות שהקופות, על-פי חוק, אינן יכולות למכור ביטוחים, הן חייבות לעבוד לצורך כך עם חברות הביטוח. מתברר, כי לא מעטים מהמבוטחים צורפו לפוליסות בלי שעודכנו על כך. במקרים אחרים, הקופות אינן בודקות את מצבו הבריאותי של המבוטח, מסתפקות בהצהרת בריאות בלבד, ובמקרה של הגשת תביעה - מתנערות מאחריותן, בטענה שחלק מהבעיות הרפואיות התעוררו עוד קודם ההצטרפות לביטוח. ביטוח סיעודי דומה במהותו לביטוח רכב: ברוב המקרים חותם המבוטח על פוליסה ל-3 שנים . אם מתרחש במהלכן אירוע בריאותי הדורש פיצוי, יכול המבוטח לנצל את הפוליסה. אם לא, נותר הכסף אצל חברת הביטוח. עם סיום תקופת הביטוח מחליטים חברת הביטוח ובעל הפוליסה (קופות החולים) אם הם מעוניינים להמשיך ולבטח את הלקוח באותם התנאים. כמובן שככל שעולה גיל המבוטח, ועמו ההסתברות שיזדקק לסיוע סיעודי, הופכת הפוליסה ליקרה יותר, וייתכן גם שחברת הביטוח תסרב לבטח אותו. המערכה על שינוי המצב בשוק הקולקטיבי החלה בראשית השנה. המפקח על הביטוח העביר לקופות החולים הנחיות חדשות, שנועדו להעלות את איכות ובטחון הפוליסות. כך, למשל, חויבו הקופות וחברות הביטוח לכלול בפוליסות סעיף, המחייב אותן לשלם פיצוי במקרה שהמבוטח כשל בשלושה מתוך ששת מבחני התפקוד הסיעודי, ולא בארבעה, כפי שהיה קודם לכן. במקביל, חויבו הקופות להעניק פיצוי למבוטח גם בגין "תשישות נפשית", כמו במקרה של אלצהיימר. סעיף אחר נועד לחייב את חברות הביטוח לערוך בדיקות בריאותיות ללקוח לפני צירופו לפוליסה. לפי התנאים החדשים, לגבי לקוח עד גיל 65, יכולה חברת הביטוח לדחות תביעה בגין מצב רפואי קודם רק בשנת הביטוח הראשונה, ולגבי לקוח מעל גיל 65 - רק בחצי השנה הראשונה. שינוי חשוב נוסף נוגע להמשך ההחזקה בפוליסה. לדעת המפקח על הביטוח, לא ייתכן כי לאחר תקופת ביטוח של שלוש שנים, יחליטו חברת הביטוח וקופת החולים כי הן אינן מעוניינות להמשיך לבטח אדם מסיבותיהן הן. לפיכך, נקבע כי החל ב-1 ביולי לא יימכרו פוליסות קבוצתיות שלא מבטיחות ביטחון לטווח ארוך. כעת, כאשר מסתיימת תקופת הביטוח, שמורה למבוטח הזכות לקנות מהחברה שבה בוטח פוליסה פרטית, בלי שהחברה תהיה רשאית לבדוק שוב את מצבו הרפואי (כלומר: היא לא תוכל להימנע מלבטחו). הפוליסה הפרטית אמנם יקרה לאין שיעור מהקולקטיבית, אבל כך לפחות יישמר הרצף הביטוחי. התקנות החדשות של המפקח היו כבר אמורות להיכנס לתוקף, אולם כרגע רק קופת החולים לאומית גיבשה פוליסה חדשה על-פי ההגדרות הנדרשות. האופוזיציונר הקשוח ביותר של בן-שלוש הוא מנכ"ל שירותי בריאות כללית, זאב וורמברנד, המבטח היום את הקבוצה הגדולה ביותר של לקוחות מקרב קופות החולים - כ-2 מיליון איש. וורמברנד מזהיר מפני עליית מחירים דרמטית בשוק הביטוחים הסיעודיים. "נושא הביטוח הסיעודי הוא נושא חברתי ממדרגה ראשונה", הוא אומר, "אסור להשאירו בידיהם של המפקח על הביטוח או של חברות הביטוח, שכן אותם לא מעניין שלרוב הציבור יהיה כיסוי. מבחינתם - שרק למתי-מעט, העשירים והבריאים, יהיה כיסוי תמורת פרמיות גבוהות ביותר, ובלבד שלא יהיה סיכון לחברת הביטוח". וורמברנד יוצא בעיקר נגד הסעיף המבקש להשיג המשכיות בביטוח הסיעודי. לדבריו, הסעיף יגרום לכך שחברות הביטוח יעלו באופן מיידי את הפרמיות ב-70%, כאשר לבני 50 ומעלה יעלה התעריף ב-90%. " ברור שפרמיה של 100-90 שקל בחודש, תמנע ממרבית הקשישים להמשיך ולרכוש ביטוח בעתיד הקרוב", הוא אומר. |  |  |  |  | |
|
|
|
|
|
|
|
|