 |
/images/archive/gallery/123/657.jpg לישכת תעסוקה. תמונת ארכיון
צילום: ברק פכטר  |
|
|
|
|
| סדנת לימודים חדשה, שיזם התמ"ת למקבלי הבטחת הכנסה, מתיימרת להקנות למשתתפים בה מיומנויות החיוניות לשוק העבודה. האם זה מצליח? |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
שגית פסטמן
30/7/2004 8:50 |
|
|
|
|
|
|
|
מפעם לפעם מתפלק גם לנו סיפור חיובי, אפילו כזה עם מעט תקווה וחזון. הנה, בלי הרבה רעש, החלו במשרד התמ"ת לפני כארבעה חודשים להפעיל 33 מסגרות הכוון טרום-תעסוקתיות, שנועדו להוציא את מקבלי קיצבאות הבטחת ההכנסה ממצב של חוסר תעסוקה כרוני.
השם קצת מעורפל, אבל הרעיון ברור: כאלף מקבלי קיצבאות ברחבי הארץ התבקשו להשתתף בקורס מיוחד, ראשוני מסוגו, שבמסגרתו למדו המשתתפים כיצד להתמצא בשוק התעסוקה. לא דובר רק בהדרכה לגבי מציאת עבודה, אלא בניהול כלכלי עצמי, קבלת החלטות עסקיות וכדומה. בשונה מהקורסים להסבה מקצועית, שהיו נהוגים בארץ בשנים האחרונות, מתכונת הלימודים החדשנית כוללת נושאים כמו מיומנות אישית, פיתוח אחריות, קבלת החלטות, התמודדות עם לחצים, מיפוי היכולות האישיות, התמודדות עם שינויים בחיים, תקשורת בין-אישית, השתלבות בעבודה, והתמודדות עם הדרישות והקשיים בה.
בנוסף לומדים המשתתפים
גם "כספומטיקה" - תחום הכולל ניהול של פנקס הצ'קים, חישובי תשלום עודף, המרת מטבעות, חישובי הנחה והתייקרויות (באחוזים). לצד הנושאים האלה נלמדים גם משרדאות, אנגלית, מתמטיקה, יישומי מחשב, שיווק, מכירות ועוד. הלימודים, בהיקף של כ-600 שעות, חלקם פרונטליים בשיעורים שנמשכים כ-45 דקות, וחלקם מעשיים. המשתתפים מבצעים משימות שונות, כמו איסוף מידע וחומרים, פרויקט אישי, ביצוע ועמידה בלוחות זמנים ועוד.
בין היתר, הם עוברים אבחון אישי על-ידי פסיכולוגיים תעסוקתיים לשם הכוונתם לשוק העבודה. מדובר בקורס אינטנסיבי, בן שלושה חודשים וחצי, חמישה ימים בשבוע, 14:30-08:30. ההשקעה הכספית - שבל נשכח, מגיעה מכיסו של ציבור משלמי המסים - גבוהה למדי: כ-7,000 שקל למשתתף, על פי נתוני התמ"ת, לא כולל קיצבת הבטחה הכנסה, שאותה הם ממשיכים לקבל כרגיל. מה התוצאות של הפרויקט הכמעט אנונימי הזה? יצאנו לבדוק.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
160 אלף מקבלי קיצבאות
|
|
|
 |
|
|
|
אולי לא רבים מודעים לכך, אבל ציבור מקבלי הבטחת ההכנסה בישראל צמח בשנים האחרונות לממדי ענק. אם בשנת 1982 התקיימו בישראל מקיצבת הבטחת הכנסה כ-11 אלף משפחות-היום, על-פי נתוני התמ"ת, מתקיימים ממנה בין 160 ל-170 אלף איש. קיצבת הבטחת ההכנסה נועדה לספק רשת ביטחון אחרונה לאלה שלא הצליחו למצוא עבודה בתום חצי שנה של אבטלה. אחרי חצי שנה כמובטלים, עוברים חלק ממחפשי העבודה לסטטוס של מקבלי הבטחת הכנסה, ומקבלים קיצבה חודשית קבועה. אבל היו מי שהשכילו לעוות את המנגנון החברתי, ולהפוך אותו למפלצת שיונקת סכומי כסף עצומים ממערכת הרווחה.
שלא יהיה ספק, בישראל חיה היום קבוצה לא קטנה של אנשים, בעיקר אמהות חד-הוריות, שנזקקים לעזרה הכספית הזאת. אבל ישנם גם אחרים, לא מעטים כלל וכלל, שמצאו בשנים האחרונות דרך קלה להביא כסף הביתה, בלי ממש לעבוד.
אריק מאיר, המנהל הארצי של הפרויקט מטעם חברת כוח-האדם מנפאואר, שזכתה ב-11 מתוך 33 המכרזים להפעלת הקורסים של התמ"ת, יודע על מה מדובר. בחודשים האחרונים הוא בילה זמן רב עם האוכלוסייה המדוברת. ביום רביעי שעבר הוא הגיע לביקור במרכז שמפעילה החברה בלוד, כדי לחגוג עם המשתתפים את סיום הקורס. "רוב האנשים שהגיעו לקורס לא עבדו במשך שנים", הוא אומר. "בחלק מהמקרים, מדובר באנשים שגם לא כל-כך רצו לעבוד. המטרה שלנו היתה להביא אותם למצב שיהיה להם מספיק ביטחון עצמי ללכת לראיונות עבודה, לשלוח קורות-חיים ודברים דומים".
|
|
|
|
|
|
|  | | תמונת ארכיון | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
