 |
"סוף טוב הכל טוב", אומר מיקי פדרמן, בעל השליטה באלביט מערכות, לאחר 3 שבועות שבמהלכם התאמץ והצליח לגייס את ההון הנדרש, כ-197 מיליון דולר, כדי לממש את זכות הסירוב ולרכוש את חלקה של אלרון (19.7%) באלביט. בנק לאומי היה זה שהעמיד את המימון הנדרש לצורך העיסקה. על-פי הערכות, הבנק העמיד כמחצית מסכום העיסקה כאשראי, ואילו חברת מפעלי פדרמן, באמצעותה מחזיק פדרמן באלביט מערכות, גייסה ממשאביה העצמיים את המחצית השניה של הסכום. ככל הידוע, שיעבד פדרמן את מלוא מניותיו (50%) באלביט מערכות לטובת ההלוואה, שכן המניות שהחזיק עד כה היו חופשיות מכל שעבוד. פדרמן יחזיק בעקבות העיסקה כ-50% מאלביט מערכות, וככל הנראה השלב הבא של העיסקה יהיה הכנסת שותף אסטרטגי, שיחזיק 15%-10% ממניות אלביט מערכות. חברת אלרון תרשום כתוצאה מהעיסקה רווח הון של למעלה מ-360 מיליון שקל, שחלקה של אי.די.בי אחזקות בו יגיע ל-60 מיליון שקל (אלרון היא חברה-נינה של אי.די.בי).
בשיחה עם מעריב מתאר פדרמן את השבועות מאז ההודעה על העיסקה בין אלרון ותדיראן קשר, כתקופה שהיתה בעיקר "מעניינת". "הופתעתי לטובה מהפרגון וההבנה והרצון לעזור, בעיקר מצידו של בנק לאומי", הוא אומר. לדבריו, שווי אלביט בעיסקה, כ-1 מיליארד דולר, הוא אינו גבוה. "עם פרויקטים כמו שיש לה, ועוד כמה שיהיו בידיה בעתיד, כולם ישתכנעו שאלביט שווה אף יותר". יש לזכור, כי לפני מספר חודשים סירב פדרמן להצעה של נוחי דנקנר לרכוש מידי אלרון את אחזקותיה באלביט מערכות ב-120 מיליון דולר, כ-40% נמוך מהמחיר ששילם כעת.
באשר לתדיראן קשר, שמימוש זכות הסירוב הותיר אותה מחוץ לאלביט, אומר פדרמן: "בפירוש לא אהבתי את הסגנון של מנכ"ל תדיראן קשר, חזי חרמוני, אבל הבעיה האמיתית היא הבדלי הגישות ביננו לבין תדיראן קשר ובעליה".
|
 |
 |
 |
 |
|
|