 |
האם כאשר אדם מבטיח לאישה כי יינשא לה, ייחשב הדבר לחוזה מחייב? סוגיה נכבדה זו נדונה בביתהמשפט העליון כבר לפני מעל 40 שנים בהלכת אבטליון. אז תבעה בחורה את מי שלטענתה הבטיח לה כי יינשא לה, ובסופו של דבר הוא אמנם נישא, אבל למישהי אחרת. בית-המשפט קבע אז כי הבטחה מסוג כזה אינה מהווה חוזה מחייב, שכן הקביעה שמדובר בחוזה סותרת את מה שמכונה "תקנת הציבור". בית המשפט אמנם מצא באותו מקרה דרך אחרת לפצות את הבחורה בעילות שונות, שבגינן חויב המבטיח לשלם פיצוי לבחורה שסורבה, אולם עם זאת, העיקרון נותר בעינו, ואכן, מאז כמעט שלא הגיעו לבתי-המשפט תביעות שעניינן הפרת הבטחת נישואין, ואם הגיעו תביעות שכאלה, הן נדחו בדרך כלל. באחרונה הגיעה תביעה מסוג כזה לבית-המשפט העליון, והפעם ראה בית-המשפט לנכון לעשות מהפכה גם בנושא זה, וקבע כי הפרת הבטחה להינשא היא עילה לפסיקת פיצויים כנגד מי שהפר הבטחתו. סיפור המעשה הוא בשניים שהיו נשואים לאחרים. הגבר הבטיח לאהובתו כי יינשא לה, זאת לאחר ששניהם יתגרשו מבני זוגם. האישה אמנם התגרשה והמתינה שגם הגבר יעשה כן, אלא שהזמן נקף והגבר לא התגרש ובסופו של דבר הוברר כי כלל אין בכוונתו לעשות כך. האישה הפגועה הגישה תביעה לבית-המשפט, ועל סמך ההלכה בעניין אבטליון, דחה בית-המשפט את תביעתה. האישה לא נואשה והגישה ערעור לבית-המשפט העליון. דעת הרוב בבית-המשפט היתה כי הגיעה השעה לשנות את ההלכה הקודמת, וכי יש מקום לקבוע כי הפרה מסוג כזה יש בה כדי לזכות את האישה בתשלום פיצויים על הפרת ההבטחה להינשא לה. פסיקה זו מהווה מהפכה של ממש, בפרט נוכח העובדה שבמקרה זה היה מדובר בשני בני זוג הנשואים לאחרים, ושפסיקת פיצוי במקרה שכזה יש בה לכאורה כדי לעודד זוגות נשואים לקיים הבטחתם, או במילים אחרות - לפרק את משפחתם. עניין זה עמד לנגד עיני בית-המשפט, אלא שלדעתו, במקרה הנוכחי גוברת דווקא התפיסה החברתית שלפיה יש לקיים הבטחות. על כן, מי שמפר הבטחתו וגורם נזק לזולתו יישא באחריות על כך, וישלם פיצוי על הנזקים שנגרמו לנפגעת עקב הפרת החוזה. התיק הוחזר לערכאה הקודמת לקביעת גובה הפיצויים.
|
 |
 |
 |
 |
|
|