 |
/images/archive/gallery/114/274.jpg תמונת ארכיון
צילום: AP  |
|
|
| לו הייתי רוטשילד - בדרך למדליה |
|
| יש בעולם כמה וכמה אנשים שיכולים לענוד על צוואריהם את המדליות הנכספות מבלי שטיפת זיעה אחת ניגרה מהם |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
רפי מן
23/7/2004 11:25 |
|
|
|
|
|
|
|
הרגע הגדול מתקרב: בעוד שלושה שבועות בדיוק ייכנסו נושאי הלפיד האולימפי לאיצטדיון באתונה, והמשחקים האולימפיים ייצאו לדרך. כמה מאות מהספורטאים המשתתפים יחזרו הביתה עם מדליות. אבל לשם כך לא מוכרחים להתאמן עד כלות, לכסוס ציפורניים ולהתחרות בחירוף נפש. יש בעולם כמה וכמה אנשים שיכולים לענוד על צוואריהם את המדליות הנכספות מבלי שטיפת זיעה אחת ניגרה מהם.
עיתוני ארצות-הברית דיווחו לפני ימים אחדים על ארט פריור, תושב סן דייגו שבקליפורניה, אשר יכול להתגאות בלא פחות משש מדליות אולימפיות מזהב, שבע מדליות כסף ושלוש מדליות ארד, הישג לא רע למי שמעולם לא עמד על דוכן המנצחים באולימפיאדה. פריור הוא אספן מדליות אולימפיות, שכבר עשרות שנים חורש שוקי פשפשים, נובר בקטלוגים, ובעשור האחרון גם מחפש באינטרנט, כדי להגיע למדליות שהוענקו לספורטאים באולימפיאדות. הפריט היקר ביותר באוסף: מדליית כסף מהאולימפיאדה הראשונה בעת החדשה - אתונה 1896.
אז, באתונה, קיבל המנצח מדליית כסף, ואילו הזהב נחשב אז למתכת נחותה יותר; מדליה כזו הוענקה לזוכה במקום השני. רק באולימפיאדה השלישית, ב-1904, קודם הזהב למקום הראשון. כתבת א.פ איתרה בשבוע שעבר גם תושב סינסינטי באוהיו, שברשותו לא פחות מ-50 מדליות מהאולימפיאדות. לא קל, לדבריו, לשים יד על מדליות כאלה. יש מעט מאוד ספורטאים, או בני משפחותיהם, המוכנים לוותר על המזכרת מן האירוע הספורטיבי החשוב ביותר בתבל. ובכל זאת, לפעמים משחק המזל לאספנים.
מתברר שלא רק בישראל יכול ספורטאי להגיע להישגים בינלאומיים מרשימים, ולחזור לחיים על גבול קו העוני. מחבר קטלוג למדליות סיפר לכתבת כי במדינה כאוזבקיסטן, שם השכר החודשי הממוצע הוא כ-50 דולר, יש מי שמוכן לוותר על המדליה שלו תמורת 6,000 דולר - סכום פעוט יחסית לאספן נלהב מהמערב, אבל הון עתק עבור ספורטאי, היכול בדרך זו להכניס לכיסו שכר של עשר שנות עבודה.
ויש גם מקרים שבהם יורשיהם של מחזיקי מדליות מסתבכים בקרב-ירושה משפחתי, בשאלה מי יחזיק באוצר, וסופם שהם מציעים את המדליה למכירה ומתחלקים בכסף. ובכל זאת, שוק המדליות האולימפיות הוא מצומצם יחסית, וגם המחירים אינם בשחקים. מומחים מעריכים כי מדליה מאתונה 1896 שווה כיום בין 10,000 ל-20 אלף דולר.
לעתים נדירות מוצעות למכירה כמה מדליות בבת אחת. כך היה בשנת 2001, כאשר האתלטית האוסטרלית המנוחה שירלי סטריקלנד דה לה הונטי מכרה את שבע המדליות (שלוש זהב, שלוש ארד ואחת כסף) שהוענקו לה באולימפיאדות 1948 (לונדון), 1952 (הלסינקי) ו-1956 (מלבורן), וקיבלה תמורתן במכירה פומבית כ-200 אלף דולר. מעריציה של שירלי עיקמו את אפם לשמע הידיעה, אבל היא הסבירה: הייתי זקוקה לכסף כדי לממן את החינוך של 11 נכדי.
שוק אספני המזכרות האולימפיות איננו להוט רק אחרי מדליות. טופסי השתתפות של ספורטאים, ואביזרים שונים, עוברים גם הם מיד ליד. לפני שנתיים, בעת אולימפיאדת החורף, נמכר פוסטר של ארמון החורף בגסטאד, שהופץ בשנת 1913, תמורת 14 אלף ליש"ט. המלצה: אם אתם נוסעים באוגוסט לאתונה, למרות החום וההתרעות הבטחוניות, אל תשכחו לאסוף גלויות וכרטיסים. מי יודע, אולי הנכדים שלכם יוכלו למכור אותם בעוד 50 שנה לאספן חובב אולימפיאדות.
rafimann @maariv.co.il
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
