 |
/images/archive/gallery/109/678.jpg יונדאי
יחצנות  |
|
|
|
|
| בתוך ההמולה שנוצרה בעקבות גל התאונות האחרון ושלל פתרונות הקסם שכרגיל מיהרו להישלף, נאלם קול אחד חשוב: קולו של משרד התחבורה * ארבע שנים חלפו מאז חשף מעריב, כי משרד התחבורה אינו מבצע שום בדיקה שתחייב את היבואנים לבצע קריאה לתיקון פגמים סדרתיים בכלי-הרכב - אך דבר לא השתנה * זכות השתיקה |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
גיל מלמד
7/7/2004 10:05 |
|
|
|
|
|
|
|
גל תאונות הדרכים של השבוע האחרון הסעיר כרגיל את הציבור הישראלי, והעלה כמו תמיד גל של פתרונות קסם למכה הקטלנית ביותר שמולה ניצבת כיום מדינת ישראל. רק קול אחד כמעט ולא נשמע במהלך השבוע, קולו של המשרד שאחראי מקצועית על תחום התחבורה והרכב.אם מישהו סבר בטעות שהשקט הזה נובע מכך שעד ליום ראשון תיפקד המשרד ללא שר תחבורה, הנה דוגמה שתבהיר שמדובר במצב מתמשך.
לפני ארבע שנים נחשפה במעריב העובדה, שמשרד התחבורה לא מבצע שום בדיקה לגילוי "קריאות לתיקון" אשר הוכרזו על-ידי יצרני הרכב בעולם, וגם אינו מנהל מעקב אחר ביצוע התיקונים בכלי-רכב בישראל. "קריאה לתיקון" (Recall) מתבצעת לאחר שיצרן רכב גילה שבמכוניות שיוצרו על-ידיו בעבר קיים פגם סדרתי אשר מופיע ביותר משני אחוזים מכלל המכוניות.
פגמים סדרתיים עלולים לנבוע מכשל בתהליך הייצור במפעל ההרכבה (למשל מכונת ריתוך שאינה תקינה, ו"מייצרת" ריתוכים פגומים), מתכנון לקוי (למשל מערכת דלק שמתגלה כסמוכה מדי לצמת חוטים חשמלית שיוצרת עליה השראה או ניצוצות), חומרים לא מתאימים (למשל שימוש בפלסטיק שהופך עם השנים לפריך,ומתפורר), כשל כלשהו (תכנון,חומרים או ייצור) שהתגלה אצל אחד מספקי החלפים (למשל, משאבת בלמים פגומה), פגם תוכנה (למשל במערכת ABS או במחשב ניהול מנוע), פגמים בצבע המכונית (בחומר או ביישום של הצבע) וכן הלאה.
היות שמדובר במכוניות שנעות על כבישים, לרוב הפגמים עשויה להיות השפעה בטיחותית (למשל, חדירת גזים לתוך המכונית, או דימום פתאומי של מנוע), אבל גם פגמים
סדרתיים שיש להם רק השפעה כספית מטופלים על-ידי יצרני הרכב (למשל, כאשר מכלולי החלונות מתפרקים ויש להחליפם).
כאשר יצרן רכב מגלה פגם סדרתי הוא פותח בהליך ה"קריאה לתיקון", שבמסגרתו הוא מיידע את הסוכנים שלו ברחבי העולם, מספק להם את החלפים והציוד הדרושים לביצוע התיקון, מורה להם לזמן את כל בעלי המכוניות בהתאם למספרי השלדות של המכוניות הרלבנטיות, ומשלם להם ( " ביד רחבה", טוענים יבואני הרכב) תמורת כל העבודה שהם משקיעים במבצע.
אגב, כדאי לדעת שלא מדובר בתופעה אזוטרית או נדירה: בכל שבוע מפורסמות בממוצע שלוש או ארבע קריאות לתיקון ברחבי העולם. בארצות הברית, שם חלים חוקי אחריות כמעט דרקוניים, רוב יצרני הרכב לא מעיזים לקחת סיכון, ומכריזים על קריאות לתיקון ברגע שבו הם מגלים שהדבר נחוץ.
דוגמה בולטת לסנקציות, שמהן משתדלים היצרנים להימנע, היא קנס של מאות מיליוני דולרים (וזאת לאחר הקטנת הקנס המקורי, שעמד על למעלה ממיליארד דולר) אשר הוטל לפני מספר שנים על ג'נרל מוטורס על-ידי חבר מושבעים, לאחר שהתברר שהחברה העדיפה להתעלם מביצוע קריאה לתיקון, ועקב כך נגרמו מספר תאונות עם נפגעים.
מנגד, במדינות אחרות ישנם יצרני רכב שמעיזים לקחת סיכונים, והדוגמה הבולטת היא פרשת הסתרת קריאות לתיקון במשך שנים ארוכות ב מיצובישי ביפן, שלאחר שנחשפה נשלחו כמה מבכירי החברה למאסר. בארה"ב מרכזת הרשות הפדרלית לבטיחות בדרכים (NHTSA) את המידע אודות קריאות לתיקון, ומפרסמת אותו באמצעות אתר האינטרנט הרשמי שלה:
www.nhtsa.dot.gov
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
ריבוי תאונות דרכים
|
|
|
 |
|
 |
|
אנחנו והעולם
|
|
|
 |
|
|
|
בהולנד ובמדינות אירופיות נוספות מחויבים יצרני הרכב לדווח למשרד התחבורה לא רק על קריאות לתיקון רשמיות,אלא אפילו על תקלות חוזרות ונשנות, שעדיין לא מוגדרות כ"קריאות לתיקון". בעלי רכב יכולים לקבל מידע אודות תקלות,ובמקרה שמדובר בתקלה לא סבירה, או במספר רב של תקלות זהות בכלי-רכב דומים, הם יכולים לתבוע את יצרני הרכב ולקבל החזר כספי.
בישראל מחייב צו הפיקוח על מצרכים ושירותים את יבואני הרכב לדווח למשרד התחבורה על כל קריאה לתיקון, ולבצע אותה בהתאם להנחיות היצרן. אבל משרד התחבורה הישראלי נוהג כאילו כל תחום הקריאות לתיקון כלל אינו קשור אליו בשום אופן. בתקנות התעבורה הישראליות, או בכל תקנה אחרת שעליה חתום שר תחבורה, כל נושא הקריאות לתיקון לא קיים, ומשרד התחבורה לא יזם אף פעולה כדי להבטיח שקריאות לתיקון אכן מבוצעות כסדרן ובמלואן.
במצב כזה בהחלט ייתכן שיבואנים לא יטרחו לבצע קריאות לתיקון, ולמען הסר ספק, הטענה כאן איננה שהיבואנים מרמים, אלא שאף אחד במשרד התחבורה לא מבצע שום סוג של פיקוח כדי למנוע את האפשרות הזאת. בעקבות חשיפת מעריב, הודיע בשעתו משרד התחבורה כי הוטל על הטכניון לפתח שיטה למעקב אחרי "קריאות לתיקון" שמפורסמות בעולם והרלבנטיות שלהן לישראל. אלא שגם פרויקט זה לא הניב תוצאות, וככל הידוע, הוא לא יושם עד כה במשרד התחבורה.
אבל יש גם דרך מקבילה, פשוטה לא פחות. שר התחבורה יכול לחייב את כל יצרני הרכב, כתנאי ליבוא רכב לישראל, לדווח למשרד התחבורה ישירות (בפורמט שייקבע על-ידי המשרד), אודות כל קריאה לתיקון שרלבנטית לכלי-רכב מסוגים שעשויים להיות מיובאים לישראל. הסנקציה כנגד כל יצרן רכב שייתפס כמי שלא דיווח על קריאה לתיקון תהיה הפסקת יבוא לישראל,למשל למשך שלושה חודשים בעת ההפרה הראשונה וחצי שנה בפעם השנייה, של כל כלי הרכב מתוצרתו.
|
|
|
|
|
|
|  | | סנקציה נגד יבואנים: הפסקת ייבוא לתקופה מוגבלת | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
