 |
באחרונה נכנס לתוקף השלב ההדרגתי, שבסופו יגיע גיל הפרישה של כל עובד בישראל ל-67 (במקום 65 עד כה). רבות כבר דובר על עניין זה, על יתרונותיו ועל חסרונותיו, ולכן אין טעם לשוב ולהתייחס לאותן בעיות שנדונו. עם זאת, בתוך כל המהומה שקמה סביב קרנות הפנסיה ישנן מספר סוגיות שראוי לתת עליהן את הדעת. האם יש חובה לשלם פנסיה לכל עובד? עם כל הרצון הטוב, עדיין לא הגענו לעידן שבו תהיה "פנסיית חובה" לכל עובד; במילים אחרות, יש במשק בישראל עובדים רבים מאוד, שאינם צוברים זכויות פנסיה וברבות הימים ייאלצו להסתפק בחסכונותיהם ובקצבאות הזקנה (המצומקות) שמעניק המוסד לביטוח לאומי. האם מי שלא מצוי בהסדר פנסיה צריך לדאוג? תלוי מה מצבו הכלכלי: מחד גיסא, ככל שאתה עשיר יותר, כך הצורך שלך לדאוג קטן יותר בהנחה שיהיה לך ממה לכלכל את עצמך בהגיעך לזקנה. מאידך גיסא, מי שאינו נמנה עם הקבוצה דלעיל, כדאי לו שיעשה מאמץ לצורך קניית זכויות פנסיוניות. האם אין סכנה להצטרף לקרן פנסיה? הרי האוצר הלאים את חלקן בשל טענות לסכנת התמוטטות. זה בדיוק העניין, הצעדים שנקט האוצר נועדו למנוע את מימוש הסכנה שעליה דובר כה רבות. יותר מכך, באמצעות המכרז שפורסם באחרונה למכירת מספר קרנות ותיקות, יש כוונה גם להגדיל את התחרותיות בין הקרנות כך שכל עובד - לא רק שיוכל לבחור את הקרן הרצויה לו, אלא שגם אלה שכבר חברים בקרן מסוימת יוכלו לעבור לקרן מתחרה בלא לאבד שום זכויות. האפשרות למעבר חופשי בין הקרנות אמורה להגביר את התחרות ביניהן, במטרה לרכוש את כיסו של הפנסיונר העתידי. מה זה אומר?
שבעתיד כל חבר בקופת פנסיה כלשהי ירוויח שיפור ביחס וייתכן גם בביצועים של הקרנות. כמו כן, "דמי הניהול" שגבו בעבר הקרנות יהיו בעתיד כנראה נמוכים בהרבה, כיאה למשק תחרותי. אז אם כך, בסופו של דבר, הכל נפתר לשביעות רצון כל הפנסיונרים? ממש לא, ולא רק בהיבט שהחלום לצאת לפנסיה בגיל 65 כבר חלף מן העולם. ישנו עניין נוסף שאיש כנראה לא נתן דעתו עליו בכל הליכי הרפורמה: העובדים שיצאו לפנסיה מוקדמת על חשבון המעביד - מדובר באותם מקרים לא מעטים שבהם היה למעביד אינטרס להפריש את העובד, אך העובד מצדו לא היה זכאי לצאת לפנסיה מוקדמת על חשבון קרן הפנסיה שלו. בנסיבות שכאלה התחייב המעסיק לשלם את התשלומים הפנסיוניים על חשבונו, עד הגיע העובד לגיל 65, שאז יקבל כבר את הפנסיה מן הקרן; אלא שהמחוקק קבע כי הקרן תשלם פנסיה בגיל גבוה מ-65. יוצא אפוא, שעובדים שכאלה נופלים "בין הכיסאות": המעסיק מצדו קיים את התחייבותו לשלם עד גיל 65; הקרן מצידה מחויבת לשלם רק בגיל המאוחר מ-65; כל אחד מקיים את חובותיו על פי דין ועל פי ההסכם, והעובד נותר בתווך ללא תשלום. הפתרון: יש להניח שהמחוקק ייתן את דעתו לעניין זה, בהנחה שהוא לא טופל בהיסח הדעת. ואם לא כך הדבר: הרי עסקינן בסבך משפטי לא פשוט.
|
 |
 |
 |
 |
|
|