 |
/images/archive/gallery/121/292.jpg מרק גספצו
צילום: רובי קסטרו  |
|
|
|
|
| חרקים בפסטה, יין חמוץ, ברגים בגבינה - מה עושים כשנתקלים במוצרי מזון פגומים? |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
יעל גרוס
18/6/2004 10:30 |
|
|
|
|
|
|
|
מיקלה, בחור צעיר מאיטליה, מכין בכל יום פסטה לאשתו חגית. ואולם בערב שבו מתחיל סיפורנו, כשטעמה חגית מהפסטה, היא גילתה לחרדתה - ושלוש נגיסות מאוחר מדי - חרקים בין האטריות. לאחר כמה חודשים שוב רכשו בני הזוג פסטה "סופר קלאב", המיוצרת על-ידי פוסידון-ויליגר, ושוב: ג'וקים בשקית. הפעם בני הזוג לא התעצלו, צילמו את השקית שורצת הרמשים, התקשרו לחברה (לאחר גישוש ארוך מהמקובל אחר שמה ומספר הטלפון שלה) והשאירו הודעה. כעבור כמה ימים חזר אליהם נציג השירות, וכעבור כמה ימים נוספים, הם קיבלו מכתב מנוסח בלקוניות: "צר לנו כי קנית מוצר שלא לשביעות רצונך. . .", בצירוף שובר לרכישת 4 חפיסות טונה של ויליגר. יש לציין שחברת פוסידון-ויליגר אינה חברה קטנה ודלת אמצעים, אלא מדובר בחלק מחברת הענק נטו, שמחזיקה נתח גדול משוק הבשר, הדגים, המאפים, השימורים ועוד.
הסיפור של יהודית מהרצליה מביך אפילו יותר. יהודית, חובבת יינות, רכשה 12 בקבוקי יין מסוג קברנה ומרלו של יקבי ברקן, במחיר הלא ממש צנוע של 22.5 דולר לבקבוק. כשהתארחו אצלה חברים, היא פתחה את אחד הבקבוקים, והם שתו אותו בהנאה. את השאר השאירו לליל הסדר. כשזה הגיע, ולא מעט אורחים זרמו אל הבית, ניסתה יהודית לחלוץ את הפקק מהבקבוק הראשון - אך זה התפורר. כך קרה גם עם הבקבוק השני. את השלישי הצליחה לפתוח, אבל טעמו של היין היה איום. יהודית התנצלה בבושת פנים בפני האורחים, ופתחה בקבוק אחר בקבוק. 6 נסיונות לא צלחו, ורק השביעי היה מצוין. יהודית התקשרה לחברה, והתבקשה לשלוח אי-מייל עם הסיפור. אחרי שלא נענתה, היא התקשרה שוב לחברה. בשירות הלקוחות ביקשו ממנה שוב לתאר את המקרה. הסיפור חזר על עצמו בשלישית, לא בלי פקפוק מצד החברה:
"איך זה שאף אחד אחר לא התלונן?", כשלבסוף קיבלה יהודית זיכוי לרכישת 3 בקבוקי יין יוקרתי, ו-3 בקבוקים מסוג פשוט בהרבה מזה שרכשה במקור.
מה עושים במקרה כזה? האם להודיע למשרד הבריאות? ליידע את החברה ולקבל פיצוי? להחזיר את המוצר לחנות שממנה נרכש? אולי לתבוע? הדרך הפשוטה ביותר היא להחזיר את המוצר לחנות. אם שמרתם את הקבלה והאריזה המקורית, החנות חייבת לקבל בחזרה את המוצר, ולהחליף אותו במוצר זהה. החסרונות: כל שתקבלו בחזרה הוא מוצר חלופי, גם אם ניסיתם, למשל, להרשים את בת הזוג שלכם במאפים משובחים, והיא כמעט בלעה בורג. עוגמת הנפש - עליכם. בנוסף, אם קיים פגם בקו הייצור של המוצר, החברה לא תדע על כך ולא תוכל לאסוף את המוצרים הפגומים.
דרך אפשרית אחרת היא לסור למשרד הבריאות. תלונה על מזון פגום ניתן להגיש לסניף המחוזי הקרוב למקום מגוריכם. בסניף, שאליו תגיעו עם המוצר בצירוף קבלה, תתבקשו למלא שאלון, ולאחר מכן יישלח המוצר לבדיקת מעבדה. התוצאות יגיעו לשירות המזון, ולמתלוננים תינתן תשובת ביניים. בחלק מהמקרים מועבר התיק לטיפול משפטי, אולם כמעט בכל המקרים התוצאה היא קנס מינהלי זעום של 1,000 שקל לעבירה ראשונה ושל 2,000 שקל לעבירה שנייה. יתרון: החברה לא תוכל לטייח, ובמקרים של ממצא מסוכן - כמו למשל שבר זכוכית - משרד הבריאות ידרוש מהחברה להסיר את כל המוצרים מאותה סדרת ייצור מהמדפים. כמו כן, במקרים חמורים יוגשו כתבי אישום נגד החברה.
בונוס נוסף: המידע שתספקו יסייע למשרד הבריאות ללמוד על בעיות המזון האופייניות בשוק. חסרונות: מדובר בתהליך ארוך ומטרטר (לפעמים תידרשו גם להעיד נגד החברה), שברוב המקרים מסתיים לכל היותר בקנס מינהלי.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
נתח בשר. תמונת ארכיון
|
|
|
 |
|
 |
|
הכי טוב לשלב
|
|
|
 |
|
|
|
אפשרות שלישית היא ליצור קשר עם היצרנית. יתרונות: לחברה יש נגישות מקסימלית למידע על מוצריה, וסביר שהיא תעלה בצורה הטובה ביותר על מקור התקלה - ייצור, אחסון, הובלה או שיווק. בנוסף, לחברה יהיה אינטרס לפצות אתכם. באסם, למשל, אומרים שהפיצוי נע בין 85-25 שקל (תלוי בעלות המוצר הפגום). חסרונות: חלק מהחברות מטייחות במקום להסיק מסקנות. גם הפיצוי שתקבלו עשוי להיות מעליב. כדאי גם להביא בחשבון, שאחרי שתמסרו את המוצר הפגום לחברה, לא תוכלו להשיבו ולמסור אותו למשרד הבריאות, למשל. ויש גם חברות ש"יסמנו" אתכם כלקוחות בעייתיים בעקבות הגשת התלונה.
האפשרות האחרונה היא לתבוע. בשנת 1932 הניח בריטי בשם דוניגיו את אבן-הפינה לתביעות משפטיות בכל הקשור למוצרים פגומים, כאשר תבע את חברת סטיבנסון לאחר שמצא חילזון בבקבוק בירה. הוא זכה. כמה שנים טובות אחר-כך איים קוזמו קריימר, הדמות בסדרה "סיינפלד", לתבוע משווקת קפה לאחר שנכווה מקפה רותח. עורך דין ממולח מתכוון להשיג לו מיליונים, עד שקריימר פותח את הפה ומתפשר על קפה בחינם לכל חייו. קורותיו של קריימר, אגב, מבוססות על סיפור אמיתי שהתרחש בארה"ב, כאשר לקוח זכה במיליונים כשנכווה מקפה רותח (לאחר שהניח את כוס הקפה בין רגליו).
היתרונות של הגשת תביעה (או לפחות איום בתביעה) ברורים: זו הדרך הטובה ביותר לזכות ביחס מצד החברה, ואם תזכו, כמובן, סכום הפיצוי צפוי להיות גדול. אבל גם החסרונות ברורים. התהליך ארוך ויקר, ואם לא נגרם לכם נזק ממשי, אלא בעיקר סבלתם עוגמת נפש, הפיצוי עשוי להיות מצומצם. אז מה לעשות? קודם כל, לתעד. "אפשר לצלם במצלמת וידיאו או במצלמה רגילה", אומר עו"ד חגי אשלגי, ממשרד עו"ד כהן-להט, "אם אנשים נוספים היו נוכחים באירוע, כדאי לערוך רישום: תאריך, שעה, מי הנוכחים, ומה הם חשבו או אמרו על המקרה. בסופו של דבר, הצרכן יצטרך להוכיח שלא הוא זה שהכניס את המתכת או הג' וק למזון, וככל שהצילום והרישום יהיו מפורטים יותר, כך יתייחסו אליו ברצינות רבה יותר בכל אפיק שאליו יפנה".
לדברי עו"ד רמי אטיאס, "הצעד שיש לנקוט תלוי מאוד במקרה הספציפי. יש הבדל בין מי שגילה זבוב במרק לפני שאכל אותו, לבין מי שכבר אכל את הזבוב, לבין מי שזוגתו היא זו שאכלה את הזבוב שנייה לפני שעמד להציע לה נישואים, או שהזבוב הופיע במרק של איש עסקים יפני ברגע שכמעט הצלחתם לשכנע אותו להשקיע בחברה שלכם". אפשר לומר שהדרך הטובה ביותר היא לשלב בין האפשרויות. אם הפיצוי לא מעניין אתכם, אלא טובת הכלל, מיסרו את המוצר למשרד הבריאות, ובמקביל העבירו תיעוד לחברה. אם מדובר במשהו שאין בו סכנה ממשית לבריאות הציבור, אלא במוצר גרוע משהובטח (למשל, שוקולד ישן), עדיף לפנות לחנות או לחברה.
פיצוי כספי, כדאי לדעת, תקבלו רק מהחברה. אם נגרם לכם נזק גופני, לעומת זאת (שברתם שן, נניח) יכול להיות שתצטרכו להגיש תביעה. השבוע זכתה אישה, שנחתכה בעת פתיחת קופסת טונה, ב-55 אלף שקל - הרבה מאוד במונחים ישראליים, אבל רחוק מאוד מהסכומים האמריקניים. שם, אגב, חושבים איך להגביל את התופעה של תביעות נגד חברות בגין נזק ממוצרים פגומים. אנחנו, מכל מקום, עוד רחוקים מאוד מקריימר.
yaelg@maariv.co.il
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
