 |
אחרי תרדמת חורף ארוכה וקיפאון עמוק יחסית, בעונת הקיץ מתעורר שוק השכרת הדירות. סטודנטים מבקשים להיכנס לדירה החדשה ערב פתיחת שנת הלימודים ולאחר סיומה של השנה האחרונה, ומשפחות צעירות שואפות להגיע אליה לפני פתיחת שנת הלימודים בבית-הספר, כדי לא לגרום לילד זעזוע במעבר באמצע השנה. כל זה מנקז אל החודשים הקרובים אינספור שוכרים פוטנציאליים. אלא שלאחר שבמשך שנים התאפיין הציבור הישראלי בתחושה המפורסמת של "כל
ישראל חברים", שאיפשרה לשוכר ולמשכיר לסגור במהירות את החוזה לפני שהם עוברים לדבר על צבא וכדורגל, הרי שבשנים האחרונות השתנה משהו בתחושת הקולקטיביות של הישראלים, והם כנראה הפכו לחשדניים יותר. אובדן התמימות והמצב הכלכלי הקשה לימדו משכירים רבים כי לא די שהשוכר ימצא חן בעיניהם. יותר ויותר משכירים החלו לבדוק כיצד להבטיח את הנכס שבבעלותם, לפני שהם מכניסים אליו שוכר שהם ללא ממש יודעים מה מתרוצץ לו בראש.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
מבטיחים את הגבייה
|
 |
|
 |
 |
 |
|
עו"ד יצחק אילת, המתעסק בעיקר בגבייה, מדגיש כי האפשרות הנחותה ביותר מבחינתו של המשכיר, למרות הפופולריות הרבה שלה, היא קבלת צ' ק או שטר ביטחון מהשוכרים. הצ'ק יישאר בדרך כלל פתוח (עם תאריך וסכום ריקים), לרוב תוך התניה כי ימולא בנוכחות עורכי דין אם התשלומים לא יזרמו כנדרש. אם הצ'ק חוזר, בעל הנכס יכול לפנות להוצאה לפועל ולהתחיל בהליכים ארוכים להשבת כספו. במקביל, קיימת כאמור אפשרות לכתיבת שטר ביטחון, שניתן לקנות כמוהו בדואר תמורת שקלים בודדים. לדברי אילת, החיסרון של אותו שטר, לעומת צ'ק הביטחון, הוא בטיפול איטי יותר מצד הבנקים, הרואים בו משהו אנכרוניסטי. מנגד, יתרונו של שטר החוב שלא נפרע בכך שהוא משמש ראיה מספיקה בפני ההוצאה לפועל, ללא אישור מצדו של הבנק כמו במקרה של צ' ק ללא כיסוי. לדברי יוחנן אס, מנהל השיווק ברשת התיווך רי\מקס, "שטר הביטחון מתגלה כמכשיר בלי שיניים, והופך ברמת המימוש לסיוט מתמשך. צריך להוכיח בבית-משפט הפרה יסודית, כאשר גלגלי הצדק טוחנים כידוע לאט, בעוד שאתה נשאר עם עצם בגרון ועם שוכר שלא תמיד מוכן לצאת בכלל מהדירה". אס מציין כי פעמים רבות נגמרים מקרים כאלה בפשרה כספית, "העיקר שהשוכר יקום וילך". להערכת רי\מקס, מקרי ההפרה שנגמרו בפשרה או באי-תשלום גדלו ב-20% לפחות בשנים האחרונות. עו"ד אילת מציין כי משכירים רבים נשענים לשווא על שני הערבים החתומים על אותו צ'ק או שטר ביטחון, כמי שיספקו להם את התמורה הכספית במקרה הצורך. בפועל, על-פי התיקון לחוק הערבות שהתקבל לפני מספר שנים, ערב יחיד שאינו חברה, שותף במניות או בן-זוג של החייב, הוגדר בחוק כ"ערב מוגן". עקב כך, חוב של עד 60 אלף שקל (וברכישת זכויות במקרקעין - עד 500 אלף שקל) אינו מאפשר לפעול נגד אותו ערב, כל עוד לא מוצו כל ההליכים מול החייב העיקרי. |  |  |  |  | |
|