 |
/images/archive/gallery/109/088.jpg כרטיס ויזה כאל
 |
|
|
|
|
| בדיקה של המועצה לצרכנות מגלה: כרטיס האשראי אינו תמיד ידידו הטוב של האדם. הרבה נוכלים משחרים לטרף, אך כאשר מגלה האזרח שהשתלטו על כרטיסו, מסרבות חברות האשראי להשיב את כספו ומעדיפות עימות משפטי |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
יהודה שרוני
31/5/2004 8:41 |
|
|
|
|
|
|
|
קשה לדמיין את החיים במאה ה-21 ללא הפלסטיק הדק שאנו מחדירים למכונה בקיר ופולט זרם חמים של מזומנים. כרטיסי אשראי הם כבר מזמן פתרון נוח בהרבה לעומת הצ'קים המיתולוגיים או התור המעצבן לבנק. אבל בדיקה מקיפה שהשלימה בימים אלה המוצעה לצרכנות מגלה כי בעלי כרטיס האשראי אינם כל-כך מאושרים. שאלת מיליון הדולר היא האם באמת אשראי וטוב לי?
תוצאות הבדיקה מוכיחות כי לא אחת נוכלים, רמאים או סתם גנבים (מחק את המיותר) מצליחים להשתלט על הכרטיס, ובדרך לא דרך הופכים לשותף סמוי ולא רצוי בחשבון הבנק של אזרחים מהיישוב. במקרים לא מעטים, חברת כרטיסי האשראי, שאמורות להתייצב מאחורינו ולהחזיר את הכסף, מעדיפות להתעלם ולהערים קשיים. "לאומי קארד", למשל , סירב להחזיר לגב' ל.ק. את הכספים שהוצאו מחשבונה שלא כדין, בגלל שבעלה סירב לבקשת קצין הביטחון בחברה להיבדק בפוליגרף.
"לנוכח הסכומים הלא גדולים של הכספים שנמשכו, משוכנע קצין הביטחון שהמשיכות בוצעו על-ידי מישהו מבני ביתה ואולי על-ידיה", טענו בחברה. דבר המועצה: "בחודשים האחרונים הגיעו אלינו תלונות רבות, שמהן עולה חשד כי באופן תדיר בנקים וחברות אשראי נוקטים בשיטת 'מצליח' ומנסים להימנע מלקיים את חובתם על-פי חוק להשיב לצרכנים את הכספים שנמשכו מחשבונותיהם ללא ידיעתם והסכמתם".
תפריט תרגילי ההתחמקות של חברות האשראי והבנקים כולל בין השאר טיעונים כמו "הצרכן התרשל בשמירת הקוד הסודי בסמוך לכרטיס, לא תיתכן הוצאת הכספים במירמה מהכספומט בעת שהכרטיס היה בידי הצרכן, לא ניתן לזייף את הקוד הסודי". המחוקק , שמודע לסיכונים הכרוכים בשימוש בכרטיסי אשראי, פטר כעיקרון את הצרכן מאחריות לנזק שנגרם לו בגין שימוש לרעה בכרטיסו. החוק אינו קובע כי שמירת הקוד הסודי בסמוך לכרטיס מבטלת את ההגנה על הצרכן שנפגע. במועצה סבורים כי טענת הבנקים על כך שלא ניתן לזייף את הקוד הסודי הינם עזות מצח, במיוחד לאור העובדה כי משטרת ישראל חוזרת ומדווחת על הונאות באמצעות כרטיסי אשראי מזויפים.
למרות זאת, חברות האשראי לא ממהרות להחזיר את הכסף. במקרים שלטענתם הוכחה רשלנות מצד הלקוח, הן גוררות אותו לבתי-המשפט, שלא תמיד דוחים על הסף את טענות חברות האשראי. במקרה שנידון בפני השופט חגי ברנר, נגנבו מכרטיס ישראכרט בחו"ל 12,746 שקל . "ישראכרט" טענה כי לא ניתן למשוך כספים באמצעות כרטיס אשראי, אלא אם מצוי הקוד הסודי נמצא בידי המושך. לכן הסיקה כי הכספים נמשכו על-ידי התובעת או מישהו מטעמה. השופט קיבל את התביעה וקבע כי הכלל הוא שאחריות הלקוח מוגבלת ולפיכך הוא זכאי להשבה. "לא שוכנעתי שאכן כיום לא ניתן למשוך כספים מכספומטים, אלא כאשר המושך מחזיק בכרטיס החיוב ובקוד הסודי גם יחד", קבע השופט.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
