 |
/images/archive/gallery/106/267.jpg
צילום: אריק סולטן  |
|
|
|
|
| מדוע קיים פער בין הערכות שווי שונות, והאם ניתן להאשים את השמאי ברשלנות |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
עו"ד אליעזר פני-גיל
|
|
|
|
|
|
|
|
"הערכת שווי" ו"שמאות" הן מאבני היסוד של הכלכלה, לא רק בחברות הענק אלא גם בכל משק בית קטנטן. מדי יום אנו פועלים על-פי הערכות שונות של מומחים כמעט בכל עניין הנוגע לחיינו. הערכות אלה קובעות לא אחת עבורנו אם לרכוש נכס או מוצר מסוים או לא לרכוש. פעמים רבות מסתמכות הערכות המומחים על נתונים מספריים מדויקים, אך לעתים הן מסתמכות על נתונים שאינם חד-משמעיים. כיצד ייתכן שבעידן המודרני עוד לא הגענו להערכה מדויקת? הביטוי הערכה מדויקת כולל שתי מילים סותרות: הערכה לעולם אינה יכולה להיות מדויקת, וודאי שלא באופן חד-משמעי.
מי שחווה תאונת דרכים ודאי נקלע למצב שבו שמאי הרכב של שני הצדדים מוציאים חוות דעת סותרות על אותה תאונה. או כאשר שני רופאים בודקים את אותו אדם ומציגים לו תמונה שאינה זהה ולעתים אף הפוכה לגמרי. מה ניתן להבין מההערכות השונות? לעולם יש לקבל את ההערכות בבחינת "כבדהו וחשדהו". אם מדובר בעניין כבד משקל או הרה גורל, יש מקום לשקול חוות דעת שנייה (דבר שמקובל מאוד בתחום הרפואה). גם אם יוברר שההערכה שקיבלתם גרמה לכם נזקים, ספק אם תוכלו לתבוע את הנזק מן המעריך.
האם קיימים מקרים שבהם האשימו נותן חוות דעת ברשלנות? פסיקה ותיקה משנת 1954, שהיתה בשעתה פריצת דרך בתחום המשפט, חייבה נותן חוות דעת לפצות צד שלישי שכלל לא הזמין את חוות הדעת אלא רק הסתמך עליה. הצצה נוספת לעולם ההערכות והשמאות התאפשרה באחרונה, בפסק-דין שניתן בבית-המשפט המחוזי בחיפה בעניינו של שמאי מקרקעין שנתן חוות דעת לבנק דיסקונט. הבנק תבע את השמאי וטען נגדו כי נתן חוות דעת לקויה ומטעה בדבר שוויו של נכס אשר שימש בטוחה לבנק בגין הלוואות שנתן ללקוחותיו.
לטענת הבנק, הערכת השווי של השמאי היתה כ-4.5 מיליון דולר, סכום גבוה בהרבה משוויו של הנכס בפועל, שכן כאשר ניסה הבנק לממש את הנכס הוברר כי שוויו נמוך בהרבה מהסכום שאותו העריך השמאי וכי אין לנכס כל ערך כבטוחה. השמאי טען באמצעות בא-כוחו, עו"ד אריה קפלן, כי חוות הדעת אכן שיקפה את ערכו הריאלי של הנכס במועד מתן חוות הדעת, וכי הוא העריך באופן מקצועי ונכון את הנכס. בפני בית-המשפט הונחו חוות דעת שונות לגבי שווי הנכס, לרבות חוות דעת של שמאי מומחה מטעם בית-המשפט. בסופו של דבר, אימץ בית-המשפט את חוות הדעת של מומחה מטעם בית-המשפט. השופטת בלהה גילאור קבעה כי אין הבדל משמעותי בין חוות הדעת של המומחה מטעם בית-המשפט לבין חוות הדעת של השמאי הנתבע. לפיכך, נדחתה התביעה נגד השמאי והבנק חויב לשלם את שכר טרחתו של עו"ד קפלן בשווי 250 אלף שקל בתוספת מע"מ.
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
