 |
/images/archive/gallery/113/610.jpg מרצדס 500f
 |
|
|
|
|
| יצרני הרכב מבצעים "קריאות לתיקון", כאשר הם מגלים תקלות סדרתיות. במשרד התחבורה הישראלי לא חושבים שהעניין חשוב מספיק |
|
|
|
 | דפדף בכלכלה |  | |
גיל מלמד
19/5/2004 9:00 |
|
|
|
|
|
|
|
בשבוע שעבר פרסמה חברת מרצדס "קריאה לתיקון" ל-540 בעלי מכוניות מדגם ה-E CLASS משנת הדגם 2003 שנמכרו בישראל, וכן לארבע מכוניות מדגם SL. בעלי מכוניות אלה התבקשו להגיע למוסכים המורשים של היבואן, כדי שיבוצע עדכון לתוכנת המחשב שאחראי על מערכת הבלמים. "קריאה לתיקון" זאת היא חלק מקריאה גדולה יותר שפרסם היצרן ברחבי העולם, אשר כוללת 680 אלף כלי רכב.
כמעט במקביל פרסמה חברת קרייזלר בארה"ב קריאה לתיקון ל-326 אלף טנדרים וג' יפים בגלל כשל במערכת המגבים ותקלה בתוויות הזיהוי של חלק מכלי הרכב. יונדאי וקאיה, אף הן במקביל, פרסמו קריאה לתיקון של כמעט חצי מיליון מכוניות מסוג סונטה, אלנטרה, ריו ואחרות, בגלל תקלה חמורה יותר, של אפשרות לדליפת-דלק. מעט קודם לכן פרסמה
איסוזו קריאה לתיקון כ-73 אלף ג'יפים מסוג טרופר, בגלל תקלה שעלולה לגרום לדוושת התאוצה להיתקע במקומה, וזה קרה שבוע לאחר שיגואר פרסמה קריאה לתיקון של כ-70 אלף מכוניות מדגמי XJ ,S-TYPE ו-XK, שבהן עלה חשש למצב שבו ההילוך האחורי ישולב שלא בכוונה.
יומיים לפני הקריאה לתיקון של יגואר פרסמה שברולט קריאה לתיקון של כ-108 אלף מכוניות מסוג מאליבו בגלל חשש לתקלה במערכת ה-ABS ובעגינת חגורות הבטיחות. אם מישהו סבור שמדובר ב"מבול" של תקלות שנפל כרעם ביום בהיר על תעשיית הרכב - צר לנו להיות מי שמקלקלים את הרושם. סדרת התקלות הזאת הינה מקבץ חלקי בלבד של "קריאות לתיקון" שפורסמו במהלך חודש בודד, ואילו זרם ה"קריאות לתיקון" האמיתי חזק בהרבה ונמשך לאורך השנה כולה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
מתקלקל אז מתקנים
|
|
|
 |
|
|
|
מכוניות הן יצירות טכנולוגיות מורכבות מאוד, והן הופכות יותר ויותר מסובכות ומתוחכמות מדי יום. בשבוע שעבר פרסמנו כאן את סקר "התקלות ההתחלתיות" של חברת J.D.POWER האמריקנית , שממנו עולה בבירור שיצרני הרכב מצליחים לשפר כל הזמן את רמת האיכות של מכוניותיהם ולמנוע תקלות סדרתיות.
אלא שזהו רק צד אחד של המטבע. בעבר הרחוק יותר הצליחו יצרני רכב שונים להתעלם במידה מסוימת מן האחריות שלהם לתקלות סדרתיות, ובמקרים אחרים ליזום "תיקונים שקטים" של מכוניות שהגיעו למוסכים ותוקנו "לפנים משורת הדין" או אפילו ללא ידיעת הלקוחות. כיום המצב הזה כמעט בלתי אפשרי בגלל שלוש סיבות.
ראשית, יצרני הרכב מבינים את משמעות "האחריות הנזיקית" שלהם כלפי מי שנפגע כתוצאה מכשלים שהיו ידועים בחברה אך לא דווחו. כמה מן היצרנים אף נכוו אנושות כאשר נאלצו לשלם מיליארדי דולרים כפיצויים במהלך השנים.
שנית, ממשלות שונות בעולם "יושבות על הגב" של יצרני הרכב, ומאלצות אותם לפעול כל אימת שמתגלה תקלה סדרתית. כך, למשל, הזהירה ממשלת יפן לפני כשבועיים את חברת פולקסוואגן בנוגע לקצב האיטי, לדעתה, שבו מבוצעות קריאות לתיקון של מכוניות פולקסוואגן ביפן. ממשלת יפן אף חקרה והרשיעה את מיצובישי, לפני ארבע שנים, בגין הסתרת תקלות סדרתיות - מהלך שהביא בסופו של דבר לקריאה לתיקון של כשני מיליון כלי רכב מתוצרת החברה.
שלישית, בזכות האינטרנט והמעבר המהיר של מידע ברחבי העולם קשה מאוד להסתיר כשלים סדרתיים. כיום ישנם אתרים שממש "מתמחים" באיסוף תלונות אודות כשלים במכוניות, ואחרים שמתמחים בתביעות ייצוגיות כלפי יצרני רכב. המקום היחיד בעולם המתורבת שבו לממשלה ממש לא אכפת מקריאות לתיקון הוא ככל הנראה מדינת ישראל, ולכך אחראי כמובן משרד התחבורה המפואר שלנו. בעיית ה"קריאות לתיקון" הובאה לידיעת המשרד הזה, ומנהלת אגף הרכב שבו, כבר לפני כארבע שנים - וזה ללא ספק זמן רב מספיק כדי לפעול ולהשליט סדר בעניינים.
אבל למרות שפע של אזכורים חוזרים ונשנים בכלי התקשורת, נוהל ה"קריאה לתיקון" בישראל נותר מפגר. בנקודה זו ראוי להעמיד במקום הנכון את חלקם של יבואני הרכב לישראל, ובמידה רבה גם לנקות אותם מאשמה. היבואנים פועלים מתוקף הנחיות היצרן ותקנות התעבורה, וכאשר היצרן שלהם מודיע להם על "קריאה לתיקון" הם מיידעים ראשית לכל את אגף הרכב, ולאחר מכן שולחים - באמצעות משרד התחבורה - מכתבים לכל בעלי הרכב הנוגעים לדבר.
חשוב לדעת שיבואני הרכב מקבלים גיבוי מלא מיצרן הרכב שהם מייצגים, כלומר שכמעט תמיד הם מקבלים תשלום מלא עבור כל פעולותיהם, ויש שטוענים שהם אף נשכרים מכך. מנגד, ברור מאליו שכל תקלה שמחייבת את כניסת המכונית למוסך פוגמת בתחושת האמינות של הדגם ושל המותג וגורמת לנזק תדמיתי כלשהו. יבואני הרכב בישראל אף הלכו צעד נוסף קדימה והעלו (אמנם באופן סלקטיבי מדי) את הקריאות לתיקון שכבר פורסמו אל אתר האינטרנט של איגוד יבואני הרכב, באופן שבו כל אדם יכול לגלוש לשם ולברר אם נרשמו קריאות כאלה לגבי מכוניתו. בינתיים פיספסו אנשי משרד התחבורה, בחלמאות שקשה להסביר, את האפשרות הפשוטה ביותר להבטיח ביצוע של קריאות לתיקון. לפני כחצי שנה, כאשר שונה הפורמט של רשיון הרכב, ניתן היה להוסיף לו שדה שמיועד לקריאות לתיקון, באופן שבכל מקרה שבו מדווחים לרשות הרישוי על תקלה כזאת תופיע ברשיון הרכב החדש "הערת אזהרה".
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
