 |
/images/archive/gallery/908/696.jpg הודיני
 |
|
|
|
|
| סרט חדש על חייו של הארי הודיני מציג את מלחמתו של הקוסם הדגול במתקשרים ובמדיומים. מצד שני, הודיני בעצמו ניסה לחזור מהמתים |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
שחר שילוח
23/3/2008 9:45 |
|
|
|
|
|
|
|
הסרט החדש "להקסים את הארי", בכיכובם של קתרין זיטה ג'ונס וגאי פירס, מספר את סיפורו של מי שמוכר כקוסם הגדול ביותר בכל הזמנים – הארי הודיני. בנוסף למופעי
הבריחה וההיחלצות שלו, הודיני נודע כמי שחשף את טענותיהם השקריות של אלה שטוענים לכוחות על-טבעיים וליכולת תקשור. מסיבה זו, אגב, הוא נערץ כל כך על ג'יימס ראנדי, האיש שמציע מיליון דולר לכל מי שיצליח להפגין יכולת על-טבעית תחת עיניו הבוחנות. כך למעשה הותיר הודיני שתי מורשות: פעלולי ההיחלצות שקוסמים מודרניים מנסים לשחזר, ומאבק במדיומים ובמתקשרים.
הסרט מתאר את הקוסם המהולל בתקופה שבה מצד אחד היה בשיא הצלחתו, ומצד שני היה אומלל. הסיבה לאומללותו הייתה העובדה שלא הספיק לשמוע את מילותיה האחרונות של אמו. הוא חיפש מדיום שיוכל לתקשר עם אמו ולספר לו מה היו המילים שאמרה על ערש דווי, והציע פרס של עשרת אלפים דולר למי שיצליח בכך. לא ברור אם אותה קריאת תגר הייתה חלק ממאבקו במתקשרים וניסיון להוכיח שאיש לא יצליח לעמוד במשימה, או פעולה נואשת שיש בה שמץ תקווה ליצור קשר עם אמו המנוחה. כך, לפי הסרט, נכנסות לחייו מרי מק'רגור (שאותה משחק זיטה ג'ונס) ובתה בנג'י. מה שמתחיל בחשדנות מצדו של הודיני (גאי פירס) הופך לסיפור אהבה סבוך ולוהט.
לא ברור עד כמה הסרט נצמד לעובדות ההיסטוריות, מפני שהודיני היה נשוי במשך 33 שנים, עד יום מותו, לאשתו בס. במובן מסוים, כפי שתקראו בהמשך, אף נותר נשוי לה לאחר מותו. הוא היה מצד אחד חברו הטוב של סיר ארתור קונן דויל, האיש שברא את שרלוק הולמס והאמין מוצהר בספיריטואליזם וישויות על-טבעיות, ומצד שני התנגח במדיומים למיניהם. ההתנגחות במדיומים, יש אומרים, החריבה גם את הידידות בין הקוסם הדגול לסופר הדגול.
|
|
 |
|
 |
|
/images/archive/gallery/908/698.jpg
הודיני (משמאל) וארתור קונן דויל. חברים טובים  |
|
הודיני (משמאל) וארתור קונן דויל. חברים ט |
|
|
|
 |
|
 |
|
מאפיה של ספיריטואליסטים
|
|
|
 |
|
|
|
אחד המקרים הנודעים שהודיני חקר הוא זה של מדיום שכונתה "מרג'ורי המדיום" (שמה האמיתי היה מינה קראדון). המחקר נעשה במסגרת כתב העת Scientific American שצוות מחקר מטעמו הציע פרס של 2,500 דולר למי שיצליח להוכיח כוחות על-טבעיים. באחד מאותם מבחנים, שהתקיים בבוסטון ב-1923, "מרג'ורי" ניסתה לתקשר בסיאנס עם אחיה המת וולטר. מרג'ורי הייתה אישה בשנות ה-30 לחייה, מצודדת ואופנתית, שהבגדים שלבשה נועדו להסיח את תשומת הלב של בוחניה או לעזור לה להצניע אביזרים שבעזרתם הונתה את הצופים בסיאנסים שקיימה. על הודיני זה לא עבד. במהלך המבחן שבו נוכח הודיני, "מרג'ורי" לפתע האשימה אותו שטמן בתיבה שמעליה התקיים הסיאנס חפץ כלשהו כדי שיכשיל אותה. הודיני מצדו החזיר ל"למרג'ורי", וטען שהיא מעלילה עליו כדי להרחיק אותו מהחקירה. לבסוף התיבה נפתחה ובתוכה נמצא סרגל נגרים מתקפל, חפץ שפסיאודו-מדיומים נהגו להשתמש בו כדי לשלוט בחפצים בחדר חשוך. מי הכשיל את מי? כמה עשורים מאוחר יותר, ב-1959, וויליאם לינדסיי גרישם פרסם ספר שבו עוזרו האישי של הודיני מספר שהבוס שלו אכן ניסה להכשיל את המתקשרת. השאלה היא איזה ערך יש לעדות שנמסרה זמן כה רב לאחר המקרה.
בהמשך השתלשלות המאורעות וולטר המת המתוקשר ניבא שהודיני ימות תוך שנה. הודיני מת קצת יותר משנה אחת לאחר אותה נבואה, בחג האלווין של 1926. חובבי תיאוריית קונספירציה, כמובן, העלו את ההשערה שלמעשה הודיני הורעל על ידי "מאפיה של ספיריטואליסטים". ועוד בעניין האלווין: הודיני החליט שגם לאחר מותו ימשיך להיאבק במתקשרים. הוא סיכם עם אשתו בס על הודעה שיעביר לה לאחר מותו. במשך עשר שנים לאחר פטירתו, בכל האלווין, בס ניסתה לתקשר עם הודיני בעזרתם של מדיומים שונים, אבל לא הצליחה אף פעם. אחרי הניסיון העשירי היא הודיעה שנמאס לה לחכות. הודיני לא עלה באוב. אולי בגלל שאין מדיומים אמיתיים, ואולי בגלל שהוא לא רצה להיחלץ מהעולם שבו נמצא לאחר מותו.
| | | | | |
|
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
