 |
/images/archive/gallery/651/358.jpg ג'יימס רנדי.
 |
|
|
|
|
| כבר 15 שנה שהקוסם הנודע ג'יימס ראנדי מחכה להזדמנות לתת מיליון דולר למי שיוכיח כוחות על טבעיים. מה מסתתר מאחורי דמותו של הקוסם הכי ספקן שיש |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
שחר שילוח
9/1/2007 16:34 |
|
|
|
|
|
|
|
יש לי הרגשה שלפחות כמה מהמסתובבים
במדור הזה יחבבו את ג'יימס ראנדי, כמה אחרים פחות. זהו איש שיצא למלחמה נגד כל מי שמייחסים לעצמים כוחות מיוחדים. הוא ייסד ארגון ללא מטרות רווח שנקרא "קרן החינוך של ג'יימס ראנדי" ויזם את "אתגר מיליון הדולר" ששם ללעג רואי נסתרות ומכשפים לסוגיהם. אלה הן מטרות קרן החינוך כפי שנוסחו באתר הרשמי: "לקדם חשיבה ביקורתית על ידי הבאת מידע אמין אל הציבור ואל התקשורת על רעיונות פארא-נורמליים ועל-טבעיים, כך שיופץ בקרב החברה שלנו היום".
ראנדי בן ה-75 הוא קוסם קנדי, איש ספקן, אנטיתזה לאי-אילו רוחניקים מהסוג האופנתי בעשורים האחרונים ואורח כמעט קבוע בתוכנית טלוויזיה שנקראת "בולשיט", שצמד מנחיה, פן וטלר, הם סקפטיקנים ידועים בזכות עצמם שמנפצים מיתוסים ושוחטים פרות קדושות יותר וקדושות פחות - החל בפנג שואי, דרך חוויית כמעט מוות ועד עישון פאסיבי.
לפני 15 שנים ראנדי יצא למאבק נגד כל מי שמתיימרים לאחוז בכוחות על טבעיים, מדיומים למיניהם ועוד כהנה וכהנה בודהות. הוא קורא לזה "אתגר מיליון הדולר".
בכסף יזכה מי שיוכיח שיש לו כוחות על-טבעיים, והכללים פשוטים: שני הצדדים, כלומר ראנדי ומי שטוען שהוא בעל כוחות כאלה, חייבים להסכים מראש על תנאי המבחן ועל מה שיוגדר "הצלחה" ועל מה שיוגדר "כישלון". ראנדי מסרב לקבל מועמדים שעלולים לסכן עצמם בפגיעות גופניות חמורות או במוות כחלק מהמבחן. הוא מציין שאם הטוענים לפרס אומרים שכוחותיהם אינם ניתנים לבחינה, הרי שמן הסתם אינם יכולים להיבחן.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
לא סובל את אורי גלר
|
|
|
 |
|
|
|
הכל התחיל כאשר היה נער ונכח במופע קסמים. הקוסם ביקש מתנדב מהקהל. ראנדי, שכבר היה אז קוסם במה, הצביע והופתע כאשר הקוסם אמר לו: "איש צעיר, אתה בוודאי קוסם בעצמך". כשהמופע הסתיים ראנדי שאל את הקוסם איך ידע. "לא ידעתי", אמר לו האיש, "זה מה שאני אומר תמיד. אם אני צודק אני מייחס את זה לכוחות על-טבעיים, אם אני טועה אני מתייחס אל זה כאל חלק מהסטנד-אפ".
ראנדי יכול היה, די בקלות, לטעון לכוחות על-טבעיים בעצמו, שכן הוא קוסם נודע למדי, שהציג בין היתר הימלטות מתאי כלא ומכספות והיחלצות מתוך ארון קבורה חתום עשוי מתכת ששוּקע בתוך בריכת שחייה. אחת מהופעותיו הידועות ביותר היתה בתוכנית הטלוויזיה הקנדית "עולם האשפים" כשהצליח להשתחרר מכתונת משוגעים כשהוא תלוי עם ראשו מטה מעל מפלי הניאגרה.
אורי גלר הוא אחד מחביביו של ראנדי. הקוסם הספקן, שכתב כמה וכמה ספרים מנפצי אשליות, מזכיר לנו שאורי גלר, שטוען למקוריות, חזר למעשה על אי אילו טריקים שנעשו על ידי אחרים, כמו נסיעה בעיניים מכוסות. ואם זה לא אמת אז מדוע שטענותיו בדבר כיפוף כפיות בכוח המחשבה בלבד או קבלת כוחותיו מחייזרים שחיים בכוכב אחר יהיו אמיתיות? ראנדי טוען שגלר הוא לא יותר מאומן האשליה, אבל יש לו משהו נוסף: קסם, כריזמה והמראה הנכון. כל אלה הפכו חלק מהמעריצים לסוגדים.
הדבר שראנדי רומז עליו, לפחות לפי הבנתי, הוא תופעה חברתית מוכרת, שניתן לראות דומות לה בכתות קיצוניות. אנשים שמשוכנעים בדעה בלתי מקובלת כלשהי או מחזיקים באמונה חריגה ימשיכו להגן על אמונתם כל עוד הם זוכים לתמיכה חברתית מדומיהם. אם יודו בטעותם, הרי שיש להם מה להפסיד - הם יתבזו בעיני הרוב הנורמטיבי ויאבדו את התמיכה שנהנו ממנה בקרב הקבוצה. זה דומה במידה מסוימת (ולהבדיל) לחלק מחסידי חב"ד (אלה שמכונים "משיחיסטים") המאמינים שהרבי מילובביץ' חי. בעוד החב"דניקים האחרים מציינים את יום מותו באזכרה שמוגדרת כהילולה, הרי שהמשיחיסטים מתייחסים לארוע כאל גאולה וטיעונים מעולם היהדות או הביולוגיה לא יועילו כאן. גם לא במקרה של אורי גלר ושאר עושי ניסים ונפלאות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
גובה לא מודדים על המאזניים
|
|
|
|
|
|
|
איך עוד פועל "הקסם"? הוא עובד על נטייה שקיימת בכל אחד מאיתנו, הרצון לשמור על איזון הכרתי. לדוגמה: אם אני הולכת ומשלמת ממיטב כספי לאדם שמתיימר להיות מטפל, כזה שיגאל אותי מכל מצוקותיי בעזרת סגולותיו המופלאות, יכולים לקרות כמה דברים. אני לא ארגיש שינוי משמעותי (הצ'אקרות הסוררות בשלהן וכך גם החסימות האנרגטיות) ואז אומר לעצמי, יופי, דבילית. בזבזת כסף לשווא. במצב כזה ארגיש די רע עם עצמי. מצב אפשרי אחר הוא שעדיין לא ארגיש שינוי משמעותי (הצ'אקרות וכו') אבל אשכנע את עצמי שאני מרגישה יותר טוב ושכל שינוי לטובה שחל בחיי הוא תוצאה ישירה של הטיפול היקר (ולא, למשל, בגלל שהפסקתי לאכול ג'אנק פוד כי כל המשכורת שלי נשארה אצל המטפל). במצב הזה אוכל לומר לעצמי שפעלתי בחוכמה ושההשקעה השתלמה. ייתכן גם ששביעות הרצון תגרום לטיפול להיות יעיל - בעקיפין. כמובן שיש גם כמה מטפלים שראויים לתשלום ושתוצאות עבודתם לא תלויות בפיתולים קוגניטיביים.
אם נחזור לראנדי, הרי שלאיש אין דבר עקרוני נגד כוחות על טבעיים והוא אף לא שולל את קיומם. מה שמפריע לו הוא התופעה של אנשים שהולכים שולל אחרי מי שמציגים את עצמם כבעלי כוחות מיוחדים ומוסרים להם את רוחם, את שיקול הדעת שלהם ואת כספם. מציגי היכולות הבלתי אפשריות אינם רק אורי גלר ודומיו.
לאחרונה הוא ניסה לאתגר את ההומיאופתים , איש עדיין לא נענה לאתגר. מבקריו אומרים כמובן שיש תחומים שמבחן מדעי אינו רלוונטי עבורם ולא בגלל שאינם יעילים. את טיעוניהם אפשר להדגים באמירה שגובה לא מודדים על המאזניים.
ראנדי, שמודה על עצמו שהוא יכול לעתים להיות אגרסיבי, יושב במשרדיו ומקבל אנשים שבאים מכל קצות ארץ להיבחן ולהפוך למיליונרים. למשל, הסיפור הבא, שגרם אפילו לציניקן כמו ראנדי לצביטה בלב. אל המשרד נכנס גבר מקסיקני שניכר עליו שהוא עני ובידיו מזוודה ריקה. הוא הסביר שאת המזוודה הביא בשביל מיליון הדולר. האיש סיפר שבא מפני שפגש עב"מים במדבר ושהם דיברו איתו "ועכשיו", אמר האיש שבא מרחוק, "אני זוהר בחשיכה. אתה יכול לראות אותי בחושך". ראנדי הכניס את האיש לספרייתו נטולת החלונות ויצא לקרוא לשני אנשים מהרחוב שהתנדבו להשתתף בניסוי המדעי. הוא הכניס את שני עוברי האורח לחדר, הכניס את הגבר המקסיקני לחדר, כיבה את האור ושאל את המתנדבים, "אתם יכולים לראות את האיש הזה?". התשובה היתה: "איזה איש?". כשהאור הודלק המתמודד הסביר שהוא מרגיש חלש כי לא אכל ארוחת בוקר. ראנדי הציע לו ללכת לאכול ואז לשוב ולהיבחן בשנית. המתמודד אמר שכך יעשה, הלך, אבל לא חזר שוב מעולם.
ראנדי מספר שקיבל אימייל משני אחים מדובאי שטענו שהכסף מגיע להם. למה? "כי אנחנו גורמים לשמש לזרוח בכל בוקר". כדי לוודא שלא מדובר בבדיחה ראנדי החליט לא למהר. הוא שאל אותם מי מהם גורם לשמש לעלות. "אנחנו לא יודעים", הם ענו, "שנינו עובדים על זה כל בוקר". למבחן שהציע הקוסם הרשע הם לא הסכימו - הוא הציע שהאחד מהם יירה באחיו. אם השמש לא תזרח זאת תהיה הוכחה שהאח המת הוא שגורם לה לזרוח. אם היא תמשיך לזרוח האח החי יצטרך לירות בעצמו כדי להוכיח לעולם שבהיעדרו נפסקות הזריחות. "אז", אמר להם ראנדי, "אשלם לכם מיליון דולר".
אישה אחרת טענה שהיא יכולה להתבונן בתצלומי אנשים ולומר אם הם סובלים ממחלות לב. הגברת טענה ל-100% דיוק. הצוות של ראנדי הכין עבור המבחן 38 תצלומים. על כחצי מהמצולמים ראנדי ידע בוודאות שהם חולי לב. הבריאים נבדקו בא.ק.ג כדי לוודא את בריאותם. לצורך האבחון בעלה של האשה אחז בתמונות בעוד היא "טיפלה" בו במגע, קריאת דופק בשיטת הרפואה הסינית וקינסולוגיה. היא הצליחה לאבחן נכון רק 18 מתוך 38 המצולמים. מאוחר יותר הגברת איימה על ראנדי שתתבע אותו אם יפרסם את המידע על המבחן.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מנחשי ניחושים ומתקני תיקונים
|
|
|
|
|
|
|
יש הסבר די פשוט להצלחתם של מנחשי ניחושים ומתקני תיקונים כאלה: קיצורי הדרך המחשבתיים של הסביבה. נניח שפלוני טוען שהוא יכול לומר שבוע מראש, בחורף, אם ירד גשם או לא. זה עניין של שחור לבן, ללא מצבי ביניים. סביר להניח שיהיה לו אחוז גבוה של ניחושים מדויקים ועל פניו הוא ייראה כמוכשר לדבר. אבל, אם ניחלץ מקיצורי הדרך המחשבתיים שכולנו נוטים לעשות ונבדוק את נבואותיו מול נתונים סטטיסטיים נגלה שכל אדם מהישוב יכול היה להגיע לרמת דיוק דומה. זאת מן הסתם הסיבה שבגללה תחזיותיו של האסטרולוג אף פעם לא מחטיאות: "השבוע היו זהירים בהוצאותיכם הכספיות. אתם מחפשים אהבה חדשה או רוצים לחזק קשר קיים. שמרו על בריאותכם!". הדברים הנאמרים הם מה שכולנו רוצים לשמוע וכשהתודעה מרוככת היא הופכת לפחות ביקורתית. הרי הוא איש כל כך נחמד, לא יכול להיות שהוא סתם מקשקש.
לא רק בתמהונים ראנדי משתלח. הוא מלגלג ב אתר הבית שלו על מוצר חדש שחברת הטיפוח קלרינס עומדת להוציא לשוק בקרוב. מדובר בתרסיס שיגן על העור מפני קרינה שנפלטת מטלפונים סלולריים, ממחשבים ניידים וכו'. התרסיס, אומרים בקלרינס, יכיל מולקולות שיופקו ממיקרואורגניזמים שחיים ליד הרי געש תת-ימיים ומצמחים שחיים בתנאי אקלים קשים כמו לצדי כבישים מהירים ובסיביר.
ועל זה אומר הקוסם הספקן:"בואו נראה, מולקולות ממיקרואורגניזמים שיכללו H2O, אלכוהול אתילי, NaCl, SiO2 (שזה בעברית: מים, אלכוהול, מלח וקוורץ, ש.ש) - אולי אנחנו יכולים פשוט למרוח ממרח אצות מלוחות מעורבות בבירה וחול...? זה פשוט חתיכת בלבול מוח ילדותי שנראה כמעט כאילו נלקח ממונטי פייטון".
החור האחד שנותר פעור בכל העסק הזה הוא מקרים שבהם לאנשים יש כוחות תודעתיים שאולי אינם על-טבעיים, אבל כן נדירים או עוצמתיים במיוחד אך אינם ניתנים להוכחה שתהיה מקובלת על ראנדי או על המדע. לא בטוח שכל נביאי ישראל, ישו, הבודהא, מוחמד ואחרים היו מקבלים את מיליון הדולר שממתינים בכספת של ראנדי. מצד שני, אולי הם גם לא היו מנסים.
| | | | | |
|
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
