 |
/images/archive/gallery/882/483.jpg עיבוד מחשב: יונתן לוי
 |
|
|
|
|
|
|
| רוצים לקבל שליטה מלאה על הזמן שלכם? למוסס את המחיצות שבין העבר, העתיד והווה? אור זוהר מלמד שלוש טכניקות קבליות פשוטות ועוצמתיות שיחוללו שינוי בתפיסת הזמן שלכם |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הזמן, כך אומרים לנו הפיזיקאים והמדענים, הוא מימד. הזמן, כך אומרים לנו הכלכלנים והמאמנים האישיים, הוא משאב - יקר, ובדרך כלל בלתי מנוצל. הזמן פועל לטובתנו, או לרעתנו, מבטיחים לנו או מאיימים עלינו פוליטיקאים מזמן לזמן. אין ספק - הזמן, תודעת הזמן, תפישת הזמן,
ניהול הזמן וניצול הזמן - הוא מהנושאים החשובים ביותר שהעסיקו ושעדיין מעסיקים את המין האנושי, המין העסוק ביותר עלי אדמות, שאף פעם אין לו מספיק זמן. ובעוד אנחנו כאן, שבויים במרחב ובזמן, מוגשת להלן רשימה קצרה הכוללת כמה תובנות קבליות בסיסיות על מושג הזמן.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
אדוני הזמן
|
|
|
 |
|
|
|
התובנה שהזמן הוא מימד, בדיוק כמו מימדי המרחב, היא תובנה עתיקה מאוד, והיא נמצאת כבר בספר הקבלי הקדום ביותר, ספר יצירה. אלא שבספר יצירה מתווספת לתודעה הזאת גם תובנה רוחנית-פסיכולוגית : "עשר ספירות בלימה, מדתן עשר שאין להם סוף: עומק ראשית ועומק אחרית, עומק רום ועומק תחת, עומק מזרח ועומק מערב, עומק טוב ועומק רע. עומק דרום ועומק צפון". על פי ספר יצירה, שלושת ממדי המרחב, ממד הזמן – ראשית ואחרית, ואפילו ממדי המוסר – טוב ורע, נתפשים כצירים המתפשטים בקוסמוס עד אינסוף, בעוד שהאל, השוכן במעונו, מהווה מעין נקודת אמצע דמיונית שממנה מתפשטים הצירים הללו: "ואדון יחיד אל מלך נאמן מושל בכלם ממעון קדשו עד עולמי עד". בהמשך הספר, מתואר תהליך שבו גיבור הספר, אברהם אבינו, עובר טרנספורמציה שאחריה הוא הופך להיות דומה מאוד לאל. מכאן שעל פי ספר יצירה, כל אחד ואחת מאתנו מהווים, או לפחות עשויים להוות, נקודת מרכז שממנה מתפשטים ממדי ההוויה. על פי התפישה הזאת, ממדי המרחב, הזמן והמוסר הינם כמעיין הנובע ממעמקי התודעה של כל אחד ואחת מאתנו. אברהם אבינו הנו דוגמה לאדם שלמד לראות בעצמו מרכז, וקיבל את היכולת לשלוט בצירים הללו, וביניהם גם מימד הזמן, כרצונו. המסורת שספר יצירה מייצג קוראת לנו, בניו ובנותיו הרוחניים של אברהם, ללכת בדרכו ולהפוך לאדוני הזמן שלנו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
היה הוה ויהיה
|
|
|
|
|
|
|
אז אם אנחנו אמורים להיות אדוני הזמן, איך זה שאנחנו מרגישים לעתים שהזמן חומק לנו מבין האצבעות ושלאמיתו של דבר אנחנו לא אדוני אלא עבדי הזמן? המסורת הקבלית מלמדת שיש הבדל ניכר בין התפישה האנושית היומיומית ובין התפישה האנושית כאשר היא ממצה את הפוטנציאל האלוהי הטמון בה. כך הדבר בכל תחומי ההוויה, וכך גם בעניין הזמן. התודעה האנושית הרגילה, אומרים לנו המקובלים, מתרוצצת על פני ציר הזמן ושולחת חיצי מחשבה מההווה אל העבר והעתיד. לדוגמה: אני יכול לעמוד על אי תנועה ברחוב אבן גבירול בתל אביב, לנשום אדי פיח של מכוניות ולחכות בסבלנות שהרמזור יתחלף מאדום לירוק. בזמן שבו אני מחכה, אני יכול לחשוב על מה שהבת שלי אמרה לי הבוקר, להיזכר בילדות שלי, לחשוב על הילדות של סבא שלי בניו יורק, לחשוב על החנות המסוימת שאליה אני מתכוון להגיע לכשאחצה את הכביש, לחשוב על הסיבה שבגללה אני הולך לשם ועל התוצאה המקווה שתהיה לביקורי באותה חנות וכן הלאה וכן הלאה. זוהי דוגמה לחשיבה מאוד אנושית, שמטיילת חופשי בין העבר ובין העתיד, עסוקה בניתוחי העבר ובמחשבות / דאגות / תקוות לגבי העתיד, ונוטה להימצא מעט מאוד בהווה. לעומתה, תודעת הזמן האלוהית היא דבר שונה לחלוטין:
בספר הקבלי מהמאה השלוש-עשרה "מערכת האלוהות" מסופר שבניגוד לתודעה האנושית הרגילה, שחווה את ההוויה כעולם של פירוד, התודעה האלוהית היא תודעה של אחדות שלמה. בהקשר של הזמן, בעוד שאנחנו חווים את הזמן כמימד שנע על גבי הציר עבר-הווה-עתיד, ברבדים האלוהיים הזמן נחווה באופן אחר לחלוטין, שאותו מתאר המקובל האלמוני שכתב את הספר הזה כמצב של "היה הוה ויהיה". מאתיים שנה לאחר מכן, רומז מקובל אחר, ר' יהודה החייט, לאופיה של תודעת הזמן האלוהית-אחדותית הזו באמצעות התבוננות בשמו של האל,השם י-ה-ו-ה. אם נתבונן בשם הזה, אומר לנו המקובל החייט, נראה שחבויים בו שלושה זמנים: האות י מייצגת את זמן העתיד (הוא יחפש, הוא ימצא, הוא יגיע) האות ה מייצגת את זמן העבר (היא הגיעה, היא הפריעה, היא השפיעה) ואילו האות ו מיצגת את ההווה (הוא אומר הם יושבים היא בורחת). כלומר - שם הויה מאחד בתוכו את שלושת הזמנים עבר-הוה-עתיד. אבל, אומר לנו רבי יהודה החייט, בשם הויה העתיד (י) מופיע בראש, העבר בסוף (ה) ואילו ההוה (ו) מופיע באמצע. מכאן הוא מסיק ששם הויה "נעוץ סופו בתחילתו", כלומר שהעבר מתמזג בו עם העתיד. כמו כן, מדגיש המקובל, באמצע המעגל הזה נמצא ההוה – המסומל באמצעות האות ו.
רבי יהודה החייט אפילו מציע מעין תרגיל מדיטטיבי שבאמצעותו ניתן לאמן את התודעה האנושית להיפתח לקראת תודעת הזמן האלוהית: על פי הסוד של "נעוץ סופו בתחילתו", אפשר לקחת את השם הויה ונגלגל אותו בעיני רוחנו כך:
יהוהיהוהיהוהיהוהיהוהיהוהיהוהיהוהיהוהיהוהיהוהיהוה וכן הלאה וכן הלאה במשך זמן רב. כך המילים היה, הוה ויהיה מתערבבות זו בזו ושלושת הזמנים, עבר-הוה-עתיד מתמזגים זה בזה. כמו תרגילים מדיטטיביים קבליים אחרים, גם התרגיל הזה איננו בבחינת נוסחת קסם, והוא משמש כתרגיל אימון לתודעה: המקובלים משתמשים במנטרת ההויה האינסופית הזו על מנת לנטרל את המחשבות המתרוצצות בתודעתם אל עבר העבר וכלפי העתיד, ומאמנים את התודעה שלהם להתרכז בחוויית ההוה כהויה מתמשכת של נוכחות בכאן ובעכשיו.
מכאן, שתודעת הזמן האנושית הרגילה ותודעת הזמן האנושית-אלוהית נבדלות ביניהן בשלושה עניינים עיקריים. ראשית – בעוד שתודעת הזמן הרגילה חווה את הזמן כמהות ליניארית הנעה בין העבר אל ההווה וכלפי העתיד, תודעת הזמן האלוהית חווה את הזמן כמעגלי. שנית, בעוד שבחוויה האנושית היומית העבר, ההווה והעתיד נפרדים זה מזה, ברובד האלוהי מתאחדים שלושת הזמנים למהות אחת בלתי נפרדת. ולבסוף – בעוד שהתודעה האנושית מתקשה להתמקד בהווה ונוטה לקפץ בין העבר והעתיד, התודעה האלוהית, כמו השם האלוהי, מוצאת את נקודת המרכז שלה בהווה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אל תזרקו את השעון לפח
|
|
|
|
|
|
|
רגע לפני שכולנו זורקים את השעונים, הטיימרים ולוחות השנה שלנו לפח והופכים לישויות אלוהיות נטולות עבר וחסרות עתיד, חשוב להדגיש שהקבלה איננה שיטה רוחנית שמואסת ברבדי החיים האנושיים הבסיסיים. להפך: המסורת הקבלית-יהודית אוהבת את החיים בעולם הזה ושואפת ליהנות מהם עד כמה שאפשר. חוויית הזמן הליניארית איננה משהו רע. מחשבות על העבר ותוכניות לעתיד יכולות להיות מועילות מאוד. העניין הוא שחוויית הזמן האנושית-ליניארית יכולה להיות נחווית כסוג של סבל, ומצד שני היא יכולה להיות נחווית כסוג של תענוג. על פי הקבלה, הסבל יכול להפוך לתענוג אם ממזגים את החוויה האנושית היומיומית עם חוויית החיים האלוהית. במילים אחרות: אנחנו יכולים להתאמן בלחוות ולהנכיח את הזמן האלוהי- הנצחי-מעגלי-אחדותי בתוך נהר החיים הליניארי, הנפרד והמשתנה שלנו.
במסורת הקבלית ישנן טכניקות רבות שמטרתן בדיוק זו – מיזוג התודעה האנושית והתודעה האלוהית, וכאן, בהקשר של הזמן, אבקש לתת שתי דוגמאות בסיסיות אך חשובות לטכניקות כאלו, שבעזרתן ניתן לחיות את שני צידיו של הפרדוקס העל-זמני הזה. הטכניקה האחת קשורה לאימון מתמשך של התודעה והיא נקראת "מאה ברכות בכל יום", ואילו הטכניקה השנייה קשורה לתשומת לב למעברים והיא נקראת "קריאת שמע".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תרגילי תודעה וזמן
|
|
|
|
|
|
|
על פי המסורת היהודית-קבלית, "חייב אדם לומר מאה ברכות בכל יום". המספר מאה כאן איננו מספר מדויק אלא מספר יחסי, והוא מתאר את העובדה שכל אחד ואחת מאתנו צריך להקדיש מאה רגעים במשך היום לתשומת לב לאלוהי. במילים אחרות – מאה רגעים שבהם אנחנו שוברים את תודעת הזמן הליניארי, ונזכרים בזמן המעגלי-נצחי. הטכניקה של הברכה אינה מבטלת את הפעולות שלנו אלא קוראת לנו לתת בהן תשומת לב אלוהית. באמצעות הברכה אנו נזכרים שלכל פעולה שלנו יש טבע כפול: מצד אחד – פעולה על ציר הזמן, שלה סיבות הנעוצות בעבר ותוצאות מקווות בעתיד הקרוב או הרחוק. מצד שני – זוהי פעולה המתרחשת בזמן האלוהי של ההווה המתמשך, המעגלי, ללא סיבה וללא תוצאה. המקובלים מאמינים כי אימון מתמשך בטכניקת "מאה ברכות בכל יום" יכולה להוביל לשינוי בתפישת הזמן ולהכרה בכך שאיננו עבדים למעשי העבר שלנו או לרצונות העתידיים שלנו ולאפשר לנו להיות אדוני הזמן שלנו בהווה.
עניין נוסף שאליו מייחסת המסורת היהודית-קבלית חשיבות רבה הוא הנושא של המעברים שבזמן, לדוגמה – המעבר שבין הלילה והיום או זמן השינה וזמן העירות. במסורת הקבלית, זמן השינה והחלימה הוא חשוב ומהותי ביותר, שכן בזמן הזה הנשמה חוזרת למקורה האלוהי. על פי תפישה זו, ובניגוד לתפישת החלום בפסיכולוגיה הפרוידיאנית, החלומות אינם עיבוד של מציאות יום האתמול, אלא הם אנרגיה חדשה ופוטנציאלית של מה שעשוי להתגשם מחר או מחרתיים. זמן הערות, לעומת זמן השינה, הוא זמן ההגשמה, היצירה, ההתפתחות והתיקון של הנשמה בעולם. לכן, המעברים בין היום והלילה חשובים כל כך. חשוב להיכנס ולצאת מהשינה ואל העירות בתשומת לב מרובה, הבוחנת את המעבר בין שני המצבים הקיצוניים הללו. הטקס היהודי הידוע "קריאת שמע" נועד בדיוק לעניין הזה: טקס אישי קצר שמשמעותו אימון התודעה שלנו במתן תשומת לב למעברים שבין זמן היקיצה וזמן השינה.
באמצעות הטכניקות הקבליות הללו: מדיטציה על-זמנית של שם הויה, מאה ברכות בכל יום וקריאת שמע, מבקשים המקובלים להוביל לטרנספורמציה בתפישת תודעת הזמן שלהם. נסו ותיווכחו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
המעוניינים ללמוד קבלה וספר הזוהר עם אור זוהר מוזמנים ליצור קשר במייל | | | | | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | מוזיקאי ומורה לקבלה, מלמד וכותב במסגרות שונות | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
