 |
/images/archive/gallery/838/845.jpg
עיבוד מחשב: יונתן לוי  |
|
|
|
|
|
|
| לקבל את הבעיה, לזרום את הבעיה, לשתוק את הבעיה, להתאזן מול הבעיה או לקבל את הדין: אור זוהר מגיש מודל קבלי לפתרון בעיות על פי עשר הספירות, ממלכות ועד כתר |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
החיים, כך קראתי לאחרונה באחד מעיתוני סוף השבוע, הם תקופה קשה. מה לעשות? בכל פעם שנדמה לנו שהכל מתנהל לו סוף סוף על מי מנוחות, פתאום צף לו אתגר חדש והתמודדות חדשה. ולא שיש לנו תלונות, חלילה. להפך. על פי העיקרון הקבלי-חסידי הידוע, כל זמן שהנר דולק אפשר עוד לתקן. מה הם העולם הזה, החיים האלה, הנשמה הזו, הגוף הזה, אם לא הזדמנות מתמדת להתפתחות ולשינוי? למרות האופטימיות הגורפת, הבעיה היא שכאשר יש לנו בעיה - אז יש לנו בעיה. בתור מי שהיו לו, יש לו, ומן הסתם עוד יהיו לו כל מיני
בעיות ואתגרים בימי חייו, אני מודה ומתוודה שבעיות הן בעייתיות משום שהן לא מגיעות עם הוראות הפעלה מטעם היצרן. בנימה זו, לכבוד השנה האזרחית שבאה עלינו לטובה, מצורף בזאת מודל קבלי לפתרון בעיות על פי עשר הספירות, שגובש מתוך עיון בספר הזוהר ובכתבים קבליים נוספים. לפני שנתחיל, יודגש בזאת כי הנושא של עשר הספירות הוא רחב ועמוק הרבה יותר ממה שיוצג כאן, ושלכל ספירה וספירה ישנם כמובן עוד היבטים רבים ונוספים שלא נוכל להתייחס אליהם בהקשר הנוכחי, ושאולי נתייחס לכמה מהם בהמשך.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
עשר הספירות – עשרה סיפורים
|
|
|
 |
|
|
|
על פי תורת הספירות הקבלית, הבורא יוצר את העולם, וגם מתגלה בעולם, באמצעות עשר ספירות: עשרה סיפורים אלוהיים שמסופרים, שמתגלים ושיוצרים את ההוויה בכל רגע נתון. על פי התפישה הזו, סיפור החיים שלנו הנו מארג שבו נשזרים עשרת הסיפורים-תדרים הללו לכדי עלילה אלוהית מצד אחד, ופרטית מצד שני. עלילה שבה כל אחד ואחת מאתנו משמשים בתפקיד השחקן או השחקנית הראשיים. למרות שברמה האלוהית עשרת הסיפורים הללו הם סיפור אחד, ברבדי הקיום האנושיים הם נחווים כריבוי של תופעות ושל כוחות. מכלול הוליסטי של תדרים ואיכויות, שעלינו ללמוד כיצד לאזן, לתמרן, ליצור ולהתפתח בתוכם, בכוחם ובאמצעותם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
1. ספירת מלכות: לתת מקום לבעיה
|
|
|
|
|
|
|
אחד השמות המרכזיים של ספירת מלכות הוא "מקום". הסיפור של מלכות הוא הסיפור של מה שמתרחש במרחב ובזמן, של מה שנחווה בתודעה שלנו כמציאות הקונקרטית, זו שנחווית בחושים, המציאות של עולם החומר, של עולם התופעות המשתנות, ומעל לכל – הסיפור שלנו כפי שהוא נחווה באמצעות הגוף. בהקשר של פתרון בעיות, חוכמתה של ספירת מלכות מתגלה באמצעות סימנים פיזיים: תחושות גוף, כאבים או מתיחות או לחץ פיזי, אבל גם רטיבות בתקרה, ערימת כלים גבוהה מדי בכיור, ערימת דפים מבולגנת על שולחן העבודה וגם מינוס בבנק או כמעט תאונה שקרתה לנו על הכביש, עלולים להצביע על בעיות פנימיות עמוקות יותר. ספירת מלכות מלמדת אותנו לשים לב לסימנים פיזיים ולהקשיב לתחושות הגוף. לפי ספירת מלכות, גם בעיות עמוקות, רוחניות ובעלות שורשים נסתרים אפשר להתחיל לפתור על ידי פעולות פשוטות ברמה הפיזית: סידור הבית, התעמלות, וכן הלאה. בסיפור של ספירת מלכות, כל דבר ודבר, נעים או לא נעים, צריך לקבל מקום בתודעה, בזמן ובמרחב. גם התבוננות שקטה בבעיה, בלי ניסיון אקטיבי לפתור אותה, יכול להיות צעד ראשון חשוב לקראת פתרון.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
2. ספירת יסוד: לזרום את הבעיה
|
|
|
|
|
|
|
הסיפור של ספירת יסוד הוא הסיפור של האנרגיה שמקיימת את עולם התופעות החומרי. כמו שחומר (מולקולות ואטומים) מתפרק לאנרגיה, כך גם כל רגע נתון של הוויה נוצר מאנרגיה. על פי הסיפור של ספירת יסוד, כפי שבכל רגע ובכל מקום שבו אנחנו נמצאים יש גוף, יש מרחב ויש זמן (מלכות) כך גם יש אנרגיה, יש תודעה, ויש תשומת לב. באופן הזה, ספירת יסוד היא מידת האנרגיה ותשומת הלב שאנו מקדישים לתופעה כזו או אחרת. לכן, ספירת יסוד מלמדת אותנו שאנחנו לא רק קיימים בעולם הזה, אלא גם יוצרים אותו באמצעות התודעה שלנו בכל רגע ורגע. בהקשר של פתרון בעיות, ספירת יסוד מלמדת אותנו שבעיות קורות היכן שאין תנועה. ברובד של ספירת יסוד, הקיום נמשל למים: כדי למנוע עכירות, צריך להיות כל הזמן בזרימה, בתנועה. ספירת יסוד, הקרויה גם "אל חי", מלמדת אותנו להיות אקטיביים ויצירתיים ולחתור כל הזמן לשינוי ולטרנספורמציה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
3. ספירת הוד: לקחת אחריות על הבעיה
|
|
|
|
|
|
|
במובנים רבים, ספירת הוד מקבילה לתפישה הקארמטית של פילוסופיות המזרח הרחוק. ספירת הוד קשורה ברובד שבו האישיות פועלת ומתגלמת בעולם והסיפור שלה הוא סיפור שתופס את המציאות כשרשרת של התרחשויות, שבהן כל אחת מושפעת מקודמתה. במובן הזה, ספירת הוד, אחת מהספירות הקשורות בצד הדין, מלמדת אותנו שמה שקורה לנו הוא תוצאה של מי שאנחנו. לכן, בהקשר של פתרון בעיות, ספירת הוד מבקשת מאתנו לקחת אחריות על מעשינו: כשם שמה שעשינו אתמול יוצר את מה שקורה לנו עכשיו, מה שאנחנו עושים הרגע, ייצור את מה שיקרה לנו מחר. הסיפור של ספירת הוד קורא לנו לראות את עצמנו כפי שאנחנו, לטוב ולרע, להמעיט בהאשמה של כוחות חיצוניים לנו, ולהכיר בכך שאם אנחנו לא נפעל לשינוי המצב, אף אחד לא יעשה זאת במקומנו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
4. ספירת נצח: להתפלל לפתרון הבעיה
|
|
|
|
|
|
|
ספירת נצח קשורה, בין השאר, בתפילה, הנתפשת כפעולה פנימית שבה אדם מחפש משאבים פנימיים חדשים. שהרי, גם אם נתנו מקום לבעיה (מלכות), יש לנו רצון להוביל לשינוי (ספירת יסוד), ויש לנו נכונות לקחת אחריות על הבעיה (ספירת הוד), אנחנו לא תמיד יודעים איך לפתור אותה. במקום הזה, מגיעה התפילה. בפעולה הפנימית של התפילה, אנחנו שואפים לשוטט במרחבים הפנימיים שלנו, לנקות את המרחב הפנימי הזה, ובעיקר – להרחיב את גבולותיו ולגלות בו אזורים חדשים שלא הכרנו. באמצעות התפילה אנחנו יכולים לגעת במקומות פנימיים שבהם לא נגענו מעולם, או לפחות זה זמן רב, ולמצוא בתוכנו משאבים חדשים, ראייה חדשה, ותובנה חדשה. ובניסוח אחר – כפי שבספירת הוד אנחנו לוקחים אחריות על הממשק שבינינו לבין העולם, בספירת הוד אנחנו לומדים, באמצעות התפילה, לקחת אחריות על הממשק שבינינו ובין עצמינו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
5. ספירת תפארת: להתאזן אל מול הבעיה
|
|
|
|
|
|
|
הסיפור של ספירת תפארת הוא גדול ומורכב, ובהקשר הנוכחי אומר רק שספירת תפארת היא מרכז האישיות שלנו. אם נרצה - חוויית האני של כל אחד ואחת מאתנו. לפעמים, מדמים את ספירת תפארת כשמש גדולה שזורחת במרכז הגוף, בין הבטן והחזה. זהו המרכז של כל מה שאנחנו אוהבים לכנות בכינוי "אני". הסיפור של ספירת תפארת קורא לנו להכיר את המרכז הזה, להיות נוכח בו ולפעול בעולם מתוכו ובכוחו. בהקשר של פתרון בעיות, הבעיה היא שהרבה פעמים אנחנו לא נמצאים במרכז הזה. הרבה פעמים, מרכז הכובד שלנו כלל לא נמצא בנו, אלא מושקע במשהו או במישהו אחר. כאשר אנחנו מתמודדים עם בעיה כלשהי, לפעמים הבעיה משתלטת עלינו, ואנחנו חווים אותה, ולא אותנו, כמרכז. ספירת תפארת מציעה לנו להיזכר מי אנחנו, ולשים את הבעיה בפרופורציה הנכונה ובמקום הנכון. לגשת אל הבעיה מתוך עוצמה, מתוך הכוחות שלנו, מתוך כל מי שאנחנו, ומתוך הזכרון שגם כשיש לנו בעיה, אנחנו לא הבעיה, אנחנו גם הרבה דברים אחרים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
6. ספירת גבורה: לקבל עלינו את הדין
|
|
|
|
|
|
|
הסיפור של ספירת גבורה, הידועה גם בשמה "מידת הדין", חווה את העולם כמקום של גבולות. למרות שלפעמים החוויה של ספירת גבורה נתפשת כחוויה קשה, לאמיתו של דבר הספירה הזאת מבטאת את קולה של האמת, גם אם היא קשה. ספירת גבורה מקבלת את העובדה שכל רגע בחיים, כל חוויה של הוויה, מתקיימת בתוך גבולות מסוימים, בתוך כלי קיבול, והכלי מטבעו הוא מוגבל. לכן, בהקשר של פתרון בעיות, ספירת גבורה מלמדת אותנו "לקבל את הדין", לדעת שיש דברים שאין בכוחנו לשנות, להכיר בעובדה שלפעמים עלינו לשלם מחיר, גם אם כואב, ולהשלים עם העובדה שבמקומות שבהם הכלי שלנו סדוק או שבור, או לא מתאים, הכלי יישבר, המים יישפכו, האנרגיה תזלוג, ואנחנו עשויים לחוות כאב או אובדן. ספירת גבורה מנסה להראות לנו, שכאשר זה קורה - זה לא בהכרח טוב או רע, אלא בסך הכל חלק מדינמיקה הכרחית, חלק מדרכו של עולם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
7. ספירת חסד: לפרוץ את גבולות הבעיה
|
|
|
|
|
|
|
ספירת חסד מזוהה עם האור. כמו האור, היא מתפשטת, זורחת ומאירה. הסיפור של ספירת חסד הנו סיפור של שפע אינסופי, של אנרגיה אינסופית ולפיכך גם של כוח ושל אהבה אינסופיים, ללא גבולות, ללא מעצורים וללא מגבלות. לכאורה בניגוד לסיפור של ספירת גבורה אך למעשה בהשלמה הוליסטית איתה, ספירת חסד מציעה לנו לתרגל את העובדה שאין גבולות, שהכל אפשרי, ושגם מה שנראה כגבול בלתי חדיר ובלתי עביר הוא למעשה אשליה. בהקשר הקונקרטי של פתרון בעיות, ספירת חסד מתייחסת לאמונה בניסים. לתובנה שהרבה פעמים בעיות שאתמול נראו בלתי פתירות, התמוססו כלא היו והתגלו כאנקדוטות משעשעות. ספירת חסד מלמדת אותנו שגם כאשר הכלי נשבר ומתפרק, האנרגיה שהיתה בתוכו איננה הולכת לאיבוד, אלא בסך הכל זורמת לכלי אחר. ספירת חסד כאילו אומרת לנו: מה הבעיה? ממה אתם מודאגים? שהכלי יישבר? שהוא ילך לכם לאיבוד? אדרבא ! תנו לו להישבר, ובמקומו יבוא כלי אחר.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
8. ספירת בינה: להתעלות מעבר לבעיה
|
|
|
|
|
|
|
ספירת בינה היא הבאר הפנימית, המעיין, הרחם של התודעה ושל האישיות שלנו. בסיפור של ספירת בינה כל הפרטים וכל הסיפורים שלנו מתכנסים לסיפור אחד. בסיפור של ספירת בינה אין מילים נפרדות ותובנות נפרדות, אלא זהו המקום שבו כל השפה, והתודעה, הופכים למהות אחת, חסרת אבחנות והפרדות. בהקשר של פתרון בעיות, ספירת בינה מספרת לנו שהבעיה שלנו, בין אם נרצה ובין אם לא נרצה, תתמוסס בשלב כזה או אחר, מוקדם או מאוחר, אל תוך האינסוף. ספירת בינה לא מלמדת אותנו, חלילה, לזלזל בבעיה שלנו או בעצמנו, אלא פשוט ללמוד להכיר את התחום המסתורי שממנו נולדת בכל רגע ורגע חוויית ה"אני" על כל ענייניו ובעיותיו. היכרות עם המקום הזה, כך טוענת ספירת בינה, מאפשרת יתר חופש בהגדרת ה"אני" הזה, חופש שממנו נובעות יכולות יצירתיות לפתרון בעיות כאלו ואחרות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
9. ספירת חוכמה: לזהות את מקור הבעיה
|
|
|
|
|
|
|
אם ספירת בינה היא הבאר, ספירת חוכמה היא קרקעית הבאר. אם ספירת בינה היא המעיין, ספירת חוכמה היא הנביעה. ספירת חוכמה, נקודת הראשית, עליית הרצון, היא הבריאה הראשונה, היא התנודה הראשונה והבלתי נתפסת שממנה נובעת בסופו של דבר האישיות. בסיפור של ספירת חוכמה אין סיפור - רק רצף של נקודות, שמהן אנחנו יוצרים ומחברים את הסיפורים שלנו. בהקשר של פתרון בעיות, ספירת חוכמה מציעה לנו לטייל במעלה רשת המחשבות, התחושות והרצונות שלנו הקשורים בבעיה, ולנסות למצוא את שורש הבעיה – את אותו רגע בינקות, או את אותה החוויה הראשונית של החסר או של חוסר הסיפוק, או של חוסר האהבה, שיצרו את הרצון, את הכמיהה, ואת ההשתלשלות שמהם נוצרו בסופו של דבר התנאים שהובילו לבעיה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
10. ספירת כתר: לשתוק את הבעיה
|
|
|
|
|
|
|
בספירת כתר, אין בעיות, אין אני, אין רצון, ואין כלום. רק שתיקה. אחד מהשמות של הספירה הזו הוא אהיה, כלומר א-היה, כלומר ה"א" השותקת החבויה בכל "היה". ספירת כתר קוראת לנו לחפש את ה"א" הזה, את ה"אהיה" הזה בכל מצב בחיים, וכמובן גם בבעיה שלנו.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/875/396.jpg
תיקון בעיות לאור הקבלה איור: יונתן לוי |
איור: יונתן לוי |
תיקון בעיות לאור הקבלה |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
המעוניינים ללמוד קבלה וספר הזוהר עם אור זוהר מוזמנים לפנות במייל
| | | | | |
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | מוזיקאי ומורה לקבלה, מלמד וכותב במסגרות שונות | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
