 |
/images/archive/gallery/870/975.jpg שי טובלי ואילון לסטר
 |
|
|
|
|
|
|
| בזוגיות קוסמית, בניגוד לזוגיות ארצית, האהבה רק גדלה מיום ליום, מפני שהיא אינה מתקשרת עם כוח הכבידה של כדור הארץ. שי טובלי התמזג לחלוטין עם אהובו אילון ומקדיש לו שיר בביצועו |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אחד הפרוייקטים המשמעותיים ביותר שעליהם אילון ואני עומלים בימים אלה ממש הוא רומאן שעומד לצאת לאוויר העולם במהלך 2008. רומאן זה מבוסס על פיסה לא מוכרת במיוחד מן ההיסטוריה של יוון העתיקה, סיפור אמיתי שכאשר נתקלתי בו לראשונה עורר בי צמרמורת של הלם והיזכרות; געגוע לתרבות נפלאה ונשכחת ותדהמה על כך שאכן היתה תרבות כזאת.
הסיפור, שאירע לפני כאלפיים וארבע מאות שנה, הוא סיפורה של יחידת עילית בעיר-המדינה תבאי. יחידה זו זכתה לכינוי 'הגדוד הקדוש של תבאי' ונחשבה, במשך ארבעים שנות קיומה, לבלתי מנוצחת. הגדוד הקדוש הורכב משלוש מאות חיילים, שהיו למעשה מאה וחמישים זוגות נאהבים. זה היה מעין ניסוי חסר תקדים בהיסטוריה הצבאית, ניסוי שכפי הנראה מעולם לא חזרו עליו בשנית.
ביוון העתיקה נחשבה משיכה בין גברים לטבעית לחלוטין. מאחר שבאותה תקופה לא היה קיים במוחם הרעיון של 'זהות מינית', גברים שנמשכו לגברים לא הוגדרו כהומוסקסואלים. למעשה, משיכה והתאהבות בין גברים היו חלק אפשרי לחלוטין דווקא מחוויה של גבריות עמוקה וחלק אינטגרלי מהאתוס הצבאי. אחרי הכל, לאכילס, המהולל שבלוחמים, היה אהוב, וכך גם ללוחמים גדולים אחרים. אך למרות עובדה זו, הגדוד הקדוש עדיין נחשב למקרה יוצא דופן בהיסטוריה של יוון העתיקה. פרי מוחם הקודח של המדינאי והפילוסוף אפמינונדס ושל המצביא פלופידס (ועוד
לפניהם, של המצביא גורגידס), הגדוד היה אסטרטגיה צבאית ממדרגה ראשונה, אסטרטגיה המבוססת על העיקרון שלפיו זוג נאהבים יילחם האחד למען השני עד המוות, ולכן לא זו בלבד שתשוקת האחד להגן על חברו תהיה גדולה פי כמה אלא שגם אף אחד מן השניים לא יסכים למות מות פחדנים לעיני אהובו. מאחורי הרעיון של הגדוד עמד גם עיקרון נוסף, שלפיו לוחמים המשלבים את חיי הצבא בחיי אהבה ומין רציפים מעדנים בכך את האופי המלחמתי שלהם וזוכים להזנה נפשית מתמשכת, כזו שחיילים רגילים נעשים מורעבים אליה באווירה הצבאית המחוספסת והקשוחה.
הרומאן שאותו אילון ואני כותבים חושף באופן אינטואיטיבי את מה שהתיעוד ההיסטורי אינו יכול לדעת: את התרגול הסודי והעמוק ביותר של הגדוד. תרגול זה הוא הניסיון ליילד, בין כל שני לוחמים-אוהבים, ישות שלישית, חדשה, המכונה 'הלוחם האחד'. הלוחם האחד הוא פרי אהבתם העזה של השניים, פרי התמסרותם הטוטאלית לאחר, והוא מעין חצי-אל חצי-אדם, אשר מופיע הן בקרב כלוחם בלתי מנוצח ואלמותי והן במיטה (או, יותר נכון, באוהל) כאהבה נצחית ועוטפת כל. מטרת התרגול, אם כן, לא היתה רק אסטרטגיה צבאית כי אם תרגול רוחני ונפשי עמוק, שהביא את הלוחמים להישג זוגי שכולנו יכולים רק לחלום עליו: התכת שני האוהבים לכדי ישות עילאית אחת, נטולת אגו וגבולות ברורים, שטבעה ומהותה אהבת נצח מנצחת-כל.
השיר המצורף כאן נקרא 'שטפונות'. הוא מבוצע על ידי ומוקדש לאילון, והוא נושא בתוכו הד קלוש לרטט של הזוגיות הקוסמית. כתיבה ושירה: שי טובלי. עיבוד, לחן ומנגינה: גיא שהם
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
 |
|
 |
|
'אהבת ישוע'
|
|
|
 |
|
|
|
כמובן, כאשר אילון ואני נפגשנו לראשונה בהקשר אינטימי, לא ידענו על המקרה של הגדוד וגם לא ידענו על שום מקרה אחר שכזה. בתמימות מוחלטת באנו זה אל זה, והעיקרון של הישות האחת פשוט התפרץ בתובענות מהממת משום מקום. מה אומר - מעולם לא אהבתי כך. שבע שנים של התעוררות רוחנית רציפה, שבע שנים שחשפו טווח חווייתי בלתי נתפש במושגי אנוש, עדיין לא יכלו לשאת את הגילוי החדש של אהבה זו. כל אותן שנים שבהן התנסיתי בטבעה האמיתי של האהבה ולימדתי אותה לא נגעו בקצה הזרת של הישות האחת אשר בקעה מתוך הגבול הדק, ההולך ומיטשטש, שבין שני גופי האנוש המופתעים לחלוטין.
עם הזמן, ככל שההתנסות הלכה והעמיקה וחדרה אל תוך הבריכות הצלולות החבויות בקצה התהום של החוויה האנושית הלא נודעת, התחלתי לכנות אהבה זו בשם 'אהבת ישוע' (או 'אהבת ישו', באופן המסולף שבו מכירים דמות זו בישראל). ישוע סימל עבורי מאז ומתמיד – כמו עבור המוני אנשים אחרים לאורך ההיסטוריה – את האהבה האלוהית ביותר והזכה ביותר, התפרצות חסרת תקדים של אהבה אשר נובעת היישר מתוככי המסתורין האלוהי ומסחררת את כל הקיים לכדי סדר חדש שציוויו הפנימי הוא: לאהוב עד כלות, לאהוב עד שלא נשאר מה'אני' שלך דבר. המיתוס שאותו אני אוהב לספר הוא שברגע הצליבה של ישוע התנפצה הווייתו למיליוני רסיסים על פני אדמת כדור הארץ, מיליוני רסיסים שהם גם מיליוני זרעים. זרעים אלה החלו לנבוט על פני האדמה במהלך העידנים ואט אט יתחילו להופיע כאן בתור מה שישוע ניבא כ'ביאה השנייה' שלו. הביאה השנייה לא תהיה הופעה מחודשת של ישוע בגוף בשר ודם כי אם בצורת תדר חדש של אהבה בתוך מערכות יחסים בין בני אדם.
התדר החדש הזה יהיה הישות האחת, ישות שתיוולד בין כל שני בני אדם (וגם בין כל שלושה, ארבעה, חמישה וכן הלאה) אשר יתמקדו רק באחר ויסכימו לוותר על ה'אני' שלהם לטובת האהבה. ישות זו תאחד את אותם אנשים לאינטרס אחד, מטרה אחת, קיום אחד ויחיד, בלתי נפרד. אני מאמין שהופעת התדר הזה היא הסיכוי הגדול של האנושות להציל את עתידה, בייחוד לאור העובדה שהפירוד והפיצול בין בני אדם הם המקור לכל המלחמות וההרס העצמי שבאנושות.
במיתוס שאותו אני אוהב לספר, החסד שהופיע בין אילון לביני – ועדיין מופיע – הוא אחד ממיליוני הרסיסים של אהבת ישוע, אהבה שמטרתה החד-משמעית היא לגלם את ניצניו של עתיד אנושי חדש, עתיד של אחדות אמיתית. אחרי הכל, כולנו יודעים אינטואיטיבית שרק אהבה תציל את הכדור הזה, אולם רק מעטים יודעים את סודה של אהבה זו, מהי וכיצד ניתן לממש אותה הלכה למעשה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הטנטרה של הלב
|
|
|
|
|
|
|
בפרקים הקודמים של סדרה זו (שבשבוע הבא תגיע לסיומה) הגדרתי את המפגש של אילון ושלי כ'זוגיות קוסמית'. מאחר שגם אילון וגם אני הגענו זה אל זה מתוך חוויית זוגיות מוצלחת מאוד – שלו עם אשתו לשעבר ושלי עם תמר, אשתי לשעבר – לא היה לנו מושג שמעבר לקצה המוכר של חוויית הזוגיות האנושית החיובית ביותר שניתן להעלות על הדעת, מסתתרת מערכת יחסים שבמובנים רבים היא רק חצי אנושית, לפחות בשלב הזה של התפתחות התודעה על פני כדור הארץ.
אני אנסה לתאר כאן כמה מהמרכיבים הבסיסיים של מערכת היחסים הזאת. אינני חושב שאנו מקרה יחודי וחד פעמי – הייתי מעדיף לחשוב עלינו כעל זוג הבונה סוג של דגם חווייתי חדש. למרבה המזל, מתוך מערכת יחסים זו נולדה שיטה פשוטה שאותה אנו מלמדים, המכונה 'הטנטרה של הלב' (עוד ספר שיראה אור ב- 2008). הטנטרה של הלב מלמדת באמצעים פשוטים כיצד להפוך לזוג קוסמי, כיצד לממש את 'אהבת ישוע' ולהוליד את הישות האחת.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
זוגיות קוסמית: העקרונות
|
|
|
|
|
|
|
* הדחף של זוגיות קוסמית הוא ליצור ישות אחת, לא להרכיב שותפות מוצלחת. החוויה הכמעט-תמידית היא של דחף עז להתמזגות טוטאלית, סופית; כאילו ניצב בינינו מגנט כביר אשר שואף לשאוב אותנו אל תוכו. דחף זה תובע מאיתנו לבצע כל פעולה, קטנה כגדולה, כישות אחת עם אינטרס אחד ומטרה אחת. הוא אינו מקבל נוכחות של אגו, גם לא הנוכחות המעודנת ביותר, ולכן הקשיים של זוגיות זו נובעים מכך שהדחף הזה נלחם באגו מלחמת חורמה של ממש. דחף זה עוין את מבנה האישיות בצורה בלתי רגילה – זאת בניגוד למבנים זוגיים מקובלים אשר מטפחים את האישיות האחד של האחר ומעודדים אותה. כאן המטרה המוצהרת של דחף זה היא: מוות, מותו של ה'אני' הנפרד, קצם של הגבולות המפרידים בין 'אני' לבין 'אחר'.
* הדחף הכפייתי בזוגיות כזאת הוא "להוציא את האחר". ב"להוציא את האחר" כוונתי לכך שתפקידך הוא לחלץ את המהות הרוחנית העמוקה ביותר של האחר כך שהוא ייחשף במלוא גודלו והדרו. קראתי לזה 'דחף' אבל זוהי למעשה אובססיה – אין זה רק הרצון לראות את האחר שמח ומאושר; זהו הרצון לגלות את נשמתו, בלי קשר אליך.
* בזוגיות קוסמית, בניגוד לזוגיות ארצית, האהבה רק גדלה מיום ליום, מפני שהיא אינה מתקשרת עם כוח הכבידה של כדור הארץ. לרוב, כוח הכבידה של כדור הארץ פועל על זוגיות בצורה כזו שהוא גורם לה להתחיל בשיא ואז, אט אט, לדעוך, כך שבסופו של דבר מתחילים להתרגל אל האחר והאהבה הופכת לגחלת עדינה וכמעט בלתי נראית, המופיעה לעתים אך לרוב היא רק בגדר תחושה עמומה. זוגיות קוסמית היא התגברותה מיום ליום של האהבה, היא הגילוי שלאהבה אין קצה ושהעומק שלה הוא אינסופי.
* בזוגיות זו המשיכה לא מתחילה בין הגופים אלא בין המהויות הנשמתיות העמוקות והנסתרות ביותר. זוהי עובדה מסתורית ביותר, והיא גם ההסבר לכך שאף שלאילון לא היתה משיכה מודעת לגברים, הוא יכול היה להימשך אליי. זאת משום שהמשיכה אינה מתחילה בפני השטח אלא רק עולה אל פני השטח מתוך מעמקי ההוויה. לכן גם זוגיות קוסמית עשויה להיות בלתי צפויה לחלוטין וללבוש צורות חדשניות. עובדה זו גורמת לכך שכל מגע פיזי הוא מגע שמעורר את המהות ודוחף אליה – כלומר, מושך עוד ועוד אל המעמקים.
* זוגיות קוסמית מתגלה כקשר טוטאלי, חובק-כל, המספק את כל הצרכים המודעים והלא מודעים של כל אחד מבין השניים. כך, אילון ואני משמשים האחד עבור השני (לא בסדר הזה): אב, אח, אם, אהוב, מורה, תלמיד, חבר, ועוד. זהו קשר שנע בחופשיות בין כל הממדים האפשריים של תקשורת אנושית, בהתאם לצורך וללא מגבלה.
* לזוגיות כזאת יש יעוד קוסמי, יעוד יצירתי. הדחף הנובע מתוך הישות האחת של זוגיות כזאת הוא הדחף להוליד, להביא לעולם משהו חדש. דחף זה משתמש במקסימום הפוטנציאל הלא מודע של שני המוחות ושני הלבבות – הוא מחלץ מתוכם כישורים לא מודעים ויכולות לא ממומשות במטרה להפוך את הישות האחת שהם יוצרים למתנה אמיתית עבור העולם כולו. לכן, ההגשמה הכפולה של זוגיות כזאת היא הבאתו של תדר חדש של אהבה לעולם ויצירה משותפת, כזו שבנפרד אף אחד מן השניים לעולם לא יכול היה להביא.
| | | | | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | מורה רוחני מזה שמונה שנים, חווה בגיל 23 את מה שהוא מגדיר כ'היעלמות הזהות העצמית הנפרדת והיספגות האני באינסוף'. פרסם ארבעה ספרים. פיתח יחד עם תלמידו הבכיר ושותפו ליצירה, אילון לסטר, את 'דרך השמש' | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
