 |
/images/archive/gallery/824/421.jpg
Mike9Alive, cc-by  |
|
|
|
|
| מדוע אנשים אינם תמיד שמחים בחתונות? מדוע רכישת דירה מעוררת באחד התלהבות ואצל אחר חרדה? פרק שני בקורס להכרת הנפש האדם, מאת הרב האנונימי |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
...
13/12/2007 11:27 |
|
|
|
|
|
|
|
בפרק הקודם הגדרנו שמהות הנפש היא תנועה, תנועה של התפשטות ושל התכנסות, כלפי חוץ וכלפי פנים. נתבונן מעט להבין את מהות התנועה וכיצד על האדם לנתבה.
 |
| האדם רצוא ושוב |
|
מהי הנפש? מדוע חשוב להכירה? מה מסתתר מאחורי השמחה, העצב, העצבנות שלנו? ערוץ הניו אייג' מביא קורס להכרת נפש האדם ברוח החוכמה היהודית, שחובר בידי רב נסתר. פרק ראשון |
| לכתבה המלאה |
|
|
|  |
לדוגמא: כדור הארץ מסתובב תמיד. אילו תנועתו היתה משתנה לעתים מזומנות, ממהירות גבוהה למהירות איטית וכדומה - לא היה קיום לנבראים בעולם. לכן, על אף שהבסיס לקיום הבריאה הוא התנועה, זאת בתנאי שהיא קיימת בצורה מובנית. אם תהיה תנועה לא מאוזנת, עם תנודות חריפות, יביא הדבר לחורבן העולם.
דוגמא נוספת: אם אדם יעבור בבת אחת מחום לוהט לקור מקפיא או להפך - זו סכנת מוות עבורו. עליו לעשות זאת בהדרגה. כולנו ערים לעובדה שבעונות המעבר הרבה אנשים חולים, מכיוון שתנודות מזג האוויר מחום לקור ולהפך אינן מאוזנות. דוגמא שלישית: אדם נושם, ודפיקות הלב פועמות על פי התנועה הקצבית של הלב. אם התנועות הללו לא תהיינה סדירות - האדם נתון בסכנה. הדבר אפוא נכון לעולם כולו.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
נפש מאוזנת - הבסיס לבניין האדם
|
|
|
 |
|
|
|
אם תנועת ההתכנסות וההתרחבות שקיימת בנפש האדם אינה מאוזנת, אין לאדם קרקע שעליה יוכל לבנות בניין אמיתי. אנו רואים הרבה אנשים שמבקשים צמיחה פנימית בנפש, אך אינם מצליחים. אחת מן הסיבות לכך היא התנודות החדות בתוכם.
אין אדם שאין אצלו תנודות חדות. מציאות החיים מולידה פעם התכנסות ופעם התפשטות. ישנם זמני לחץ בעבודה, ישנן תקופות מסוימות שהוא משמש בביתו גם כאב וגם כאם, ובתקופות אחרות עליו לסייע להוריו. בזמנים אלו עליו להשקיע אנרגיה נוספת מעבר לשעות הפעילות הרגילות, ולעתים בשלב מסוים הוא מגיע להתמוטטות. לעתים האדם
חוצה נקודת משבר, מתכנס בתוך עצמו ומשם לא יוצא.
התופעה ידועה לכולנו: כל אדם מכיר את עצמו באיזשהי רמה ויודע שהתנועות החדות מהרסות את בניין החיים. ובלא איזון אין סיכוי שיבנה בחייו דבר. אך כדי להגיע לאיזון נפשי, האדם חייב להכיר את מהות תנועת ההתפשטות ואת מהות תנועת ההתכנסות.
כשהמציאות הביאה אותו למשל לתנועה של התפשטות קיצונית, הוא מזהה את אותה ככזו, ומאזן אותה על ידי התכנסות, כדי לחזור לנקודת האמצע. וכך להיפך: כשהוא מזהה התכנסות חדה, מעבר לממוצע הטבעי - הוא משתמש בכוח ההתפשטות להוציא את עצמו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
התנודות
|
|
|
|
|
|
|
השלב הראשון, כאמור, הוא הזיהוי של התנועה. לעתים אותו מקרה מוליד אצל אדם אחד התפשטות ואצל חברו - התכנסות.
למשל, יש אדם שרכישת דירה היא עבורו אתגר מעניין המוסיף לו מרץ ואנרגיה חיובית של התפשטות. עצם החיפוש, הבדיקה, והאפשרות לבחור דירה ולקנותה, נותנים לו תחושת התרחבות. לעומתו יש אדם, שעצם המחשבה שהוא צריך ללכת ולקנות דירה, במיוחד לאחר התמוטטות של חברת קבלנים במדינה - עושה לו חושך בעניים והוא מפחד, מתכווץ ומוצא לעצמו עשרות תירוצים למה להתחיל רק בשבוע הבא.
כל יום אנו עוברים עשרות ומאות חוויות. אלא שיש מקרים שיוצרים תנודתיות סדירה וסבירה, וישנן תנודות שהן קיצוניות. חשוב שנבחין קודם כל בתנודות קטנות:
פח האשפה שבבית התמלא, ויש צורך לרוקנו. אם האדם הוא בעל מעט חסד, לא ישאיר את המטלה הזו לשאר בני הבית. אולם יתכן שתיווצר אצלו איזושהי הרתעה: חם או קר בחוץ, והוא לא רוצה לצאת מהבית. אחרי רגע הוא מתעשת ומחליט: לא משנה אם חם או קר בחוץ, צריך אז צריך! הוא יוצא לרוקן את הפח וחוזר רגוע. או אם אדם רואה ערימת כלים במטבח שצריך לשטוף, והוא אומר לעצמו שאין לו כוח. אלו שני מצבים שבהם עצם המחשבה יצרה לאדם איזושהי התכנסות דקה קטנה מאוד.
כמובן שישנן דוגמאות הפוכות: אדם פותח את תיבת הדואר ומגלה שקיבל הזמנה מפלוני לחתונה. ברוך ה', יפגוש בעוד שבועיים בחתונה את ידידו האהוב, שאותו לא ראה זמן רב. זו אינה התרחבות שממלאת לו את כל הנפש, אבל ההזמנה לחתונה עשתה לו הרגשה טובה.
כמובן יש גם תנועות חדות מאוד: אם נולד לאדם תינוק חדש - הוא מלא שמחה. לחלופין, אם ח"ו אדם מתבשר שאחד מבני משפחתו הקרובים נפטר - הוא מתכנס לתוך עצמו.
רוב רובן של התנודות בנפש הן דווקא תנודות קטנות, לכאן ולשם. אם יהיה רצף של תנודות קטנות רק לצד אחד - סאה לסאה מצטרפת, ולבסוף תהיה לזה אותה השפעה כמו לתנודה גדולה. אך ברוב המקרים התנודות איכשהו מתאזנות - תנועות קטנות להתכנסות, ותנועות קטנות להתפשטות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
המורכבות שבזיהוי
|
|
|
|
|
|
|
כל אדם ואדם צריך לבדוק אצלו מה יוצר בנפשו מצב של התפשטות ומה יוצר התכנסות. ראוי שיערוך גם רשימה. כפי שכבר הזכרנו, הדברים לא שווים אצל כל בני האדם.
הרוב אינו מבחין מה קורה בו בכל רגע ורגע, אלא רק במקרים יותר קיצוניים. אך ככל שהאדם חי במודעות יותר פנימית, הוא יכול לאבחן בעצמו תנודות. אך מודעות זו מגיעה לאחר שאדם למד את עצמו, וזו איננה עבודה קצרה, מכמה וכמה סיבות.
ראשית כל, דברים שנראים לאדם ממבט ראשון, לא תמיד ייראו לו כך במבט השני. בשעה טובה הורה מחתן את אחד מילדיו. לכאורה אם נשאל אותו מה זה גרם לך, התפשטות או התכנסות? התשובה המיידית לכאורה תהיה, התפשטות.
ודאי שזו תשובה נכונה, אך בעומק, כאשר הוא יתבונן יותר, יראה שיש בזה גם סוג של התכנסות – בצד השמחה, קיימת בו גם הרגשה מסוימת של התכנסות פנימה, של פרידה ושל בדידות. אולי הוא שמח לבוא לחתונה, אך לא תמיד שמח לשלם את כל ההוצאות בסופה, וכו'.
כך שגם אם נבוא להגדיר את מהות הנישואין כשמחה וכהתפשטות - כאשר ניכנס לנימים היותר דקים של הדברים, נזהה שהדבר גרם לאדם הן את זה והן את זה.
אם האדם לא מבין את עצמו, הוא מגיע לחתונה בהרגשה שהכל טוב, אך בדרך יש לו עוד שורה שלמה של התכנסויות, והוא מרגיש מעורפל ולא מבין מה קורה לו. הוא שואל את עצמו מדוע בזמן הנישואין הוא חש רגשות מעורבים.
אי בירור הנפש מוליד באדם חוסר יכולת להתמודד עם המצבים שהוא עובר. החיים שאנו חווים אינם 'שחור לבן': לעתים ההתכנסות יותר חדה מההתפשטות, ולעיתים להפך, אבל בדרך כלל כל מאורע מוליד באדם תנועות משני הכיוונים.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/864/446.jpg
רגשות מעורבים. חתונה nycimri, cc-by |
nycimri, cc-by |
רגשות מעורבים. חתונה |
|
|
|
|
|
|
|
מהות התנועה - חיובית או שלילית
|
|
|
|
|
|
|
נקודה נוספת: כמו כל דבר בבריאה, יש דבר שהוא חיובי ויש דבר שהוא שלילי. לענייננו: ישנה התכנסות חיובית וישנה התכנסות שלילית.
לא מדובר במושגים מוחלטים. אצל אדם אחד תופעה מסוימת נתפסת כחיובית, ואצל אדם אחר היא נתפסת כשלילית. לדוגמא: אדם שמצד מידותיו הוא כעסן מאוד, ובשעה שהוא כועס הוא יורה חצים של אש מפיו - אם פעם אחת הוא הצליח להתמתן ולדבר רק בצעקות ללא גידופים, זה כבר סוג של חיוב. אבל אם אדם מתון מטבעו ידבר באותה שפה - זוהי שלילה.
ההגדרה האם מהות דבר היא חיובית או שלילית נמדדת לפי טבעו של האדם ולפי מדרגתו. אצל אדם אחד פעולה מסוימת היא עלייה, אצל רעהו היא ירידה.
ניתן דוגמא נוספת על מנת להמחיש את היחסיות של העניין: אדם רוצה שיאהבו אותו. רצון כזה, אצל אחד הוא חיובי, ואילו אצל חברו הוא שלילי. הכיצד? אדם הנתון במצב של ניוון רגשות וחוסר אכפתיות - אם נצליח להביאו שיחוש צורך שיאהבו אותו, הרי שקידמנו אותו מאוד, כי פיתחנו אצלו עולם של הרגשה. עד עתה רגשותיו היו מנוונים, לא היה אכפת לו אם מכבדים אותו או מזלזלים בו כמו אבן דוממת. העלנו אותו ממצב של דיכוי וייאוש למצב של אדם חי.
לעומתו, אדם שמתמקד בחייו בלאהוב, ולפתע מעמיד את עצמו לתקופה להיות רק נאהב – גולש לאנוכיות. המערכת בנויה כך לאדם שיהא גם אוהב וגם נאהב – אבל אם אדם שהגיע לכך מרגיש צורך להיות רק נאהב - זוהי תופעה שלילית. כל דבר נמדד אצל כל אדם ואדם לפי מי שהוא. לכן הדוגמאות שהוזכרו אינן מוחלטות.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הכרת האדם את עצמו
|
|
|
|
|
|
|
כל מקצוע דורש כמה וכמה שנים כדי להתמחות בו. קל וחומר כאשר בא האדם ללמוד את עצמו: זהו לימוד מעמיק, עיוני, יסודי, וארוך טווח. אלא שאנו מקווים שלא תופסים זאת כמקצוע אלא כמטרת חיים. לא ללמוד את הנפש על מנת ללמד אחרים, אלא במטרה שכל אחד ילמד להכיר את עצמו, ויבין שישנה כאן מורכבות גדולה מאוד.
הלמידה צריכה להיעשות באופן של הכרה: מי אני. אלו אירועים גורמים להתפשטות ואלו להתכנסות? בדרך כלל, שתי התנועות מופיעות בבת אחת. אז מהי הסיבה לתנועה האחת מהי הסיבה לחברתה? לאחר מכן, עליו ליצור לעצמו טבלת דירוג של חריפות וקיצוניות התנועות, כל אחד בסולם שנראה לו.
לימוד הנפש הוא, אפוא, לימוד מעמיק. אם מחפש אדם ללמוד דברים "בערך", אל לו לעסוק בזה. זוהי למידה שיכולה להיעשות בכללים, תוך כדי ירידה לפרטי הפרטים, ועם הבחנה דקה מאוד. אם נבוא להגדיר מהו הדבר הכי מורכב בעולם, הרי שלא המטוס ולא החללית הם אלו המורכבים ביותר, אלא נפש האדם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
