 |
 |
|
|
|
|
| מהי הנפש? מדוע חשוב להכירה? מה מסתתר מאחורי השמחה, העצב, העצבנות שלנו? ערוץ הניו אייג' מביא קורס להכרת נפש האדם ברוח החוכמה היהודית, שחובר בידי רב נסתר. פרק ראשון |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
...
5/12/2007 9:03 |
|
|
|
|
|
|
|
בכל תחום שהאדם מתעסק בו, הוא רוצה ואף צריך להבין את הכלים שבהם הוא משתמש. אם אדם לוקח בידיו כלי והוא אינו מכיר את תכונות הכלי - את מעלותיו וחסרונותיו, ואת דרך השימוש בו - ודאי שאינו יכול למצות את השימוש בכלי, ויתר על כן, הוא עלול גם להפסיד ולהינזק.
בכל אדם בהיותו אדם, יש נפש חבויה. כמדומה, זה הדבר העמוק שקיים בבריאה. על האדם לדעת שקיימת בתוכו אותה נפש. ומוטלת עליו החובה להבין שהנפש שבתוכו היא עמוקה מאוד, לאחר מכן עליו ללמוד ולהכיר אותה, להבין מי היא, מה היא, מהן תכונותיה, ולבסוף
ללמוד את דרכי הפעולה: כיצד לפעול עם נפשו. עיון זה אינו לוקח יום או יומיים, וגם לא שנה או שנתיים. האדם הולך ומעמיק בלימוד ה'אני' של עצמו, עוד ועוד, יום אחרי יום, עד יום מותו.
כאשר האדם לא מכיר את מהות הנפש שבתוכו, דרכו נועדה כמעט לכישלון, מכיוון שאינו מכיר את הכלי שבו הוא משתמש. וכדי שהאדם יוכל לחיות חיים המנותבים באמת לפי נפשו שלו, ראשית עליו להכיר את מהות הנפשות בכלל, באופן כללי, ורק לאחר מכן להבין את מהות נפשו בפרט על תכונותיה הייחודיות, שהרי שאין נפש אחת דומה לחברתה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
הדברים דורשים השקעה מרובה
|
|
|
 |
|
|
|
חשוב להבין שכאשר האדם לא מעריך את הכרת הנפש, לא ניתן ללמדו. שכן להכרת הנפש נחוצים מחשבה, התבוננות, השקעת זמן והשקעת כוחות פנימיים מרובים. האדם מוכרח ללמוד את הדברים ביסודיות, לערוך לעצמו ניסויים, להתבונן ולהכיר יותר.
לכן אנו מקדימים ומבהירים, שמי שמחפש דרך קלה - לנו אין מה להציע עבורו. וכל מי ששמע על דרך קיצור, שידע שמדובר או בטועה או במטעה, כי אין דרך קלה להכרת נפש האדם.
אנו מקווים מאוד שמובן היטב שאנו הולכים ללמוד כיצד לגלות את הדבר היקר ביותר בחיי האדם. אם ברור לאדם שהכרת נפשו זה הדבר היקר ביותר שיש לו, הרי שישנה תקווה שאם הדברים יתאימו לנפשו הוא יהיה מוכן להשקיע, להתאמץ, ולנסות ללמוד ולהתקדם.
אקדים עוד ואומר שהדברים שיתבארו אינם פרי חידושיי, אלא אלו הם דברי רבותינו ז"ל, ודברי חכמי הקבלה שגילו לנו את מבנה נפש האדם.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תנועת הנפש: רצוא ושוב
|
|
|
|
|
|
|
ובכן, מהי הנפש? האם מישהו ראה אותה פעם? על דרך כלל - ודאי שלא. דבר שמעולם לא ראינו, כיצד נדע מהו?
הנפש איננה נראית בעולם החומר כיוון שאינה חומרית. הנפש עניינה כוחות פנימיים. לכן אין היא נראית לעין, כי העיניים אינן רואות כוחות. דבר שאינו מורכב מיסודות החומר - אינו נראה לאדם.
לכאורה בנפש קיימים כוחות רבים: זכרון, שמחה, עצבות, עונג וכדומה. אפשר אפוא למנות את כל הכוחות שאנו מכירים, ונגדיר שזוהי הנפש. אך זוהי איננה ההגדרה האמיתית.
בלשון הפסוק כתוב: "והחיות רצוא ושוב" (יחזקאל א, יד), וכפי שפירשו המפרשים - "והחִיוּת רצוא ושוב": מהות מציאות נפש האדם, כפי שגילו לנו רבותינו, עניינה תנועה של רצוא ושוב.
נבאר את ההגדרה הזו במשל. האדם, כדי להתקיים, מוכרח לנשום אוויר. תנועת הנשימה היא הכנסה והוצאה, שאיפת אוויר ונשיפת אוויר. בעומק הגדרת הדבר: האדם חי מעצם התנועה של השאיפה, ומעצם התנועה של הנשיפה. אנו חיים מעצם התנועה: כלומר, לא שישנה חיוּת שמתנועעת, אלא עצם החיוּת היא התנועה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מהות כל הבריאה
|
|
|
|
|
|
|
כאשר מתבוננים בכל הבריאה כולה, רואים שהיא כולה בנויה בצורה של תנועה. כדור הארץ, כוכבי הלכת, גלגל המזלות, הכל מתנועע, מסתובב. האדם אף הוא מתנועע בכל רגע ורגע: תנועה גופנית ממש, תנועה מחשבתית, תנועה רגשית. אדם לא מסוגל לעמוד במקום אחד. אפילו במשטרים שקיימים בהם משמרות כבוד והחיילים כביכול עומדים בלי תנועה - אם נבדוק זאת בהבחנה דקה, נמצא שישנה בגוף תנועה כלשהי.
בדרך כלל אנו סבורים שזהו עניין חיצוני. ההבנה הרגילה היא שהאדם הוא אדם, וישנן תופעות לוואי, שאחת מהן היא עצם היותו בתנועה מתמדת - בגוף, ברגש ובמחשבות. אך עצם מציאות האדם היא תנועה. כי מציאות האדם היא החיוּת, והחיוּת כל עניינה תנועה, כפי שהזכרנו. זו איננה תופעת לוואי. עצם מציאות הנבראים היא שהם מתנועעים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
הקושי בתפיסת ההגדרה
|
|
|
|
|
|
|
קשה אולי להבין מדוע הידיעה הזאת היא שורש כל ידיעת מהות נפש האדם. לכאורה גלשנו למחוזות רחוקים מאוד. יש תנועה, אין תנועה - מה זה נוגע להכרת הנפש? אדם שלא מבין את נפשו, נראה לו שהנפש שמחה, עצובה, אוהבת, שונאת, ובנוסף היא גם מתנועעת. כאשר באים ואומרים לו: תשמע ידידי, הנפש שלך מהותה תנועה, הוא אומר: כנראה שלא עלי אתם מדברים, אצלי אין כזה דבר, אני מכיר את עצמי כבר עשרות שנים, ואוכל להסביר לך מי אני: אני אדם שאוהב מוזיקה, אוהב לטייל, לעזור לאנשים וכו'. פעם הוא שמח, פעם עצבני. איך יכול אתה לומר לי שכל מציאותי היא תנועה?
אם אדם לא למד את הנפש של עצמו הוא לעולם לא יבין מהי. ועל אף שנראה לו שהוא מכיר אותה ברבדים פנימיים יותר, אין זה כך. יש בו רובד הרבה יותר עמוק. אדם שמבין את נפשו רואה שכל המציאות הנפשית היא מציאות מתנועעת. לאחר הרחבת הדברים, הם יובנו יותר.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
התכנסות והתפשטות
|
|
|
|
|
|
|
הגדרנו את הנפש כמתנועעת. כעת עלינו להבחין כיצד.
בתנועה הגשמית אנו מכירים שישה כיוונים: ארבע רוחות, מעלה ומטה. לנפש, כמו שלימדונו רבותינו, יש שני סוגי תנועה: תנועה של התפשטות ותנועה של התכנסות. כמובן שרמת ההתפשטות ורמת ההתכנסות אינה זהה ואחידה בכל התנועות. ישנה תנועה קיצונית יותר, וישנה יותר מתונה. בלשון חז"ל הן נקראות - קו הימין, קו החסד - זו ההתפשטות, ולעומתו קו השמאל, קו הדין - ההתכנסות. פרט לאלו - אין יותר סוגי תנועות בבריאה.
כשאדם מבין שכל תנועות הנפש שבו הן תנועות או של התפשטות או של התכנסות, הוא מתחיל להבין את מהותה.
נראה לאדם שהוא שמח, וששמחה היא תכונתה של הנפש. או שהוא עצוב. או שהוא רוצה לתת. אך התכונה של השמחה באה מההתפשטות, והתכונה של העצב באה מההתכנסות; התכונה של הנתינה באה מההתפשטות ותכונת הקבלה באה מההתכנסות.
אפשר להמשיך ולהתבונן בשאר כוחות הנפש. כל אדם ואדם קיימות בו תכונות לרוב. הוא צריך לקחת את סרגל המידה, ההתפשטות וההתכנסות, ולבדוק לאן שייכת כל תכונה ותכונה. זהו השלב הראשון בלבד, שמטרתו להבין את מבנה הנפש באופן כללי.
התפשטות מאחדת את כל הבריאה כולה. ההתקבצות היא שורש הפירוד, הנפרדות. אין בעולם אלא מציאות של אחדות או של פירוד - זו ההסתכלות היחידה שקיימת בבריאה.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
נפש האדם: מבנה אחד
|
|
|
|
|
|
|
במבט שטחי על הבריאה רואים הרבה תופעות: הר געש שמתפרץ, גילוי מדעי חדש, נבנים בניינים, אנשים נולדים, תבואה גדלה וכו'. מהו הקשר בין כולם? התשובה הפשוטה היא שאין, מי אמר שצריך שיהיה קשר. אבל אם אדם מסתכל בצורה כזו על העולם, ורואה רק פרטים, כך הוא מסתכל גם על נפשו.
למה הדבר דומה? ניקח את היד של אדם ונשׂים אותה בסין. את רגלו - בצרפת, את המוח באוקיאנוס האטלנטי, ואת לבו נניח בחפירה ארכיאולוגית כלשהי. האם יוכל לחיות כך? כמובן שלא. אם רק ננסה להוציא לאדם רבע מהרגל, הוא כבר בקושי יהיה מסוגל לתפקד, ויוכל לקבל אחוזי נכות קבועים מביטוח לאומי. ואם ח"ו המוח נפגע, אזי הוא מוגדר כמקרה של פיגור שכלי. ואם לוקחים לו את הלב - ימות מיד, אין לו קיום.
כל המציאות הגשמית של האדם החומרי בנויה על כך שהוא נמצא בבת-אחת: הידיים הרגליים, האברים הפנימיים והחיצוניים - כולם מאוחדים.
אולם כאשר באים להסתכל על הנפש, משום מה, באופן תפיסתי חיצוני, מביטים על הדברים כאוסף של כוחות נפרדים זה מזה. אבל כשם שהגוף כל מהותו מבנה אחד שאינו ניתן להפרדה, כך גם נפשו של האדם. אם אדם מסתכל על כוחות נפשו ככוחות נפרדים זה מזה, הוא פשוט אדם מת, כמו אדם שנפרדו אבריו.
בגלל שנפש בני האדם היא בדרך כלל חסומה - נוטים לא לזהות את המהות האחדותית שבה, אלא מזהים אותה כנפרדת. עצם זיהוי זה הוא ההמתה הגמורה של הנפש כנפש. האדם כביכול משתיק את נפשו, מקבל ממנה ניצוצות של הארה בלבד, אך עצם הנפש נגנזת עמוק בתוכו.
את המבט על הנפש צריך ללמוד מהמבט על הגוף, וכשם שהגוף הוא מבנה אחיד - כך גם הנפש. ובמבט אחדותי נתפסת הנפש ככוח תנועה של התפשטות והתכנסות.
בכדי שהדברים יובנו בבירור (נדגיש - לא לשם עבודה עצמית, אלא לשם הבנה בלבד) ירשום הלומד לעצמו בין שלושה לחמישה תנועות של התפשטות ושל התכנסות. מובן שבשלב זה עדיין הסתום מרובה על הנגלה. נקווה שסבלנותו של הקורא, וההבנה שדברים גדולים נקנים ביגיעה ובהשקעה - יתנו משנה תוקף להבנת הכוחות הפנימיים, על מנת שנוכל כולנו יחד להגיע למטרה הנכספת.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בפרק הבא: זיהוי תנועות הנפש לצורך איזון | | | | | |
|
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
