 |
/images/archive/gallery/630/771.jpg אלון גל
יוני המנחם  |
|
|
|
|
|
|
| איך מה שהיה פעם ניו אייג' איזוטרי הפך למושגים הבסיסיים ביותר של הקוצ'ינג? כרמל ויסמן מנתחת את הטוב והרע בתרבות המאמנים ונזכרת איך פגשה פעם את אלון גל בסדנת I am |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בשנות ה-80 עוד לא ממש היתה תרבות ניו אייג' בארץ ומי שחיפש משמעות מבלי לתקשר עם חוצנים, היה עשוי להיקלע לאחד
משני ארגונים מתחרים: הפורום של לנדמרק או סדנת "I am". שניהם עדיין פועלים כיום, אלא ש-"I am" הפך לארגון הומניקיישן. שני הארגונים האלה הופיעו ברשימת הכתות בדו"ח תעסה-גלזר, זרוקים באותה הקלחת עם הסיינטולוגיה וכת האימן מחד ואנדרו כהן מאידך.
האקלקטיות של הרשימה הזאת משקפת יותר מכל את העדר המודעות של התקופה ההיא, שבה כמעט כל התכנסות שתכניה נשמרו בסוד כדי לא להרוס את החוויה למשתתפים, או כל עקרון תרגול שדרש התמסרות ומשמעת חזקה - נחשבו לסכנה נפשית. אפשר למצוא בה כתות אמיתיות לצד זרמים פילוסופיים כמו אנתרופוסופיה ושיבננדה יוגה או אפילו את תרבות פסטיבלי הריינבו.
זה מדהים איך שדברים משתנים לאורך זמן, מקבלים פרופורציה אחרת לגמרי. העבודה השכלית ומוכוונת היעדים של הפורום של לנדמרק או של הומניקיישן נחשבים כיום ללא יותר מצורה של קוצ'ינג, והם גם מאמצים את השיח של "אימון". אין דבר אופנתי יותר מקוצ'ינג בקרב כל מי שמתבייש להודות שהוא מחפש משמעות ונדרש להצדיק את ההשקעה בענייני רוח כאמצעי להשגת מטרות ויעדים יומיומיים. "הדבר הכי רוחני זה ללמוד איך להיות אנושי ולחיות בגוף וביומיום, להקים משפחה, עסק, לצלוח מערכת יחסים - אלו הדברים שאנשים הכי פחות יודעים להיות", אמרה לי רונית שפי וולפין בשבוע שעבר. אז באופן פרדוקסלי אולי הקוצ'ינג הזה יותר רוחני מכל מדיטציה טרנסנדנטלית ומצד שני, יש בו סכנה של הידרדרות לטכניקה גרידא שעושה רוח כדי לעשות כסף. יצירת שפע להשגת כל מה שהאגו רוצה יכול להיות מובן בטעות כרוחניות, ולא כך.
הקוצ'ינג הפך לצורת מסגור של צורות עבודה רבות כרגע, רק כי נוח יותר למכור רוח כאמצעי להשגת מטרות ולא כדרך חיים או מטרה בפני עצמה. הסרט "הסוד" נוכס ע"י הקוצ'רים וכשג'ון אסרף מ"הסוד" ביקר החודש בארץ זה בכלל לא היה אירוע ניו אייג'י אלא משהו שפורסם ושווק דרך קהילת העסקים. בתחילת ינואר מגיע לפה דיפאק צ'ופרה, אחד ממבשרי עידן הניו אייג', והביקור הראשון שלו בארצנו הוא בחסות חברת קואוצ'ינג ו"אנשים ומחשבים".
אבל הסיבה שאני כותבת את הטור הזה היא אגב משהו אחר לגמרי. בדוכני העיתונים ראיתי השבוע את פרצופו של אלון גל, מכר ותיק ואחד מבכירי המרצים של הומניקיישן. כשעצרתי לפשפש גיליתי שאלון גל הפך לסלבריטי, מלך רייטינג שעושה קוצ'ינג בשידור חי בכל מיני תוכניות ריאליטי. (סליחה על ההצתה המאוחרת, אני לא רואה טלוויזיה). לפני למעלה מעשר שנים אלון היה אחראי בהומניקיישן על העברת סדנא שנקראת "דיאלוגיקה" ועסקה בסגנונות תקשורת של טיפוסים שונים.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
יש פיתוי לזלזל, אבל
|
|
|
 |
|
|
|
כמו שהאניאגרם מחלק אותנו ל-9 טיפוסי בסיס, גם בסגנון התקשורת/הקשבה ולמידה שלנו אנחנו מתחלקים, בגסות, לארבעה טיפוסים: המשימתי, שסבלנותו קצרה והוא צריך לקבל את השורה התחתונה במשפט הראשון כדי בכלל להקשיב ותמיד צריך להגיע איתו לתכלס ולהיות מכוון תוצאה. המקדם, שיש לו כשרון ביטוי והוא אוהב סיפורים מעניינים ולומד הכי טוב מדוגמאות ומטאפורות. המנתח, שאוהב עובדות ומספרים וצריך תמיד את כל הפרטים הקטנים וזקוק לכך שהם גם יהיו מדויקים כדי בכלל להקשיב. והתומך, שהוא מעין גרסה מוחלשת של המקדם והמנתח, שמתחבר יותר להצגה רגשית ואישית של העניין ולאווירה.
כמובן שארבעת הטיפוסים משמשים במיקסים שונים. בסדנה למדנו כיצד לזהות את הטיפוס שמולנו, לדבר אליו ב"שפתו" ולבנות הרצאה שמתאימה להקשבה של קהל המורכב מכל הטיפוסים. זה מאוד עוזר לי עד היום להיות מרצה טובה. לחומר הזה כמובן אין דבר וחצי דבר עם רוח ואפילו לא עם קוצ'ינג. זה בקושי חומר פסיכולוגי, אולי זה קשור לנושא המרתק והמוזנח של מיומנויות למידה. למעשה, אמא שלי למדה חומר דומה באחת ההשתלמויות האחרונות של קופת חולים עבור רוקחים שעובדים מול קהל.
באותם ימים אלון היה גם מעביר ערבי מבוא לסדנת ה-I am הבסיסית שנקראת "מהות". היום זה מצחיק אותי להיזכר בתובנות הגדולות שיצאו לי מהסדנאות הללו, דברים שקשורים לפסיכולוגיה בסיסית של מכשלות אנושיות, שעבדו על הפתיחות שנוצרת בפשטות כתוצאה משיתוף ומחיבוק או מבט בעיניים. אני חושבת שזה זכה לכינוי כת רק בגלל שיטת השיווק האגרסיבית דרך חברים.
אני זוכרת אי שם ב-1998 בנבכי פתח תקווה ערב מבוא לסדנת "מהות" שהועבר אצלי בבית ע"י אלון גל. היו שם משחקי תקשורת והקשבה, כמו האזנה לשיר בעיניים עצומות, כדי להקשיב לזה ממקום אחר - ושאר דברים בסיסיים שוודאי עושים היום בכל פעולת צופים אבל אז נחשבו לדברים שמשנים חיים. לפעמים יש לי פיתוי לזלזל בדת הקוצ'ינג החדשה אבל זה לגמרי תלוי מי המאמן שלך. יש אנשים שמסוגלים לראות את הכשלים הקלאסיים שלך ולעזור לך לעקוף אותם בצורה יותר פרקטית מפסיכולוג שמביא אל החיים שלך תיאוריות שלא עוזרות לך.
ברוח זו אני תוהה אם בעוד עשר שנים אולי נהיה במקום שבו תקשורת טלפתית, עבודה אנרגטית או ריפוי בעזרת מלאכים יהיו דבר כל כך טריוויאלי וברור, שחלק גדול מהאוכלוסייה יוכל לעשות, וזה יצחיק אותנו שפעם ראינו בזה ניו אייג' אקסצנטרי.
|
|
|
|
|
|
|  | | כרמל וייסמן
| /images/archive/gallery/313/629.jpg  | | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | חוקרת תרבות וטכנולוגיה ומרצה לתקשורת | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
