 |
/images/archive/gallery/854/237.jpg שולחן הקולות החופשיים
Andreas Schepers, cc-by  |
|
|
|
|
|
|
| ועידת אנאפוליס מזכירה לאביהו סופר אירוע של אנשים קצת יותר נאיביים, "שולחן הקולות החופשיים" בבלפלאץ, מועצת חכמים של 112 אנשי חזון מרחבי העולם שהתאספו כדי למצוא פתרון לסבל האנושי. היתה גם נציגות ישראלית |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
סוריה לא תגיע לאנאפוליס, אולמרט כן יגיע, גם אבו מאזן ויחד איתו עוד ארבעים נציגי מדינות שונות. בין לילה הפכה העיירה הקטנה בארה"ב למקום מבוקש. מנהיגים, עסקנים ושועים עושים דרכם לעיר הציורית. כמה דקות לפני שהנשיא בוש מכנס את "המסיבה הכי אינית" על הכוכב, ומראה מי הוא "בעל הבית", נזכרתי באירוע אלטרנטיבי, צנוע הרבה יותר שבו השתתפתי לפני שנה וחצי. אירוע של אנשים קצת יותר נאיביים שאכפת להם מהמצב, שולחן הקולות החופשיים.
ברלין, ספטמבר 2006.
"הכול התחיל מארוחת צהריים תמימה שניהלנו – סינדי, ג'קי ואני – בוויליג' בניו יורק", פתח רלף שצ'מרברג את מסיבת העיתונאים הרשמית של "שולחן הקולות
החופשיים" בברלין, בספטמבר 2006.
"ישבנו, כמו תמיד, על קפה וסיגריה, וקיטרנו על מצב העולם, על כמה רע, על המלחמות ועל כך שלאף אחד לא ברור לאן מועדות פנינו. זה יכול היה להסתיים כמו עוד הרבה שיחות חסרות תכלית שניהלנו, אלא שאז אמר מישהו מאיתנו (אני חושב שזו הייתה סינדי) שאולי הגיע הזמן לעשות מעשה".
שצ'מרברג, בחור צנום וגבוה, הוא במאי סרטים דוקומנטריים, צלם ואמן גרמני מוערך.
שנה לאחר מכן הוא ייסד עם סינדי גאנץ וג'קי וואלאס את הארגון Dropping Knowledge (בתרגום חופשי: טיפות של ידע), שפרויקט הדגל שלו הוא "שולחן הקולות החופשיים". השאר, כמו שאומרים, כתוב על דפי ההיסטוריה.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
|
|
|
 |
|
|
|
בתשעה בספטמבר 2006 התכנסו 112 אנשי חזון, שהגיעו מכחמישים מדינות מרחבי העולם, סביב שולחן הקולות החופשיים, השולחן הגדול ביותר בעולם. על השולחן העגול שהוקם במרכזה של כיכר בבלפלאץ (Bebelplatz) ההיסטורית הותקנו מצלמות וידאו מיוחדות ומיקרופונים אליהם דיברו המשתתפים. במהלך תשע שעות רצופות הם ענו, כל אחד לחוד, על 100 שאלות זהות שקובצו על ידי מארגני האירוע במהלך שלוש שנים באמצעות האינטרנט.
בין המשתתפים: מדענים מובילים, מנהיגים רוחניים, אמנים, אנשי תרבות שהגיעו ממזרח אירופה וממערבה, מרחבי אמריקה, מאפריקה, מאסיה, מהמזרח התיכון ובעצם, מכל מקום. השחקן וויליאם דפו הנחה את האירוע, ובין המתאספים סביב השולחן ניתן היה למצוא את הבמאי הגרמני וים ונדרס, ביל ג'וי – ממייסדי סאן מיקרוסיסטמס ומי שהוביל את כתיבת מערכת "יוניקס" המפורסמת, "ג'אווה" ורבות אחרות, ביאנקה ג'אגר – אשתו לשעבר של "האבן המתגלגלת" ולוחמת זכויות אזרח בעצמה, לצד אוליביירו טוסקאני – הצלם והמעצב הראשי שאחראי לתמונות הפרובוקטיביות של חברת "בנטון".
גם תחום המדע לא נפקד, ומדענים כמו פרופ' הנס פיטר דאר – פיזיקאי גרעין גרמני ידוע ופרופ' טו ואימינג מאוניברסיטת הארווארד היו חלק מרבים שכיבדו את האירוע בנוכחותם.
באופן מפתיע כללה הנוכחות הישראלית ייצוג מרשים. ארבעה משתתפים הוזמנו מישראל, ובחלקי נפלה הזכות ללוות את אחד מהם – הרב ד"ר מיכאל לייטמן, מקובל ומדען.
הרב לייטמן הוא אחד מהחברים במועצת החוכמה העולמית (The World Wisdom Council), מעין ועדה שמאחדת הוגים, מדענים, מנהיגים רוחניים ואמנים.
|
|
|
|
|
|
|
 |
| הרב לייטמן
| /images/archive/gallery/383/293.jpg  |
|
|
|
|
|
|
|
המשבר
|
|
|
|
|
|
|
כבר לפני כעשר שנים, עקב הסימנים הברורים, נולד הצורך להצביע ולעורר את המודעות הציבורית לעובדה שאנו ניצבים בפני משבר שהולך ומתרחב בכל תחומי החיים. משך שנים ארוכות טויחה עובדה זו על ידי בעלי עניין שונים, אבל ההתחממות הגלובאלית והמציאות האקולוגית הקודרת, המשבר העמוק בתחום החינוך, לצד חוסר היציבות הכלכלית והפערים החברתיים המתרחבים אינם מותירים ספקות רבים.
כיום האנושות כבר מבינה, שכולנו - העולם השלישי השני והראשון - כרוכים זה בזה בקשר שאינו ניתן לניתוק. "אפקט הפרפר" אינו שם של סרט מתח, אלא מציאות ברורה, ובפועל ומה שעובר על ג'ורג' באפריקה, או הפיטורין של טונג מסין, משפיעים באופן ישיר גם על רבקה מפתח תקווה.
על רקע זה מתרבים הקולות שמחפשים פתרונות ודרכים חלופיות שיביאו לשיפור המצב. מועצת החוכמה מצִדה, מנסה להציע דרכים לפתרון המשבר באמצעות שילוב בין המסורות העתיקות לבין המדע המודרני. הרב לייטמן הוזמן לשם כדי להביא אל המועצה את המסר האוניברסאלי של חכמת הקבלה, בעיקר את ההבנה שבליבו של המשבר ניצב האגו האנושי, שהורס כל חלקה טובה בטבע, ושהאמצעי המרכזי להתעלות מעליו הוא הצבת הנוסחא המדעית "ואהבת לרעך כמוך" כבסיס ליחסים בינינו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
השאלות
|
|
|
|
|
|
|
כאמור, 100 השאלות
שעליהן התבקשו המשתתפים לענות נבחרו בקפידה מתוך למעלה
מ- 100 אלף שאלות פוטנציאליות שנשלחו דרך אתר האינטרנט במהלך שלוש שנים. להלן מספר דוגמאות:
• האם מותגים חזקים ממדינות?
• מהי הדת של אלוהים?
• האם האגואיזם הוא הסיבה לכישלון האנושי?
• האם מערכת החינוך שלנו אכן מאפשרת לילד לפרוח?
• אם נוכל במחי יד להעלים את הסמים מן העולם, האם ייעלם מהעולם גם הסבל?
• האם ייתכן שהתמכרות היא לא בהכרח עניין של סמים, אלא יותר עניין של יחסי האדם עם זולתו?
• מדוע פצצת אטום איראנית אמורה להיות מסוכנת יותר מפצצה אמריקנית, ישראלית או צרפתית?
• מהו הנושא החשוב ביותר באמנויות שצריך לדבר עליו, ומדוע?
• מדוע אין שלום במזרח התיכון?
• האם אנו עדיין מסוגלים להיות אותנטיים במאה ה-21.
• מדוע קל יותר לקבל פחית קוקה-קולה קרה מאשר כוס מים זכים?
• מהם שלושת הערכים החשובים ביותר שצריך ללמד לילדים?
• מדוע כשהחזקים מפעילים כוח זה נקרא "הגנה עצמית", וכשהחלשים עושים זאת זה נקרא "טרור"?
• אילו מיתוסים אנו צריכים ליצור כדי לשנות את העולם לטובה?
• איך זה שיש כל כך הרבה אנשים, ואנו בכל זאת מרגישים לבד?
אלה ועוד 86 שאלות מעוררות מחשבה. את התשובות התחייבו המארגנים לפרסם במאגר נתונים שיהיה פתוח לציבור. כל המשתתפים ויתרו מראש על זכויות יוצרים לחומרים, ואפשרו לכל מי שחפץ בכך ליהנות מתוכן עשיר ומגוון. החומר, טקסטים וקבצי וידאו של התשובות, אכן מוין, חולק לנושאים וזכה לעיבוד נתונים מרשים בטכנולוגיה חדישה שמאפשר נגישות גבוהה לכולם.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/854/270.jpg
שולחן הקולות החופשיים  |
|
|
|
|
|
|
|
|
השולחן
|
|
|
|
|
|
|
האקט של הצבת שולחן עגול ענק מעץ (הגדול מסוגו בעולם – לפחות לפי גינס) באמצע כיכר עירונית מעוצבת בעלת היסטוריה טעונה במיוחד בברלין, היה ללא ספק צעד בעל משמעות. (בכיכר זו שרפו הנאצים למעלה מעשרים אלף ספרים של כמאתיים סופרים, אנשי מדע ופילוסופים ) . כשהוסיפו לשולחן מטריות סיניות קטנות כדי להצל מהשמש, זה כבר נראה הזוי לחלוטין. אבל לא זה היה מה ש"תפס" אותי. מה שתפס אותי היה דווקא ה"זמזום" המיוחד הזה שנישא מעל לכל האירוע. לקח לי זמן להבין במה מדובר, אבל כשתפסתי, התרגשתי. 112 אנשים מבוגרים, אינטליגנטיים, מובילים בתחומם, יושבים יחד, מדברים יחד, באותו זמן, לפחות בארבעים שפות שונות, ועונים על אותה שאלה, כל אחד מהזווית שלו. היה בזה משהו מאוד מאחד, אפילו מרגש. מין איחוד מחשבות שכזה.
זה הוביל אותי קצת לחשוב עלינו, שאנחנו כמו חלקים של פאזל. מה שיפה בפאזל, שכל חלק הוא ייחודי, יחיד ואין שני לו, אבל כשהחלק נפרד משאר החלקים, אין לו משמעות. אך כשמחברים את כל החלקים יחד מקבלים את "השלם". שלם שהוא צבעוני עשיר ומורכב, ושמכיל בתוכו את התכונות של כל חלקיו. הקבלה קוראת לשלם הזה "הנשמה הכללית".
איש חכם מאוד כתב על זה פעם "כל יחיד ויחיד שבחברה, הוא כמו גלגל אחד, המלוכד בגלגלים מספר, המותנים במכונה אחת. שהגלגל היחיד אין לו חירות של תנועה בערך יחידתו לפי עצמו, אלא נמשך עם תנועת כלל הגלגלים, בכיוון ידוע, להכשיר את המכונה לתפקידה הכללי" (מאמר "השלום בעולם", בעל הסולם).
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/854/232.jpg
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | בני ברוך היא אקדמיה לחכמת הקבלה הפועלת ללא כוונת רווח, שהוקמה ע"י הרב ד"ר מיכאל לייטמן. www.kab.co.il | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
