 |
/images/archive/gallery/823/393.jpg
luca donini, cc-by  |
|
|
|
|
|
|
| האם סקס מחוץ למערכת יחסים זה אהבה ללא תנאי? האם אפשר להיות עם לב פתוח לכולם, ללא העדפות, רצונות או תשוקות? אמתי מגד מסיק מסקנות אישיות |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
במאמר הקודם שלי "בזכות האגו" ניסיתי להציג תפיסה שפויה ואפשרית יותר של עבודה עם ומול האגו. במאמר הנוכחי אנסה להמשיך בסדרה, שאפשר לקרוא לה "רוחניות שפויה", עם מושג מבהיל אף יותר - "אהבה ללא תנאי".
אך לפני שנתחיל, וכדי שתהיה לנו שפה משותפת, מספר הגדרות:
זוגיות "רגילה": יחסים זוגיים שהבחירה בהם, טיב היחסים ומידת האהבה המתקיימת בהם מותנים לחלוטין על ידי הכימיה של משיכה ודחייה (גוף), על ידי צרכים ילדותיים קפואים (רגש) ועל ידי ציפיות וערכים חברתיים ותרבותיים (שכל ואישיות).
 |
| בזכות האגו |
|
עבדו עלינו בעיניים. סיפרו לנו שאפשר וצריך להיפטר מהאגו. ואני רוצה להגיד לכם: בולשיט! האגו לא נעלם כשעושים עבודה רוחנית. האגו רק גדל וגדל וגדל |
| לכתבה המלאה |
|
|
|  |
זוגיות מקודשת: יחסים זוגיים המבטאים את ה"חוזה" הגבוה ביותר ששתי נשמות יכולות לבחור בו, שתנאיו מאפשרים לשני בני הזוג את המרחב הטוב ביותר להתפתחות נפשית ורוחנית מואצת.
אהבה ללא תנאי: כשמה כן היא, אהבה ללא כל תנאים. אהבה שאין בה אינטרסים. אהבה חסרת פניות. אהבה שזורמת מתוך הלב ללא כל מעצורים.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
פנטזיה או מציאות
|
|
|
 |
|
|
|
אהבה ללא תנאי - נראה שכולנו שואפים אליה. שכולנו כמהים לה. כמעט כל המורים הרוחניים ממליצים עליה בכל פה. הייתי רוצה לשים לגביה מספר סימני שאלה ולשאול: האם ובאיזה תנאים היא אפשרית? האם אנחנו באמת בשלים לקראתה? מה מתוך המושג הזה הוא פנטזיה עבורנו ומה יכול באמת להיות מציאות?
אני גם רוצה לשאול: מי מסוגל באמת לאהוב ללא תנאים כלל? מי באמת מסוגל להשאיר את ליבו פתוח אל כל הברואים לא משנה מה יחשבו, ירגישו או יעשו, כל הזמן?
ואני רוצה להציע שאדם שמסוגל לאפשרות הזאת חייב להיות מאוד מאוד מיוחד. מאוד אחר מכל השאר. אדם כזה חייב להיות חסר כל הזדהות. כיוון שברגע שאדם נמצא בהזדהות עם משהו, יש כבר השוואה, יש כבר העדפה. כלומר, אם יש בתוכי שאיפה להיות אוהב ללא תנאי, אינני יכול, לעולם, להזדהות עם הרגשות שלי. אינני יכול להזדהות עם המחשבות שלי. אינני יכול להיות מזוהה יותר עם הגוף שלי.
כלומר,
אדם ששואף באמת לאהוב ללא תנאי חייב להבין שהוא אינו יכול להיות מזוהה יותר כלל עם הרעב שלו, עם כאבים גופניים, עם רצון ביחסי מין. כל אלו אינם יכולים לנהל אותו יותר.
לאדם כזה לא יכולים להיות רצונות. כיוון שבכל רצון ישנה העדפה, וכל העדפה יוצרת תנאים. אדם כזה אינו רוצה יותר בזוגיות. יתכן שהוא יימצא בזוגיות, אך בשום אופן לא תוכל להיות לו העדפה באהבתו לבת זוגתו על פני כל אדם אחר בעולם. אחרת, זה יהיה תנאי.
אך יותר מכך, עצם הרצון לחיות בזוגיות כדי להתפתח, כדי לצמוח, לא יהיה יותר חלק מחייו. אדם כזה ויתר, למעשה, על כל סוגי ההתקשרות. הוא אינו מעוניין יותר להשיג דבר. הוא אינו מעוניין יותר שיהיה לו משהו. הוא משוחרר לחלוטין מהצורך להשיג, לרכוש, ליצור, לבנות. אין לו מטרות. אין לו יעדים. אין לו חזון. כל חזון, כל מטרה, הרי יצרו העדפה בחייו. והעדפה, בהכרח, תיצור תנאים לאהבתו. לא?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אני פשוט לא שם
|
|
|
|
|
|
|
אהבה אמיתית ללא תנאי היא, אולי, המצב הגבוה ביותר שאדם יכול לשאוף אליו. היא המצב שנמצא מעבר לכל מטרה, מעבר לכל חזון, מעבר לכל חוזה. כשאנו שואפים לשם, האם אנחנו באמת מבינים לעומקה את האפשרות הזאת? האם עצרנו בכלל לחקור, להתבונן?
אני רוצה להודיע כאן, קבל עם ועדה: כשהבנתי מהם התנאים הנדרשים ממני לממש אהבה ללא תנאי, הבנתי שאני רחוק משם כרחוק מזרח ממערב. הבנתי שזו אולי מטרה נעלה ביותר, אך גם הבנתי שאני פשוט לא שם. הבנתי גם שזו אינה אופציה עבורי, לפחות לא בשנים הקרובות. הבנתי שאני רוצה. קודם כל, פשוט רוצה. יש לי המון רצונות. המון שאיפות. אני רוצה להגשים משהו בחיים הללו. ואתם יודעים מה? הרבה יותר מעניין אותי להגשים את השאיפות והמטרות שלי מאשר להיות במצב הזה של אהבה ללא תנאי. לא מכיוון שזה אינו מצב ראוי. פשוט מכיוון שאני עדיין מאוהב בעולם הזה, ביצריות הזאת, בעשייה, ביצירה, בקביעת מטרות ויעדים, בהגשמה של החזון שלי, בתשוקה, בסקס, באהבה רומנטית. בלחיות חיים מלאים, מעורבים, מרתקים, בתוך הגוף הזה.
ואם אני מזהה את כל אלו, מה זה אומר? זה אומר שיש לי תנאים. זה אומר שאני מותנה ושאני שם תנאים. על הכול. כן, על הכול. אם אתה שם תנאי על משהו, שמת, למעשה, גם תנאי על כל השאר.
אז מה זה אומר על אהבה? זה אומר שהאהבה שלי מותנית גם היא. אינני אוהב ללא תנאי. אני אוהב בתנאים מסוימים. ורק בתנאים האלו אני מאפשר ללב שלי להיפתח. כשהתנאים שלי אינם ממומשים, אינני פותח את הלב. מדוע? כיוון שאני, רק אני, שמתי תנאים לאהבתי.
כך שמתוך ההבנה הזו שאינני בשל עדיין, וגם אינני רוצה, אהבה ללא תנאים, נולדה גם ההבנה שהשאלה הנכונה עבורי כרגע היא: "איזה תנאים נכון לי לשים לעצמי בתוך היחסים הזוגיים שלי"?
איזה תנאים ישאירו אותי כבול, מכאני, אוטומטי, נתון לצרכים הילדותיים שלי ושאוב בתוך ציפיות החברה והתרבות? ואיזה תנאים, לעומת זאת, יפתחו אותי? איזה תנאים יהוו מצע להתפתחות הנפשית והרוחנית שלי? איזה תנאים יוכלו לסייע לי להשתחרר מהכלא של האישיות שלי, מהכלא של התדמית שלי? איזה תנאים יסייעו לי לפעול מתוך חיבור לרצון העמוק שלי? איזה תנאים יחברו אותי למשהו גבוה יותר מחוץ לי ובתוכי?
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
זו לא הבחירה העמוקה של נשמתנו
|
|
|
|
|
|
|
במאמרים קודמים שלי דיברתי על "חוזים של חוסר אחריות". אלו הם חוזים ש"חתמנו" עליהם בחשכה. חוזים שאיננו מודעים להם ושנועדו לספק צרכים שונים שלנו אל ומול האחר. חוזים של חוסר אחריות וחוסר מודעות הם החוזים המאפיינים זוגיות "רגילה". זוגיות מקודשת מאופיינת בחוזה מסוג אחר. זהו חוזה של הנשמה. כלומר זהו חוזה שמטרתו נובעת מתוך הנשמה שלנו. זהו חוזה שמטרתו איננה סיפוק צרכים גופניים, רגשיים או חברתיים. זהו חוזה שמטרתו היחידה היא הצמיחה הנפשית והרוחנית שלנו.
זהו חוזה של אחריות מלאה. זהו חוזה שאנו יכולים לבחור בו רק מתוך ערות. רק מתוך חיבור לכמיהה הגבוהה של נשמתנו.
אך זהו גם חוזה שיש בו מודעות למגבלות שלנו. לנכות שלנו. להיותנו מזוהים עדיין לחלוטין עם החומר, עם הגוף. וזהו חוזה שאינו מנסה לבטל את כל אלו, אלא לעבוד דרכם.
החוזה של זוגיות מקודשת הוא חוזה המיועד לאנשים התופסים את החיים ה"מוגבלים" על פני כדור הארץ, בתוך החומר ובתוך הגוף, כמסע המרתק ביותר האפשרי עבורם. זהו חוזה שאינו מיועד למי שרוצה להשתחרר מהחומר, מהגוף. זהו חוזה המיועד למי שרוצה להתפתח דרך החומר, דרך הגוף. וככזה, זהו חוזה. כלומר יש לו תנאים. יש לו מגבלות.
ומי שבוחר להתפתח דרך החומר והגוף (ונדמה לי שברמה של הנשמה, כולנו, או לפחות רובנו, בחרנו באפשרות הזאת. לא? אחרת מדוע בכלל הגענו לכאן?) חייב להכיר בכך שבתוך הדרך הזאת ישנן מגבלות, ישנם תנאים. והוא חייב לקבל על עצמו את התנאים הללו.
כלומר, מה שאני מנסה לומר כאן הוא שהניסיון של רבים מאיתנו לאהוב באמת ללא תנאי, פשוט נועד לכישלון. אנחנו לא באמת מסוגלים לכך. ויותר מכך, אנחנו לא באמת רוצים בכך. זו לא הבחירה העמוקה של נשמתנו.
כך שבעיני, האופציה של אהבה ללא תנאי היא לא אפשרית כעת. מה שכן אפשרי עבורי כעת הוא "זוגיות מקודשת". החוזה הגבוה של זוגיות מקודשת. ולחוזה הגבוה הזה, ישנם תנאים. הוא אינו "ללא תנאי". אילו תנאים יש לחוזה הזה? אותם תנאים שאנו, בני הזוג נקבע לו. אנו, השותפים לחוזה המודע והאחראי הזה, צריכים לבחור עבור עצמנו את אותם תנאים שיאפשרו לנו כזוג וכאינדיבידואלים להתפתח ולצמוח נפשית ורוחנית. הבא נתבונן במספר אפשרויות של תנאים כאלו:
· נדאג תמיד שהרצונות העמוקים של שנינו יבואו לידי ביטוי
· נדאג תמיד שהצרכים של שנינו יבואו לידי ביטוי
· אף פעם לא נכפה רצון או צורך האחד על השני
· נדאג תמיד להקשיב לשני הצדדים של הסיפור
· לא נשמור דבר בסוד אחד מפני השני
· אף פעם לא נעשה משהו שהשני ידווח שכואב לו
· נעשה מאמץ לחפש תמיד את הרצון העמוק ביותר המשותף לשנינו וליקום
· אף פעם לא נשקר אחד לשני
· לא נקיים מערכות יחסים מיניות מחוץ לזוגיות שלנו
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
סקס מחוץ למערכת יחסים זה אהבה ללא תנאי?
|
|
|
|
|
|
|
התנאי האחרון הוא, אולי, מעורר המחלוקת ביותר, במיוחד בקרבנו, אנשי הניו אייג'. מדוע אני בוחר להתעקש עליו כאחד התנאים המתאימים לזוגיות מקודשת?
אנשי הניו אייג' שואלים את עצמם, בנוגע ליחסים פתוחים, שאלות כגון: האם זה מותר? האם זה מפתח? האם זה ביטוי של צמיחה? או אולי זהו ביטוי דווקא של התמכרות לדחפים גופניים? איך נדע? על פי איזה צו נלך? האם נלך על פי אותם מורים רוחניים המציעים לנו לקדש את הזוגיות שלנו ולא לערבב בתוכה אנרגיות של אחרים? או שנלך על פי אותם מורים רוחניים המציעים לנו שהצמיחה הגדולה ביותר שלנו תהיה כאשר נהיה לא מזוהים כלל עם הרכושנות שלנו כלפי בן הזוג שלנו ונוכל לבטא אהבה מלאה, ללא תנאי, כלפיו, גם אם ירצה לשכב עם אחר או אחרת?
ומה בנוגע לקנאה? אם בן או בת הזוג שלי מעוניינים לקיים יחסי מין עם אחרים, האם עלי להתגבר על הקנאה שלי? ללכת מעבר לה? להפסיק להזדהות עימה? או שעלי לראות ברצון שלו או שלה לצאת עם אחרים, הפרה של אחד מהתנאים העיקריים של החוזה שלנו של זוגיות מקודשת?
זו שאלה גדולה. וטובי המורים הרוחניים נותנים לנו תשובות מאוד שונות לגביה. אני רוצה לבחון את השאלה הזאת לאור האבחנה בין אהבה ללא תנאי ובין זוגיות מקודשת.
טענתי בתחילת המאמר שאדם שרוצה לאהוב ללא תנאי חייב להבין ש"התנאי" לזה הוא וויתור על כל ההזדהויות שלו. ההזדהות שהכי קשה לנו לוותר עליה היא, כמובן, ההזדהות עם הגוף. אני רוצה לטעון שרכושנות על בן הזוג, הצורך בבלעדיות והקנאה הנובעת כשאלה מופרים, נובעים מתוך הגוף, ובאופן מדויק יותר מתוך המרכז האינסטינקטיבי.
מהו המרכז האינסטינקטיבי: זהו האוסף של כל אותם מנגנונים בגוף שלנו האחראיים על ההישרדות שלנו. מנגנונים אלו כוללים, בין היתר, את הנשימה שלנו, מחזור הדם, מיניות וטריטוריאליות. כן, הצורך שלנו להגן על הטריטוריה שלנו, ועל הנשים או הגברים שלנו בתוכה, אינו צורך רגשי. זהו צורך קדום הרבה יותר השייך למנגנונים ההישרדותיים הראשוניים ביותר. כשאנו מרגישים קנאה כלפי בן זוג, יש לקנאה הזו, קרוב לוודאי, גם גורמים במערך הרגשי שלנו, בטראומות ילדות, בנטישה וכדומה. אך יותר מכל אלו, זהו רגש (אם ניתן לקרוא לו כך) קדום ביותר הקורא לנו להגן על מה ששלנו. פשוט כך. לא נשמע מתקדם מדי. לא נשמע מאוד מואר. נשמע חייתי משהו. אך המנגנון הזה קיים בתוך כולנו. (ישנם טיפוסים מסוימים ( 5 ו 7 לדוגמא, באניאגרם) שמתוך מנגנוני הגנה פסיכולוגיים שונים מצליחים להיות מנותקים לעתים מרגשות מסוימים ומקנאה בפרט, אך אין זה אומר שהם באמת התעלו מעבר לכך). המנגנון הזה מנהל אותנו. וכל עוד נהיה מזוהים עם הגוף שלנו, עם המיניות שלנו, עם הרעב שלנו, עם הצורך שלנו לשרוד, נהיה מזוהים גם עם הרכושנות, הטריטוריאליות והקנאה שלנו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אהבה ללא תנאי או זוגיות מקודשת?
|
|
|
|
|
|
|
אז מה באמת אתם רוצים? אהבה ללא תנאי או זוגיות מקודשת? על מה בתוככם אתם רוצים לוותר? על איזה הזדהויות אתם רוצים לעבוד? האם אתם רוצים למוסס את כולן? האם אתם רוצים להיות מעבר לחומר? מעבר לגוף?
אם אתם רוצים, באמת ובתמים, להיות יכולים לאהוב ללא תנאי את בן או בת הזוג שלכם המעוניינים לשכב עם אחרים או אחרות, אתם חייבים לדעת שאתם תהיו חייבים גם למוסס, בו זמנית, את כל ההזדהויות שלכם עם הגוף. רק אדם שאינו מזוהה לחלוטין עם הגוף, יכול באמת ובתמים, ללא "עבודה בעיניים", לאהוב ללא תנאי. ואדם כזה, אינו נתון יותר כלל לחשקים ולתשוקות שלו. הוא, גבירותי ורבותי, אינו מעוניין לשכב עם אחרות! גם אם בן או בת זוגו בוחרים בכך!!! הוא אפילו אינו מעוניין לשכב עם זוגתו שלו. זה פשוט כבר אינו חלק מהעולם שלו.
ואם אתם מעוניינים עדיין לחשוק, להתעלס, להתענג, לרצות, דעו לכם שרכושנות וקנאה הם חלק מעסקת החבילה. אין כאן נכון ולא נכון. השאלה היא מה אני רוצה. אם אני בוחר בזוגיות שסגורה ליחסים מיניים בחוץ, אני בוחר, בשלב זה, שלא לעבוד אל מול ההזדהות שלי עם הגוף. אני בוחר, בשלב זה, לעבוד או להיפרד מזהויות אחרות.
האם אני יכול להעריך את עצמי על הבחירה שלי? על הבחירה שלי לעבוד על הזדהויות מסוימות ולא על אחרות?
נוצר כאן בילבול עצום: אני שואף להגיע לאהבה ללא תנאי, והנה אני מוצא שבן או בת זוגי בחרו לשכב עם אחר. ואני מקנא. אינני אוהב. אינני אוהב ללא תנאי. אני זועם. אני רוצה להרוג. אני שונא.
ישנו כאן תסכול עצום. יש לי אידיאל. האידיאל הוא אהבה ללא תנאי. והנה אני מוצא שאינני עומד בו. שאינני יכול לעמוד בו.
האם אני אמור לעמוד בו? האם אני אמור לאהוב ללא תנאי את בן או בת זוגי שהפרו תנאי בחוזה?
אני רוצה לחזור כאן לשם שהצעתי בהתחלה - "רוחניות שפויה". ואני רוצה להציע תשובה שפויה לשאלות הללו: אינני אמור לעשות שום דבר. אף מורה אינו יודע טוב ממני מה הדרך שאני אמור לצעוד בה. אף מורה אינו יודע באמת, בוודאות, מהו המסע שאני צריך לעבור. מהו המסע שהנשמה שלי בחרה לעבור. הדבר הגרוע ביותר שאנו יכולים לעשות הוא לצעוד בשביל שמישהו אחר כבש עבורנו. אפילו אם זה השביל האמיתי ביותר. תמיד עדיף יהיה לנו לצעוד בשביל שאנו כובשים עבור עצמנו. גם אם נטעה, ואנו תמיד נטעה, זו תהיה הטעות שלנו. ומהטעות שלנו נלמד הרבה יותר מאשר מהאמת של מישהו אחר. כך שאת התנאים לעבודה שלנו, האישית או הזוגית, אנו חייבים תמיד לקבוע עבור עצמנו.
אלה תמיד אנחנו, יחד עם בני זוגנו, אם כך בחרנו, שנוכל לבדוק, שוב ושוב, מהם התנאים הנכונים ביותר עבורנו במסע הרוחני האישי והמשותף שלנו. אלה רק אנחנו שבאמת נוכל להקשיב פנימה ולקבוע מהם הסטנדרטים שנכון לנו לפעול על פיהם. אלה רק אנחנו שנוכל לנסות ולנסח מהו החוזה הגבוה ביותר שלנו. ואלה רק אנחנו שנצטרך לנסות לעמוד בו. לחיות על פיו.
כך שאם מצאנו, לדוגמא, שבן או בת זוגנו בגדו בנו, שיקרו לנו, גנבו מאיתנו, השאלה שלנו את עצמנו אינה צריכה להיות: האם אני אמור לאהוב את בן או בת זוגי ללא תנאי. השאלה שלנו צריכה להיות: מהו החוזה הגבוה של נשמתי? מה בחרתי לעשות כאן? על מה בחרתי לעבוד? מה בחרתי לתקן? ורק מתוך התשובה לשאלות הללו אוכל לדעת איזה יחס צריך להיות לי אל הכעס, הזעם, הקנאה וחוסר האהבה שצצו בי אל מול התנהגותו של בן או בת הזוג שלי. רק מתוך התשובה שאתן לעצמי לשאלות הללו אוכל לדעת אם נכון לי ללמוד לא להזדהות עם הרגשות הללו שצצו בי, או להפך, נכון לי לקבל אותם, לקבל את עצמי, לאהוב את עצמי על מי שאני ולהפסיק להטריד את עצמי במשימות מתסכלות שאינן נכונות לי כעת.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | מטפל משפחתי, מרצה, מנחה, מדריך ומחבר הספרים ''משפחה כן בוחרים'' ו''פיות ומכשפות''. | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
