'ניו אייג nrg - מרק את הראי האפל

ראשי > ניו אייג' > הספרייה > כתבה

מרק את הראי האפל

היודע את הזולת - חכם. היודע את עצמו - מואר. מבחר קטעים מ"ספר הדרך והסגולה" בתרגומו של דן דאור

דפדף בניו אייג'

דוד מיכאלי
25/7/2007 22:02

דאו דה ג'ינג, או ספר הדאו, הוא כנראה הספר הסיני המפורסם ביותר. זהו חיבור פילוסופי עתיק יומין המורכב מ-81 פסקאות קצרות שנהוג להציגן בתבנית שירה. יש המשייכים אותו למאה השישית לפני הספירה ויש המקדימים אותו למאות הרביעית והשלישית לפני הספירה. הדאו דה ג'ינג נחשב לאחד החיבורים המוקדמים ביותר בהגות הטאואיסטית ומוערך ככתב מופת קנוני שהקרין על הפילוסופיה הסינית בכללה ומעבר לה. כתיבתו מיוחסת לאישיות סינית בשם לאו דזה (או כפי שנהוג היה להגות בגרסאות עבר לאו-טסה או לאו-טסו ומילולית: לאו החכם). לאו דזה היה על פי המסופר ארכיבר הארכיון הקיסרי בזמן שושלת ג'ואו ויצא לגלות בגיל שמונים המופלג, עייף ומאוכזב מן ההתנהלות האנושית וצביעות השלטון. בהגיעו לגבול המערבי, מספרת האגדה, עצר אותו משגיח הגבול ולא נתן לו להמשיך בדרכו עד אשר יכתוב את הידע שלו, והספר הקטן הזה הוא התוצאה. ישנן כמובן מחלוקות רבות ובלתי נגמרות האם זהו טקסט של אדם אחד או לקט שהצטבר לאורך הדורות, האם הפרשנים הוסיפו משלהם, האם העורכים השמיטו או הוסיפו, או שינו, כך או כך התקבעו שמונים ואחת פסקאות לקובץ אחד קטן המספק אינספור פרשנויות, תרגומים, דיונים ועבודות מחקר בכל העולם. קלאסי.

הדרך
הטאו הוא פילוסופיה סינית עתיקה שמבוססת על הכפילות שבתוך האיחוד. אורי לוטן מנסה להבין
לכתבה המלאה

הפסקאות מקפלות בתוכן תמונות עולם, הבנות, דרכי פעולה, עקרונות התייחסות ושכל ישר וחותך שלעתים על פניו נראים כהפוכים להיגיון מדיני ואפילו כחסרי לב. אפשר למצוא שם המלצות להרמוניה עם הטבע ואמירות עוינות תרבות שקל להנגיד אותן לקונפוציאניזם המדגיש תמונת עולם מערכתית והיררכית ואת הלימוד והתרבות כערכים. האמרה "בקונפוציאניזם צריך לזכור, בדאואיזם - לשכוח" מדגים זאת יפה.

וּו ווֶי - עשייה באי-עשייה

אם הקונפוציאניזם נחשב לאונה השמאלית והרציונאלית במוח הסיני הרי שהדאואיזם תופס בכבוד את מקומה של האונה הימנית היצירתית וההוליסטית. שתי התפיסות הללוו עיצבו יחדיו את המסורת והחיים בסין וכפי שאנו יודעים, אנחנו זקוקים בדרך כלל למוח כולו.

טאו/דאו

משמעו הדרך או הנתיב. טֶה/דה משמעו מעלה, תכונה נעלה, סגולה, איכות. צ'ינג/ג'ינג משמעו כתב מופת, ספר. דן דאור ויואב אריאל בתרגומם המצוין משנת 1981 בהוצאת מפעלים אוניברסיטאיים כתבו: ספר הדרך והסגולה.

ספר הדאו תורגם לראשונה לעברית בשנת 1973 על ידי יורי גראוזה וחנוך קלעי, ונדפס בהוצאת מוסד ביאליק. מאז הופיעו תרגומים נוספים של שלמה קאלו וניסים אמון ועתה יוצא תרגום מחודש של דן דאור על בסיס התרגום הקודם שלו בשם ספר הדאו.

להלן מבחר קטעים מתוך ספר הדרך הסגולה, בתרגומו החדש של דן דאור שיצא לא מכבר לאור בהוצאת חרגול.


	*


	היודע את זולתו – חכם, היודע את עצמו – מואר. הגובר על זולתו – יש לו כוח, הגובר על עצמו – חזק. היודע מתי די – עשיר, המתמיד בדרכו – בעל רצון. מי שאינו מאבד את מקומו – מתמיד בקיומו, מי שאינו מת טרם זמנו – מאריך ימים.


	*


	הנפש הרוחנית והנפש החומרית חובקות את האחד – התוכל לא לעזבו? הנשימה מרכזת והרכות בשיאה – התוכל להיות תינוק? מרק וצחצח את הראי האפל – התוכל להתירו בלי רבב? אוהב את העם ומושל במדינה – התוכל להיות באין-ידיעה? שערי השמיים נפתחים ונסגרים – התוכל להיות נקבה? אור בהיר נוגה בכל – התוכל להיות באין-עשייה? מוליד אותם, מטפח אותם, מולידם ואינו עושם קניינו, עושה למענם ואינו בא בתביעות, מקיימם ואינו רואה עצמו שליט עליהם: לזאת יקרא סגולת האפל.

הסימן הסיני: ''דאו''


	*


	שלשים חישורים חוברים לטבור הגלגל; בהתאמת האין שבו – כוחו של הגלגל. לוש חומר כדי לעשות ממנו כלי; בהתאמת האין שבו – כוחו של הכלי. קרע חלון ודלת כדי לעשות חדר; בהתאמת האין שבו – כוחו של החדר. לכן: ביש של הדברים – עקצם; באין – כוחם. הבט בו ולא יראה, שמו "הנעלם". הקשה לו ולא ישמע, שמו "החרישי". נסה לגעת בו ולא יושג, שמו "הזעיר". שלושת אלה, לא תוכל לרדת לחקרם. לכן: נתערבבו והיו לאחד. האחד – למעלה הוא לא בהיר, למטה הוא לא אפל. מתמשך לאין קץ, אי אפשר לתת לו שם. שב אל האין-דבר, לזאת יקרא: הצורה של אין-צורה, הדמות של אין-דבר. לזאת יקרא: עמום, מעורפל.שא אליו עיניך – לא תראה את ראשו! לך בעקבותיו – לא תראה את אחוריו! החזק בדרך ההווה – כדי למשול ביש של ההווה – ותדע את ראשית העבר. לזאת יקרא חוק הדרך.


	*


	בוא עד קצה הריקות מחזיק בלב הדממה, כל הדברים נוצרים יחד – באמצעות שני אלה אצפה בשובם. והנה הדברים רבים כעשב הארץ, וכל אחד שב אל שרשו. לשוב אל השרש, זו הדממה, לזאת יקרא לשוב אל הגורל; לשוב אל הגורל, זה הקבוע. לדעת את הקבוע, זו ההארה; לא לדעת את הקבוע, וליצור בשרירות –זה אסון! היודע את הקבוע מצוי בכל, מצוי בכל, ועל כן חסר פניות, חסר פניות, ועל כן מלך, מלך, ועל כן שמים, שמים, ועל כן הדרך, הדרך, ועל כן יאריך ימים – עד כלות ימיו לא יאונה לו רע.

מדד הגולשים

	תשתחרר, בנאדם 40.86%

	אני הוא זה 9.68%

	האיש שפתח את הדלת 5.38%

עוד...

הספרייה
	הגורו בחיתולים
	אושו: הפסיקו לעשות את עצמכם אומללים
	חטטנים הביתה
	המסע אל החוכמה
עוד...

סקר


מצאת את הזיווג הקוסמי שלך?
כן
לא
אין דבר כזה