 |
 |
|
|
|
|
| כל שבע שנים אדם עובר משבר ומתפתח, וכל פלנטה במערכת השמש מולידה בו כוחות חדשים. שרה דגן על הייעוץ הביוגרפי, פסיכולוגיה רוחנית ברוח האנתרופוסופיה. סדרה חדשה |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
שרה דגן
18/5/2007 8:47 |
|
|
|
|
|
|
|
את הביוגרפיה האנושית אפשר לראות כחידה. את העבודה-הרוחנית על הביוגרפיה, כלומר את חשיפת המשמעויות מאחורי אירועי החיים, אפשר לכנות כפתרון החידה. את הייעוץ הרוחני-ביוגרפי ניתן לדמות כמשחק "חפש את המטמון", שבו אירועים שונים משמשים כסימני דרך הרומזים לנו על החוקיות בביוגרפיה שלנו, ואם הנתיבים שבהם בחרנו לפסוע, במודע או לא, אכן מקדמים אותנו להגשמת יעודנו.
 |
| הפקולטה למדעי הרוח |
|
האנתרופוסופיה היא אחד הזרמים הרוחניים המשפיעים של המאה ה-20. פרוייקט מיוחד של ערוץ הניו אייג' |
| לכתבה המלאה |
|
|
|  |
הייעוץ הביוגרפי צמח מתוך האנתרופוסופיה, הדרך רוחנית שייסד ד"ר רודולף שטיינר בתחילת המאה העשרים. בהגדרתה, האנתרופוסופיה היא מדע הרוח של האדם בעולם המודרני, ולדעתי ראויה לתואר "הסנונית של העידן החדש". תקופתו של שטיינר הייתה תור הזהב של המדע, שנאבק בהצלחה בדת ושלט במערכת החשיבה והאמונה של החברה. המאה ה-19 ותחילת המאה העשרים היו העידן החומרני ביותר בהיסטוריה של האנושות. שטיינר עצמו יצא מעולם המדעים, כשבאמתחתו דוקטורט למדעי הטבע מהטכניון בוינה. כשהביא שטיינר לעולם את האנתרופוסופיה הוא הוקע על-ידי שני זרמים: אנשי האקדמיה חשבו כי נשתבשה עליו דעתו, ואישים מעולם המיסטיקה האמינו ששטיינר חושף סודות שטרם מותר לגלותם. אך שטיינר היה נחוש שהעת הגיעה גם הגיעה, ובהחלט לזקוף גם לזכותו את העובדה שבתקופתנו אנו מדברים בטבעיות ובחופשיות על נצחיות הנשמה, גלגולים, תקשור וכיו"ב.
תרומתו המרכזית של שטיינר היא בכך שהוא "הוריד", פשוטו כמשמעו, את הידע הרוחני והחדיר אותו בחיי היום יום. עולם הרוח כבר לא היה נחלתם הבלעדית של נזירים ומיסטיקנים אלא שוחרר לשרות חיי המעשה – לפרקטיקה. מדע הרוח אנתרופוסופיה הפרה תחומים רבים – החינוך, הרפואה, החקלאות והאמנויות ועוד.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
שילוב בין מדע הרוח ופסיכולוגיה
|
|
|
 |
|
|
|
בנוסף לידע המקיף והמעמיק שהביא לעולם המערבי, טמן שטיינר זרעים שהמתינו להנבטה בבוא העת. אחד הזרעים היה תחום הייעוץ הביוגרפי, שהחל לצמוח בשנות השישים והשבעים של המאה העשרים. עד אז רווחה בפסיכולוגיה הדעה, המעוגנת בגישה החומרנית, כי האדם מפסיק להתפתח כאדם סביב גיל 20, כאשר נעצרת ההתפתחות של הגוף הפיסי. בין הראשונים שיצאו נגד אמונה זו היה הפסיכולוג היונגיאני דניאל לווינסון, שבספרו "העונות בחיי הגבר" מצא שהגבר מוסיף להתפתח כל חייו במחזוריות של שבע שנים. לוינסון הבחין כי בערך כל שבע שנים, הגבר עובר משבר שבעקבותיו חלה, בדרך כלל, התפתחות. מעניין שבעברית המילה "משבר" נרדפת גם למילה "לידה".
ספרו של לוינסון שימש בסיס למחקר שערכה גייל שיהי, עיתונאית אמריקאית מצליחה, שחוותה על בשרה (ונפשה) את החוקיות של משבר
שבע השנים. בספרה "מעברים" מספרת שיהי שכשהייתה באמצע חייה – בגיל 35, טסה למדינה אחרת להשתתף בכנס חשוב. כשהיגיעה לחדרה במלון, פרקה את המזוודה וגילתה, שוד ושבר, כי נעליה האדומות הכתימו את חצאיתה הלבנה. אירוע שימש אצלה כקטליזטור למשבר אמצע החיים, מושג שלא רווח בתודעה החברתית עד אז. שיהי החלה לחקור את חייה וחיי אחרים, וגילתה כי החוקיות תקפה עבור שני המינים, וכי בכל שבע שנים, בדרך כלל בעקבות משבר, עובר האדם התפתחות כלשהי.
באותה תקופה התפתחה בהולנד שיטת הייעוץ הביוגרפי, דרך העבודה האנתרופוסופית-חברתית של ד"ר ברנרד ליווכוד ואחרים. אלו הללו הנביטו את הזרעים של שטיינר, חקרו את חיי האדם המודרני והביאו לעולם שיטת ייעוץ רוחנית המבוססת על האנתרופוסופיה מחד ותובנות פסיכולוגיות של המאה העשרים מאידך.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/436/419.jpg
רודולף שטיינר |
|
|
|
|
|
|
|
|
בין שאיפה לנשיפה
|
|
|
|
|
|
|
במשפט אחד אפשר להגדיר את הייעוץ הרוחני-ביוגרפי כעוסק בהתפתחות הפיזית, הנפשית והרוחנית של האדם מהלידה ועד למוות. המושג התפתחות הוא המוטיב המרכזי בייעוץ הביוגרפי, שרואה באדם ישות בעלת פוטנציאל אינסופי, הנמצאת בהתהוות מתמדת, כשבכל שלב בחייו נולד משהו חדש.
גודרון בורקהרט בספרה "לקחת אחריות" מחלקת את חיי האדם לשלש תקופות גדולות:
השליש הראשון של החיים, תקופה בת 21 שנים – מוקדש להתפתחות הפיזית של האדם. גודרון מכנה תקופה זו כתקופה של "שאיפה" או של קבלה. זוהי התקופה הפסיבית ביותר בחיי האדם, שבה הוא תלוי לחלוטין, בעיקר בהתחלה, בסביבה הקרובה כמו בהורים ובמחנכים.
השליש השני – אף הוא בן 21 שנה, אחראי להתפתחות הנפשית. בתקופה זו מתפתחות "מעטפות הנפש" שלנו. השליש השני של החיים מוקדש בעיקר לפיתוח האישיות – או במילים של יונג – לאינדיבידואציה. בתקופה זו נוצר שוויון – בין "שאיפה" ל"נשיפה" – בדרך כלל, מתווספת לקבלה גם נתינה הבא לידי ביטוי ברכישת מקצוע, עבודה או הקמת משפחה.
השליש השלישי – כלומר מגיל 42 ואילך, מוקדש להתפתחות הרוחנית. במהותו מיועד שליש זה בעיקר ל"נשיפה", אנו מבשילים ונותנים לעולם את פירות ההשקעה שלו בנו.
התקופות הגדולות אף הן מתחלקות לשלוש תקופות-משנה בנות שבע שנים כל אחת המכונות "שביעונים".
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/762/065.jpg
 |
|
|
|
|
|
|
|
|
מערכת השמש של הביוגרפיה
|
|
|
|
|
|
|
חשוב להדגיש שכשאנו דנים במושג התפתחות, הכוונה היא בעצם להתפתחות התודעה; הדבר היחיד המתפתח במישור הפיזי הוא התודעה. כל התופעות בעולם וביקום הן ביטוי של מצב תודעתי כשלהו.
זוהי נקודת מוצא חיונית ביותר בייעוץ הרוחני-ביוגרפי: אנו מדברים למעשה על התפתחות תודעה פלנטרית. האדם, חלק בלתי נפרד מהקוסמוס, הוא ישות כוכבית! אנו עשויים מהחומר ממנו עשויים הכוכבים. גם הביוגרפיה שלנו מושפעת מהסדר הקוסמי; עפ"י הייעוץ הביוגרפי, כפי שהאדם הוא מיקרוקוסמוס, כך גם הביוגרפיה שלו בנויה ממערכות שמש.
למעשה אנו עוברים התפתחות דרך מעבר מתודעה פלנטרית אחת לחברתה. בכל שביעון, החוסה תחת כנפיה של תודעה פלנטרית אחרת, מתפתח מרכיב אחר באדם. למשל, בשביעון הראשון של חיינו (מרגע ההתעברות ועד גיל 7) אנו מצויים תחת השפעת הירח, או בתודעת ירח. הירח אחראי, בין היתר, לגדילה ולעיצוב של הגוף הפיזי וכן להתפתחות מערכת העצבים המכשירה את המוח שלנו לקראת הלמידה בבית הספר.
בשביעון זה התודעה שלנו עדיין חלומית ועמומה - אין לנו דעה עצמית משלנו, יכולת לביקורת או לשיפוטיות. אנו לומדים לעמוד ללכת ולדבר באמצעות שיקוף או חיקוי. בדיוק כמו הירח, שאין לו אור משל עצמו אלא הוא משקף את קרני השמש, אנו סופגים ומשקפים את סביבת ילדותינו. בשביעון זה מצוי האדם בתחושה של אחדות ועדיין לא קיימת חוויה של הפרדה בינו לבין העולם.
בשביעון השני אנו כבר נכנסים לספירה של מרקורי. תנועה וזרימה הינן האיכויות המרכזיות של תודעת מרקורי. בשביעון זה מתפתחת מערכת הנשימה, המתפקדת כנושאת הרגש: הדגש בשביעון זה הוא על התפתחות הלב, הריאות ומחזור הדם. התפתחות הרגש מאפשרת לנו להתקדם עוד צעד מעבר ליכולת השיקוף/חיקוי, ולהבחין בין מושגים ואיכויות כמו יפה ומכוער, טוב ורע. התודעה בשביעון זה עדיין עמומה, אך סביב גיל 9 מתעורר בנו ניצן של תודעה: אנו מגלים סימנים של ביקורת ושיפוטיות כלפי הסביבה. סביב גיל זה מופיע סדק בתחושת האחדות עם העולם.
כך גם עם יתר השביעונים – כל שביעון נמצא תחת השפעה מוגברת של גורם פלנטרי מסויים: השביעון השלישי, כלומר סביב ההבשלה המינית בגיל 14 ועד בערך גיל 21, נתון להשפעה של ונוס (נגה). כמו שבשמיים נמצאת השמש במרכז ותופסת את המרחב הגדול ביותר – כך גם בביוגרפיה שלנו – 21 השנים הבאות, כלומר מגיל 21 עד גיל 42, נתונות להשפעה המוגברת של השמש. השביעון השביעי, (גיל 42 עד גיל 49) חוסה תחת השפעת מאדים, השביעון השמיני (גיל 49 – 56) תחת השפעתו של צדק ואילו השביעון התשיעי (גיל 56 – 63) תחת השפעת של שבתאי.
המאמר הבא יוקדש לתיאור האיכויות של התודעות הפלנטריות בשביעונים השונים בחיי האדם, וכיצד ניתן להיעזר בידע זה ככלי חיוני בעבודת הייעוץ הרוחני-ביוגרפי.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
על המחברת
|
|
|
|
|
|
|
שרה דגן היא יועצת-רוחנית ביוגרפית. מרכזת את המגמה לייעוץ רוחני-ביוגרפי במכללת הגליל המערבי בעכו וממייסדי "אוריאל – בית הספר לביוגרפיה רוחנית" שייפתח באוקטובר באלוני אבא. לקראת הפתיחה יתקיימו שני ערבי מבוא: ב-7 וב-27 ביוני.
|
|
|
|
|
|
|  | | שרה דגן
| |
|
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
