 |
/images/archive/gallery/707/904.jpg ואניטאס.
Jonstrups Hjemmeside  |
|
|
|
|
| איך הבודהא היה מגיב לאמירה המפורסמת של שלמה המלך "הבל הבלים הכל הבל"? ואיך היה מגיב שלמה לטענתו של הבודהא שלפיה אין אני? |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
עלמה גור
19/2/2007 12:03 |
|
|
|
|
|
|
|
מה היה קורה אם הבודהא היה נפגש עם שלמה המלך? איך היה מגיב לאמירה המפורסמת של שלמה המלך: "הבל הבלים הכל הבל"? ואיך היה
מגיב שלמה לטענתו של הבודהא שלפיה אין אני? דיאלוג דמיוני שכזה עומד ברקע של בית מדרש יהודי-בודהיסטי בהנחייתו של הסופר ינץ לוי, בקתדרה העממית בכפר סבא (החל מחודש מרץ). ינץ מלמד תרבות הודו במסגרות שונות ומזה כמה שנים מעביר את בית המדרש הזה במגוון מקומות ברחבי הארץ. בית המדרש עוסק בספר קהלת. ינץ מספר: "אני נהנה מעצם התהליך שבו מתעורר לחיים הטקסט המקראי העתיק. מטקסט מוצפן ולא ברור הוא הופך לדיאלוג פורה שקשור לחיים של כל אחד ואחת מאיתנו. קהלת נוגע בסוגיות נצחיות: מקומו של האדם בעולם, מקומם של רצונות בחיינו. האם יש טעם להתאמץ בחיים? מה חשובה יותר – המטרה או הדרך? איך אמורים להגיב לחוסר מוסריות? ועוד כהנה וכהנה שאלות".
מה יש בספר קהלת ואיך הוא רלוונטי לחיים של ישראלי בשנות ה-2000?
"ספר קהלת הוא הספר האישי ביותר בתנ"ך. לראייה, המילה 'אני' מופיעה בו 25 פעם. הדובר בספר הוא אינדיבידואל שמתייחס לכל התהיות שלו והשאלות שלו מתוך אספקלריה אישית. הוא שוזר את האמירות בתיאור של חוויות אישיות. האינדיבידואליות הזאת היא היבט מרכזי בחיים המודרניים.
"קהלת מכריז בתחילת הספר: 'הבל הבלים הכל הבל.' ואז ברוב חלקי הספר הוא מונה חוויות שונות, דיעות והשקפות שונות; הוא מתאר סיטואציות רגשיות קשות, דרכי חיים שהתנסה בהן – אבל הוא תמיד חוזר אל ההיגד המרכזי: הכל הבל. החידה הגדולה היא מה המשמעות של הבל ומה בעצם מנסה הספר להגיד לנו. בבית המדרש מגלים שהשאלה שמעלה המילה הזאת, הבל, היא שאלה שחיה ונושמת בלבו של כל אדם, בין אם במובלע ובין אם במפורש.
"קהלת הוא חלק מז'אנר ספרות החוכמה של המזרח הקדום. הספרות הזאת עוסקת בסוגיות אנושיות אוניברסליות ונצחיות. כשקהלת מתייחס לעוול שנעשה בבתי משפט, ליחס של שליט לנתיניו, לקשר שבין גבר לאישה, לניסיונות העיקשים שלנו לצבור נכסים, לתקוע יתד של משמעות בחיים שלנו, להגדיר את עצמנו – כשהוא מתייחס לכל אלה אנחנו מגלים שכדברו 'אין חדש תחת השמש'. אמנם השתנו כמה דברים מאז ימי המלך שלמה, אבל לב לבו של האדם מבקש ומחפש אחר דברים דומים. הספר הזה רלוונטי, כי הוא מציע לנו חוכמה עתיקת יומין, הוא ניחן בחדות הבחנה והוא מזהה את הסתירות הקשות שמאפיינות את החיים שלנו".
ואיך נכנס הבודהיזם לעניין?
"האמת, זה התחיל במפגש אישי שלי, מפגש עם נזיר בודהיסטי בכיר מהמסורת הוייטנאמית. פגשתי אותו במנזר בהודו. זה היה לפני כמה שנים טובות. התחברנו. ביקרנו נזירים בהרים. הוא לימד אותי את עיקרי הבודהיזם מנקודת מבט של מאמין, של נזיר, נקודת מבט שמתחברת לסיפור החיים האישי שלו. אני סיפרתי לו מעט על יהדות. כדי שיבין במה מדובר תרגמתי לו קטעים מהתנ"ך, בעיקר מספר קהלת, כי זה טקסט שקראתי פעם אחר פעם, שוב ושוב. ישבתי בלילה ותרגמתי. בבוקר הנחתי לפניו את התרגום העילג שלי. הוא קרא אותו ואמר: 'אלה דברי הבודהא.' הוא קישר בין הטקסט המקראי לדברי הבודהה, וזאת היתה תחילתו של מחקר אישי ואקדמי בנושא".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
הקריאה בקהלת היא כמו עמידה מול דלת נעולה
|
|
|
 |
|
|
|
הטקסט המקראי זקוק לבודהיזם כדי להבין אותו?
"הטקסט לא זקוק לשום דבר, אבל אנחנו שרוצים להבין את הטקסט ורוצים שהוא יהפוך למשהו בעל משמעות, משהו מוחשי, אנחנו זקוקים לכלים כדי להעמיק בו. קהלת הוא טקסט קצר ומאוד אישי - ובכל זאת, הוא גם חידתי, הוא לא ברור מאליו; יש בו אינספור סתירות פנימיות. מה המשמעות של הבל? מה הכוונה ברעיון רוח? מה המשמעות של כל הסתירות האלה? איזו דרך רוצה הטקסט להורות לנו? הקריאה בקהלת עשויה להידמות לעמידה מול דלת נעולה. כדי לפתוח את הדלת, אנחנו זקוקים למפתח. הבודהיזם ככללו הוא לא המפתח, אבל יש כמה מושגים בודהיסטיים מרכזיים שעשויים לעזור לנו, כי הם מציעים תמונה מדויקת מאוד לקונפליקט שמצוי בנפשו של האדם באשר הוא אדם. אם נשווה את המושגים המרכזיים בספר קהלת למושגים האלה, תתגלה לנו תמונה מאוד קוהרנטית".
לא מספיק לקרוא את הפרשנויות המקובלות?
"ראשית, במסגרת בית המדרש אנחנו קוראים בפרשנויות המקובלות. אבל לא די בהן. אני מאמין שבידי כל דור עומדים כלים שונים כדי להבין את עצמו. הרמב"ם לדוגמה השתמש בכלים אריסטוטליים, כי הם היו ארגז הכלים התרבותי, הפילוסופי, הרעיוני שעמד לרשותו. אנחנו חיים בעידן שבו הבודהיזם, שנולד הרחק מהתרבות שלנו, מתקרב אלינו; אנחנו יכולים ללמוד אותו, אנחנו יכולים להשתמש בכלים שהוא מציע. בית המדרש מתמקד בספר קהלת ומשתמש בהשקפות בודהיסטיות כדי להבין את הטקסט המקראי. אין ספק שזו גם הזדמנות ללמוד את עיקרי הבודהיזם.
"אני מצאתי שהשימוש במושגים בודהיסטיים מאפשר לי הבנה מעמיקה של קהלת. אין לי שום יומרה לומר שזו ההבנה היחידה האפשרית, אבל היא לבטח מסקרנת, קוהרנטית, מבוססת ומרגשת. המטרה שלי היא לצאת מתוך החיים אל הטקסט ולקשר אותו בחזרה אל החיים העכשוויים בישראל".
האם ההשוואה לא יוצרת מין מישמש רוחני ניו אייג'י שבו אפשר להשוות בין כל שני טקסטים רוחניים?
"זו סכנה שאני מודע לה. לכן אני מקפיד לבסס את כל הדברים בטקסט עצמו, מתוך אחריות אקדמית. הטקסט המקראי הוא המורה שלנו במסגרת בית המדרש והכוונה היא לנסות להבין אותו. אני לא מנסה להפוך אותו לבודהיסטי או לחילופין לגייר את הבודהיזם. חשוב מאוד במסגרת השוואות שכאלה לעמוד גם על ההבדלים. ההבדלים חשובים לא פחות מהדמיון, כי הם חלק מהעושר הרוחני שמציע לנו הטקסט; ההבדלים הם הייחוד שהופך את קהלת לטקסט חד פעמי. אם בית המדרש יעורר את הסקרנות לקרוא את קהלת בצורה פתוחה ודינמית, דייני".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
בית המדרש יתקיים בקתדרה העממית בכפר סבא (גאולה 12), החל מחודש מרץ, בימי רביעי, אחת לשבועיים (טל': 097649303).
| | | | | |
|
|
|
 |
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
