 |
/images/archive/gallery/457/076.jpg
 |
|
|
|
|
|
|
| טיפול מתחיל באמון הדדי. הוא מתפתח, מגיע לשיא ואפילו להתאהבות בין המטפל והמטופל; אחר כך הוא מתמתן ולבסוף דועך. אורי אלישר על תראפיה דרך חמשת האלמנטים |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תרבויות שונות ביתרו את הקוסמוס לתדרי מפתח בניסיון להבין את החיים. היוונים, הסינים, היפנים וההודים דיברו על חמישה אלמנטים קוסמיים, שהיוו מושג בסיסי בהבנת הפילוסופיה שלהן (לא מדובר באותן תיאוריות, אלא ברעיון משותף של חלוקה לאלמנטים). כינויים כמו עץ, אש, רוח וכו', הופכים בעצם לשמות קוד המתארים איכות מסויימת. לפחות בהיבט הסיני יש להבין כי לא מדובר בחמישה אלמנטים נוקשים, אלא ברזולוציה של המציאות, כלומר בפירוק כל תהליך שהוא לחמישה שלבי יסוד. הרעיון עצמו מעניין: הטאו מתגלם בצורה כאוטית כביכול, אבל יש בו סדר קבוע מראש – כל דבר ביקום (ואת זה שמענו כבר ברחוב סומסום) מתחיל, מתפתח, מגיע לשיא, מתמתן ודועך. לכן, למרות שממשיכים לכנות את המודל בשם זה, נכון יותר לכנות אותו בשמות כגון חמשת התהליכים, ההתגלמות המחומשת וכו'.
 |
| ''טוב גם המוות'' |
|
בריאות, גורסת הפילוסופיה הסינית, אינה מצב נטול מחלות. בריאות היא מצב של הסתגלות מקסימלית לשינוי. אורי אלישר משרטט קווים לדמותה של הבריאות הנחותה, הממוצעת והנעלה |
| לכתבה המלאה |
|
|
|  |
בתיאוריית חמשת האלמנטים ניתן לזהות לעתים גם ציביון אלמנטי. יש ממש רשימת מכולת שמקטלגת היבטים שונים לפי האלמנט הקשור בהם. אברי הגוף, החושים, הרגשות, צבעים, ריחות, טעמים, קולות, סוגי אקלים, בעלי חיים, שושנת הרוחות ועוד – כולם מחולקים לפי חמשת האלמנטים השונים. לדוגמא, לאלמנט המים שייכים ההיבטים הבאים: כליות ושלפוחית שתן, פחד, צבע שחור, טעם מלוח, קול בכי, אקלים חורפי, נחש וכיוון צפון. רשימה דומה ניתן להעניק לכל אלמנט אחר. כל דבר בעולם מכיל בתוכו את כל חמשת האלמנטים, גם אנו, בני האדם. באופן זה ניתן לאבחן איזה אלמנט דומיננטי אצל אדם מסוים, ו/או איזה אלמנט פתולוגי אצלו. מובן שאדם הסובל מפחדים, נוהג ללבוש שחורים, מרבה להמליח את מזונו וסובל מתופעות שונות בעונת החורף – מקרין התרחשות מסוימת הקשורה לאלמנט המים שלו.
אך למרות הדוגמא שנתתי כאן, אני נוטה להתייחס לחמשת האלמנטים בהיבט הדינאמי יותר שלהם, כהתגלמויות של הטאו, וכחמישה כוחות המנהלים ביניהם מאזן של הזנה ובקרה הדדית. אלמנט המים נחשב לפוטנציאל של תנועה, בשלב הנסתר שלה. אם ניקח לדוגמא את הצונאמי, מצלמות החובבנים תיארו היטב כמה תמים נראה הנחשול שהתקדם אל החוף – עד לרגע הפגיעה. ההתקדמות הייתה שקטה, כמעט בלתי מורגשת, ואז – ההתפרצות ההרסנית. אלמנט העץ נחשב לשלב בו התהליך פורץ אל פני השטח. אלמנט האש מביא את ההתנהלות לשיא. אלמנט האדמה משמש כשלב של מתינות, שיגרה והנאה מפירות העמל. אלמנט המתכת מתאר שלב של התכווצות, הסתגרות, והזדקנותה של מערכת. מעגל נסגר והתופעה נעלמת חזרה לשלב הפוטנציאל – אלמנט המים.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
המודל המחומש
|
|
|
 |
|
|
|
יחד עם זאת פועלים חמשת האלמנטים גם כמערך מזין (shēng): אלמנט המים מזין את אלמנט העץ ('עץ שתול על פלגי מים'); העץ מזין את האש (זוכרים את ל"ג בעומר?); האש מזינה את האדמה (הופכת לאפר); והאדמה מזינה את המתכת (מכילה בתוכה זהב ומתכות נוספות). יחסי הזנה אלה מכונים יחסי אם-בן. סדר כוחות שונה המתנהל במקביל הוא של וויסות ובקרה (kè): המים מווסתים את האש (אנו מרבים לשתות ביום חם); האש מווסתת את המתכת (יש להתיך מתכת בכבשן על מנת לעצב אותה); המתכת מווסתת את העץ (עצים כורתים בגרזן); העץ מווסת את האדמה (אדמה מיוערת אינה נשחקת מרוח וגשמים); והאדמה מווסתת את המים (סופגת אותם).
ניתן לקחת מודל זה, המתאר כאמור תהליכים בטבע, לכל כיוון ונושא אפשרי.
אפילו את אדוות דופק הלב ניתן לחלק לחמשת האלמנטים. גם את תאי הגוף ניתן לסווג לפי הקידוד של חמשת האלמנטים: גרעין התא שייך למים (מורכב מ-80 אחוז מים, מכיל DNA, המטען התורשתי); את מערכת גולג'י, העוסקת בטיהור והנעת חומרים, ניתן לשייך לעץ. המיטוכונדריה, מייצרת האנרגיה, (צ'י/ATP), קשורה באש. הריבוזום, מסנתז החלבונים, קשור באדמה. והליזוזום, מע' העיכול התאית, קשור במתכת.
יש לזכור שתיאוריית חמשת האלמנטים הסינית, בת 2500 השנים, שימשה מומחים שונים בתחומים שונים: מוזיקה, פנג שואי, פוליטיקה, אמנויות לחימה, אסטרולוגיה, רפואה ועוד. במאמר הנ"ל אני אשתמש במודל זה על מנת לנתח את הדינאמיקה של סדרת טיפולים ברפואה אוריינטלית (ואולי לא רק אוריינטלית).
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מים
|
|
|
|
|
|
|
תהליך של התנהלות עמוקה, שורשית, הצטופפות של פוטנציאל. מקושר לדחפים, גם מיניים. במצב של חוסר איזון הרגש הבולט הוא פחד.
מים מסמלים את השלב שלפני תחילת הטיפול. המטפל מכשיר את עצמו; המטופל הספציפי מתחיל להרהר בצורך שלו לקבל טיפול, בדחף לרפא את עצמו מול הפחד להתמודד עם בעיותיו או להכיר בהן. הטיפול יכול להיתקע – כלומר לא להתרחש כלל – כבר בשלב הזה, אם כוח הרצון של המטופל לא חזק מספיק למלא את משאלתו לקבל טיפול.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
עץ
|
|
|
|
|
|
|
תהליך של פריצה, התפשטות לכל הכיוונים. לידה, צמיחה, יצירה. חזון ואסרטיביות. הרגש במצב של חוסר איזון הרגש הבולט הוא כעס.
העץ מסמל את תחילתו הטיפול. זהו שלב של גילוי הדדי. המטפל משלב אינטואיציה וידע ויוצר אסטרטגיה טיפולית, כשהוא מתחשב בתלונות קצרות הטווח ובראייה הכוללת יותר של מצב המטופל. המטופל והמטפל גם יחד צריכים לגלות גמישות ולהתאים את עצמם זה לזה (תכונה שמקורה במים). המטפל צריך לזכות באמונו של המטופל כדי שיוריד את ההגנות שלו ויתרכך. הטיפול יכול להיתקע אם נוצרת התנגדות בין המטפל למטופל, מאבקי כוחות, ניסיונות השתלטות הדדיים וכו'. בשלב העץ עשויים להתפרץ במפתיע סימפטומים שונים, דווקא כשנראה שהטיפול מתקדם בצורה הנכונה (משבר ריפוי/תגובת מנקן) במיטבו, שלב העץ של הטיפול מאופיין ביצירתיות רבה, בתחושת חופש הדדית ובהתקדמות משמעותית במצבו של המטופל.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אש
|
|
|
|
|
|
|
שיא העוצמה, הגעה לשלמות, תקשורת מילולית מפותחת, אהבה. במצב של חוסר איזון הרגש הבולט הוא היסטריה או 'הַיי'. זהו שיא התהליך הטיפולי, שמהווה לרוב עדיין את תחילתו של הטיפול.
בשלב הזה עשויים להתרחש מספר מצבים השייכים לאש: גם המטפל וגם המטופל מגלים התלהבות מהטיפול, שביעות רצון ומוטיבציה רבה בעשייה הטיפולית. הסימפטום העיקרי נפתר ומעורר תחושת סיפוק ואגו-טריפ במטפל, ותחושת הערכה/הערצה מצד המטופל. הטיפול יכול להיתקע אם אנרגיית האש תמוסס את הגבולות החיוניים להמשך דינאמיקה טיפולית ויחסי המטפל-מטופל יהפכו ליחסי רעות. בשלב זה עשויים גם המטפל/ת או המטופל/ת להתאהב זה/זו בזה/זו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אדמה
|
|
|
|
|
|
|
אדמה - יציבות, תמיכה, הזנה, מרכז. היעדר כיוון. במצב של חוסר איזון הרגש הבולט הוא אובססיה.
פעמים רבות זהו חלקו העיקרי של התהליך הטיפולי. ההתלהבות, המוטיבציה והיצירתיות, שהיוו חלק טבעי משלב העץ ובמיוחד האש, מתחילים לשכוך. זוהי תקופת השגרה בה נכנס התהליך הטיפולי לשלב מתון ויציב של התמקדות בתלונות הכרוניות והמתונות יותר של המטופל. בשלב הזה הטיפול יכול להיתקע אם מישהו מהנפשות הפועלות מתחיל להשתעמם, או לאבד את המוטיבציה שלו ברמה שפוגעת באיכות הטיפול. המטופל יכול לחוש צורך להתרחק מעט מהמטפל, ושהתהליך הטיפולי נתקע, נחסם, איבד גובה. במיטבו, שלב האדמה של הטיפול מתמקד בהיבט חשוב מאוד: זוהי תקופה בה המטופל ניזון מהטיפול. אם בשלבי הטיפול הקודמים עבר המטופל שינויים במהותו באמצעות התנועה של העץ והלהט של האש - תקופה דרמטית של הטיפול - כעת מגיעה המנוחה והנחלה, הזמן לקבל את מה שהוא זקוק לו: כוח, יציבות, חיבוק, הגנה. זהו לב הטיפול, כמו שאלמנט האדמה נתפס לפעמים כמרכז המאפשר את קיומם של ארבעת האלמנטים הנוספים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
מתכת
|
|
|
|
|
|
|
מתכת - פרישה, פרידה, הזדקנות, אסיף, חשבון נפש. שלב של מיצוי, זיקוק ועזיבה. במצב של חוסר איזון הרגש הבולט הוא תלות ותחושת אובדן.
שלב המתכת מציין את קיצו של התהליך הטיפולי. מצבו של המטופל התייצב, תלונותיו נשרו מעליו כעלי שלכת, ויש הרבה פחות מה לעשות. הצורך בטיפול מצטמק, מצטמצם. זהו שלב טבעי ומבורך של הטיפול - סגירת מעגל, זמן לומר שלום ולהמשיך הלאה. הטיפול יכול להיתקע בשלב הזה אם למישהו מהשנים, המטופל או המטפל, יש קושי להיפרד, להשתחרר או לשחרר. המטופל יתקל בקושי זה אם פיתח תחושת תלות והיזקקות במטפל, תחושה שלא יוכל לתפקד כראוי בלעדיו, תחושה מאיימת של אובדן. פעמים רבות ה'אשמה' היא במטפל שבצורה מודעת יותר או מודעת פחות יצר ועודד את דפוס התלות. האם עשה זאת מתוך צורך להישאר חשוב בעיניי מישהו (אדמה)? או ששיקוליו קרים יותר, מחושבים וחומריים... (כסף-מתכת)? במיטבו, שלב המתכת הוא הרגע לאסוף את פירות העמל המשותף: המטפל עזר לאדם נוסף על פני האדמה, והעשיר את ניסיונו כדי לזקק עוד יותר את יכולתו הרפואית. הוא נפרד ומפנה מקום למטופל הבא. המטופל התנסה ביצירת קשר מעשיר, וכעת, כשהוא מאוזן יותר וחכם יותר, אחרי שהבין את הלקח שהסיק, ביכולתו 'להסתדר לבד' כשהוא מיישם את הכלים שרכש במהלך המסע המשותף.
| | | | | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | מוקסם מחוכמת המזרח הרחוק. מטפל ברפואה סינית ושיאצו ומתרגל מדיטציה ואמנויות לחימה מסורתיות מזה 12 שנה | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
