 |
/images/archive/gallery/704/241.jpg מוניקה בלוצ'י על שער המגזין וניטי פייר.
 |
|
|
|
|
| גברים יקרים, תפסיקו לפחד מאיתנו ותתחילו ללמוד מאיתנו. שרית סלאי קדוש קוראת לנו להפסיק להזדיין ולהתחיל לעשות אהבה |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
שרית סלאי-קדוש 14/2/2007 7:43 |
שרית סלאי-קדוש 14/2/2007 7:43 |
|
|
|
|
|
|
 |
התאהבתי. קוראים לו בארי לונג. הוא אוסטרלי. הוא מת, אבל הוא יותר חי מכל מי שאני מכירה. צפיתי בו בווידיאו בבית של ניצן ונכבשתי לגמרי. איזה גבר. איזו עוצמה, כמו קרן לייזר שיצאה מן המסך היישר אל תוך ליבי. ניצן מיכאלי, מורה לטאי צ'י, תלמידו של בארי לונג ואיש מקסים בפני עצמו, לקח על עצמו לתרגם את ספריו לעברית. לפני מספר שבועות יצא לאור "מעשה האהבה", ספרו של לונג המתאר את מפגש האהבה המינית בין גבר לאשה.
 |
| בלי זיוני שכל |
|
התעלסו בלי ריגוש, ציפייה או דמיון. פשוט היו נוכחים. כל דבר אחר הוא הימנעות מאחריות לאהבה עכשיו. המורה הרוחני בארי לונג מלמד איך עושים אהבה בלי פנטזיות. פרק מתוך ''מעשה האהבה'' של בארי לונג |
| לכתבה המלאה |
  |
|
|  |
הטקסט הזה, בתרגומו של אריה בובר ז"ל, הסתובב שנים רבות בארץ "באופן מחתרתי". סוף סוף גבר שאוהב נשים, אמרה לעצמה כל מי שהצליחה להניח יד על הטקסט הזה. סוף סוף מישהו מצליח לומר את המילים שלפעמים אני לא מצליחה להגיד אפילו לעצמי. תודה. תודה. תודה. אם יש לה אומץ, היא גם מראה את הטקסט לבן זוגה ומבקשת ממנו לתרגל איתה אהבה, בדיוק לפי ההנחיות של בארי לונג ולעולם אינה מסכימה יותר להזדיין, אלא רק לעשות אהבה.
"האישה למדה לעשות אהבה מגבר שאינו יודע איך לעשות אהבה", כותב בארי לונג. "זו הסיבה למצב המחריד שבו נתונה האהבה. מראשיתו של הזמן דחקו בה ושידלו אותה להרגיש כי הדרך הנעלה ביותר לבטא את אהבתה היא לספק את הגברים מבחינה מינית. ההפך הוא הנכון. האהבה באה לביטויה הנעלה ביותר כאשר הגבר הוא שמענג אותה מינית. הוא יוכל לעשות זאת רק אם יחדל מעיסוקו התמידי באורגזמה ובריגוש, ויהיה נוכח וחסר אנוכיות דיו במעשה האהבה כדי לאסוף וכדי לקבל את האנרגיות האלוהיות שלה - את הביטוי הנעלה ביותר של אהבתה... ."
וגם:
"האישה היא לעולם פחות ממה שהיא יכולה להיות בשל חוסר יכולתו של הגבר לאהוב. היא שקעה אל תוך חלומותיה כדי לברוח ממיניותו. מזה זמן רב מהווים ילדיה תחליף לאהבתו. שלא כמו הגבר, אשה אמיתית מסוגלת להתקיים בלי מגע אמיתי או אוננות. היא מחכה לאהבה, לא לסקס. האישה מתאווה לגבר רק כאשר היא מזדהה עם המיניות הזכרית שהוא שתל בתוכה. "נימפומניה" אינה אלא המצאה - עוד פנטזיה זכרית - בדיוק כמו חנויות הסקס, הפורנוגרפיה והזנות המונעים כולם בידי המיניות הזכרית נטולת האהבה של כל מי שלוקח בהם חלק".
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
| בארי לונג. סוף סוף גבר שאוהב נשים
| /images/archive/gallery/142/586.jpg  |
|
|
 |
 |
 |
 |
|
הביצית והביצ'ית
|
 |
|
 |
 |
 |
|
בספר ושמו: to women in love"" שממש אינו קל לי לקריאה, עונה בארי לונג לשאלות שהפנו אליו נשים מכל רחבי העולם על כל הקשור ליחסים עם בן הזוג, ילדים, גופן ובכלל. הוא כל כך ישר ונטול פשרות, שבמהלך הקריאה אני זעה באי נוחות ובא לי הכל חוץ מאשר להמשיך ולקרוא, אבל הוא כל כך צודק שחבל לי לבזבז זמן על בריחה וכדאי לי כמה שיותר מהר לקחת אחריות על עצם היותי אשה, במובנים העמוקים ביותר ולעולם לא לשכוח זאת.
אני יודעת בכל רמ"ח אבריי ושס"ה גידיי שלמרות שהעולם מכור למין (וגם חלקים נרחבים בסצנה הניו אייג'ית בארץ) - המפתח אינו טמון במין אלא באהבה ובאהבה בלבד. אני יודעת בכל תא ותא בגופי שהרצון האמיתי והעמוק ביותר של גבר הוא מה שאני קוראת לו "לשרת את האלה", כלומר: לאהוב את האשה עד תום. אבל גם אני יודעת שאין לו כל כך את מי, כי האלה איננה בבית. האשה בת ימינו אינה מודעת למי שהיא באמת, היא "השליכה" את עוצמתה על הגבר ולכן היא חיה מתוך פחד נוראי לאבד אותו, מה שמוביל אותה לאינספור פשרות וויתורים. מתוך רצונה "לזכות" בגבר המיוחל, היא עסוקה כל כולה בלהיות "סקסית" (או בתרגומו של ניצן גילתה את "כוח הכוס") ולא רק שאיננה שרויה בשקט ובשלווה בתוככי גופה, אלא
עגל הזהב שלה הוא לא אחר מאשר הדגדגן החוצן (מלשון, חיצוני...). אני ממליצה לכולכם לקרוא את דבריו של בארי לונג על האיבר הקטן הזה שהפך לכה משמעותי בחיינו הנשים ושהעיסוק האינסופי בגירויו מאפשר לגברים רבים להתחמק מלאהוב אותנו באמת.
ה"תזדיינו כולם עם כולם" מבית היוצר של אושו (גם אם לא לכך התכוון המשורר וזוהי פרשנות של חסידיו) לא תרם לאשה מאום. פריצות מינית והחופש לאהוב הם שני דברים שונים לחלוטין והגברים, למרות שחלקם לא יסכים לוותר על שליטתם באנרגיה הנשית, פשוט מתוך פחד - משוועים לאשה אמיתית שלא תסכים יותר לרקוד על פי חליליהם אלא להפך, שתזמין אותם אל אדמתה באמת ובתמים ותאפשר להם, כפי שמכנה זאת בארי לונג - ללקט את האנרגיות האלוהיות שבתוכה ולהתאחד עימה, עם עצמם ועם אלוהים.
דיברתי אתמול עם חבר על זרע וביצית. המרחק בין ביצית לביצ'ית קטן ביותר, התלוצץ או לא. לילית, הביצ'ית האולטימטיבית ורבת הסערות, נולדה כתוצאה מתסכול מתמשך של דורות של נשים שאינן נאהבות. כולנו שכחנו, נשים וגברים כאחד, אבל כולנו יכולים להחליט שאנחנו רוצים להיזכר, אחרת נמשיך להילכד באותו לופ מתמשך של קיום חסר יושר, המקרין עצמו על כל תחום ותחום בעולמנו.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
 |
 |
|
אני אוהבת אותך עוד אפילו לפני שאני מכירה אותך
|
 |
|
 |
 |
 |
|
ובהקשר הזה אני רוצה לדבר איתך, גבר יקר באשר הינך ולומר לך כך: אני אשה. אני אהבה. אני לא יכולה שלא לאהוב. אני אוהבת אותך עוד אפילו לפני שאני מכירה אותך. זהו טבעי, ונדרש ממני מאמץ על טבעי בכדי לא להיענות לו, בדיוק כמו המאמץ העצום הנדרש מאיתנו כולנו, כשאנו מבקשים להכחיש את אלוהים. אני פועלת מתוך אהבתי זו תמיד, גם כשאני משלחת אותך מעל פניי וגם כשאני מעיפה אותך למרחקים. זוהי דרכי ללמד אותך שאינך יכול לבוא אלי חסר אהבה, לא אלי ולא אל כל אשה אחרת. זוהי דרכי שלי לתבוע ממך שלא תקטין את עצמך.
גבר יקר, אתה לא צריך לפרנס אותי. אתה לא צריך לשעשע אותי. אתה לא צריך להחניף לי ואתה לא אחראי על סיפוקי המיני. אני משחררת אותך מכל מה שחשבת שהוא רצוני ומכל מה שהוספת לרשימה הנ"ל באופן עצמאי ומתנצלת על כך שלא סיפרתי לך את האמת לאמיתה קודם לכן. כל מה שאני זקוקה לו הוא שכשאתה איתי, תהיה איתי באמת אבל לשם כך, עלייך להפסיק לפחד ממני. שנים ניסית להקטין אותי/להתעלם ממני/לשקר אותי/לכפות עלי את דרכך וכל זאת - רק בשל פחדך מעוצמתי הרבה. מזה שאני יודעת. מזה שאני רואה. מזה שאתה שקוף בעיניי, שהינך עירום ועריה. הלכת עם זה עד הסוף. אפילו התחלת להאמין בכך שאני מקנאה שיש לך פין, אולי בשל העובדה שמעולם לא העזת להישיר מבט אל הוואגינה שלי ולהיפגש איתה/איתי באמת.
גבר יקר, הזמנים השתנו, גם אתה התחזקת ומתוך כך יכול להיפתח ולקבל ואני רוצה להמליץ בפנייך, לא רק שאל תפחד ממני, למד ממני ככל יכולתך.
גברים יקרים, שמטו המושכות מידיכם ולכו ללמוד מן האשה. למדו מבת זוגתכם, מבנותיכם, מאמהותיכם, ממורותיכן. וגם אם היא תאמר לכם: אינני יודעת, כיוון שמזה דורות היא איננה קשובה למהותה, השיבו לה: אני סומך עליך בסבלנות הראויה. בעיקר הקשיבו לה, בקודש הקודשים, הלוא הוא חדר המיטות של שניכם. הסיפוק שתחושו מלתנות אהבים עם אשה שהאלה חזרה לדור במעונה יגבר פי מונים על פורקן מיני רגעי וחולף המותיר אתכם בודדים. ליד אלה אתה לא יכול שלא להיות אל. במחיצת אשה, אינך יכול שלא להיות גבר כשבמעשה האהבה ביניהם, טמון עתידו של עולם.
אניח לבארי לונג לסיים במילותיו הישירות ונטולות הפשרות: "אז בואו לא נרמה את עצמנו ולא נניח לעצמנו להיות מרומים. אם אתה רוצה אורגזמה - לך תאונן. אם אתה רוצה אהבה - עלה על דרך האהבה. השינוי היסודי יוכל להתרחש כאשר תעשה אהבה למען האהבה ולא למען עצמך".
אמן, כן יהי רצון.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
| שרית סלאי קדוש
| /images/archive/gallery/702/623.jpg  |
|
|
 |
 |
 |
 |
|
על המחברת
|
 |
|
 |
 |
 |
|
אשה. מורה. בקרוב יוצאת עם מפגשים ושמם: "שרית סלאי-קדוש מדברת אהבה". לאתר הבית גרסה מקוצרת של המאמר התפרסמה באתר נו מיינד |  |  |  |  | |
|
|
 |
 |
 |
|
|
|
|
|
 |
| |
|
|
|