 |
/images/archive/gallery/600/454.jpg תראו מה קרה ליונה הנביא
 |
|
|
|
|
|
|
| על עם ישראל מוטלת משימתו של יונה הנביא: להוביל את האנושות כולה אל גמר התיקון. וכמו יונה, על כל ניסיון להתחמק מהמשימה הזו, אנחנו משלמים מחיר כבד |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
ביום הכיפורים נוהגים רבים מאיתנו, גם אם זה להם ביקורם היחיד בשנה, לפקוד את בתי הכנסת, להתפלל, ולעתים גם לעלות לתורה. לפי המסורת נהוג לקרוא בספר יונה בחג הזה. יתר על כן, בבתי הכנסת השונים נוהגים בעלי האמצעים לשלם סכומי עתק עבור הזכות לעלות לתורה ולקרוא את ההפטרה הנקראת "מפטיר יונה".
 |
| יום ההולדת של כולנו |
|
בראש השנה אלוהים ברא את ה''אדם'' – עצם רוחני שממנו יוצאות 600,000 שלוחות |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
 |
מדוע נהוג לקרוא סיפור "צדדי" לכאורה ביום הכיפורים? מנין השתרש המנהג במסורת ישראל, ומה בין סיפור יונה הנביא ושליחותו לבני נינווה – עם שאינו יהודי, ליום הכיפורים – אחד הימים החשובים בלוח השנה היהודי?
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
היהודי היחיד בספינה
|
|
|
 |
|
|
|
גיבור הסיפור, יונה בן אמיתי, הוא החמישי מתוך שנים עשר הנביאים. מקורו בגת חפר, עיר מקראית בצפון הארץ.
יונה הצטווה על ידי הבורא ללכת לנינווה, בירת אשור, ולבשר לתושביה כי "עלתה רעתם לפני" (א, ב), כלומר שהם עשו את הרע בעיני האלוהים.
בצעד חריג לאנשי הנבואה דוחה יונה את המשימה, בוחר לעזוב את ארץ ישראל, עולה לאנייה בנמל יפו ובורח לתרשיש (עיר עתיקה לחוף הים התיכון): "וירד יפו וימצא אנייה באה תרשיש וייתן שכרה וירד בה לבוא עימהם תרשישה מלפני יהוה".
בלב ים נקלעה האנייה שבה היה יונה לסערה: "ויהי סער גדול בים והאוניה חשבה להישבר".
מלחי האנייה נאבקו בים השוצף והגועש, והטילו פור כדי לברר מי אשם בהתפרצות הסערה הנוראה: "ויזעקו איש אל אלוהיו ויטילו את הכלים אשר באנייה אל הים להקל מעליהם, ויונה ירד אל ירכתי הספינה וישכב ויירדם. ויקרב אליו רב החובל ויאמר לו, מה לך נרדם, קום קרא אל אלוהיך אולי יתעשת האלוהים לנו ולא נאבד. ויאמרו איש אל רעהו לכו ונפילה גורלות ונדעה בשל מי הרעה הזאת לנו. ויפילו
גורלות, וייפול הגורל על יונה".
הגורל אמר את דברו, ויונה – היהודי היחיד בספינה – נמצא אשם ברעה.
בתשובה לשאלותיהם, סיפר יונה שהוא בן לעם העברי, וכי הוא בורח מהבורא. המלחים פנו אל יונה ושאלו אותו: "מה נעשה לך וישתוק הים מעלינו" (א, יא). הווה אומר, איך ניחלץ מן הסערה שאליה נקלענו בגללך. בפרץ פתאומי של אומץ ואחריות ציווה עליהם יונה לזרוק אותו לים. המלחים התאמצו למצוא דרך אכזרית פחות כדי להשקיט את הסערה, ולאחר שנואשו השליכו את יונה למים.
לאחר שהושלך למים נבלע יונה על ידי דג ושהה בקרבו שלושה ימים ושלושה לילות. במהלך שהותו במעי הדג פנה יונה אל הבורא בתפילת הודיה ובתחינה לסליחה: "ואני בקול תודה אזבחה לך אשר נדרתי אשלמה ישועתי" (ב, יא). הבורא מחל ליונה עם צאתו ממעי הדג ופנה אליו בשנית כדי שילך לנינווה ויזהיר את תושביה. הפעם לא נמלט יונה מן המשימה שהוטלה עליו על ידי הכוח העליון, ומסר לתושבי נינווה שמקץ ארבעים יום עתידה העיר להיפגע. תושבי העיר והמלך בראשם שעו לעצת הנביא, וניצלו.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
לדבר עם הבורא
|
|
|
|
|
|
|
יונה היה נביא. משמעות המילה "נביא" לפי הקבלה היא אדם שהתעלה לדרגה רוחנית גבוהה, זכה לגילוי והגיע לדרגה שבה הוא "מדבר עם הבורא". כלומר, הוא גילה את הכוח העליון הפועל במציאות והבין את התכנית הכללית של הטבע..
סיפורו של יונה הוא משל למשימתו של עם ישראל כלפי העולם כולו: להציל את האנושות מדרך הייסורים ולהביאה אל חיים שלמים ומאושרים. הנביא "קיבל פקודה מהבורא" ללכת אל העיר נינווה ולהסביר לאנשיה מה עליהם לעשות כדי להתקדם אל תכלית הבריאה בדרך הבטוחה והפשוטה ביותר. במקום ללכת לנינווה ולספר להם את שנמסר לו מלמעלה, מחליט יונה שהדבר אינו אפשרי. הוא בוחן את המשימה שקיבל מהבורא לפי שכלו הישר ודעותיו הקדומות, וקובע כי המשימה קשה מידי – עמי העולם לא יקשיבו לו. לפיכך הוא מסרב ומנסה לברוח.
משום שהוא יהודי, ומתוקף כך בעל תפקיד ייחודי במציאות, עליו למלא אחר המשימה שקיבל. בלתי אפשרי לברוח מקיום חוקי הטבע העליון. משום כך מתלבשים כוחות הטבע בסערה הזו, אותה סערה שיונה אינו יכול להינצל ממנה, כדי לאלצו לבצע את משימתו. הכוחות השונים שעומדים לכאורה לעזרתו – רב החובל, המלחים בספינה ואחרים – אינם יכולים לסייע לו. יונה מגלה שדבר לא יעזור לו, וטביעתו הגופנית בסיפור מסמלת את טביעתו הפנימית ואת הידרדרותו הרוחנית. הדבר היחיד שיכול להצילו הוא ביצוע המשימה שהוטלה עליו מלכתחילה, לבצע תיקון בנינווה. אם יעלה את חשיבות המשימה מעל לכל דבר אחר בחייו, יוכל להגיע למימוש תפקידו בהצלחה.
סיפור יונה הוא משל לעם היהודי שמנסה לברוח מתפקידו החשוב ועקב כך סובל ושוקע. דווקא ביום הכיפורים, תקופה שבה מקובל לעשות "חשבון נפש", זמן שבו נזרקים באוויר מושגים כמו: "משפט ודין", על עם ישראל להבין ולקבל עליו את תפקידו. למרבה הצער, העם מתמהמה בביצוע משימתו החשובה. אנו מנסים לשווא "להימלט באניות" למקומות מפלט שונים על כדור הארץ ונדחים משם, ממש כמו יונה.
ביום הכיפורים דנים אותנו על ביצועה או אי ביצועה של המשימה ההיסטוריות שהוטלה עלינו. לשם כך קבעו חז"ל כי עלינו לקרוא ביום זה את "סיפור יונה". גם היום נמצא עם ישראל בתפקיד יונה הנביא. כמו בין המלחים על סיפון האנייה בסיפור, מתפשטת ההכרה בקרב רבים שהיהודים נושאים באחריות לכל הרע בעולם. זהו השורש הרוחני שמוביל אותנו לצרות הפוקדות אותנו ולאנטישמיות הניכרת בעולמנו. כבר נאמר בגמרא: "אין פורענות באה לעולם אלא בשביל ישראל" (מסכת יבמות ס"ג). אולם במוקדם או במאוחר נגלה שאין בידינו ברירה, ועם ישראל חייב לממש את תפקידו.
עלינו להשתמש בחכמה העתיקה שמסרו לנו אבותינו – חכמת הקבלה, כדי להגיע לשלמות ולשלווה, ולהפיצה לאומות העולם כדי שיבצעו את אותו תהליך אחרינו. בכך ייחודנו כעם סגולה, "עם נבחר", וזה תפקידנו במציאות העולמית.
גמר חתימה טובה.
| | | | | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | בני ברוך היא אקדמיה לחכמת הקבלה הפועלת ללא כוונת רווח, שהוקמה ע"י הרב ד"ר מיכאל לייטמן. www.kab.co.il | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
