 |
/images/archive/gallery/568/801.jpg חייזרים
swanksakot, Flickr  |
|
|
| החייזרים שהפתיעו את אבותינו |
|
|
|
| מה הקשר בין חוצנים למריה הקדושה? מהו העצם המעופף שבו נתקל אלכסנדר מוקדון, ומהן הצלחות הזוהרות המופיעות בציורי הרנסנס? גילי וחנן מוצאים חייזרים גם באמנות |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
תופעת העבמי"ם אינה תופעה מודרנית. עצמים בלתי מזוהים הופיעו ותועדו רבות במהלך ההיסטוריה. ככמות הממצאים, כך גם כמות התיאוריות לגבי מוצאם ויצירתם. התיאוריות הרבות המוצעות חדשות לבקרים, מוכיחות עד כמה יש לאדם ללמוד ולחקור, בטרם ידע את סוד התפתחותו הוא עלי-אדמות.
 |
| אבודים |
|
גילי וחנן על עשר ציוויליזציות שנעלמו מן העולם, בעזרתם האדיבה של החייזרים |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
 |
הפעם ניגש בזוית שונה לעדויות הנוגעות לעבמי"ם בתקופות היסטוריות שונות. נתייחס ליצירות אומנות – ציורים מתקופת ימי הביניים, דרך הרנסנס ועד לעת החדשה, ונתייחס לאישים היסטוריים שתיעדו בכתב אירועים שניתן להסבירם כהיתקלות עם עבמי"ם. מאחר וישנן לעיתים מספר גרסאות - הרי שיש לקבל חלק מהן בספקנות. המידע יובא אפוא כפי שהוא. קשה לדעת למשל, איך לפרש את כתביו של ההיסטוריון הרומאי טיטוס ליויוס (מהמאה הראשונה לספירה) המתאר "מזבח מעופף" שהופיע בשמיים, או את חברו פליניוס "הזקן" המתאר אורות מוזרים שאותם כינה "שמשות של הלילה".
הבישוף מטורס (צרפת), מתאר בחיבורו האפי "Historia Francorum" משנת 584, "כיפות וכדורים זהובים, שחצו את השמיים"; ובשנת 779, הארכיבישוף של ליון – אגוברד, מתאר אזור מוזר בשמיים, שכונה "Mangonia", ובו ספינות מוזרות שטו להן אל העננים, "בעודן נוטלות עימן מפרי הארץ, שניזוק בברד ובסערות".
תיאור המופיע במספר מקורות וגרסאות, ולכן יש לקבלו בהסתייגות, טוען שבשנת 329 לפנה"ס, כשאלכסנדר מוקדון הגיע למרכז אסיה, וניסה לחצות נהר עם צבאו. ההיסטוריון שליווה את אלכסנדר מתאר מספר עצמים מעופפים וכסופים "דמויי מגנים", שהופיעו מהשמיים בשלשה, וצללו פעם אחר פעם לעבר צבאו. העצמים פלטו להבות והפחידו את האנשים, הפילים, הסוסים. בעלי החיים סירבו לחצות את הנהר, והאירוע עצמו נמשך עד ליום המחרת, שבו נעלמו העצמים בשמיים כלעומת שבאו. כעבור שבע שנים שוב נתקל אלכסנדר בעב"מים, הפעם בלבנון.
|
|
 |
|
 |
|
/images/archive/gallery/568/779.jpg
אלכסנדר מוקדון |
|
|
|
|
 |
|
 |
|
היפנים והעב"מים
|
|
|
 |
|
|
|
יוספוס פלביוס, ב"מלחמות היהודים" כותב: "ב- 21 במאי שנת 70, מראה רפאים שטני ועצום בגודלו...הופיע לפני השקיעה ונראה בכל הארץ...ונראו כמו מרכבות וחיילות המגדפים ונוהרים מבעד לעננים ומעל לערים..."
סנט גרגורי מטורס, מצטט בכתביו את אלקואין, המזכיר והביוגרף של קרל הגדול שכתב, שבשנת 810 כשהיה בדרכו מאאכן (Aachen), צפה בעצם כדורי גדול שירד מהשמים בדומה לברק. העצם נע ממזרח למערב והיה כה בוהק ובהיר, עד שסוסו של המלך
התרומם על רגליו האחוריות, הפיל את המלך והביא לפציעתו.
היפנים, היו הראשונים לערוך מחקר רשמי אודות עבמי"ם. אין מדובר במחקר מודרני, אלא במחקר שנערך בשנת 1235! היפנים, שראו בתופעה סימן מבשר רע, הטילו על הגנרל יוריטסומו, לערוך מחקר מדעי על התופעה המוזרה. הוא עצמו ואנשיו צפו בעבמי"ם וניסו להבין את המתרחש. למרות שהגנרל הסיק שמדובר "ברוח הגורמת לכוכבים להיטלטל", הרי שהתופעה הוזכרה עוד רבות בפרסומים יפניים.
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
גילה את אמריקה
|
|
|
|
|
|
|
בשעה 22:00, ביום ה- 11 באוקטובר 1492, בשעה שכריסטופר קולומבוס ופדרו גוטיירז שהו על סיפונה של הסנטה-מריה בדרכם ל"הודו", הם צפו במה שתואר כ"אור מהבהב מרחוק" שהופיע ונעלם מספר פעמים באותו לילה, בעודו נע מעלה ומטה. תצפית זו דווחה כ- 4 שעות בטרם הגיעו ליבשת אמריקה. קולומבוס טען שזהו סימן לכך, שהם עתידים להגיע במהרה ליבשה.
התיאור הבא מפורסם מאד, ואירע בשעות הבוקר של ה- 14 באפריל 1561 בנירנברג שבגרמניה. תושבי העיר התעוררו למראה מבעית, שתואר בספרי ההיסטוריה. השמיים נראו כאילו מלאו בגלילים מעופפים, מהם נפלטו עצמים כדוריים אדומים. מאורע זה תואר בתחריט עץ מפורסם מהמאה ה- 16 ונותר בלתי מוסבר עד לימינו. מעניין לציין, שעבמי"ם מסוג דומה לתיאור זה, יתכן וצולמו בשנים האחרונות במכסיקו, ובמקומות אחרים בעולם.
אירוע דומה מאד, אירע גם בבאזל שבשוויץ, ב- 7 באוגוסט 1566. באירוע זה, עצמים כהים נראו מרחפים מעל לשמי העיר. חלק מהם שינו צבעם לאדום, נראו בוערים ויוקדים, ואז נעלמו. תיאור נוסף ומעניין, מתוארך ל- 4 בנובמבר 1697. שני עצמים דמויי גלגל, גדולים ובוהקים, הופיעו מעל להמבורג שבגרמניה. גם מקרה זה כדומיו, תואר בתחריט מאותה התקופה.
לחצו כאן לתמונות
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/568/781.jpg
כריסטופר קולומבוס |
|
|
|
|
|
|
|
|
אליפסה מוארכת
|
|
|
|
|
|
|
במרץ 1676, תיאר האסטרונום האנגלי אדמונד האלי, מגלה כוכב השביט האלי, "עצם גדול מהירח" שהופיע מעליו בשמים, והשמיע קול בדומה ל"חריקת עגלה על-גבי אבנים". האליי מדד את משך הזמן בו העצם עבר מרחק ידוע, והסיק שמהירותו הייתה מעל ל- 15,000 קמ"ש!
ולסיכום התיעודים ההיסטוריים, הרי ציטוט מפי האסטרונום הראשי של מצפה הכוכבים בגריניץ', וולטר מאונדר שצפה ב-1882 במקביל לחוקרים נוספים בעב"ם שנראה מעל לונדון ובמקומות נוספים באירופה. התופעה נחשבה למטאור מסוג חדש ובלתי מוכר, ופורסמה בביטאון המצפה תחת הכותרת "The Great Saucer": "דיסק גדול באור ירקרק, הופיע וחצה את השמיים בדומה לתנועת גרמי השמיים, אך במהירות גדולה פי אלף מהם". צורת העצם תוארה כאליפסה מוארכת ביותר, מוצקה למראה, ובעלת שוליים מוגדרים היטב.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/568/783.jpg
אדמונד האלי |
|
|
|
|
|
|
|
|
המדונה והצלחת
|
|
|
|
|
|
|
ציורים מוזרים מעטרים את דפי ההיסטוריה הקדומה, שאותם מנסים לפרש רבים. בבואנו לחקור ציורים מתקופות מאוחרות יותר, מסתבך העניין מכיוון שהעצמים נראים כעבמי"ם מודרניים לכל דבר. חוקרי אומנות טוענים כי את מרבית ה"עבמי"ם" בציורים אלו הם ניסיון להציג תיאורים של מאורעות תנ"כיים ומהברית החדשה, באופן שהיה מוכר לבני התקופה. לכן איננו באים לפרש את הציורים, אלא להציג מספר קטן של יצירות אומנות, שבהן מופיעים עצמים יוצאי דופן. מה עומד מאחורי הציורים – החליטו בעצמכם.
בציור הבא מהמאה ה- 15, "המדונה עם סנט ג'יאובאנינו", פרי מכחולו של דומניקו ג'ירלאנדאיו, נראה עצם בלתי מזוהה מעל לכתפה של מריה, אם ישוע. בצידו הימני של הציור, נראים אדם עם כלבו (הגדלה מימין), העומדים ומתבוננים בעצם המעופף. חוקרי אומנות טוענים, כי מדובר סך הכל בענן מואר, שהופיע בציורים דתיים רבים באותה התקופה. האומנם?
האיורים הבאים מהמאה ה- 14, צוירו כל אחד בנפרד וע"י ציירים שונים. הציורים מתארים תמונות מחייה של מריה, וניתן להבחין בשניהם בעצמים בלתי מזוהים ודומים (מוקפים בעיגול).
ציורים מעניינים אלו מעלים את אחת השאלה האם בני האדם הכירו מאז ומעולם בהימצאותם של עבמי"ם, ופשוט לא ידעו כיצד להתייחס לתופעה, או שמא מדובר , כפי שטוענים חוקרי אומנות, רק בציור מופשט המסמל את כובעי הכמרים (מהמסדרים שהזמינו את הציורים), ושהיו מקובלים באותה תקופה?
והרי מספר דוגמאות נוספות: בציור מספר 1, שצויר בין 1460-1465, נראה עצם דמוי "צלחת מעופפת" בסמוך לישו הצלוב (הגדלה מימין). כבציורים אחרים, טוענים חוקרי אומנות כי העצם דמוי העב"ם אינו אלא כובע כמורה, ששיני הזמן פגמו בצבעיו.
בציור 2 (הגדלה מימין), שצויר ב- 1486, נראה עצם זוהר השולח אלומת אור אל כתרה של מריה. במקרה זה, טוענים חוקרי אומנות, מדובר במטאפורה לענן השולח אלומת אור, המופיעה בציורים רבים.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/568/782.jpg
מה תגידו על זה? |
|
|
|
|
|
|
|
|
גם בגרוזיה
|
|
|
|
|
|
|
גם הציורים הבאים מלאים בפרטים מסתוריים. מהו המכשיר המוזר שאותו אוחזות הדמויות (בציור 1, משנת 1600), מהו העצם דמוי הדיסק, המקרין על יוחנן המטביל את ישו (בציור 2, משנת 1710) – ומהם העצמים המעופפים בקרבתו של ישו (מוקפים במעגל בציור 3), בפרסקו מהמאה ה- 17, הנמצא בקתדראלת Svetishoveli שבגרוזיה?
חוקרי אומנות טוענים כי המכשיר המוזר אינו אלא דגם של מערכת השמש, העצם השולח אלומות אור אל ישו הטובל אינו אלא סמל ל"הארה" האלוהית, ואילו ה"עבמי"ם" בסמוך לצלב בציור 3, אינם אלא תיאור של הרוח האלוהית, המלאכים ושאר צבא השמיים.
בציורים אלו (מהמאה ה- 12) הלקוחים מה- Annales Laurissenses, ניתן תיאור הדומה לזה שכתב ההיסטוריון של אלכסנדר מוקדון, אלא שהאירוע המתואר הפעם התרחש בשנת 776, בעת המצור הסקסוני על מצודת-סיגיבורג, שבצרפת. הסקסונים צרו על המצודה, כשלפתע הופיעו בשמיים "מגנים בוערים", בדומה לתיאורו של אלכסנדר. הסקסונים, שראו את העבמי"ם, היו בטוחים שהצרפתים מוגנים, ונסו מהמקום בבהלה.
עצמים בלתי מזוהים הופיעו לא רק בציורים אירופאים מתקופת הרנסנס, אלא בכל התקופות ובכל התרבויות. במקרים אלו, אין בידנו פרשנות נגדית לפרשנות העבמי"ם. במקרה זה לא ניתן לקשר את הנצרות וכובעי הכמרים לאיורים, מכיוון שהאיורים הבאים אינם מגיעים מהעולם הנוצרי. איור 1 לקוח מתוך הספר היפני "Ume No Chiri" ("אבק המשמש") מ-1803. בספר מסופר על צוות של ספינה, שנתקל בעצם בלתי מזוהה זה, בחוף Haratonohama. העצם, כך מתואר, היה מורכב בצידו החיצוני משכבת ברזל וזכוכית, ואילו סימנים ואותיות מוזרות נראו בחלקו הפנימי. באיור 2, הלקוח מתוך כתב הודי עתיק (Prajnaparamita), נראים שני עצמים מעופפים בלתי-מזוהים, כשלשמאלי יש מעין שני פתחים במרכזו.
המחלוקת בין חוקרי האמנות, לבין הטוענים שבציורים ובאיורים אלו מתוארים עבמי"ם, התעוררה לפני מספר שנים ועדיין נמשכת. לעתים יש לחקור ציורים נוספים של אותו אמן או אמנים אחרים בני התקופה, ולנסות לחפש רמזים "למה התכוון המשורר". המחלוקות נמשכות, אך הציורים ישנם. מה שנותר זה, להביט היטב, ולחפש.
בפעם הבאה: עבמי"ם וגרמניה הנאצית
| | | | | |
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
|
| | | | חנן סבט וגילי שכטר חוקרים את ההיסטוריה הבלתי מצונזרת של חקר העבמ"ים | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
