 |
 |
|
|
| קונצרט להתפתחות בשבעה שלבים |
|
| אורן אנטין הוא לא היחיד שחושב שהדינמיקה הספירלית מסבירה את המורכבות האנושית בצורה הטובה ביותר. על ד"ר דון בק, מומחה עולמי לשיטה, שהגיע השבוע לישראל |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  |
|
אורן אנטין
5/2/2006 12:13 |
|
|
|
|
|
|
|
נולדתי כמו חיה קטנה, עירום ומלוכלך בדם, בלי מושגים, רעיונות והבנה בסיסית של העולם. הדבר היחידי שהיה לי מלבד גופי חסר הישע היו האינסטינקטים: לנשום, לאכול ולשתות. החיים היו רצף לא מובן של רגעים אותם מילאו הדחפים שלי. זה היה קיום חייתי, טרום אנושי, שמורכב אך ורק מהישרדות שאפילו איננה מודעת לעצמה. לאט לאט החלו הבנות ראשוניות להסתנן לרצף הדחפים הקיומים. בתחילה היתה זאת ההפרדה ביני לבין העולם, ההבנה שבכלל יש ישות כזאת שהיא אני, וכל מה שמסביב הוא דבר נפרד ממני. התחלתי לזהות דברים, כמו את אמא ואבא, דוד לא מגולח שנותן נשיקה, טעם של שוקולד, או שירים מהטלוויזיה. לאט לאט החל להיווצר עולם ממשי יותר מכל אותם המושגים, ויכולתי לומר אותם לאמא אבא ולהצביע על דברים, אבל העולם הזה היה עדיין קסום ומיסתורי. דברים נראו קשורים זה לזה, אבל לא יכולתי להבין אותם. התחננתי בפני קציצות התרד המשוקצות שיהפכו לעוגיות שוקולד אבל הן הביטו בי בלגלוג ונשארו קציצות תרד. בערך בתקופה הזאת נשלחתי לבקר בקביעות במוסד מכובד שנקרא גן שרה, שם קילל אותי בוקר בהיר אחד ילד בשם נחשון בקללה הנוראית מכולן: "הכל עבר עליך וקקי בידיך והחתול השתין עליך" ואני זוכר כיצד געיתי בבכי והבטתי בידיי באימה, משוכנע שהחומר הידוע לשמצה אכן עומד להופיע בהן בכל רגע.
 |
| הספירלה המופלאה |
|
הדינמיקה הספירלית היא התיאור המדויק ביותר של רמות התודעה האנושיות. אם הן מוכרות לכם, זה משום שהן מהוות את סיפור התפתחותו של המין האנושי |
| לכתבה המלאה |
|
|
|
 |
לאט לאט החל הקסם להתפוגג מהעולם. הבנתי שקציצות התרד אמנם לא יהפכו לעוגיות שוקולד סתם כך, אבל אמא יכולה להחליף אותן בשניצל אם אצרח ללא הפסקה. קיומי הנפרד מהעולם הפך לעובדה מוגמרת, ומן העולם הזה תבעתי עוד ועוד דברים, בעיקר תשומת לב, משחקים, ומגוון רחב של דברי מתיקה. לעתים הכניעו אותי החזקים ממני וכפו עלי את רצונם, אבל בכל מצב אחר פשוט לקחתי מה שיכולתי, ללא בושה וללא נקיפות מצפון. התחלתי להיות עצמאי יותר ולדרוש לעשות הכל לבד, מבין שהפעולות שלי משפיעות באופן ישיר ומיידי על המציאות, אבל נוכחתי לדעת שבמציאות יש כוחות חזקים הרבה יותר ממני, אצרח כמה שאצרח.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
יותר מדי דברים שלא הוסברו על ידי חלקיקים ותעלולי אבולוציה
|
|
|
 |
|
|
|
לתוך חיי החלו להסתנן שני מושגי מפתח עמומים בשם 'טוב' ו'רע', שהיו בהתחלה שרירותיים לחלוטין והוכתבו על ידי הסובבים אותי, אבל לאט לאט התחלתי ללמוד את ההגיון הפנימי שלהם, וראיתי שאפילו אמא ואבא מצייתים להם. בגיל שש או שבע הבחנתי לראשונה בסוג של סדר והיגיון שקיים בעולם, ושעל פיו ניתן אפילו לחזות את העתיד: הכנת שיעורי הבית מייד אחרי הלימודים תוביל למשחק כדורגל עם אבא אחר הצהריים. לעומת זאת, פתיחת כל הברזים בבית עד הסוף כדי לראות מה יקרה תוביל כמעט בוודאות לרצפה מוצפת ולעונש של ריתוק לבית. באופן כללי הבנתי שכדאי לי לדבוק בצד של הטובים, למרות שחלק גדול מהמעשים הרעים מצאו חן בעיני באופן כזה או אחר. בבית הספר למדנו גם על איש גדול שעשה את העולם ויושב בשמים, וממנו כולם מפחדים באמת. דמיינתי לי אותו כברנש חמור סבר, שיושב בכורסא ענקית ושופט את המורה שלי לחיי נצח בגיהינום. מדי פעם ראיתי אנשים בצבעים אחרים, עם בגדים אחרים וריח ושפה אחרים, ותמיד התנדב מישהו להסביר מי הם ולאן הם שייכים. בכל מקום דרשו ממני לכבד את החוקים ואת שאר החברים שאיתי, אבל כמעט תמיד היתה ברקע קבוצה זרה ורעה שאליה אסור היה להתקרב. החיים היו יכולים להימשך כך עוד שנים רבות, אבל סדקים החלו נפערים גם בשכבת המציאות הזאת. נראה היה שבכל פעם שחשבתי שהבנתי את העולם הבעיות החלו לצוץ. הסיפור על אלוהים שברא את העולם הפך לאגדה לא רלוונטית אחרי שהמדע והבנה אבולוציונית בסיסית נספגו בתודעה.
חשיבות ייחודי כאדם והחופש לחיות את חיי על פי הבנתי יצרו מצב תודעתי ספקני יותר, והתנגדות בסיסית לקבלת תשובות מדף ללא חקירה. העולם הממשי, על כל התפריטים והמכשירים שבו, משך אותי ללמוד ולרצות עוד ועוד, ובלילות נרקמו עשרות אפשרויות ותוכניות, והתערבבו באותן שאיפות יצריות ישנות ומוכרות שההתבגרות המינית הפכה למורכבות הרבה יותר. כך הסתיים למעשה גיל ההתבגרות, והמשכתי לנווט את עצמי בעולם, ממוקד על מטרות פיזיות, הצלחה, ידע אינסטרומנטלי, הערכה וכוח. הטרנספורמציות הבאות שעברתי היו הדרגתיות יותר וברורות פחות. בתחילה היתה זו הגישה פוסט מודרנית שגרמה לי להביט מחדש בעולם ההנחות המדעיות הברור והמוגדר שלי. היכולת להסתכל באופן ממושך דרך עיניו של האחר או לפחות להזדהות עם נקודת המבט שלו ערערה את תחושת הצדק והאמונה העצמית המוחלטת שליוותה אותי עד לכאן. אותם טוב ורע מוכרים לעייפה, שכבר עברו טלטול חזק במעבר מהתודעה המיתית לעולם המדעי, התגלו עתה במלוא עירומם היחסי, חשופים לרוחות פרצים. מצד שני היתה תחושה משחררת נורא, שקבלה של אמיתה מסוימת ברגע נתון איננה מחייבת עוד שלילה של כל השאר. המדע עדיין נראה לי אמיתי ומועיל, אבל היו יותר מדי דברים שלא חיו איתו בשלום ולא הוסברו על ידי חלקיקים ותעלולי אבולוציה. אלו היו ימים של הפניית המבט פנימה אל העולם העצמי בעיקר מתוך סקרנות ותשוקה, ותרגול מדיטציה והסתכלות פנימית תמידית ללא התניות או קבעונות.
|
|
|
|
|
|
/images/archive/gallery/457/947.jpg
הדינמיקה הספירלית |
|
|
|
|
|
|
|
|
ספירלות מעל תל אביב
|
|
|
|
|
|
|
באחד הימים ישבתי בישיבה יפנית ומדטתי על מיטה בשכונת נחלאות בירושלים. בשלב מסוים נעלמה המדיטציה כפי שהכרתי אותה ואז נעלמתי גם אני. ההיעלמויות האלו פינו מקום להרגשה של אַין עצום ויפהפה, מסמא עיניים באורו הלבן ומשכר באנרגיה המדהימה ובאושר חסר הסיבה שלו. לעתים אני מצטער שלא הייתי אני שם כדי לחוות אותו. באופן מתמיה למדי אחרי החוויה עברתי לסדר היום במהירות והמשכתי להתגלגל, קורא ותוהה ולומד ושואל ומדבר ומאמין ומתייאש, ועושה את כל הדברים שרצוי לעשות במסגרת החיים האלה אם יש מזל, וגם כמה דברים שלא.
יום אחד קראתי בספר של קן ווילבר על הדינמיקה הספיראלית האינטגרלית, שהיא למעשה המודל שעל פיו נכתב סיפור ההתפתחות הדמיוני שקראתם. למי שמעוניין בהסבר של המודל עצמו, אני מציע לקרוא את שלושת המאמרים המצורפים בסוף הכתבה. כשהתוודעתי אל הדינמיקה הספירלית, תפסתי לראשונה באורח בהיר את ההולרכיה (היררכיה טבעית המתבטאת ביחסי הכלה) המדהימה של כל אותן רמות תודעה שדרכן עברתי. ראיתי אותן בבירור גם בחיי שלי ובחיי אחרים, וגם בתהליך האבולוציוני של התפתחות תודעת האדם הקדמון ועד לימינו. הראייה הזאת שיחררה אותי מהרבה כעסים, אי הבנות ופחדים שנבעו בעיקר מאי הכרה מספקת של המציאות, ובראש ובראשונה של עצמי. גם המבט שלי על יחסים בין חברות ועמים ועל סכסוכים השתנה באופן יסודי, שכן דרך נקודת המבט של הדינמיקה הספירלית, ניתן לראות שסכסוכים רבים שנראה שהם מבוססים על בסיס אתני או גזעי בלבד הם למעשה סכסוכים על רקע רמות תודעה שונות.
לד"ר דון בק, האדם המוסמך ביותר בעולם כיום ללמד את הדינמיקה הספירלית האינטגרלית, יש דוגמה טובה לכך מהתקופה בה עבד עם נלסון מנדלה ודה קלארק כדי להגיע להסכם סיום האפרטהייד בדרום אפריקה: אחד הדברים שהתמיהו חוקרים בדרום אפריקה היו שתוכנית הטלוויזיה האהובה ביותר על האוכלוסייה הלבנה היתה 'משפחת קוסבי' בכיכובם של שחורים בלבד, ותוכנית הטלוויזיה האהובה ביותר על האוכלוסייה השחורה היתה 'שושלת' שבה היו רק לבנים. מנקודת המבט של הספירלה, הדבר מובן היטב, שכן עולם הערכים הממוצע של האוכלוסייה הלבנה בוטא היטב על ידי ערכי משפחת קוסבי, ועולם הערכים הממוצע של האוכלוסייה השחורה בוטא על ידי הערכים שהשתקפו ב'שושלת', והדבר רק מעיד עד כמה מתנשאות רמות התודעה מעל הבדלים של מעמד, גזע או דת, דבר שהוכח גם במחקרים בין תרבותיים רבים על ידי קלייר גרייבס, מורו של ד"ר בק, שפיתח את הקונספט של הספירלה. הדינמיקה הספירלית שולבה במודל האינטגרלי של קן ווילבר, והפכה לאחד הכלים החשובים ביותר לניתוח והבנה של המציאות האנושית המורכבת שבה אנו חיים.
השבוע הגיע לארץ דוקטר דון בק, שמשתמש בידע הזה ומיישם אותו בהצלחה עצומה בהרבה פרוייקטים וסכסוכים לאומיים ואתניים. ד"ר בק הגיע לארץ גם משום שהוא מעוניין לעזור ולרפא את הפצע המכוער והקשה שנקרא הסכסוך הישראלי ערבי. אבל בינתיים, מי שהספירלה מדברת אליו ויכול להכיל מורכבות בתודעה שלו, בין אם הוא איש עסקים, פסיכולוג, מתקין רעפים, אמן, או פילוסוף, מוזמן להגיע ל"ספירלות מעל תל אביב" - ההרצאות של דון בק שיתקיימו ביום שישי ה-10.2 בבית ציוני אמריקה בת"א.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
אורן אנטין
|
|
|
|
|
|
|
לסדרת המאמרים בנושא הדינמיקה הספירלית
|
|
|
|
|
|
|
הספירלה חלק ראשון: רמות התודעה המשתנות על פי הדינמיקה הספירלית
חלק שני: סיפור התפתחותו של המין האנושי על פי הדינמיקה הספירלית
חלק שלישי: נסו להיות אדומים במיטה, כתומים בעבודה, כחולים במשפחה, ירוקים בציבור, וצהובים בנשמה
לאתר של אורן אנטין | | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
|
|
