 |
/images/archive/gallery/432/124.jpg חוצן
 |
|
|
|
הדיווחים הראשונים, ההשתקות, זוג החטופים הראשון ותיקי ה-X הבלתי מפוענחים. חנן סבט וגילי שכטר על ההיסטוריה של חקר העב"מים. מדור חדש |
|
|
|
|
|
 |
חקר העב"מים הוא תחום עצום של מחקר. תחילתו בציורי מערות יוצאי דופן של האדם הקדמון, דרך תרבויות עתיקות של השומרים והמצרים, ועד תקופת התנ"ך דרך ימי הביניים והעת החדשה. העידן המודרני בחקר העב"מים מתחיל אי שם בתקופת מלחמת העולם השנייה.
עב"ם הוא התרגום העברי, והמוצלח יותר, של המונח
האנגלי Unidentified Flying Object) UFO). מקורו של המונח בתקופת מלחמת העולם השנייה, בשעה שמטוסי בעלות הברית החלו להיתקל ב"כדורי אור" שטסו לעתים לצדי מטוסיהם וביצעו תמרונים מוזרים. כדורים אלו, שכונו "Foo Fighters", נחשבו לנשק נאצי סודי, המופעל מרחוק באמצעות גלי רדיו.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
Foo Fighter מאחורי זנב המטוס
| /images/archive/gallery/432/125.jpg  |
|
|
 |
 |
 |
 |
|
|
 |
|
 |
 |
 |
|
מראות של עצמים בלתי מזוהים נמשכו גם בתום מלחמת העולם. עם תחילת המלחמה הקרה בין המעצמות, נחשבו העב"מים לכלי נשק שמפעילות המעצמות אחת נגד השנייה.
שנת 1947 נחשבת לשנה הרשמית בה החל חקר העב"מים המודרני. ב-24 ביוני 1947, בשעות הצהריים, הטיס הטייס קנת ארנולד את מטוסו באזור הרי הקסקייד. לפתע הוצף מטוסו באורות חזקים. ארנולד חשב שמדובר בהבזקים של קרני השמש. להפתעתו הוא צפה בתשעה עצמים מעופפים, שטסו מעל הרי הקסקייד. הוא תיאר את צורת טיסתם כתנועות סירות מירוץ במים סוערים, או כמו צלחת שמקפיצים על מים - מכאן נולד הביטוי "צלחות מעופפות".
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
קנת ארנולד אוחז בידו את ציור העב"ם שראה
| /images/archive/gallery/432/134.jpg  |
|
|
 |
 |
 |
 |
|
|
 |
|
 |
 |
 |
|
לאחר כשבוע מפרסום תצפיתו של ארנולד, האיכר ויליאם (מאק) בראזל, שהתגורר בחווה ברוזוול ניו-מקסיקו, שמע פיצוץ בשמים. הוא ניגש לאזור ומצא שרידים מוזרים מפוזרים במקום. מאחר ואזור רוזוול היה אזור צבאי, בו נמצא להק המפציצים האטומיים של ארה"ב, הרי שכוחות הצבא הוזנקו למקום. רס"ן ג'סי מרסל, קצין המודיעין של יחידת ההפצצה 509 נשלח למקום והחל לאסוף ממצאים.
אל"מ ויליאם בלנצ'ד, מבסיס חיל האוויר רוזוול, פרסם מאוחר יותר הודעה רשמית לתקשורת, כי מדובר בכלי טיס חוצני שהתרסק. הדיווח שודר בתחנת הרדיו המקומית, והחל לצבור תאוצה אדירה בכלי התקשורת. אל"מ בלנצ'ד נענש לאחר זמן קצר, ותקרית רוזוול הושתקה והוכחשה. עברו כ-30 שנה עד שתקרית רוזוול פורסמה בשנית, נמצאו העדים לתקרית והעובדות החלו להתברר. העדויות דיברו על התרסקות כלי טיס חוצני במקום, וכן על מציאתם של בין 4 ל-9 גופות וחוצנים חיים. תודות למחקרו של היופולוג (חוקר עב"מים) והפיזיקאי הנודע פרופ' סטנטון פרידמן, נחשפו עובדות רבות התומכות בתיאוריית הקשר של הצבא האמריקני.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
רס"ן ג'סי מרסל, ליד שרידי בלון מטאורולוגי, שהוכרח להצטלם לידו, לכאורה - כהודאה שאלו הממצאים האמיתיים מרוזוול. לחצו להגדלה
| /images/archive/gallery/432/138.jpg  |
|
|
 |
 |
 |
 |
|
|
 |
|
 |
 |
 |
|
לאור מספרם הרב של העדויות המצטברות והתצפיות הנוגעות לעב"מים, החליטה ממשלת ארה"ב, ב-22 בינואר 1949 לחנוך את פרויקט "sign" ("סימן"). הפרויקט הורכב מקבוצה של קציני מודיעין ויועצים מדעיים אשר התבקשו לספק תשובות לתופעה המטרידה. אחד מחוקרים אלו היה אסטרונום צעיר - ד"ר ג'י אלן היינק (לימים אחד מבכירי האסטרונומים בארה"ב). פרופ' היינק עזב את הפרויקט מאחר וטען כי כל מטרתו היתה ליצור מנגנון הכחשה ולהסתיר את האמת מעיני הציבור. בהמשך הפך פרופ' היינק ממכחיש התופעה, לבכיר חוקרי העב"מים בעולם. הוא טבע את המושג "מפגש", לתיאור הקשר העשוי להיווצר בין אדם לעב"ם ולחוצנים. היינק קבע שלושה סוגים של מפגשים אפשריים.
מפגשים מהסוג הראשון - מצב בו נצפה עב"ם ממרחק של 150 מטרים ויותר, ללא כל השפעה על הצופה.
מפגשים מהסוג השני - מצב בו נצפה עב"ם ממרחק הקטן מ-150 מטרים, או מצב בו נשארו סימנים ו/או הושפעו מכשירים מנוכחותו. הדבר כולל גם מקרים של אתרי נחיתה, מציאת שרידי חומרים בשטח (כגון גבישי סיליקון, חריכה וכדומה), וכן השפעה על מכשירים שונים.
מפגשים מהסוג השלישי - מצב בו נצפו יצורים אשר אינם אנושיים.
ברבות השנים נוספו שני סוגי מפגשים נוספים: מפגשים מהסוג הרביעי - כך מכונים כל מקרי ה"חטיפות", אשר החלו להיחקר החל משנות החמישים. במצבים אלו טענו בני אדם כי נחטפו כנגד רצונם ע"י חוצנים.
מפגשים מהסוג החמישי - כך מתוארים המצבים בהם פרט לחטיפה, נוצר גם קשר תקשורתי בין הנחטפים לחוצנים (בין אם טלפתי או אחר).
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
פרופ' ג'י אלן היינק
| /images/archive/gallery/432/136.jpg  |
|
|
 |
 |
 |
 |
|
|
 |
|
 |
 |
 |
|
ב-27 בדצמבר 1949 פרויקט "sign" (ששמו הוחלף ל"גראדג'") בוטל רשמית. הפרויקט בוטל עקב מחלוקות פנימיות ועקב סילוקם של כל התומכים בתופעה כתופעה חוצנית.
במרץ 1952 נחנך פרויקט שאמור היה להיות המשכו של פרויקט "sign". פרויקט זה זכה לכינוי "פרויקט הספר הכחול" (Blue Book). גם פרויקט זה התגלה כניסיון של ממשל ארה"ב לטייח ולהסתיר את האמת מאחורי התופעה. על פי הכתוב בדו"ח הסופי (1969) נבדקו 12,618 דיווחים על עב"מים, ול-701 בלבד לא ניתן היה למצוא הסבר מדעי. אותם מקרים שלהם לא נמצא הסבר כונו בשם "X Files" וכך הם מכונים עד היום.
תחילת שנות החמישים מאופיינת בפעילות מסיבית של עב"מים בארה"ב. דיווחים רבים הגיעו בשנים אלו, והציבור החל להיחשף יותר ויותר לתופעה (גם בזכות מספר סרטי מדע-בדיוני שהופקו אז, בשל גל הדיווחים). ה-CIA נכנס לתמונה, ותקופת ההכחשה הגורפת והרשמית של התופעה החלה. בשנות החמישים החלו להגיע דיווחים ראשוניים על מקרים של "חטיפות". המקרים היו בודדים ויוצאי דופן. ב-19 בספטמבר 1961 בטי ובארני היל, זוג נשוי מארה"ב, טענו שנחטפו באזור ה"הרים הלבנים". סיפורם התפרסם בכל העולם, ותופעת ה"חטיפות" הובאה לידיעת כלל הציבור. בני הזוג היל עברו היפנוזה ונמצאו דוברי אמת.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
החטופים. בני הזוג בטי ובארני היל
|
|
 |
 |
 |
 |
|
|
 |
|
 |
 |
 |
|
החל בשנות השישים ועד תחילת שנות התשעים התאפיין חקר העב"מים בממצאים שהגיעו מכל רחבי העולם. התופעה הוכרה כגלובלית והציבור החל לגלות עוד ועוד תופעות שנקשרו לפעילות שאינה אנושית - תופעת ההטבעות בשדות, תופעת השחתת בעלי חיים, תופעת החטיפות ועוד. הציבור, שהחל להיות מודע לתופעה, החל להזרים מידע רב שכלל גם תצלומים, סרטי וידיאו ועדויות מוצלבות ואיכותיות.
בשנות התשעים החל עידן האינטרנט ותקשורת ההמונים. עידן זה פתח בפני האנושות את היכולת לתעד באופן מיידי כל תצפית ולפרסם אותה ללא כל יכולת של הסתרה או צנזור.
כיום מגיעים דיווחים על עב"מים מכל העולם. מדינות רבות שוברות את קשר השתיקה סביב העבמי"ם, ומתחילות להודות בפה מלא כי מדובר בתופעה שנחקרה על ידן כבר בעבר וממשיכה להיחקר גם כיום.
רבים הם החוקרים את התופעה בימינו. בין החוקרים ניתן למצוא אנשי אקדמיה, טייסים, אנשי צבא, עורכי דין, רופאים, עיתונאים ובעלי מקצועות חופשיים אחרים.
העב"מים הם כבר תופעה שלא ניתן להתעלם ממנה. גם בישראל ישנן עדויות רבות אודות מפגשים מן הסוג שתואר, ותיעוד מתמשך של התופעה מתקיים מזה שנים רבות במרכז הישראלי לחקר עב"מים, בראשותו של העיתונאי, מר אבי גרייף.
בפעם הבאה: ההיסטוריה של העב"מים בישראל ואירוע הנחיתה שאירע במרכז הארץ בחודש שעבר.
|
 |
 |
 |
 |
|
 |
 |
| /images/archive/gallery/432/086.jpg  |
|
|
 |
 |
צילומי עב"מים מן העולם
| /images/archive/gallery/432/087.jpg  |
|
|
 |
|
|
|
|
|
 |
|
|
 |
|
 |
 |  |  |  | חנן סבט וגילי שכטר חוקרים את ההיסטוריה הבלתי מצונזרת של חקר העבמ"ים |  |  |  |  |
|
 |
|
 |
![]()
|
סקר |
|  | |
|
|
|