 |
/images/archive/gallery/371/984.jpg The lightning field
עבודה של האמן Walter De Maria  |
|
|
|
|
| התיקשור מעולם לא היה אופנתי יותר. ענת הלחמי יצאה לפגוש שלוש מתקשרות וחזרה עם יחס חיובי לתקשורת. הקוסמית
|
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
ענת הלחמי
5/10/2005 9:46 |
|
|
|
|
|
|
|
התיקשור ידע מהפכה אדירה בעשור האחרון: מענף איזוטרי של העידן החדש הוא הפך לתחום מסקרן ומרכזי; ספרים שיוצאים חדשות לבקרים, קורסים בהם כל אחד יכול ללמוד לתקשר, וישויות שהפכו לבנות בית בהרבה מאוד סלונים, ודי אם נזכיר את סת', קריון, לבן, משען ועוד רבים וטובים.
כותבת שורות אלו אינה מתקשרת. במהלך חיי חוויתי עשרות פעמים מקרים "מוזרים" של חלומות שהתגשמו, צירופי מקרים, או תחושה של ידע שוטף שמועבר אלי. בקיצור, גיליתי שאני
מאוד מיוחדת, כמו כולם. גיליתי שהתיקשור בעצם זמין לכל אחד, העניין הוא איכות המידע - ובמלים אחרות: כל אחד יכול להרים את הטלפון ולתקשר - השאלה האמיתית והמרתקת היא מי יענה מצידו השני של הקו.
לאחר חודש אינטנסיבי בחברתן של שלוש מתקשרות נפלאות (שנבחרו בקפידה מתוך המלצות של סובבים), אני שמחה לחלוק אתכם את הידע הנפלא שנגלה לי ושהאיר לי את חלקיו השונים של אותו עולם נסתר של תיקשור, מזוויות כה ייחודיות ושונות זו מזו.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
|
קלאסי, קצר וקולע
|
|
|
 |
|
|
|
המתקשרת הראשונה שביקרתי אצלה היא אילנה בן דור. אילנה, כבת 50 ואם לחמישה ילדים, מתגוררת בצפת ומנהלת אורח חיים הקרוב לדת היהודית. התיקשור שחוויתי אצלה היה מאוד אנושי והמסרים היו מדויקים מאוד וברורים, בשפה שהפכה אותם לפשוטים וברורים.
התחברותה של אילנה לעולם התיקשור נעשתה צעד אחר צעד והושגה לדבריה ב"הרבה עבודה קשה" של התחברות: דרך התעסקות בקריסטלים ובהילינג היא נפתחה גם לעולם הישויות. דוגמה קלאסית לכך שהתיקשור יכול להיות זמין לכל אחד אם רק יחליט להיפתח לערוצי תקשורת נוספים. את שיטת התיקשור של אילנה ניתן לכנות בדוחק כ"קלאסית" - היא נכנסת למעין ריכוז עמוק בעצימת עיניים שנראית כמעין מדיטציה ולאחר מכן מתחילה לענות על השאלות שנשאלות בעודה מודעת לחלוטין לכל מה שמתרחש בחדר. בהמשך היא נעזרה גם בקלפים, בעיקר כאשר שאלתי שאלות אישיות יותר לגבי חיי. הרגשתי שהתיקשור היה אישי מאוד, ונמסר באופן ברור מאוד וניתן להבנה מיידית.
אחת השאלות שהכי סיקרנו אותי במפגש עם שלושתן היתה האם אקבל מסרים זהים לאותן שאלות. כששוחחתי על כך עם אילנה היא טענה שהאמת היא אחת - אך האופן שבו תינתן התשובה והסגנון שבו היא תועבר אלי תהיה שונה ממתקשר למתקשר, על פי האישיות שלו, וגם על פי הדרך שבה המתקשר יבין (מתוך התקשור) שזו הדרך האפקטיבית ביותר למסור את המסר לנמען. המסרים האישיים שקיבלתי משלושתן היו דומים מאוד ברוחם ולא היו סתירות מהותיות בין התשובות - אכן, רק אופן מסירת המסר ומורכבותו השתנו. מהבחינה הזו היו כפי שציינתי המסרים של אילנה ברורים מאוד וצורפו אליהם הנחיות ברורות שאמורות לסייע לי בעתיד להתחבר לנקודות בהן אני מעוניינת להתמקד. אילנה גם התמקדה בזווית מאוד מסוימת של חיי, ביחסי עם אבי, וכל שאר השאלות שלי התחברו לעבודה הספציפית שעלי לעשות בנושא זה.
התחושה היתה של "שיעורי בית" מאוד מדויקים שאני אמורה לקבל עלי ושמהם תיגזר התקדמותי. היתה תחושה של "קצר וקולע" למרות שסוג האנשים שמחפש קיצורי דרך ותחושת ודאות בכל תחום עלול להתאכזב מפשטות המסר. כנראה שהאמת היא אכן פשוטה.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
אילנה בן דור. התחילה בהילינג
|
|
|
|
|
|
|
מי אמר הארי פוטר?
|
|
|
|
|
|
|
יעל דגן מנווה צדק בתל אביב, גם היא בשנות החמישים לחייה, מתקשרת ומורה רוחנית שמתקשרת את הישות "לבן", היתה במובן זה שונה מן הקצה אל הקצה מאילנה. הדרך שבה יעל מתקשרת היא של "טרנס", כלומר יעל מניחה לישות של "לבן" להיכנס אל תוך הגוף הפיזי שלה ולדבר דרכה. החוויה היא מוזרה ונפלאה. יעל לובשת את גלימת ההיעלמות שלה (מי אמר הארי פוטר?) ושוקעת לאחר מדיטציה משותפת של שתינו אל תוך הטרנס. אז מגיח מתוכה קולו של "לבן", קול של גבר הבוקע מפיה ופוצח במסר עבורי שנאמר בלשון גבוהה ומורכבת. יעל לדבריה משמשת אך ורק להעברת המסר של "לבן", כפי שהוא נמסר כפשוטו בשעת הטרנס, ושטף הדיבור ואופן הגייתו אכן מנותקים ממה שהצלחתי להכיר מאישיותה קודם לכן. לאחר שהמסר של לבן נמסר לי (מסר שהוא ייחודי לכל נמען), ניתן לשאול שאלות אישיות שעדיף להכין מראש בבית כי המפגש עם "לבן" יכול להיות מבלבל עבור מי שלא רגיל לשפתו. לאחר סיום הטרנס מקבל הנמען קלטת בה הוקלט הסשן, וההנחיה היא להעביר את כולו לכתב, ולשבת ולקרוא את הדברים במשך שלושה שבועות שכן החומר נחשב ל"קשה" ודורש ריכוז גבוה. עוד מבקשת יעל לפני שהיא שוקעת בטרנס לא להתבייש ולשאול את "לבן" שוב ושוב את השאלה או היבטים מסוימים שלה, אם משהו לא ברור. היא עצמה פעמים רבות לא זוכרת דבר מהתיקשור. לפעמים החוויה חוזרת אליה כמו חלום רחוק.
בעבר היתה יעל טורחת לשבת עם המתוקשרים ומנסה לפענח ביחד איתם את המסרים המורכבים של לבן. כיום ההעדפה היא שכל אחד יישב בעצמו בביתו עם החומר, שכן "לבן" מתקשר עם כל אחד על פי הבנתו, ואם משהו לא ברור דיו לכאורה, הוא יתגלה מאוחר יותר, על פי השקעתו של הנמען. ההתייחסות של יעל למסרים של "לבן" היא של חומר עבודה איתו הולך התלמיד הביתה ואז רק מתחילה ההרפתקה.
לי, בדיעבד, משמיעה חוזרת של הקלטת שהוקלטה בביתה של יעל, המסרים נשמעו מובנים הרבה יותר מאשר בזמן התיקשור עצמו. השפה אמנם נראתה לי מופשטת מאוד והתשובות לקוחות מתוך טרמינולוגיה רוחנית מורכבת אך בדיעבד נוכחתי כי למעשה המסרים ברורים לי, ויתרה מזאת אף מוכרים לי - כמו דברים שידעתי אך פחדתי לשים עליהם את הדגש.
יעל היא דוגמה למתקשרת שנחשפה לעולם התיקשור כמעט בעל כורחה, בעודה מנהלת קריירה של אמנית ציירת שאינה רוצה שום קשר עם עולם הנסתר. בת 30 ואמא לילדים היא חוותה חוויה יוצאת דופן מבחינתה כאשר בטיול בפריז עם חברה טובה היא שמעה לפתע באמבטיה קול של גבר, כבן 50, דובר אנגלית, שנשמע כאילו הוא מגיע מרדיו מרוחק. ההפתעה שלה היתה עצומה כשהיא הבינה שהקול הזה בוקע ישירות מראשה.
באותו רגע היתה בטוחה שיצאה מדעתה ואף ביקשה מאוחר יותר להתאשפז. מי שהצילה אותה היתה פסיכולוגית קלינית ואישיות רוחנית שהפכה למורתה והבינה את תחום הנפש כמו גם את העולם הנסתר. היא זו שפתחה בפניה את הדלת לחוויית התיקשור. יעל הסכימה להיפתח לתיקשור עם מי שהיא בחרה לכנות בשם "לבן", שם שעלה בדעתה מתוך החוויה כאשר ראתה אור לבן שנקשר בהוויה של "הגבר בן החמישים" איתו היא מתקשרת מאז. שלבי ההתפתחות שלה היו רבים ובתקופות הראשונות של התיקשור היא מספרת שנאחזה בציפורניים על מנת לא לאבד את שפיותה ולחבר בין שני העולמות. כיום יש לה קבוצות לימוד שמתקשרות את "לבן" וגם ספרים המכילים תיקשורים עם "לבן", עליהם היא עומלת. אין לי זכויות יוצרים על לבן היא מחייכת, כל תלמיד או מי שבא לתיקשור ממשיך את התיקשור עם לבן כרצונו ולפעמים גם אופי התיקשורים איתו הם שונים לחלוטין.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
יעל דגן. "אין לי זכויות יוצרים על 'לבן'"
|
|
|
|
|
|
|
שנאי שיושב על הצטלבויות של ידע
|
|
|
|
|
|
|
כָנה אוריה
(שמה המקורי שניתן לה על ידי הוריה) ממושב בני חרוצים שבשרון שונה בתכלית מיעל ואילנה - היא מדברת במהירות האור ומכילה בתוכה שפע של ידע. כנה מגדירה את עצמה "כרשת תקשורת". ההשוואה האהובה עליה היא של רשת האינטרנט המכילה בתוכה אינספור ערוצי תקשורת והצטלבויות של מידע. לכן המפגש הראשוני עם כנה יכול היות סוג של הלם מבחינת שפע המידע שנשפך בשיחה, עושר הדימויים והדרך בה הוא נמסר. כנה בעיקר משוחחת ומבחינתה כל מה שקורה בחדר בזמן המפגש הוא תיקשור. היא דומיננטית מאוד והנסיונות שלי לכוון את השיחה לאפיקים נוחים לי (שאלות על עצמי, אלא מה?) נבלמים בנזיפה של אישה דרמטית וורבלית להדהים ששפע המידע שהיא פורשת אכן מזכיר קצת גלישה חופשית באינטרנט שמתחילה במקום אחד, אך לעולם אין לדעת היכן תסתיים. כשכנה ניגשת לבסוף לנתח את מרכיבי הנשמה שלי היא עושה זאת בצורה חותכת להפליא כשהיא עולה בזריזות על כל האמונות השגויות והקשיים שמאפיינים את אישיותי הספציפית. במפגש הזה ההרגשה היתה שההתמקדות היא יותר בניתוח האישיות שלי, למרות שדרכי פעולה כאלו ואחרות מן הסתם עולות בהמשך הטיפול (כנה נוהגת לעשות גם מפגשים מתמשכים עם מבקריה).
כנה מאמינה שהגורל בין כה וכה נקבע מראש כמו גם המבנה הספציפי של הנשמה. את עצמה היא תופסת כמי שעוזרת לאנשים לא לבזבז זמן יקר של חיים על אשליות ולהתחבר למהות העמוקה יותר שלהם. היה לי מעניין לשמוע אותה מדברת עלי באופן כל כך ברור ובצורה שאינה משתמעת לשתי פנים. לגבי חלק מהפרטים הטכניים - היא פשוט שאלה אותי על מנת לחסוך זמן, ואף נעזרה בשם שלי, בשמם של הורי ובתאריך לידתי על מנת לחדור קצת עמוק יותר. כל אלו הם מבחינתה רק אמצעים להתחבר לתיקשור עצמו.
כבת למשפחה של מקובלים משורשי שניאור זלמן והבעל שם טוב, הכישרון של כנה לתיקשור היה טבעי ומובן מאליו בעיניה מילדות. הדבר היחיד שאותה ילדה לא הבינה, היא מספרת, הוא מדוע האנשים מסביבה כל כך משתוממים לנוכח התשובות הברורות שהיתה מספקת להם. הראשונה שעמדה על הפלא היתה מטפלת שהובאה לטפל בה, מהגרת שהיתה בהליכי גרושים מבעלה. בעוד כל המבוגרים בסביבה היו טרודים בדרמה המשפחתית של אותה אישה, היתה זו מתייעצת בסתר עם הילדה שנתנה לה תשובות מדויקות לגבי העתיד לקרות. בגיל ההתבגרות כבר הפכו כוחותיה של כנה לשם דבר בקרב חברותיה והן היו באות לשאול את עצתה בענייני הלב. התשובות שלה היו תמיד חדות וברורות שכן היתה פשוט רואה את האמת הפשוטה, כדבריה. עם הזמן הפכה התלות שפיתחו בה אנשים לטורח עבורה והיא החליטה שכעת היא מעדיפה ללמד אותם לדוג לעצמם את הדגים במקום להאכיל אותם בארוחות דגים כדבריה. "האנשים כל הזמן מחפשים את הוודאות אבל בגלל שלא מתבצע תיקון בשורש הדברים הם חוזרים אלי אחרי חצי שנה עם אותן בעיות בוורסיות חדשות". פגישתה עם מי שיהיה בן זוגה במשך שמונה שנים של אהבה (בגלגול הזה), חסי אוריה, הפכה את חיי שניהם ליחידה אחת של תיקשור.
חסי, איש מוסד לשעבר שעשה שינוי מקילר להילר, נפתח לערוצי התיקשור בעקבות חוויה של מוות קליני שעבר. כנה פגשה בו במסגרת קבוצת לימוד שהעביר. הם תיקשרו, נישאו והקימו את בית אוריה, מרכז תקשור ידוע במושב בני חרוצים. לפני שנתיים הוא הלך לעולמו.
המפגש עימה מעצים מאוד, מתוקף אישיותה החזקה ותשובותיה החדות. היא כמו נכחה במלואה בחדר, ומנגד גם לא היתה שם כלל אלא על איזו רשת מהירה של העברת ידע. מבחינתה כל נושא התיקשור משווה לרשת מידע ענקית שעוברת בין אנשים, ישויות, גלקסיות ועוד. כנה עצמה היא מעין שנאי שיושב על הצטלבויות של ידע ומוריד את הידע עבור האנשים, או טוב מכך - מלמד אותם להתחבר בעצמם לרשת המידע. ממש כמו בכבלי תקשורת של האינטרנט גם המסרים של התיקשור עוברים בצורה של מטענים חשמליים או אחרים והמתקשר יודע להתחבר אליהם ולהוריד אותם אלינו.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
כנה אוריה. שורשים מיסטיים קבליים
|
|
|
|
|
|
|
כשהבנאדם מוכן, המתקשר מגיע
|
|
|
|
|
|
|
אז עם מי אנחנו מתקשרים בעצם? קודם כל בינינו לבין עצמנו במילים, ולפעמים גם בטלפתיה שהיא כמובן צורה של תיקשור שאינו נזקק לתיווך מילולי.
וכמובן גם עם מלאכים, ישויות אור גבוהות מגלקסיות אחרות, חוצנים, וגם עם אלוהים. יש מי שיאמר שאנחנו מתקשרים עם איזשהו "אני גבוה", מדריך אישי. בפועל מדובר בכינויים אותם בחרו המתקשרים כי לתאר את מי שממנו הם מקבלים מסרים. כל אחד מהתיאורים הללו הוא סובייקטיבי לחלוטין בשלב זה של הקליטה שלנו את נושא התיקשור ונשען לא פעם על האישיות של המתקשר עצמו וכיצד הוא בוחר לכנות את מקור הידע שלו. בכל מקרה גם המתקשרים עצמם, שהעניקו שמות לאותן ישויות, עשו זאת מתוך הניסיון האנושי לתת שם למה שאי אפשר באמת לתאר במילה.
לפיכך הופך המושג "איכות האינפורמציה" למושג המרכזי במפגש עם המתקשר. עד כמה האינפורמציה שקיבלתי היא זמינה ונכונה לי. לעתים עוברות שנים עד שנבין את מה שבאמת נאמר לנו, ובכל מקרה בכל פעם ניתן להבין באופן שונה את המסר כפי שנאמר לנו בתיקשור.
בעבר יצא לי לכעוס על מתקשרת שהעבירה אלי מסרים לגבי נושא שהיה קרוב מאוד לליבי בדרך שהיתה בעיני חד משמעית ותקיפה מדי. כיום לאחר שנים אני מקבלת את אותו המסר בדיוק ממתקשרים אחרים אך הצורה בה הוא מועבר אלי היא הרבה יותר "רוחנית" ומתמקדת בתהליכי ההתפתחות האישיים שלי. המסר אם כך שינה את האופן שבו הוא הועבר לי ועבר לרמת אינפורמציה גבוהה יותר שבעבר לא הייתי מבינה אותה כלל. למשל כשמישהי שואלת מתי אפגוש את האהבה הגדולה שלי? ברמה נמוכה ניתן לומר לה על פי הסתברות מסוימת שמשקללת את אופן הפעולה שלה האם סביר שזה יקרה בזמן הקרוב. אך לא ניתן באמת לצפות זאת בדיוק של מאה אחוז כי הרי הכל צפוי והרשות נתונה. אם אותה בחורה תחליט פתאום לעשות שינוי מאסיבי באבני הבסיס של אישיותה הרי שאז גם שינתה את גורלה, עברה טרנספורמציה ולכן גם התחזית תשתנה.
לכן מסרים שיתמקדו בעבודה הרוחנית שעליה לעשות ובקשיים הניצבים בפניה כיום יהיו הרבה יותר רלוונטיים כיום. תכלית הלימוד הגבוהה יותר היא ללמד את האדם לדוג בעצמו את המסרים שלו וכך הוא יוכל לנווט את חייו למקומות עליהם הוא חולם מבלי צורך להזדקק למתווך.
יש להפריד בין המתקשר כערוץ אנרגטי שמעביר מסרים לבין המתקשר כמורה רוחני שנותן כל מיני תובנות לגבי דרך הפעולה. אם אתה מחובר לאישיותו של המתקשר ומרגיש שאתה סומך עליו אז ניתן גם ליישם את עצתו אחת לאחת. אם לא - עדיף להיצמד למסר במידה והוא נכון עבורך ולהתוות בעצמך את דרך הפעולה.
איכות המסר עצמו נקבעת מתוך השאלה עד כמה הכלי של המתקשר "נקי". הרי המתקשר עצמו הוא כלי להעברת מסרים וככל שהכלי נקי יותר כך המסר עובר נקי יותר, ללא הפילטרים של המתקשר. שהרי במקור מדובר במידע נקי וטהור.
כיצד נדע שהמתקשר "נקי"? לדעתי, כל תיקשור וכל בחירה במתקשר מסוים היא על פי המקום בו אנחנו נמצאים. כשאת פתוחה לקבל מסרים עמוקים ורוחניים יותר, את גם תפגשי את המתקשר שיהיה קשוב לצורך שלך בהתפתחות ולא רק לצורך האנושי הבסיסי לדעת "מה יהיה איתך".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
על המחברת
|
|
|
|
|
|
|
ענת הלחמי היא במאית דוקומנטרית, יוצרת הסרט "ערוצים של זעם"
| | | | | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
