ראשי > ניו אייג' > תרבות הדיבור

שלוש מילים קטנות מורים רוחניים מספרים לנו שמילים אינן מבטאות את המציאות. אז מי אמר שכשאנחנו אומרים "אני אוהב/ת אותך" אנחנו מבטאים או מגדירים משהו?. ינץ לוי בודק השבוע מה מסתתר מאחורי האהבה 6/9/2005 תרבות הדיבור 6/9/2005  10:53 בשבוע שעבר השתתפתי בשיחה שהזכירה לי שיחות רבות אחרות. מהצד השני של קו הטלפון היתה ידידה טובה. היא יוצאת כבר חצי שנה עם בחור והשאלה על הפרק היתה: הקשר לאן? הבחור "חמוד, סימפטי, מסקרן, אפילו משקיע", כפי שהעידה הידידה. "אבל היא לא יודעת", אמרה. "לפתוח את זה איתו?" "אמרת לו שאת אוהבת אותו? הוא אמר לך?", שאלתי אותה. "אֶה... ממש במילים האלה?", שאלה הידידה. "במילים האלה. שלוש מילים קטנות", אמרתי. "לא, עדיין לא", היא אמרה. "אבל הוא קנה לי שרשרת עם תליון משובץ יהלומים", היא הוסיפה. השיחה הזאת, בגרסאות שונות, מתרחשת עם ידיד או ידידה, אחת לאיזה זמן. השאלה בנוגע לשלוש המילים הקטנות חוזרת כמעט תמיד, והתשובה בדרך כלל היא "עדיין לא", ואפשר לנסח אותה בצורה מדויקת יותר: "אני מתכננת לומר לו" או "אנחנו אוהבים אבל לא אמרנו" או "איך אני אגיד לו אם הוא לא אמר לי?" וכדומה. שלוש המילים "אני אוהב/ת אותך" הפכו למשפט טעון וכמעט גורלי גם בקשרים רומנטיים וגם במערכות יחסים אחרות. שום משפט לא ישווה לו. מילים נרדפות ומעשים נרדפים עוד בגן חובה מלמדים אותנו שיש מילים נרדפות. כולנו לומדים שהמילה הנרדפת ל"יפה" היא "נאה", שהמילה הנרדפת ל"לבן" היא "צחור" וכיו"ב. אך האם המשמעות של "היא יפה" ושל "היא נאה", לדוגמא, היא אותה המשמעות? המילים "יפה" ו"נאה" קרובות זו לזו. הן נמצאות באותו שדה סֶמַנְטי (שדה משמעות), אך המשמעות שלהן בסופו של דבר שונה, ולפעמים מאוד משנה: מה עדיף? בחורה נאה או יפה? השפה מציעה לנו מילים נרדפות כמעט לכל מילה קיימת, ולפעמים למשפטים שלמים. גם ל"אני אוהב/ת אותך" יש משפטים נרדפים לכאורה. כמה דוגמאות:  ש' ארגנה מסיבת הפתעה ליום הנישואים של הוריה, הזמינה את כל חבריהם. זוג ההורים נכנס לבית, הופתע, שמח ואמר לש': "כל הכבוד שהצלחת לארגן כזה דבר". שלוש המילים לא נשמעו בחדר. י' לומד כבר כמה שבועות לבחינות ביחד עם ג'. למרות עומס הבחינות לבו התמלא אהבה לג'. הוא יושב לידה וחושש לגלות לה את רגשותיו. באחד המפגשים היא מראה לו סיכומים שהיא ערכה במיוחד בשבילו. הוא אומר לה: "אין אני חולה עלייך. תודה". החברה של ד' עזבה אותו במפתיע. הוא יושב שבור בבית. חברו ע' בא לבקר אותו, תומך, מקשיב, עוזר, נמצא שם. בחמש בבוקר ע' פורש הביתה. ד' מרגיש שהוא פשוט אוהב את חברו הנאמן ואומר: "בוא'נה, יצאת גבר שבאת". והנה כמה דוגמאות נפוצות אחרות למשפטים נרדפים לכאורה ל"אני אוהב/ת אותך": אני מתה עלייך, את מגניבה, אתה חשוב לי, את מטריפה אותי, אתה מרגש אותי, אני משוגע עלייך וכו'. כמו הפער או ההבדל בין יפה לנאה, כך גם המשפטים האלה הם רק בני דודים רחוקים של המשפט "אני אוהב/ת אותך". אנחנו יכולים לומר את המשפטים האלה ואף לשמוע אותם מבן הזוג או בת הזוג, מחבר קרוב, מאמנו או מאבינו. בה בעת אנחנו נמנעים, לעתים קרובות, מלומר את שלוש המילים הקטנות. בנוסף אנחנו משתוקקים לשמוע אותן. בת הזוג, לדוגמא, יכולה להרעיף עלינו מחמאות, להגיד לנו שהיא מתה עלינו, אנחנו יכולים לומר לה שאנחנו משוגעים עליה, אך שום משפט לא יוכל להוות תחליף ל"אני אוהב/ת אותך". בקשרים רומנטיים המשפט הזה הוא כמו רצף התווים ששומעים במשחקי מחשב כשעוברים מסך, כשעולים סקאלה לדרגת קושי גבוהה יותר. המשמעות שאנחנו מעניקים למשפט הזה היא מעבר ל"אני" מעבר ל"אוהב" ומעבר ל"אותך", וזאת הסיבה אולי שהוא כה מפחיד חלק מאיתנו. חבר טוב סיפר לי שעד שלב מסוים בחיים הוא פשוט לא אמר את המשפט הזה. כשחברות שלו שאלו אותו בנוגע לעניין הוא נהג לומר שאהבה היא מעבר למילים, ששלוש המילים האלה לא יוכלו להכיל את כל מה שהוא מרגיש, שהן לא יוכלו לבטא את החוויה. הדבר משול לציפור שתחליט שהיא מפסיקה לצייץ בעת הזריחה כי זריחת השמש היא מעבר לכל ציוץ. היא לעולם לא תוכל לבטא בציוץ את הזריחה שמרטיטה את לבה. "ואז הבנתי", אמר לי החבר, "שאני פשוט פוחד מהמשפט הזה. החלטתי שעם החברה הבאה שלי אני עושה שינוי, אני מתחיל להגיד את זה. ומאז אני אומר את זה חופשי", כך סיכם החבר את תהליך הריפוי במילים שהוא עבר. המשמעות של "אני אוהב/ת אותך" בתרבות שלנו חורגת מגבולות הפירוש המילולי. לא רק משפטים ומילים נרדפים זה לזה. לשלוש המילים עשויים גם להיות מעשים נרדפים, מעשים שנועדו להוות מין תחליף למילים עצמן. השרשרת עם התליון שקיבלה הידידה מהחבר, שלא אמר לה שהוא אוהב אותה, היא דוגמא אחת לכך. ידידה אחרת סיפרה לי שאביה מעולם לא אמר לה את שלוש המילים. "הוא קנה לי מכונית במקום", היא הסבירה. "מה זאת אומרת?", שאלתי. "עזרתי לו מאוד בזמן האחרון, אז הוא קנה לי מכונית. אבל 'אני אוהב אותך' הוא לא מסוגל לומר". המכונית אמנם משמשת את הידידה, אך החסך עדיין קיים. היעדרותן של שלוש המילים אינה מקשה עלינו רק בזוגיות, אלא ביחסים עם הורינו, עם חברינו ועם אחינו. מאחורי המילים כידוע הפועל אוהב/ת משמש אותנו לא רק ביחסים עם בני אדם ויצורים חיים. אנחנו אוהבים גלידה, אוהבים ספר שקראנו, אוהבים סרט, אוהבים את המדינה או אוהבים לעשות סנפלינג. ברור לכל שכשאנחנו אומרים "אני אוהב גלידה" המילה "אוהב" אינה משמשת אותנו באותה המשמעות כמו במשפט, "אני אוהב/ת אותך". משמעות המילה תלויה בהקשר, אבל לא רק בהקשר של המשפט. גם אם אנחנו אומרים "אני אוהב/ת אותך" על ימין ועל שמאל, בחיים יש למשפט הזה אינספור הקשרים ומשמעויות. משמעותו משתנה במידה כזו או אחרת בכל פעם שאנחנו הוגים אותו, בהתאם לסיטואציה המשתנה. לכך יש אינספור דוגמאות. אמנה רק כמה מהן: "אני אוהב אותך" = "אני מצטער שאיחרתי יותר משעה". "אני אוהבת אותך" = "אתה אוהב אותי?" "אני אוהב אותך" = " אני לא מרגיש כרגע אהבה ויש לי נקיפות מצפון מזה".  "אני אוהבת אותך!" = "למה פגעת בי?" כל אחד ואחת מוזמנים לצרף למשוואות שמוצגות כאן את הסיטואציה המתאימה. אוהבי הסיכונים גם מוזמנים לבדוק מה המשמעות של המשפט הזה בכל מיני סיטואציות בחיים. המשמעות של הפועל אוהב/ת (ואגב, גם המשמעות של הרגש) משתנה מפעם לפעם. אול יו ניד איז לאב מורים רוחניים מספרים לנו שהמילים אינן מבטאות את המציאות, שהמילים כולאות אותנו בסד מגביל. הדבר נכון, אך מהווה לעתים תירוץ. מי אמר שכשאנחנו אומרים "אני אוהב/ת אותך" אנחנו מבטאים או מגדירים משהו? אם המשפט נאמר בכוונה אמיתית, אנחנו עושים פעולה של אהבה. אם נגביל את האהבה רק לרגש שמבעבע בבית החזה, נעשה עמה עוול. אהבה היא גם רגש וגם פעולה. כמו שציוץ הציפור בעת הזריחה אינו מגדיר את השמש העולה, כך גם המשפט "אני אוהב/ת אותך" לאו דווקא מגדיר או מבטא באופן מילולי את החוויה. הוא חלק מהחוויה. דיבור הוא פעולה, והמשפט הזה, כשהוא נאמר, הוא פעולה של אהבה. ההפרדה בין האהבה לביטוי שלה היא מוסכמה נפוצה. לפי מוסכמה זו, דבר ראשון אנחנו אוהבים ואז אנחנו מבטאים. לפעמים אנחנו אוהבים, ולא מבטאים; ויש גם מצבים שבהם אנחנו לא מרגישים אהבה ובכל זאת מבטאים אהבה. איני בטוח שיש ממש בהפרדה הזאת. כך או אחרת, ההפרדה הזאת מאפשרת לנו להתחמק מלומר את שלוש המילים. אני עשוי להרגיש אהבה, ואם הרגש הזה הוא מבחינתי האהבה, לשם מה אפוא יש צורך שאביע אותה במשפט הזה דווקא? וזה דו-סטרי: "בת הזוג שלי מרגישה אהבה. היא רק לא מבטאת אותה" או לחילופין "אני מבטא אהבה בהרבה דרכים, אבל ממש להגיד את זה - זה מביך אותי". מאחר שאהבה היא זיקה בין בני אדם אין אפשרות להפריד בין מה שמרגישים בפנים למה שמתבטא החוצה. ביטויי האהבה בכלל והמשפט "אני אוהב/ת אותך" בפרט אינם הגדרה או ביטוי של אהבה, אלא מרכיב בחוויה הזאת שאנחנו מכנים "אהבה".    יש מושג רוחני שאתם רוצים שינץ לוי יעסוק בו? אתם מוזמנים לשלוח מייל למערכת. שמור במזוודה שלח לחבר הדפסה הוסף תגובה    עבור לפורום כתוב לעורך

מאחורי מילים רוחניות מסתתרות לעתים קרובות טעויות גדולות וחוכמות קטנות. המדור תרבות הדיבור ינסה לעשות סדר בבלגן. ינץ לוי הוא סופר, מתרגם, מרצה וטייל ששב וחוזר להודו. בין ספריו "סיפורים מי תהום" ו"הימלאיה בשר ודם" שייצא בקרוב בהוצאת זמורה ביתן.       בארכיון google.com    שמור במזוודה שלח לחבר הדפסה הוסף תגובה  עבור לפורום כתוב לעורך אהבה היא גם רגש וגם פעולה. כמו שציוץ הציפור בעת הזריחה אינו מגדיר את השמש העולה, כך גם המשפט "אני אוהב/ת אותך" לאו דווקא מגדיר או מבטא באופן מילולי את החוויה. הוא חלק מהחוויה. דיבור הוא פעולה, והמשפט הזה, כשהוא נאמר, הוא פעולה של אהבה