 |
/images/archive/gallery/351/967.jpg דיוויד סופר.
 |
|
|
|
|
| מגרש המשחקים הקפיטליסטי הוא הזירה היחידה בה אומרים בני אדם את האמת. תמיד יש מי שמשתלט, מי שמנסה לשרוד. מי שחוסל. הטור השני של דיוויד סופר |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
דיוויד סופר
1/9/2005 11:27 |
|
|
|
|
|
|
|
האם שמתם לב שאיש אינו מקשיב לכם? אחד הדברים שהטרידו אותי ביותר כמחפש צעיר היה התחושה שאנשים איבדו את היכולת הבסיסית להקשיב זה לזה. הייתי מסוגל לשבת שעות רבות בשיחה, מבלי לומר דבר, ורק לצפות בתדהמה אילמת בחוסר היכולת של בני אדם לתקשר זה עם זה. אני עדיין נדהם לראות עד כמה לא אכפת לאנשים לנהל "שיחות" בחוסר קשב מוחלט. עובדה מעניינת במיוחד שגיליתי היתה שככל שנושא השיחה נעשה יותר חשוב למשתתפים, רמת השיחה יורדת בהתאמה. שיחות החולין, על סתמיותן והבלבול המאפיין אותן, היו ועדיין קולחות, זריזות ואינטליגנטיות יחסית לחילופי דברים בנושאים החשובים מכל - טבע האדם ומשמעותו בעולם.
הבנתי כמה דברים חשובים: ראשית, שיש טעות מובנית באופן ההתייחסות שלנו אל הנושאים המעניינים אותנו. אם שיחה על משמעות חיינו נוטה להתנהל באורח קלישאי, קהה, נוקשה, וכחני ואגרסיבי - סימן שישנה בעיה חמורה ביחס בינינו לבין תפיסותינו. סימן שאיננו יודעים איך להשתמש בתפיסת עולם. ונראה שהטעות נעוצה בניסיון להקנות משמעות לחיינו - באמצעות תיאוריה על משמעות. היתה לי תחושה חזקה שאנחנו שמים את הז'יטונים על שולחן שאפשר רק להפסיד בו.
עד מהרה היה לי ברור שיש הבדל בין ערכים חיצוניים, שכל קיומם במחשבה (שבהם מתעסקים הפילוסופים, אנשי החינוך וכהני הסדנאות) לבין ערכים פנימיים ונסתרים של המציאות,
שחשתי בקיומם הוודאי אך לא ידעתי להגדירם. ובכך, בגיל תשע עשרה לערך, התחלתי לבחון אחד לאחד את כל הערכים שבהם החזקתי עד עתה - את כל ערכי החברה - ומצאתי שהכל הבל. גיליתי שעצם ההיצמדות לרעיונות, ולו הנעלים ביותר - רק עמעמה את הקשב שלי לעולם.
מכאן התחוור לי הצו הראשון, הדיבר הראשון האמיתי של חיי, שמקורו לא במחשבה שלי או של אחרים - אלא במציאות לבדה: ההקשבה. וכשדבר זה נעשה לי חשוב מכל התחלתי לגלות, ברוב זעזוע, עד כמה נמוכה היתה רמת ההקשבה שלי. התברר לי באופן עז ביותר שאינני מבין באמת איש ואיש אינו מבין אותי. זו היתה ודאות מחרידה. נכון, בני אדם חיים זה לצד זה, מנהלים עניינים רבים במשותף, מגיעים להישגים מעוררי השתאות וליצירה מלאת תנופה, השראה, עידון ויופי. אך לא היה כל ספק בכך: עד אותו רגע לא ידעתי מהם באמת מפגשים עם בני אדם, אלא רק מפגשים בין רעיונות; וידעתי שהאנושות כולה נמצאת באותו מצב. דעות, רגשות, מחשבות ותשוקות הם אלו שנפגשים זה עם זה, נלחמים זה עם זה, חוברים זה לזה ומנהלים את העולם. בני האדם בסיפור הזה - נפקדים.
כשאדם מתחלחל ממה שמה שהוא שומע - סימן שהוא שומע. כאב ההפרדה מהמציאות התגבר ככל שקרבתי אליה. הבנתי פתאום מדוע נהגו הקדושים הנוצריים להלקות את עצמם על חטאיהם; הרי לאדם הקהה נוח עם מצבו - לאדם הרגיש - לא נוח כלל.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
קלינט איסטווד. תמיד יש מי שמתשלט, מי שמנסה לשרוד. מי שחוסל
|
|
|
 |
|
 |
|
מחפשים את הידידות בעולמנו? תקראו גלובס
|
|
|
 |
|
|
|
חברים יקרים, רוב בני האדם אינם מסוגלים להקשיב לכם, ואתם לא מסוגלים להקשיב לרוב בני האדם. הכירו בכך! אתם ברי מזל אם יש בחייכם ולו מקשיב אמיתי אחד. שיחות החולין שלכם מעוצבות כשדה קרב. שיחותכם העמוקות הן לכל היותר מעין מקח וממכר, עמדה פוגשת עמדה אחרת ולבסוף אולי פשרה.
את וחברך חתמתם על עיסקה: הוא נותן לך לשעמם אותו קצת ובתמורה את נותנת לו לשעמם אותך. אם מדובר בחוויה משותפת אולי תעסיקו את עצמכם בכך שתשפטו אחד את השני בעדינות. לעתים אתה מספר לה על חוויה - והיא נזכרת בחוויה שלה ומספרת את שלה. ואולי אתם משחקים ברופא וחולה: היא באה אלייך עם מצוקה ואתה דוחף לה את אוסף התובנות הקבוע שלך. כשקשה לו את מפגינה אמפתיה כי ככה יש לך מקום בעולם, וחוץ מזה ככה אתם רגילים.
הייצוג החומרי של הקשרים בין בני האדם הוא כסף. מחפשים את הידידות בעולמנו? תקראו גלובס. מגרש המשחקים הקפיטליסטי הוא הזירה היחידה בה אומרים בני אדם את האמת. למשחקים במגרש זה יכולת להתבונן במציאות נכוחה. אשרי המחפש הרוחני שידע לערוך לעצמו דין וחשבון שיהיה נוקב כמו שעורך לעצמו תאגיד גדול בתום שנת כספים.
השיטה הכלכלית העכשווית היא המימוש המובהק של אנושיות שנדחפה לפעול מתוך ברירות המחדל ההישרדותיות שלה. בעולם הכלכלי לא מסתירים המשתתפים את חתירתם ממוקדת המטרה לקראת רווח. לכן אפשר להתבונן במבט צלול על התנועה רבת העוצמה של העולם הפיננסי ולהתמכר להיגיון הפנימי שלו. זהו משחק בו המשתתפים הסכימו לא לשתף את המצפון: זהו מצב המשחרר המון אנרגיית פעולה, מכיוון שזהו הביטוי חסר המעצורים של הנפש שרוצה יותר, אך לא מחפשת מעבר.
בפעם הבאה שאתם משתתפים בשיחה רבת משתתפים הביטו בדממה ביחסי הכוחות הכלכליים: מי משתלט, מי מנסה לשרוד, מי חוסל. השיחה הממוצעת היא שוק חופשי שבו כל האלים גובר. ישנן גם שיחות "סוציאליסטיות", כלומר מסגרות דיון הנשלטות מלמעלה (רשות הדיבור לחבר..), שבה לכל המשתתפים מעמד "שווה", ושמהן מתקבלת שיחה "שיוויונית", מנומסת ומתה, שבה אנשים אינם צריכים להקשיב אחד לשני - מכיוון שהאחריות הקולקטיבית נמסרה לגורם המארגן. רוצים לדעת מהם יחסי הכוחות האנרגטיים האמיתיים, מתחת לכל הדיבורים היפים, בין גורו לתלמידים שלו? שאלו בפשטות מי משלם למי וכמה.
אך למה להרחיק לכת? איננו טובים מאף אחד. האם שמתם לב לכך? האם זה מעניין אתכם, כואב לכם עד עמקי נפשכם, להיות מסוגלים לשוחח באמת עם אדם אחר, בלי לרצות ממנו כלום, בלי להפיק ממנו כלום, בלי לפחד ממנו כלל? האם אתם מעוניינים לנקות את הקשבתכם מכלכלה?
אם כן, אתם עשויים לגלות שאתיקה היא נשמת המדיטציה. המדיטציה, תחילתה ב"הבנה העוזבת" של עולם המחשבה. מדוע קשה למודט להיפרד לשלום מעולם המחשבה? משום שהמדיטציה נתפסת כיום כפרקטיקה שעניינה הוא היחיד. המודט רוצה משהו בשביל עצמו. זו הסיבה שאינו יכול להקשיב: הוא עסוק בלרצות.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
האם אתם מעוניינים לנקות את הקשבתכם מכלכלה?
|
|
|
|
|
|
|
כמה פעמים מצאתם את עצמכם יושבים למדיטציה ומתעוררים אל תוך פנטזיה מינית?
|
|
|
|
|
|
|
מדיטציה לא נועדה עבור עצמנו. אין דבר כזה "להקשיב לעצמי" לעומת "להקשיב לאחר". ישנה הקשבה, נקודה. יחסינו עם המחשבה הם שיקוף מדויק ליחסינו עם הזולת; ואם אנחנו כלכליים ביחסינו עם אחרים, נהיה כלכליים גם במדיטציה.
האינטרס למדיטציה אמיתית הוא אתיקה. זהו רצון מוסרי טהור. בעולם הרוחני של היום לא מקובל לדבר על מוסר. זוהי בעיה חמורה. מדיטציה אמיתית אינה תירגול מנותק מיחסי היומיום, אלא המשך ישיר ואורגני שלהם, הפרי בקצה הענף. במקום חיי זפזופ בין הערוץ "הרוחני" לערוץ "הרגיל" אתם מבינים שהתפתחותכם הרוחנית היא מכלול בלתי ניתן להפרדה של הקשבה: חייכם הוא תרגולכם.
מדיטציה המונעת בכוחה של שאיפה לסיפוק תגיע עד לגבול הסיפוק. כמה פעמים מצאתם את עצמכם יושבים למדיטציה ומתעוררים אל תוך פנטזיה מינית? הסיבה לכך היא שהתיישבתם למדיטציה מתוך תקווה להנאה: נפשכם סיפקה לכם את המבוקש. הצלחתם! אך כשהמדיטציה נובעת מתוך רצון אמיתי לשחרור, לא שחרור אישי אלא שחרור הטוב בעולם, יש לכם הרבה יותר כוח ומיקוד.
כשתיווכחו שההיצמדות לרעיונות ולמחשבות אינם סתם מכשול בפני מצבי תודעה מיסטיים, אינה סתם המכשול בפני אושר נכסף כלשהו - כי אם הגורם המונע מכם לאהוב את העולם, הגורם שמונע מכם להקשיב לו, הגורם הממיט חורבן על יחסיכם עם חבריכם, כבר לא יהיה לכם צורך להיאבק ולגנוח בדרך לשום "הארה". ראיית הרע תוליד את הרצון הטוב. מדיטציה בעלת נשמה אתית פועלת בכוחה של האמת.
"כשאני מוצא במקורות דבר היכול להיראות כתיאוסופיה, כמידע על חיי האל, על "מה שמעבר", אני מנסה לחפש את משמעותו בחיי האדם ובעבור חיי האדם".
עמנואל לוינס, תשע קריאות תלמודיות. תרגום: דניאל אפשטיין
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
|
| |
|
|
|
