 |
|
|
|
|
האם בכוחה של הארה להציל את העולם? |
|
|
|
|
|
לקוסמולוג בריאן סווים יש סיפור חדש לספר על היקום. בראיון איתו הוא מסביר כיצד הארה יכולה להציל את כוכב הלכת שלנו, מהי המשמעות הקוסמולוגית של התודעה האנושית ומדוע כל חומר הוא גם רוח. חלק א'
17/8/2005 |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| |
 |
|
|
|
סוזן בריידל. תרגום: הלן אייזן ויגאל מוריה
17/8/2005 12:23
|
|
| |
|
|
|
| |
|
עבור הקוסמולוג המתמטי בריאן סווים, היקום הוא התגלות מתמשכת, קורנת, אלוהית. הגות בפלאי היצירתיות המתגלה ביקום ללא הרף היא בעיניו מאורע מיסטי, מלהיב ומלא הוד. סווים מתמחה בדינמיקת האבולוציה של היקום. המטרה המרכזית של עבודתו כמדען היא לספר את סיפורו החדש של היקום, סיפורן המהמם של ארבעה-עשר מיליארד שנות התפתחות קוסמולוגית. סיפור שהמדע גילה רק בעשורים האחרונים.
בשנת 1989 ייסד סווים את ה'מרכז לסיפורו של היקום' בקליפורניה אינסטִיטְיוּט אוֹף אינְטֶגְרָל סְטָאדִיז (CIIS), מכללה במדינת קליפורניה שבארצות הברית, שבה הוא משמש גם כפרופסור לקוסמולוגיה. סווים מספר את סיפורו של היקום בתקווה שהחזון הענק הזה יזניק אותנו מעבר לקוצר הראייה של שכלנו הפרימיטיבי וצר האופקים. הוא מאמין שסיפורו של היקום, המתפרש על פני מרחבים עצומים של חלל וזמן, הוא בעצם הסיפור העמוק ביותר שלנו עצמנו. סווים מתעניין במיוחד בפוטנציאל הייחודי של נקודת הזמן הנוכחית שבה אנו נמצאים; זהו הרגע שבו היקום יכול להפוך מודע לעצמו באמצעות התפתחותן של יכולות ההתבוננות העצמית הייחודיות של התודעה האנושית. ומה שחשוב מכך, מבחינת המשבר הנוכחי שבו שרוי כוכב הלכת שלנו זהו הרגע שבו אנו יכולים להתחיל "להמציא מחדש את האדם כממד של היקום המתגלה" ולהתפתח אל עבר מצב של הוויה אנושית שבו אנו נמצאים במגע עמוק עם החיים בכללותם ומרגישים כלפיהם חמלה ואחריות.
סוזן בריידל, חברת המערכת של כתב העת הרוחני What Is Enlightenment?, פגשה את ד"ר סווים באוקטובר אשתקד באוניברסיטת הרווארד, שם השתתף בוועידה על אקולוגיה ודת. היא כותבת: "בשיחה המאלפת שהתפתחה בינינו חוויתי איך יכולת הדמיון שלי נמתחת לאינסוף. בתחילת הריאיון הוא סיפר לי שחזר מוועידה באגם וולדן, שעל גדותיו חיבר הנרי דייויד תורו, מיסטיקן הטבע האמריקני, את ספרו הנודע Walden Pond. ואמנם, כשהאזנתי לסווים מפיח חיים בהוֹדו ובתפארתו של הקוסמוס, בעודו מדבר על לידת גלקסיות באותה אינטימיות, פליאה וצחות לשון שבה תיארו המשוררים הטרנסצנדנטליסטיים גבעולי עשב או אגמים, ידעתי שאני ניצבת מול מיסטיקן טבע נוסף. אך זהו מיסטיקן טבע של המאה העשרים ואחת, שהטבע שלו כולל גם את המרוחק שבכוכבים".
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
 |
אנחנו בעיצומה של הכחדה המונית
|
|
|
|
|
מהו לדעתך המשבר החמור ביותר העומד היום בפני האנושות? מה הם הנושאים הדחופים ביותר בנוגע לכדור הארץ הדורשים את תשומת לבנו ואת טיפולנו המיידיים?
"לדעתי הדרך המהירה ביותר להתעורר ולקלוט את מה שקורה בכוכב הלכת שלנו היא לחשוב במונחים של הכחדה המונית. מדי פעם בפעם מתרחש על פני כדור הארץ מוות המוני של מגוון צורות החיים המצויות בו. במהלך חצי מיליארד השנים האחרונות זה קרה חמש פעמים. לא ידענו על כך לפני מאתיים שנה; לא היה לנו כל מושג שדברים כאלה מתרחשים על פני כדור הארץ. כעת גילינו שבערך אחת למאה מיליון שנה עובר כדור הארץ שואה מדהימה כזו. רק במהלך שלושים-ארבעים השנה האחרונות גילינו שהשואה האחרונה, שהשמידה את כל הדינוזאורים, הרכיכות וצורות חיים רבות אחרות נגרמה בידי אסטרואיד שפגע בכדור הארץ. זה קרה לפני שישים וחמישה מיליון שנה. בשום תקופה אחרת בהיסטוריה האנושית לא היתה כל מודעות לכך. חפשׂי בכתבי הווֶדה, חפשי בתנ"ך - אין לזה זכר. אך בד בבד עם גילוי העובדה הזו, אנו מגלים גם שאנחנו גורמים לשואה כזו ברגע זה. לפני כשנתיים ערך המוזיאון האמריקני להיסטוריה טבעית סקר בין ביולוגים. הם נשאלו שאלה פשוטה: האם אנחנו נמצאים בעיצומה של הכחדה המונית? שבעים אחוז מהמשיבים השיבו בחיוב. הכחדה המונית. זה לא משהו שאת יכולה לפקוח את עינייך ולראות אותו. זוהי תגלית שהכול מעורב בה. חושינו התפתחו באופן שמאפשר לנו להתמודד רק עם הקרוב אלינו, אך זו מסקנה שבה מעורב כדור הארץ כולו.
"כך שרק כעת אנחנו מגלים שאנחנו נמצאים בעיצומה של הכחדה המונית. אנחנו נמצאים עכשיו בנקודת הזמן שבה מתרחש הדבר הגרוע ביותר שקרה לכדור הארץ מזה שישים וחמישה מיליון שנה. זו הנקודה הראשונה. הנקודה השנייה היא שאנחנו גורמים לזה. והנקודה השלישית היא שאיננו מודעים לכך. רק חלקיק קטן מהאנושות מודע לכך. הנה העובדות: לפחות עשרים וחמישה אלף מינים נכחדים מדי שנה. לוּ היה טבעה של הפעילות האנושית שונה, או לוּ בני האדם לא היו קיימים, רק מין אחד היה נכחד אחת לחמש שנים. הגברנו את קצב ההכחדה הטבעית פי מאה אלף.
"הנקודה היא שאיש לא הכין אותנו להבין מהי הכחדה. קמו בינינו כל אותם מורים נפלאים, קמו בינינו אנשים אינטליגנטיים מאוד במשך ההיסטוריה. אך אם תקראי, למשל, את הסוטרות של בודהה או את הדיאלוגים של אפלטון, תראי שהם מעולם לא עסקו בהכחדה. למען האמת, אינני חושב שאפלטון או בודהה היו בכלל מסוגלים לדמיין הכחדה. באותה תקופה לא היינו מודעים לקיומה של אבולוציה. לא היינו מודעים לכל התהליך, כך שמושג ההכחדה היה חסר מובן. כאשר מדענים או אנשים אחרים מצאו, מפעם לפעם, עצמות לא מוכרות, הם הניחו שהיצורים האלה היו עדיין קיימים במקום אחר; למשל בחלק אחר של היבשת. כך שהרעיון של הכחדה לא היה קיים. רק עכשיו אנחנו נאלצים להתמודד עם ההשלכות של הכחדתם של בעלי חיים.
"יש לי רעיון חדש איך לעזור לאנשים להבין זאת. הנוצרים הוגים בצליבתו של ישו מזה אלפיים שנה. נניח שהיה מזדמן לך להיות בסביבה באותה תקופה, באלכסנדריה למשל. אלכסנדריה היתה מרכז קוסמופוליטי, ותושביה קיבלו חדשות על הנעשה בעולם. אילו היית שומעת על איזה רב יהודי שנהרג לא היית מייחסת לכך חשיבות רבה. זה לא היה ממש משפיע עליך. אבל במשך אלפיים השנים הבאות תיאולוגים נוצרים חשבו על כך. לאחרונה הרהרתי בכך, שאולי במשך מיליון השנים הבאות יעסקו בני אדם במשמעות של תהליך ההכחדה שעובר כדור הארץ. ייתכן שיידרש לנו זמן כה רב להבין תהליך זה בשלמותו, על כל השלכותיו. אני אינני מבין זאת. שכלי לא מסוגל לתפוס את העניין. נראה לי שאיננו בשלים עדיין להבין באמת את מלוא המשמעות שלו. בשלב זה אפילו מבט חטוף זה המון. זה כל מה שאני מקווה לו. אם רק נזכה במבט חטוף על הנושא, נוכל להתחיל לחשוב ברמה הדרושה כדי להתמודד אתו ביעילות.
|
|
|
|
|
|
|
 |
|
דרווין. הראה שהכל קשור בהכל
|
|
|
|
|
|
קהילת כדור הארץ היא קודש הקודשים
|
|
|
|
|
מהו לדעתך הפתרון למשבר הזה?
"הפתרון יהיה להמציא את עצמנו מחדש כמין אנושי, באופן שיאפשר לנו לחיות עם מערכות יחסים המחזקות ומעשירות את כל המעורבים בהן. מערכות יחסים כאלה, שיחזקו ויעשירו את כל המעורבים בהן - לא רק את בני האדם אלא גם את כל צורות החיים האחרות - יבטיחו שפעילויותינו אכן יחזקו ויעשירו את העולם כולו. כרגע האינטראקציה שלנו עם העולם משחיתה ומחריבה את הכול.
"באופן הכללי ביותר ניתן לומר שרוב בני התרבות שלנו מטריאליסטים, כלומר אנשים הנעדרים כל תחושה שקיים משהו משמעותי יותר מעבר לנו. בראש מעייניה של התרבות המערבית החומרנית שלנו ניצב היחיד, האינדיבידואל; האינדיבידואל וצבירה - צבירה של מה שלא יהיה. בין אם זו תהילה, בין אם זה כסף; אלה הם אבני הפינה של התרבות שלנו. כך מאורגנים חיינו. כמובן שיש יוצאים מן הכלל, אך זהו התיאור הכללי ביותר. הכרחי שנבין שבשורש הכול נמצאת הקהילה. ברמה העמוקה ביותר קהילה היא מרכז העניינים. הגענו מתוך הקהילה. אז איך נוכל לארגן את הכלכלה שלנו כך שתהיה מבוססת על הקהילה, ולא על צבירה? ואיך נוכל לארגן את הדת שלנו כך שתלמד אותנו על הקהילה? כשאני אומר "קהילה", אני מתכוון לקהילת כדור הארץ כולו. זהו קודש הקודשים: קהילת כדור הארץ.
"אלה הכיוונים שבהם ננוע, לדעתי. איך עלינו לארגן את הטכנולוגיה שלנו כך, שכאשר נשתמש בה, השימוש עצמו יחזק ויעשיר את הקהילה? זו אינה משימה קלה. כל עוד תפיסת העולם שלנו היא שכדור הארץ הוא סתם איזשהו חומר ריק, והאינדיבידואל הוא החשוב ביותר, נשתמש בכדור הארץ בכל דרך שיתחשק לנו. כך שהרעיון הוא לנוע מהתייחסות כלפי כדור הארץ כאל מחסן לעבר התייחסות אליו כאל התשתית שלנו, כאל הקהילה הבסיסית שלנו. זה אחד הדברים הנהדרים אצל דרווין. דרווין מראה לנו שהכול קשור בכול. איזו תובנה רוחנית מדהימה! הכול קשור בכול ברמה הגנטית. דרך פשוטה אחרת להציג זאת היא זו: בואו נבנה תרבות המבוססת על המציאות של הקשרים בינינו. אם אנחנו תופסים את עצמנו כניצבים בראשה של פירמידה ענקית, אז כל מה שנמצא מתחתינו הוא חסר ערך ואנחנו יכולים להשתמש בו בכל דרך שנרצה. בעבר לא שמנו לב לכך, משום שהשפעתנו על הסביבה היתה קטנה יותר. אבל כעת הפכנו לכוח גלובלי. פתאום מתממשים הפגמים של הגישה הזו לנגד עינינו דרך תוצאות פעולותינו.
"ההכרה בכך שכל צורת חיים המצויה על פני כדור הארץ כרגע עומדת להיות מעוצבת בעיקר בידי האינטראקציה שלה עם בני אדם היא מדהימה. זהו מצב שלא היה כמותו בעבר. במשך שלושה מיליארד שנה התפתחו החיים באופן מסוים; כל האבולוציה הזו התרחשה במרחב החופשי. אבל כעת החלטותיהם של בני האדם הן אלה שיקבעו איך יתפקד כדור הארץ ואיך הוא ייראה במשך מאות מיליוני השנים הבאות. הביטי בעץ האלון, בצרעה, בקרנף. בעבר נבע יופיין של צורות החיים האלה מתוך מערכת שלמה של ברירה טבעית. אך מראן העתידי ייקבע בעיקר על פי האינטראקציה שלהן איתנו. כי אנחנו נמצאים בכל מקום. הפכנו לבעלי עוצמה. אנחנו מהווים את הדינמיקה של כדור הארץ ברמה הגבוהה הזו. אם כך, האם אנחנו מסוגלים להתעורר ולהכיר בעובדה הזו, ואז להמציא את עצמנו מחדש ברמת הידע והתבונה הנדרשים מאיתנו? זהו טבעה של נקודת הזמן הנוכחית. העוצמה שלנו התקדמה יותר מאיתנו, יותר מאשר התודעה שלנו. זהו אתגר שמעולם לא נדרשנו להתמודד עמו בעבר: ללמוד מחדש איך להיות אנושיים באופן שיחזק ויעשיר בעלי חיים אחרים.
"הנה לך מחשבה מפחידה: אנחנו אחראים לאופן שבו הג'ירפה או הפיל האסייתי ייראו בעוד מיליון שנה. ביולוגים משוכנעים שהפיל האסייתי לא יוכל להתקיים בטבע בעתיד. אפילו היום הברדלס לא יכול להתקיים בטבע. כלומר: רוב הפילים האסייתיים והברדלסים יחיו בעתיד בגני החיות שלנו. כך שסוג הסביבה שניצור עבורם יעצב את שריריהם, את שלדיהם ואת כל שאר סממניהם הגופניים. אני מדבר על תהליך שיתרחש על פני מיליוני שנים. זהו האתגר העומד לפנינו ברגע זה, משום שברגע זה כדור הארץ עובר שינוי גדול מאוד - האבולוציה של התודעה האנושית הופכת להיות גורם מרכזי בדינמיקה שלו. לכן אני כל כך שמח שאת שואלת את השאלות האלה. את מבינה, אני באמת חושב שהתעוררות, הארה, יכולה להציל את עולמנו, את כוכב הלכת שלנו. מכיוון שאנחנו עושים דברים שאיש מאיתנו אינו רוצה שיתרחשו. ואנחנו עושים זאת משום שאיננו מודעים. אני משוכנע שאם נצליח להתעורר ולרתום את כל האנרגיות שלנו לנושא הזה, יקרו דברים מדהימים ביופיים ובכוח הריפוי שלהם".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
אם בני אדם הם רוחניים, גם גז המימן הוא רוחני
|
|
|
|
|
אתה מרבה לדבר על כך שאנחנו נמצאים בצומת דרכים ייחודית בהיסטוריה האנושית - משום שכיום מצוי ברשותנו הידע על ארבעה-עשר מיליארד שנות האבולוציה הקוסמולוגית שהביאה אותנו עד הנה - ועל כך שידע זה נושא עמו אחריות עצומה. האם תוכל לתאר בקצרה את היקפה של האחריות הזו?
"זה פשוט מאוד. הנה הסיפור במשפט אחד, התגלית המדעית החשובה ביותר של כל הזמנים: קחי גז מימן, הניחי אותו לנפשו, והוא יהפוך לשיחי ורדים, לג'ירפות ולבני אדם".
זו הגרסה הקצרה של הסיפור.
"נכון. והסיבה שבגללה אני אוהב את הגרסה הזו היא שגז המימן הוא חסר ריח וחסר צבע, והדעה הקדומה של התרבות המערבית גורסת שהוא סתם חומר. אין בו שום דבר מעניין. אבל אם את לוקחת מימן, עוזבת אותו במנוחה והוא הופך לבן אדם, זו פיסת מידע מעניינת ביותר. הנקודה היא שאם בני אדם הם רוחניים, גם גז המימן הוא רוחני. זו הזדמנות מדהימה לברוח מהדוּאָליוּת המסורתית - את יודעת, הרוח היא שם למעלה, החומר הוא כאן למטה. למעשה, זה לא כך. החומר קיים בכל מקום, ולכן גם הרוח קיימת בכל מקום. לכן אני אוהב את הגרסה הקצרה של הסיפור. או.קיי, הנה הגרסה הארוכה יותר: לפני שלושה-עשר מיליארד שנה, לפי ההשערה הנוכחית, נוצר היקום כחלקיקים אלמנטריים לוהטים. לא רק שהטמפרטורה שלהם היא טריליוני מעלות; הם גם פי מיליון יותר דחוסים מאשר עופרת. כך שהיקום לא נוצר כאש. הוא נוצר כמסה דחוסה ולוהטת עד כדי כך שאיננו יכולים אפילו לדמיין זאת; אנו מכירים זאת רק כמספרים. ואז הוא מתחיל להתפשט. ולאחר שלוש-מאות אלף שנה הוא מתקרר במידה המאפשרת היווצרותם של אטומים. אלה הם אטומי מימן. ובזמן שהחומר ממשיך להתקרר ולהתפשט, הוא מתחיל גם לכנס את עצמו לתוך עננים ענקיים שאנחנו מכנים גלקסיות.
"כשהיקום היה בערך בן מיליארד שנה, נוצרו הגלקסיות, ווּוּוּששש, כמו פתיתי שלג נופלים - מאה מיליארד גלקסיות. זה היה רגע מדהים, מכיוון שזו היתה הנקודה היחידה בהיסטוריה של היקום שבה יכלו גלקסיות להיווצר. לפני כן החומר היה דחוס וחם מדי. אחרי כן החומר הופך להיות דליל מדי. סטיבן הוקינג גילה משהו מדהים. אם את מביטה על התפשטותו של היקום, נמצאת בו כל האנרגיה הזו, נכון? הוא פשוט מתפוצץ כלפי חוץ, ובאותו זמן קיים גם הכוח הקושר, כוח המשיכה, שמאחד אותו למקשה אחת. קיימים שני הכוחות המנוגדים האלה. אילו היה כוח המשיכה מעט חזק יותר, הוא היה מוחץ את כל היקום לתוך חור שחור בתוך מיליון שנה. לחילופין, אילו היה כוח המשיכה חלש יותר, היקום היה מתפוצץ ולא היו נוצרות גלקסיות. זהו איזון שלא ייאמן. ההפרש הוא אחד ל- 1059 (עשר בחזקת 59), כלומר אחד חלקי טריליון חלקי טריליון חלקי טריליון של אחוז אחד. זה מראה לך עד כמה זה עדין. עדין יותר מריקוד על חודו של תער.
"בשלב הבא הופכות הגלקסיות למורכבות יותר, שכן הכוכבים עצמם בוערים, וכדי שיוכלו לבעור הם משנים את היסודות המרכיבים אותם. הם הופכים מימן להליום. ואחר כך הדברים מתחממים בהרבה, וההליום הופך לפחמן וכן הלאה. כל היסודות נוצרים במרכז הכוכב, ואז הוא מתפוצץ. כך שהכוכב הבא שנוצר נוצר מתוך יסודות מורכבים יותר, ואז מופיעה האפשרות של כוכבי לכת. כל היסודות המרכיבים את גופנו, כל אחד ואחד מהם, נוצר מתוך כוכב. המשורר ווֹלט וִיטְמָן חש זאת אינטואיטיבית כשאמר: "גבעול עשב הוא לא פחות מאשר פרי עמלם של הכוכבים". ואת תוהה: איך הוא הגיע למסקנה הזו? ובכן זה מה שנקרא ידע עצמי. במלים אחרות, כוכב הוליד את היסודות האלה, והם הרכיבו את עצמם בדמותו של וולט ויטמן. כך שניתן לומר שעמוק בתודעתו של וולט ויטמן היה מוטבע זיכרון עמוק על המקום שהוא בא ממנו".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
חומר הוא כולו רוח
|
|
|
|
|
זו אינטואיציה מדהימה!
"נכון שזה נפלא? איך הוא הצליח לנסח זאת במלים? ובאופן דומה, כשאיינשטיין גילה את תורת היחסות, הוא גילה אותה מתוך עצמו. לא היו אז כל נתונים על התפשטות היקום או כל דבר אחר. הוא אמר שהוא פשוט התעמק בתנועות הקרביים שלו - דרך משונה לחשוב על יצירתיות - ושם לב למה שקורה בתוכו, וכך הוא הוליד את משוואות כוח המשיכה שבהן אנחנו משתמשים כיום. זה מה שאני חושב שוויטמן עשה. הוא חדר לעומק המציאות הגופנית שלו, והיתה לו אינטואיציה בנוגע לכוכבים. וכעת גילינו את הנתונים המדעיים שמאשרים זאת. אני פשוט מת על זה - כולם מגיעים מהכוכבים.
"ובכן, נמשיך בסיפורנו. במערכות כוכבי לכת מסוימות נוצרים חיים. זהו שינוי עצום. החיים החלו לפני כשלושה מיליארד וחצי שנה, ולפני כשבע מאות מיליון שנה הם החלו להפוך למורכבים יותר. ואז נוצרה שושלת יוחסין משונה - תולעים. התולעים פיתחו עמוד שדרה ומערכת עצבים. אנחנו כל כך מתרשמים ממוחות: התולעים יצרו את המוח. את מבינה את קו המחשבה שאני מפתח כאן? גז מימן. הוא הופך להיות אנחנו; חומר הוא כולו רוח. ואם התולעים יכולות ליצור מוח, הרי שיצירתיות נמצאת בכל מקום!
"ואז מופיעות צורות חיים מתקדמות יותר; מתקדמות יותר בכך שהן מורכבות יותר. האנושות עברה מספר שלבים בהתפתחותה; התודעה שלנו התפתחה. ואז הגענו לרגע הנוכחי. כעת אנו מגלים את עצמנו במרכז הסיפור הזה. הביני, כל מה שקרה קודם לכן - כל ההתפתחות של השכל והמכשור וכל זה – היה הכרחי כדי שנוכל לגלות את עצמנו ביקום עכשיו.
"אבל כדי לקשור את הקצוות של הסיפור הזה אני רוצה לחזור ללידת הגלקסיות. היה רק רגע אחד שבו יכלו הגלקסיות להיווצר, לא לפני כן ולא אחרי כן. אני חושב שזה דומה לרגע שאנו נמצאים בו כעת. הביני, זה הרגע שבו על כוכב הלכת להתעורר למציאות של עצמו באמצעות בני האדם, כדי שדינמיקת האבולוציה עצמה תוכל להתעורר ולהתחיל לתפקד ברמה הזו. וכמובן, זה לא יכול היה לקרות קודם לכן. ומה שמדהים הוא, שזה כנראה לא יוכל לקרות אחר כך. אם לא נחולל את השינוי הזה, רוב הסיכויים הם שהיצירתיות של כוכב הלכת שלנו תהיה במצב ירוד כל כך, שלא נוכל עוד לעשות את המהלך. העובדה המצמררת היא שמקומות שופעי יצירתיות ביקום מסוגלים לאבד את היצירתיות שלהם. דיברנו על לידתן של הגלקסיות. יש שתי צורות בסיסיות של גלקסיות: גלקסיות ספירליות - שהן בעלות זרועות ספירליות - וגלקסיות אליפטיות, גדולות או קטנות, שאין להן מבנה פנימי כלשהו. לגלקסיות בעלות זרועות ספירליות יש יצירתיות המאפשרת להן ליצור כוכבים חדשים. כוכבים נוצרים. הם יוצרים יסודות. הם מתפזרים. ואז נוצר כוכב נוסף, מערכת כוכבים נוספת, והכול ממשיך. אבל גלקסיות אליפטיות אינן מסוגלות לכך. לפי ההבנה הנוכחית שלנו, גלקסיות ספירליות התנגשו זו בזו מתישהו והרסו את המבנה הפנימי שלהן, וכך הן הפכו לגלקסיות אליפטיות. גלקסיות אליפטיות פשוט יושבות שם, והכוכבים כבים אחד אחד; זה הכול. כך שניתן ממש להינתק מרצף הזרימה של היצירתיות ביקום.
"והנה אנחנו יושבים באמצע גלקסיית שביל החלב. יש מאתיים מיליארד כוכבים. לרבים מהם יש כוכבי לכת. ייתכן שעל רבים מהם קיימות צורות חיים אינטליגנטיות. ביקום שאנו מכירים קיימות בערך מאה מיליארד גלקסיות. זה המון כוכבים, ורוב הסיכויים שיש בהם הרבה חיים. מי יודע? אך אם את חושבת על זה במונחים של יצירתיות קוסמית, ייתכן שכוכבי לכת רבים יעברו את השינוי שלפניו אנו עומדים כיום. אם הם לא ישרדו את השינוי הזה, הם ימותו בדיוק כמו הגלקסיות האליפטיות. כך שהאתגר שלפניו אנו עומדים כבני אדם הוא לראות שמה שאנחנו מתייחסים אליו כקטן ולא משמעותי הוא בעצם ענק. לעצם המבנה של התודעה שלנו יש משמעות קוסמולוגית שעל קיומה לא ידענו קודם לכן. דיברתי על כך במובן האבולוציוני, במונחים של בעלי חיים וכדומה, אבל ייתכן שמדובר במשהו גדול בהרבה. ייתכן שיהיו לכך השלכות עצומות על הגלקסיה כולה.
"כך שדרך אחת להתייחס לשלוש-עשרה מיליארד השנים שעברו מאז תחילת הסיפור היא לחשוב על האתגר שלפנינו כעל אתגר קוסמולוגי. כבר עברנו בעבר שינויים שהיו עלולים להשתבש. ייתכן שהכוכב שלנו היה שורד אותם, אבל בהחלט לא ברמת המורכבות שאנו רואים היום. אינני רוצה לרמוז בשום אופן שמה שמתרחש היום מתוכנן מראש. יותר נכון להתייחס לכך כאל הרפתקה".
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
קישורים נוספים
|
|
|
|
|
הראיון הופיע בגליון 19 של המגזין What Is Enlightenment, גיליון שהוקדש לשאלה "האם בכוחה של הארה להציל את העולם?".
| | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
| | | | התודעה עוברת תהליך של אבולוציה מאז ראשית היקום. יכולתנו המתפתחת כבני אדם לדעת את התודעה עצמה, מאפשרת לנו להשפיע על התהליך ולכוונו. לנוכח האצת השינויים בעולם והמשברים שממיטה האנושות על עצמה - יותר מתמיד מתעורר הצורך להשתתף בתהליך באופן פעיל. האם נענה לקריאה מהעתיד? מדור זה יעורר קולות שונים העוסקים בחקירת אותה קריאה | | | | |
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
|
