 |
17.
על היקום והקיום
I2U,
20/08/05 01:06
|
מבנה היקום המתפשט נגלה לעיני חוקרים ושואלים המימד האלוהי ממלא את רצון האדם האבולוציה של היקום מחוברת לרצון שלנו לגלות הרצון מותנה בנו באופן גנטי אין לנו ברירה. לנו נתנה הזכות להיות חלק מתודעת היקום והיצירה האלוהית הנפרדת שואלת יוצרת ומודעת לעצמה. היקום הוא ההשתקפות של עוצמת הגילוי אנחנו הנשמות המשוחחות ממהרות לחלוק מידע אחד עם השני גילוי יופיו עוצמתו של היקום הוא יחסי לרמת הרצון והיכולת הרצון הוא המניע אנחנו יכולים לראות רק גופים פולטי אור ואנרגיה את היקום האפל אין אנו יכולים לראות ושם יש יצירה אין סופית הנסתרת האיזון בין קצוות יוצר שלמות של מרכיביו הדרך היחידה להתפתחות היא ההבנה ההכרה שכל מה שאנחנו מתהווים לו ויוצרים מתממש לכן עלינו להיות בעלי הכרה מוסרית גבוהה. ההשלכות של מעשי כל אדם בין אם זה באופן הפרטי והמצומצם ובין האופן הגלובלי משפיעות על האיזון. היקום שאנו רואים מול עינינו הוא מסך מדהים ונובע אנחנו המתבוננים ושואלים זכינו להיות חלק מההכרה מהעולם הרוחני המודע לעצמו ולעולמו זוהי מתנה אדירה שהאלוהות האוהבת נתנה לנו חומר כוכבי, תולעת שפיתחה מוח. מוח, שלוב של חומר ורוח כלי ביולוגי המכיל את המודעות האלוהית, כלי שבו מזרים המימד האלוהי את המימד שלו אלינו מימד התודעה והיצירה מהרוח אל החומר המילה שהיא הברית האלוהית הרוחנית בין האל לאדם, מקשרת מאפשרת לנו לכנות כל דבר הקים ולקימו מהמופשט אל המילה ברית המילה מתנת האלוהים האהבה היא המימד האלוהי
הגב לתגובה זו
|
|
 |
16.
wonderful
ofer,
somewhere,
19/08/05 01:59
|
the kabala saying the same thing and the knew that 2500 years ago so whaththe poblisher is saying is nice and right but not new
הגב לתגובה זו
|
|
 |
Dear Ofer
agama,
19/08/05 15:11
|
You may or may not be right, I don't know. But what's important is not whether or not it's new, what's important is that you and everyone else wake up and start acting upon this understanding.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
15.
@@@ יום הדין, נבואה או מציאות?
מריאן קפלון,
קריית חיים,
18/08/05 23:27
|
לאנוס את הדף – זה לא פשע, זה דבר היחיד שמותר, כל השאר מזוהה עם הרשע ובכלל לא קשור לאתגר.
אם לך זה נראה שעשוע והמוות לך הפך לחבר, אז לבך כבר ברוע שסוע, וסופך יהיה מר עוד יותר
יום עובר ועוד יום – אחריו ריקנות, סיוטים שחלמת – עכשיו מציאות, את כל מה שניסית לדחות על הסף, מול עינך דומעות מתגשם ועכשיו שום תירוץ לא יטה את הכף, בזכותך רוע חי ונושם.
כשאתה בקביעות מזלזל באחר, מיחס חשיבות לו, כחוד של המחט, העולם על צירו לעולם לא עוצר, דע, יומך מתקרב – אז תכין את התחת.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
14.
רב הדברים כאן נכונים
י,
18/08/05 21:21
|
ונקודת המבט המאד רחבה ומקיפה גם היא נכונה. למרות זאת יש כאן כמה רעיונות הנגועים במיסטיקה לא מוצדקת (שאינה נובעת מתוך המצב), ומישהו כבר הזכיר את השפעתו של כהן.
באמת אתגר של מודעות והפנמה של מקומנו ומצבנו בתוך היקום. אתגר פיצוץ!
הגב לתגובה זו
|
|
 |
13.
מקסים ומעניין.
ל"ת
*,
18/08/05 10:49
|
|
 |
12.
מפליץ שטויות
ישו 2,
ירושלים,
18/08/05 10:25
|
היום גם המדענים למדו שמדע ורוחניות זה מתכון מנצח כדי לקנות את ההמון ולהתעשר.אני בטוח שמר פלצן גם חי את דברו וחי חיים צנועים בחווה ללא חשמל מגדל את האוכל שלו ונמנע מלנסוע במכונית כי כל כך חשוב לו היקום!!!
הגב לתגובה זו
|
|
 |
11.
הוא פשוט תותח!...
יותם,
אילת,
18/08/05 02:51
|
|
 |
10.
אופס
בועז,
18/08/05 02:23
|
הפלצתי מימן. סתם. סתם. חייבים להציל את היקום. איפה לעזזל סופרמן כשצריך אותו.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
9.
אני עונה וקורא יותר מאוחר
nissimlev,
18/08/05 00:30
|
אני עונה וקורא יותר מאוחר מה שקורה הוא שיש סיכוי להיטיב עם העולם אם אדם מטיב עם עעצמו ויש לו מאין נטייה ורצון לעלות על דרכו הנכונה בכדיי להיתקרב לאמת ' בתיקון שלו עוד דברים אחרים הם בדרך לתיקון ויד לוחצת יד. ויד הבורא נחלצת לעזרה ומגינה למעורבים
הגב לתגובה זו
|
|
 |
יופי. ועכשיו בעברית, במטותא?
ל"ת
חרגול גדול,
השרון,
18/08/05 02:41
|
|
 |
8.
המדור החדש
צ'רלי,
תל אביב יפו,
17/08/05 23:31
|
נפלא! ברכות על המדור שלכם, התרגום ובחירת החומר המרתק
הגב לתגובה זו
|
|
 |
7.
כתבה של מישהו ששכח את הכדורים.
חוהל'ה,
17/08/05 23:16
|
לקרוא את הליהוג הממושך הזה, זה בלתי אפשרי. מצטערת. אין לי מושג מה עובר לו בראש. למשל: ''אבל אם את לוקחת מימן, עוזבת אותו במנוחה והוא הופך לבן אדם...''. באמת המילים נעתקות לנו. הנה, בן אדם שנעזב במנוחה, ותראו מה קורה לו... קשקוש בלבוש.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
לא הבנת דבר
ל"ת
י,
18/08/05 20:13
|
|
 |
6.
הכל אנרגיה - כל היקום
א.ה.,
השרון,
17/08/05 18:48
|
תורת המיתרים - או התורה הכוללת אותה - תורת M היא התורה המסבירה מדוע כל היקום בנוי ממימדים אורטוגונליים המכילים אנרגיה הרוטטת בתדרים שונים. החומר ובו כל היקום במימד שלישי שלנו רוטט בתחום הנמוך של הסקאלה. יקומים אחרים קיימים ברטטים גבוהים יותר של הסקאלה וכך הכל בעצם הינו אנרגיה אוניברסאלית הרוטטת : היסודות מהם מורכבים המולקולות של גופנו , שהם אותם יסודות של כל היקום שלנו , וכך גם המחשבות שלנו והכוונות שלנו הינן אנרגיות שיכולות להשפיע על ''השורשים'' (בעולמות העליונים) על מנת שירדו דרך ה''ענפים'' אל המציאות שלנו כאן ( כמו שהקבלה מסבירה).
מי שרוצה עוד פרטים - שיחפש חומר על ה- String Theory או M Theory
בהצלחה ,
בברכת אור איזון ואהבה לכל עם ישראל , ושנזכה שנתאחד ונצא מחוזקים מהתהליכים הנוכחיים - כמו שיצאנו מחוזקים ומאוחדים מהמלחמות שידענו בעבר.
א.ה.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
5.
הגיע הזמן למדור כזה :) יישר כח
ל"ת
חרדון בשמש,
תל אביב,
17/08/05 16:48
|
|
 |
4.
שוב?
דולפין,
17/08/05 16:40
|
למה תמיד, כשיש ניחוח של אנדרו כהן, כל מיני תאים אפורים במוח שלי מתמרדים כנגד המאמץ המוטל עליהם ואומרים לי חבל על העבודה שלנו?
ולמה שום רגש, לא של התפעמות ולא של יתר חסד ולא בכלל, לא עולה בי, למרות הנושא המרגש?
תחסכו ממני את התשובות הציניות, מגיבים שנונים, ותנסו לענות לי ברצינות.
אולי אחד המתרגמים, יגאל מוריה, לשעבר פרופסור לדתות, יוכל לענות לי? שלך, יגאל, יורם חנניה
הגב לתגובה זו
|
|
 |
השאלה היא
י,
20/08/05 21:51
|
עד כמה התחושה הזאת היא עניינך האישי והפרטי, ואם היא כזאת האם מישהו יכול לענות במקומך?
הבעייה במאמר היא שתחילה הוא מתאר את המציאות באופן מאד מקיף ומעמיק, ומצביע על בעיות ונושאים אמיתיים וחשובים, אבל אז הוא קופץ למסקנות ופתרונות, באופן לא מנומק ושלא נובע מתוך תיאור המציאות, אלא מתוך החזון של אנדו כהן.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
ודאי שזאת תחושה אישית שלי, י,
דולפין,
20/08/05 22:58
|
וענייני הפרטי.
רציתי לדעת אם יש עוד אנשים שמרגישים ככה.
ולגבי המאמר והרעיונות שבו, האמת שקצת נמאס גם מנביאי חורבן שכל מה שהם עושים זה להפחיד בכל מיני תיאוריות שמחברות בין עובדות אמיתיות להנחות שיכולות להיות נכונות או מופרכות באותה המידה.
וכל זה מבלי לתת פיתרון ריאלי ומעשי לבעיה אלא להשאר בגדר חוזי שחורות שעושים קופה ותהילה עם התיאוריות שלהם, או שמעשיהם עומדים בניגוד לתיאוריות להן הם מטיפים.
הכתבה היא מתוך העיתון שמתפרסם גם באינטרנט שנקרא ''מהי הארה'' שפעם קראתי די בשקיקה עד שנטחן לי השכל והבנתי שבשורה התחתונה, חוץ מהעשרת האינטלקט, לא התקדמתי אפילו צעד אחד קטן בכיוון ההארה כתוצאה מהעשרת הזאת של האינטלקט . אולי אני מוציא קצת תיסכול עכשיו על העניין הזה.
אגב, עשרים וחמישה אלף מינים בשנה נכחדים??? אלו מספרים אמיתיים? האם זה כולל זנים של בקטריות ווירוסים?
הגב לתגובה זו
|
|
 |
חורבן
י,
21/08/05 10:43
|
אני לא עושה קופה, ואפילו אין לי תיאוריה, ואני משתדל לנהוג באופן כזה שאילו כולם היו מתנהגים כך, היה טוב לכולם, ואפילו זה לא כל כך מצליח.
בכל זאת, החורבן שהמין האנושי ממיט על רקמת החיים בכדור הארץ מדאיג אותי יותר מכל דבר אחר.
אין לי פתרון לבעייה, ויותר מכך - נראה לי שזאת בעיה שאפשר יהיה להתחיל לפתור רק כאשר הקטסטרופה תהיה גלויה, קשה וברורה, ורק כאשר היא תגיע לממדים כאלה שהיא בפועל תהיה הבעייה הקשה ביותר ותאפיל על כל בעייה אחרת. בשלב זה ברור שחלק מהנזקים יהיו בלתי הפיכים, ואולי גרוע מכך.
המצב הנוכחי הוא בדיוק כמו זה של מעשן צעיר, שנהנה מכל סיגריה, ואתה מנסה לשכנע אותו להפסיק בנימוק (מוכח) שהסכוי שלו ללקות בסרטן גבוה פי עשר. הצחקת את סבתא שלו.
המספר של 25000 נראה גם לי מופרך. בכל אופן, ברור שאין שום דרך למדוד זאת, והמספרים הם הערכות מסדר שני, שלישי ויותר. ברור גם, היות וממילא רב המינים הם של יצורים זעירים (מחרקים לחיידקים), גם המינים הנכחדים הם כאלה. אבל יחסית למספרן, נראה לי שדוקא החיות הגדולות והמפותחות, ובראשן היונקים הגדולים, נמצאות בסכנה הגדולה ביותר. הסיבה המובנת לכך היא כי בעלי חיים אלה (הקרובים לנו ביותר) נמצאים איתנו (בני האדם) בתחרות על אותם משאבים. והם מפסידים בתחרות. בענק.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
ל-י
דולפין,
21/08/05 14:32
|
אני מסכים שזה נורא מה שקורה עם האקולוגיה וחוסר האיזון. מצד שני, תראה מה קרה עם הדינוזאורים. לא ממש יודעים למה הם נכחדו (מחלות, מטאוריט, שינוי קיצוני במזג האוויר) אבל קשה לי להאמין שדינוזאורים והמין האנושי יכלו לגור יחד על פני האדמה. אז אולי כל הכחדה היא למעשה תהליך סיום של דבר שפג תוקפו והתחלה של דבר יותר טוב. כמו ששרפת יערות מחט, מחדשת ומרעננת את היער וגידולו.
ואגב, אני מסכים עם כותרת הכתבה ועם רוב הדברים שכתובים בה. לדעתי רק הארה, שינוי מצב התודעה האנושי הקולקטיבי, יוכל ליצור את השינוי המיוחל.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
בסוף הגענו
י,
21/08/05 15:46
|
בערך למה שכתבתי בתגובה 14 (שמזכירה את התגובה הראשונה שלך...)
לגבי ההכחדה, ההרגשה שלי (שאני צריך עדיין להבין אותה כדי להסביר אותה) היא שלהצדיק את הכחדת הגורילות והלוייתנים בכך שגם הדינוזאורים נכחדו, דומה להצדקה של רצח בנימוק שהנרצח ממילא ימות בסוף. (אני יודע שאתה לא מצדיק את ההכחדה. רק רציתי לחזק את הנקודה שאני מביא)
הגב לתגובה זו
|
|
 |
אם תקראי שוב את החלק הראשון
אורלי,
20/08/05 18:12
|
של המאמר תמצאי את עצמך שייכת לקבוצת אנשים שמר סווים מדבר עליהם - רוב האנשים שדואגים רק לעצמם ורואים את תועלתם האישית בלבד וכל הזמן מחפשים לצבור דברים מכסף ועד חוויות שיהיה מה לספר לחבר'ה, הגישה האינדיבידואלית היא הקובעת כרגע ומשום שייתכן שאת אחת מיני רבים (תאירי את עיניי אולי את לא) קשה לך להבין את מה שהוא היה רוצה שנבין - שכל הפרטים ביקום כולל את ואני זה אחד!!!!!
הגב לתגובה זו
|
|
 |
תודה גם לאורלי
דולפין,
20/08/05 21:29
|
קודם כל אני דולפין ולא דולפינה.
דבר שני, כל מה שאת אומרת, שייך בדיוק לדיקלומים ולקלישאות שהופכות את הכתבה ואת עולם הניו אייג' למאוס עלי.
הקלישאה הזאת שכל הפרטים ביקום כולל ''את ואני זה אחד'', היא נהדרת. אבל היא לא שווה כלום כל עוד את לא חייה את זה ''על אמת''.
מקורו של המשפט בתחושה אמיתית של אנשים במצב תודעה מסויים, שבו האגו והמינד מתפקדים בצורה שונה לחלוטין ותחושת העצמי הקטן נעלמת ונשארת רק תחושה של אחדות עם הבריאה והעלמות של תחושת העצמי, האינדיבידואל.
מכיוון שרובו ככולו של הקהל שמדקלם את המשפט הזה, לא נמצא בתודעה הזאת, אז הדיבורים האלו ריקים מתוכן אמיתי ונשארים בגדר דיקלומי רעיונות ונסיון מביך לאמץ את הרעיון כדרך חיים מבלי להבין באמת מה מאמצים.
וחוץ מזה, כדי להגיע למצב תודעה הזה, צריך אינדיבידואליות. בלעדיה אין רצון להגיע למצב כזה. אז אל תזלזלי באידבידואליות. רק אדם שרוצה לדאוג לעצמו, ירצה לשפר את עצמו ואת הסובב אותו.
דאגה לעצמנו זה לאו דווקא אומר זלזול ברצונות של אחרים ובצרכים של החברה.
ועוד קלישאה ניו אייג'ית שכבר נמאס ממנה היא צורות שונות לבוז לכסף ורכוש. אין שום רע בכסף ורכוש. זה יכול להיות מצויין כשיש כסף ורכוש.
השאלה היא מה הגישה של האדם לכסף ורכוש ועד כמה זה מהווה מכשול עבורו בדרכו להתפתחות רוחנית. רוב האנשים שבזים לכסף ורכוש הם בדיוק האנשים שכסף ורכוש מהווה נקודת תורפה עבורם, אחרת הם היו אדישים לזה ולא מגלים בוז או כל רגש אחר שמעיד על הבעיה שיש להם בנושא.
אז הנה אני מאיר את עינייך, כמו שביקשת.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
תודה על התיקון שאתה בעצם
אורלי,
22/08/05 00:17
|
זכר ולא נקבה - אני מכירה יותר מילדה אחת בשם ''דולפין'' ולא ''דולפינה'', אולי פה תתחזק הנקודה שאתה מפספס משהו, העולם הולך יותר ויותר לכיוון היוניסקס כנראה שזה עדיין לא ברור לך - לא מפליא הוא הדבר שיש לך קושי עם הכתבה ואם התוכן לא כ''כ לא חשוב לך אז מדוע אתה כ''כ מתאמץ להסביר את עצמך לאנשים שאפילו לא יודעים מי אתה......פשוט תוותר..... תהיה דולפין ותפוס לך גל שיקח אותך הרחק מהשטויות של מר סווים או אנדרו כהן ......בברכת מסע מופלא...
הגב לתגובה זו
|
|
 |
אנסה...
נעם,
18/08/05 17:43
|
מפני שאתה נמנה עם אלה המוכנים ''ספקניים'', שריד אבולוציוני מהמאה ה19, זן שאמור לעבור מהעולם במאה ה21, אך נכון לעכשיו מגלה עיקשות הישרדותית. ניתן לראות במסדרונות האקדמיה (במיוחד באוניברסיטת ת''א, ביתי השני) רבים שכאלה. זן זה מתאפיין במצח גבוה (מטאפורי), אגו גדול (ע''ע בית חרושת לייצור אגו) וגישה מוזרה שכל מה שאינו תואם את הרציונל שלו, מוטל בספק, כלומר אינו נכון. מצטער על הציניות, זה פשוט התבקש.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
תודה, נועם.
דולפין,
19/08/05 14:52
|
תודה שהארת את עיני ושמת אותי בקטגוריה המכובדת של הספקנים ולא של הפתיים, אותם אנשים המאמינים בכל דבר גם כאשר זה איננו תואם את הרציונל שלהם.
ניתן לראות אותם בסדנאות רבות, רוקדים ומפזזים מתוך אמונה שהם מכשפים אינדיאנים או יושבים על חוף הים בין המטקות והארטיקים, שקועים במאמץ מדיטטיבי להתמזג עם הסביבה ולהאמין שהכל שייך למארג הגדול כי מישהו כתב פעם שזה ככה ונורא כיף להאמין שזה באמת ככה.
הם מתאפינים בחוסר אומץ להתמודד עם המציאות, ויצירת מציאות מדומה, איתה קל להם הרבה יותר להתמודד. זה כולל האחזות בכל דבר, דמיוני ככל שיהיה, המקל עליהם את תהליך ההתעלמות, מלווה בשלילה מלאת הנאה מכל דבר מדעי, שמוכיח להם שמה שהם חווים, מוטל בספק.
גם אני מצטער על הציניות וגם פה זה התבקש.
ועכשיו, אחרי שראינו ששנינו יודעים להשתין למרחקים ארוכים, אולי תענה על השאלה המקורית שלי?
''למה תמיד, כשיש ניחוח של אנדרו כהן, כל מיני תאים אפורים במוח שלי מתמרדים כנגד המאמץ המוטל עליהם ואומרים לי חבל על העבודה שלנו?
ולמה שום רגש, לא של התפעמות ולא של יתר חסד ולא בכלל, לא עולה בי, למרות הנושא המרגש?''
ועוד דבר קטן. כשיש משהו אמיתי, הספקות נעלמים.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
בנוגע לשאלה..
a,
19/08/05 17:20
|
|
 |
דולפין בסכנת הכחדה
a,
19/08/05 17:18
|
אולי גם אתה פעם האמנת לכול דבר כי חיפשת תשובות ניסית להתמזג אך כוח חזק והרסני יותר התנגד ומהר לבטל כי הרוב חושבים ככה ואין דבר שמפחיד אותך יותר מלהיות שונה התאפיינת בחוסר אומץ ויצרת מציאות מדומה שהתנפצה לך בפרצוף והפחידה אןתך עד עצם הכתבה הזאת אחרת למה אתה קופץ ומתגונן סתם מתןך מלחמת הצדק הפרטית שלך אותה אתה מנסה על הסביבה?נצמד למדע כי זה נחשב ומקובל בחוגים בהם אתה נמצא.אל תצטער על הציניות שהפכה אצלך לדרך חיים.אתה מזכיר לי את עצמי לפניי שנימאס לי מהשקר והחרטא.אמן ופתאום בבת אחת האור שלך ישרוף את הבורות העוטפת אותך ותחזור להיות דולפין בים התודעה האינסופי.בינינו שום סם בעולם לא ימחיש לך זאת טוב יותר.אני בתוך שהיית גם שם.שתהיה מאושר וחומל ואז הקסם יפרוץ.באהבה אחד שמחבב אותך
הגב לתגובה זו
|
|
 |
ל a אמרת ולא יספת.... אמן
ל"ת
אורלי,
22/08/05 00:06
|
|
 |
תודה גם ל- a
דולפין,
19/08/05 20:23
|
אבל גם אתה, a , אם תקרא טוב את מה שכתבת, נלחם את מלחמת הצדק הפרטי שלך מתוך המציאות הנוחה לך.
אין בזה כל רע.
בסך הכל אני מנסה להבין למה דברים אחרים באותו נושא של הכתבה למעלה ונושאים דומים, כן מרגשים אותי וכשאנדרו כהן נכנס עם האינטלקט שלו, אני מאבד כל ריגוש ותחושה של קרירות אדישה מציפה אותי.
חבל להשחית מילים על הציניות שלי ועל חוסר האמונה שלי. יש לי גם נאיביות ילדותית וגם תקווה כשאני מרגיש שמשהו עושה לי את זה.
במקרה הזה, זה לא קרה והמכנה המשותף הוא אנדרו כהן כי זה קרה גם בדברים אחרים שלו שקראתי. (מלבד אולי מה שהוא כתב על אהבה)
הגב לתגובה זו
|
|
 |
טוב מאד
ל"ת
אורלי,
22/08/05 00:08
|
|
 |
לחרדון בשמש
דולפין,
21/08/05 20:38
|
לא הבנתי בדיוק מה אתה רוצה ממני.
אין לי כלום, באופן אישי לא נגד אנדרו כהן ולא נגד כותב המאמר.
אני מציין עובדה אישית, שעייפתי מהתפלספות על נושאים שצריכים להיות מעשיים ולא להשאר רק ברמה אינטלקטואלית למען האדרת היכולת הורבלית, האנליטית והפילפולית. זה מה שכתבתי בהתחלה ולזה התכוונתי.
לא ראיתי שכותב המאמר נותן פיתרון מעשי לבעיות שהוא מציג ולכן קצת נמאס לי ומתסכל אותי שכל פעם צץ מישהו ומביא תיאוריה נפלאה שאין אפשרות מעשית ליישם אותה או אין שום דרך לאמת אותה.
חוץ מזה, איפה טענתי שדבריו של אנדרו כהן סולפו? ואני גם לא מתחמק מהמראה. להפך. אני רואה את מה שמציע כותב הכתבה, ואני לא נכנס לחלומות בהקיץ כמה היה יכול להיות טוב אם... אלא אני מחפש בדברים האלו פתרונות מעשיים כי אני רוצה לעשות ולא רק לשבת מול המקלדת.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
באמת התעלית על עצמך הפעם
חרדון בשמש,
תל אביב,
21/08/05 18:22
|
כלומר זו אשמת הדובר אם לך לא אכפת מספיק כדי שזה ייגע בך? הוא צריך לשבת איתך אחד על אחד כדי לברר כיצד להציג את הדברים באופן שהוד מעלתו הדולפין יתרגש מספיק ולא יחוש תסכול חס וחלילה על אזלת ידו לקבל על מגש של כסף הארה אינסטנט? לאיזו רמה של קטנות נפש ניתן להגיע??
הגב לתגובה זו
|
|
 |
מה הקשר לאנדרו כהן?
חרדון בשמש,
תל אביב,
21/08/05 17:06
|
נכון, הראיון עם ד''ר סווים פורסם במגזין שכהן מכהן כעורכו הראשי. אבל מכאן ועד לטענה שדבריו סולפו (!) כדי להתאים לאג'נדה של כהן יש דרך ארוכה מאוד. דולפין יקר (שלך דווקא צריך להיות אינטרס מאוד חזק לצטט את דבריו של סווים בראש חוצות ולהתחיל לעשות משהו לגבי המצב אם אינך רוצה לגמור בקופסת טונה), כנראה שיש עוד הרבה קולות חוץ מאנדרו כהן שחושבים כך. אתה מקדיש תשומת לב תהומית לתחושות שמשפט כזה או אחר מעורר בך - ומה עם התמונה הגדולה יותר? בעצמך הסכמת עם המסר של סווים - אז למה ללכת לאיבוד בשטויות? מה זה משנה אם זה סווים אמר, או כהן אמר, או הכרוב הסגול שבשמיים? כנראה שנעשה הכל כדי להתחמק מהמראה מול העיניים.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
זה קשור להמון דברים.
דולפין,
20/08/05 16:29
|
גם לטון הפנאטי, גם לעובדה שדיבורים על מצבים נשגבים, ברוב המקרים הדובר לא חווה אותם באמת אלא מצטט ומדקלם קלישאות, גם לעובדה שתמיד בא לי להגיד (אחרי התפעלות מסויימת) אבל מה יוצא לי מזה, כשבסופו של דבר, מלבד פנטסיה נעימה, יש תחושה שלא הרווחתי מאומה להתפתחות הרוחנית שלי, גם לתחושה שמתעוררת בי שהדובר מנסה להקסים אותנו לטובת ההקסמה ולא מען משהו ממשי וכו' וכו' ויש עוד הרבה סיבות שלא ממש יושבות לי בצורה מוגדרת בראש כרגע.
אם הדובר חווה את הדברים באמת, אולי כמו במקרה של אנדרו כהן, אז ההסברים שלו מייגעים ואינטלקטואליים מידי עבורי.
זה לא מספיק לספר על כמה רומא יפה. אתה צריך להיות מסוגל להביא אותי לרומא. אחרת אתה סתם יוצר תסכולים.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
לדולפין
אחד,
20/08/05 10:22
|
מכיר את התחושה שלך. היא קשורה, לעניות דעתי, לטון הפנאטי שבהם נאמרים דברים נאורים ומעניינים כשלעצמם.
הגב לתגובה זו
|
|
 |
3.
ברכות על המדור
אבולוציונית,
17/08/05 15:46
|
|
 |
2.
אתה בעצמך מימן!
ניר,
17/08/05 15:33
|
|
 |
1.
spirit in action
אורן אנטין,
17/08/05 15:24
|
כתבה מעולה. לספר את סיפור יצירת היקום זו מצווה אפילו יותר חשובה מלספר את סיפור יציאת מצריים
הגב לתגובה זו
|
|
 |
מתוק, זה אותו סיפור...
נעם,
18/08/05 17:35
|
לספר את סיפור יציאת מצרים זה לספר על רגע של שחרור משעבוד, בין אם זה השיעבוד הפיזי לפרעה, או השיעבוד של כמעט כולנו לאגו שלנו, לתאוות שלנו שאין להן סוף, ואפשר גם לקרוא לזה הארה. המאמר הוא מאמר קבלי מרתק.
הגב לתגובה זו
|
|