 |
/images/archive/gallery/243/926.jpg אלברט איינשטיין.
 |
|
|
|
|
| מחקר חדש מוצא קשר בין האינטליגנציה הגבוהה המאפיינת את יהדות אשכנז לבין מחלות נוירולוגיות תורשתיות |
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
שחר שילוח
27/7/2005 18:54 |
|
|
|
|
|
|
|
יהדות אשכנז נחשבת לקבוצה אתנית בעלת מנת משכל גבוהה במיוחד, בין 12 ל-15 נקודות מעל הממוצע האירופאי. בני העדה גם בולטים בנוכחותם בתפקידים שמחייבים יכולות קוגניטיביות גבוהות, לדוגמא: 27% מהאמריקנים זוכי פרס נובל הם יהודים, בעוד חלקם באוכלוסיית ארה"ב הוא 3% בלבד.
במאמר שהתפרסם בנשיונל ג'אוגרפיק מוצג מחקר הקושר את היכולות השכליות המיוחדות של הקבוצה האתנית אליה משתייכים אלברט אינשטיין, זיגמונד פרויד, סול בלו, לאונרד ברנשטיין ואחרים עם מאפיין בעייתי דווקא של יהדות אשכנז: מחלות נוירולוגיות תורשתיות.
אחת המחלות האופייניות היא התאי-זאקס, הפוגעת במערכת העצבים המרכזית. לסובלים מהמחלה חסר אנזים שתפקידו לפרק תרכובות שומניות במוח ובתאי העצב. חוקרים מהמחלקה לאנתרופולוגיה באוניברסיטת יוטה משערים שהמחלות הפוגעות במערכת העצבים והיכולות השכליות המיוחדות קשורות זו בזו ושתיהן תוצאה של תהליך ברירה טבעית שהגביר את כישורי המוח של הקבוצה האתנית המדוברת.
בשל האפליה ממנה סבלו יהודי אירופה הם התגלגלו לעיסוקים כמו בנקאות והלוואות כספים, שנחשבו לנחותות בעיני הקהילה הנוצרית. לטענת החוקרים "הם עבדו במרבית במקרים במשרות בהן מנת משכל גבוהה תרמה להצלחה הכלכלית, זאת בניגוד לאוכלוסיות האחרות שהיו ברובן חקלאים כפריים. הם חיו בנסיבות בהן הצלחה כלכלית הובילה לעליה בהעמדה מוצלחת של דורות חדשים".
היסטוריונים משערים שלמשפחות היהודיות האמידות היו שישה עד שמונה ילדים, בעוד המשפחות העניות היו קטנות, מפני שסבלו יותר מתמותת תינוקות. כתוצאה מכך, אומרים החוקרים, במהלך מאות שנים הפכו יהודי אירופה לאינטליגנטים יותר משכניהם בני המקום.
המחלות שפוגעות במערכת העצבים הן כנראה תוצר לוואי של הגנים האחראיים ליכולות השכליות הגבוהות. קשה להוכיח את הקשר בין המחלות לאינטליגנציה, אך ישנן עדויות לקשר שבין מחלת גאושר (הדומה לתאי-זקס ונפוצה אצל אשכנזים) לבין אינטליגנציה: נמצא שאחד מכל שלושה חולים ב'גיל העבודה' הפונים למרפאת הגאושר בבית החולים נווה צדק, הוא בעל עיסוק שדורש איי-קיו ממוצע של 120 (הממוצע בכלל האוכלוסייה הוא 100), רבים מהם מדענים, אקדמאים, רופאים ורואי חשבון.
כדי לבדוק את ההשערה יש לחפש ממצאים דומים בקרב אוכלוסייה מבודדת מסביבתה ובעלת מאפייני עיסוק מובהקים. המקום המתאים ביותר הוא הודו, בעיקר האוכלוסייה הפרסית שהיגרה להודו מפרס במקביל להגירת יהודי אשכנז לאירופה במאה השמינית לספירה. הפרסים בהודו לא נוטים ליצור קשרי משפחה מחוץ לעדה, מצטיינים בהצלחתם בעיסוקים כמו מסחר ועסקים וסובלים משיעור גבוה של מחלות כמו פרקינסון, סרטן השד ובעיות של רעד בגוף.
יש מי שחולקים על האפשרות של קשר בין גזע לאינטליגנציה. אחת הטענות לכך היא תוצאות "פרויקט הגנום האנושי" שמיפה את המטען הגנטי של בני האדם ברחבי כדור הארץ, הושלם בשנת 2000 והראה שבני כל הגזעים זהים זה לזה ב-99.9% מהמטען הגנטי ולכן "האינטליגנציה היא עיוורת צבעים".
לקריאה נוספת
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
