 |
/images/archive/gallery/261/933.jpg שירלי נס ברלין
ארכיון  |
|
|
|
|
| אורן אנטין חושב שהספר החדש של שירלי נס ברלין, "חשיבה חיובית כדרך חיים", עושה יחסי ציבור טובים לתחום שסובל מפופולריות בעייתית
|
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
אורן אנטין
20/2/2005 17:23 |
|
|
|
|
|
|
|
חשיבה חיובית היא תחום שלא ממש מושך באופן אינטואיטיבי כמו תורות ניו אייג'יות רבות אחרות. לא משתמשים בו בקריסטלים מנצנצים ובאבנים טובות, לא מקבלים או נותנים מגע, לא מוזגים תמציות לבקבוקים קטנים, ואפילו לא משנים את זווית המיטה כדי שרוחות הפנג שואי יצמיחו את שיח העגבניות בגינה לגבהים אנרגטיים חדשים. בחשיבה חיובית מדובר בסך הכל ברצף של פעולות מחשבתיות המתוחזקות על ידי מודעות מסוימת, שיוצר שינוי בדפוסי החשיבה ובעקבותיו גם שינוי בדיבור ובמעשה. שינוי דפוסי חשיבה באופן מודע ומכוון זו משימה סיזיפית ומתישה שדורשת כוח רצון ומשמעת שלא בדיוק מסייעים להגדיל את הפופולריות של התחום.
אחת הטעויות הנפוצות בנושא היא התפיסה שחשיבה חיובית פירושה לחשוב רק דברים חיוביים בכל מצב, וזוהי טעות שבאה על תיקונה כבר בתחילת הספר של שירלי נס-ברלין, "חשיבה חיובית כדרך חיים", שיצא לא מזמן בהוצאת מודן. חשיבה חיובית על פי שירלי נס ברלין, מטפלת הוליסטית ומרצה למודעות עצמית וחשיבה חיובית, איננה תרופת פלא שמעלימה את הצד המאכזב והכואב של החיים, אלא תפיסה שיוצאת מתוך קבלה ולגיטימיות של כל טווח הרגשות, ונמנעת גם מלשקוע בהם וגם מלהדחיק אותם. לפעמים הדברים יכולים להישמע בנאליים או מובנים מאליהם, אבל כשחושבים עליהם באופן יסודי ומביטים על תהליכי החשיבה והתגובה היומיומיים שלנו, קשה לי לחשוב על מישהו שלא יכול, אפילו באופן תיאורטי, ללמוד לשנות משהו בחשיבה שלו באופן שיקל וישפר את חייו בצורה משמעותית. המשפט האחרון, אגב, שקול למשפט "אין אנשים מושלמים".
הנה פסקה אחת מתוך הספר דיברה אלי ישר אל תוך הלב וההכרה, ואם אצליח לשמור ולחיות את מה שהבנתי ממנה, מצפים לי חיים נפלאים:
"כל אחד מהמצבים בחיינו נמשל לכדור הנזרק לעברנו. העולם מלא "כדורים" ה"נזרקים" כל הזמן לכל הכיוונים. בידינו נתונה הבחירה האם בכלל "לתפוס" את ה"כדור", ואם כן, באיזו דרך לעשות זאת . בעולם הכדורים הנזרקים משמש כל אחד מאיתנו בשני תפקידים: הזורק והתופס. לפעמים אני הזורק ולפעמים התופס. בידי האפשרות לבחור האם לתפוס כדור מסוים או לא. איש לא אמר שכל כדור צריך להיתפס. אם מישהו זורק "כדור של מילת גנאי" או "כדור של התנהגות בלתי מחושבת", אני יכול לבחור שלא לתפוס אותו. הזכות לתפוס היא גם הזכות שלא לתפוס. וגם אם תפשתי "כדור" כזה, מותר לי לשחררו מיד ולא להצמיד אותו לחזה, כאילו היה שלי. הכדור הזה הוא לא שלי. הוא של הזורק".
|
|
 |
|
 |
|
|
|
| |
| |
|
| |
|
|
|
