/images/archive/gallery/116/584.jpgמתוך הסדרה ''המשרד''.
צילום: ארכיון
מי אנחנו כשאנחנו עובדים ביחד
חוקרים מפנסילבניה בנו מודל ממוחשב שיכול לסמן מי הפרזיט, מי המשקיען ומי זה ש"יחכה ויראה"
דפדף בניו אייג'
ד"ר דינה ראלט 25/1/2005 14:58
בני אדם הם בין היצורים המעטים שיכולים לעבוד טוב בשיתוף פעולה. חוקרי הפסיכולוגיה של האבולוציה מאוניברסיטת פנסילבניה הראו כי קיימים שלושה טיפוסי אישיות המשתלבים בפעולה המשותפת: התורמים, העושים את מירב העבודה; אלה המצטרפים עם התרומה הכי מינימלית האפשרית ורובנו השייכים לתורמים בערך את המידה שאנו מצפים לקבל מהאחרים, ה-Reciprocators, אלה המחכים מעט ומבררים את סיכויי ההצלחה לפני שהם מקדישים את מלוא האנרגיה בפרויקט כלשהו.
שלושת צורות ההתנהגות הן די קבועות והערכת התפלגות הטיפוסים בפרויקט נתון יכולה לשמש כלי הערכה די מדויק להצלחתו. התוצאות פורסמו בעיתון Proceedings of the National Academy of Sciencesוהיו מורכבות מניסוי מבוסס מחשב להערכת מידת שיתוף הפעולה בין המשתתפים.
התוצאות הראו כי 63 אחוז מהמשתתפים הם Reciprocators וכי תמיד קבוצה זו תמיד תהיה הגדולה ביותר. הדרך הפשוטה להביא למימוש הפוטנציאל השיתופי של ה- Reciprocators היא לשמור על דיווח שוטף אודות התרומה המוצלחת של האחרים בקבוצה. כך משתכנעים חברי הקבוצה כי כדאי להם להשקיע בפרויקט.
בניסוי השתתפו 80 מתנדבים שקיבלו 50 אסימונים אותם יכלו לשמור לעצמם או לשים במאגר משותף של כל חברי הקבוצה. אסימונים שהושמו במאגר המשותף הכפילו את ערכם ובסוף הניסוי חולקו שווה בין המשתתפים. 17 אחוז מהמשתתפים היו שייכים לטיפוס התורמים ושמו מיד את כל האסימונים שלהם במאגר המשותף ואילו 20 אחוז מחברי הקבוצה לא הסכימו בכלל לשים את האסימונים במאגר המשותף ורק נהנו מהתרומה של האחרים. חלוקת אחוזי הטיפוסים היתה דומה גם במגוון ניסויים אחרים. כמובן שאם מרכיבים קבוצה רק בין תורמים ובין אוכלי חינם גם התורמים המסורים ביותר יעצרו ויאמצו לעצמם התנהגות של Reciprocators.
