 |
/images/archive/gallery/133/561.jpg הדלאי לאמה ה-14.
צילום: ארכיון  |
|
|
|
|
| הדלאי לאמה ה-14, נזיר שלא ויתר על הפרארי שלו מפני שמעולם לא היה לו כזה, מנהיג העם הטיבטי הגולה וחתן פרס נובל לשלום - חוגג השבוע יומולדת 69
|
|
|
|
 | דפדף בניו אייג' |  | |
שחר שילוח
6/7/2004 10:35 |
|
|
|
|
|
|
|
ב-1935, בכפר טקסטק שבמחוז אמדו בצפון מזרח טיבט נולד טנזין גייטסו. עד שהגיע לגיל שנתיים לא ידעו הוריו של הפעוט השובב שבנם הוא טולקו, המשכו החי של הדלאי לאמה ה-13שהלך לעולמו.
על פי האמונה הבודהיסטית המוות הוא תהליך רב שלבי המתחיל במוות הפיזי, ברגע בו ננשפת החוצה הנשימה האחרונה והלב חדל לפעום, ומסתיים בלידה מחדש. אנחנו קוראים לזה "גלגול נשמות". כל יצור חי, מת ונולד מחדש, אין לדעת היכן ובאיזו צורה - אלא אם כן מדובר בלידה מחדש של לאמה גדול, שגם יכול לבחור לנבא היכן תתרחש לידתו המחודשת. כך למשל קרה במקרה של הדלאי לאמה ה-13, שלפני
מותו גילה לאנשיו שממשיכו ייוולד במחוז אמדו. האמונים על החיפוש הגיעו לבית משפחתו של טנזין גייאטסו וזיהו את הילד על פי סימנים שנתן להם הדלאי לאמה .
למרות שמדובר בפעילות שגרתית למדי במסורת הטיבטית, למוח מערבי קצת קשה לתפוס את מושג הטולקו או להאמין שפעוט שלא מכבר התנתק משדי אמו יכול לעמוד במבחני זיהוי שיעמידו אותו כמנהיגו של עם. בכל מקרה, טנזין גיאטסו זוהה כגלגולו של בודהת החמלה, הוכר כדלאי לאמה ה-14 והובא עם משפחתו ללהאסה, בירת טיבט, כדי לקבל את החינוך שיכשיר אותו להנהגת עמו - אחרי הכל, לא מספיק להיות טולקו והתואר מחייב.
|
|
 |
|
 |
|
|
 |
|
הפוטלה בלהאסה, טיבט
|
|
|
 |
|
 |
|
בשם הקומוניזם ה"נאור"
|
|
|
 |
|
|
|
בהיותו בן 15 הוכר הנער כמנהיגה הרוחני הרשמי של טיבט. מכאן ואילך הדלאי לאמה ה-14 הוא הוא הוכחה חיה לכמה מדויק יכול להיות זיהוי של טולקו על פי סימנים שהשאיר לאמה גדול לפני מותו. הדלאי לאמה ה-14 החל להנהיג את עמו שנה אחת לאחר פלישתם של 8,000 חיילים סינים לטיבט. עשר שנים מאוחר יותר הפכה הפלישה לכיבוש אלים, במהלכו נרצחו, נהרגו ועונו למוות 1.2 מתוך 6 מיליון טיבטים, חלקם הגדול תוך כדי הפגנות מחאה ומבלי שנשאו נשק או היוו איום. רבים מקורבנות הכיבוש היו (ועודם) נזירים. הנזירים, כמו מקדשים רבים, פסלי בודהה ומנזרים, היו מטרתה העיקרית של מכונת הכיבוש הסינית ששמה לה למטרה להשמיד את התרבות הטיבטית ה"פרימיטיבית" בשם הקומוניזם ה"נאור".
בשלבים הראשונים היה ניסיון התנגדות צבאי לכיבוש, אולם הדלאי לאמה בחר בדרך ההתנגדות הלא אלימה. ניסיונות ההידברות שלו עם הסינים נתקלו בתכססנות שנוהלה מבייג'ינג ולא ברצון אמיתי למשא ומתן, למרות שהדלאי לאמה היה נכון לוויתורים תמורת השבת השלום לארצו. גם היום מוכן הדלאי לאמה להסכם פשרה, למרות שעל פי כל אמות המידה הבינלאומיות טיבט שייכת לטיבטים.
הנזיר והמנהיג החכם הבין שחיי הרוח הטיבטים לא יוכלו להמשיך לשרוד במהומה האלימה שהתחוללה בארצו. ב-1959, לאחר שהסינים ניסו להתנקש בחייו, החליט הדלאי לאמה לברוח ממולדתו.
כאשר הוא מחופש לחייל ומלווה בשיירה שנשאה עימה אוצרות דת טיבטיים, עשה הדלאי לאמה את דרכו בפעם הראשונה והאחרונה מטיבט להודו. 80 אלף טיבטים עזבו את ארצם בעקבותיו. השיירה הצליחה לחמוק מעיני החיילים הסינים ולהגיע בשלום לחבל סיקים בהודו. זרם הפליטים הטיבטים נמשך עד היום, למרות הסכנות הרבות שבמסע - מעברי הרים קשים בהימאליה, קור עז, סופות שלגים ורעב. הסכנה שבהיתפסות על ידי הסינים חמורה אף יותר ויכולה להסתיים במאסר ממושך בתנאים הרחוקים מלהיות אנושיים, גם כאשר מדובר בילדים. כל זה מעיד עד כמה אכזרית ו"יעילה" המדיניות הסינית בטיבט.
|
|
|
|
|
|
|  | | מקדש נמגיאל | |
|
|
| |
|
| |
|
|
|
