החידושים האחרונים בחקר האלצהיימר
בישראל חיים כ- 150,000 חולי אלצהיימר ודמנציה רובם ככולם מתמודדים עם מחלה שהטיפול בה הוא סימפטומטי בלבד ולא מרפא, אך לאחרונה התבשרנו על מספר חידושים הן מתחום האבחון והן מתחום הטיפול במחלת האלצהיימר
מחלת האלצהיימר זוהתה לראשונה לפני למעלה מ- 110 שנים, אך עד עתה לא זוהה גורם אחד המחולל את המחלה אלא מייחסים להתפרצותה מספר גורמים (ביחד או לחוד). המחלה שמתאפיינת בניוון עצבי וירידה בקוגניציה של החולה, היא אחת ממחלות הדמנציה הנפוצות בגיל המבוגר, שיותר ויותר אנשים חוששים מפניה כיום. ניתן לשער שהחשש נובע משילוב של מספר סיבות: הגיל מהווה גורם סיכון - תוחלת החיים העולה, ככל הנראה גורמת להתגברות המחלה; הידיעה שמהלך המחלה הוא כזה שהתדרדרותה היא בלתי נמנעת ואובדן ה"אני" וה"עצמי" הוא חלק בלתי נפרד ממנה; הידיעה המצערת שכיום אין טיפול יעיל המרפא אלצהיימר.אלצהיימר היא מחלה הפוגעת בעיקר באנשים מבוגרים מעל גיל 65, אך תוארו גם מקרים של בני 50 ואף צעירים יותר שחלו במחלה. בישראל חיים כ- 150,000 חולי אלצהיימר ודמנציה מהם 55% חולי אלצהיימר, 20% חולי וסקולר דמנציה והשאר חולים המתמודדים עם מחלה משולבת של אלצהיימר ודמנציה – רובם ככולם מתמודדים עם מחלה שהטיפול בה הוא סימפטומטי בלבד ולא מרפא, אך לאחרונה התבשרנו על מספר חידושים הן מתחום האבחון והן מתחום הטיפול במחלת האלצהיימר.
הרפואה העכשווית מתייחסת לתהליכים המתרחשים במוחנו, אלה שבסופם גורמים להתדרדרות קוגניטיבית ולמחלת דמנציה, כתהליכים שונים מבחינת הפתולוגיה המוחית, ואין ספק שבכל הנוגע למחלות הדמנציה - ישנו הבדל מהותי ביניהן. תובנה זו פתחה צוהר למחקרים חדשים אשר מנסים לבחון ולהסביר את המנגנונים השונים הגורמים למחלות בהם חולים מיליוני בני אדם ברחבי תבל.
עוד כותרות ב-nrg:
- כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
מאידך, ניכר מאמץ למציאת הטיפול התרופתי שעשוי להועיל ואף למנוע התדרדרות המחלה ואולי אף למגרה. כך למשל פותחו בדיקות דם ובדיקת נוזל ספינלי המאפשרות לגלות סיכון לתחלואה דמנטיבית, אך הדרך עדיין ארוכה עד שבדיקות אלה יאושרו ויהיו זמינות.
בנוסף, פותחו מספר בדיקות הדמיה המאפשרות לגלות סימנים להתדרדרות קוגניטיבית טרם פרוץ המחלה עצמה. בדיקת אבחון נוספת, שפותחה על-ידי חוקרים ישראלים, עשויה לאפשר אבחון מוקדם של דמנציה באמצעות ניתוח וניטור מבנה הקול והדיבור של החולה.
ישנן מספר תרופות שנמצאו יעילות במחקרי השוואה ואף נמצאות על המדף כיום בישראל כטיפול אנטי דמנטיבי. ניתן לחלקן לשתי קבוצות: הקבוצה הראשונה, תרופות המשתייכות למשפיעות על מערכת האצטיל-כולינרגיות. הקבוצה השנייה פועלת על-פי המנגנון הגלוטמינרגי. אך אין די בתרופות אלה משום שחלק מהחולים לא יכולים ליטול אותן, או משום שהן לא נותנות מענה לכל התופעות הנלוות למחלת האלצהיימר או למצבים של דמנציה וסקולרית (המתרחשת סמוך לאירועים מוחיים) או מצבים של מיקס-דמנציה.
תרופה בשם צריבונין (761EGB), הנמצאת בתהליכי רישום בישראל, היא פורמולה ייחודית המבוססת על מיצוי צמחי של הצמח גינקו בילובה אשר הציגה יעילות דומה ובחלק מהתחומים אף טובה יותר מהטיפולים הקיימים עם שיפור משמעותי באיכות חיי החולים עם מעט תופעות לוואי. התרופה מעקבת התדרדרות המאפיינים הקוגניטיביים כגון: זיכרון וקשב, ובנוסף נמצאה כיעילה באופן משמעותי בטיפול בתסמינים התנהגותיים נוירו-פסיכיאטריים.
תרופה אחרת, שנמצאת בשלבי מחקר, היא SOLANEZUMAB. התרופה הזאת משמשת נוגדן הנקשר לחלבון עמילואיד, המצטבר במוחם של חולים הסובלים ממחלת אלצהיימר ועל-פי הממצאים הראשונים מעידים על השפעתה במחלת האלצהיימר. החוקרים סבורים שבעתיד, כאשר ניתן יהיה לאבחן סיכון מוקדם לחלות באלצהיימר, מתן התרופה עשוי למנוע התפרצות על-ידי כך שהיא תמנע שקיעת יתר של העמילואיד במוח.
פיתוח נוסף, השייך לתחום מעט שונה, הוא מכשיר שבאמצעותו ניתן לקרב סליל אלקטרומגנטי לראש המטופל המגרה אזורים במוח לשוב ולתפקד. ייתכן שהדבר הבא בכל נוגע לטיפול במחלת אלצהיימר, יגיע דווקא מכיוון שהיום מזוהה יותר עם אונקולוגיה - במחקרים המתנהלים בארצות הברית בקרב אנשים בריאים, מנסים לאתר ביו-מרקרים שיוכלו לצפות סיכון לחלות. מחקרים אלה, אם תוצאותיהם יהיו טובות, עשויים לעשות מהפכה של ממש בכל הנוגע להתמודדות עם המחלה.
אלצהיימר אינה מחלה המתפרצת 'ביום בהיר אחד'. למעשה, ברוב המקרים קשה לומר בדיוק מתי היא החלה אצל החולה, שכן התפתחות המחלה וההתדרדרות שלה הן הדרגתיות, למעט במקרים של דמנציה וסקולרית. חולה באלצהיימר נידון לחיות עם המחלה מספר שנים, שבמהלכן מצבו הבריאותי, הנפשי והפיזי יחמיר עד מאוד. מי שצפויים לסבול, לרוב אף יותר מהחולה עצמו, הם בני המשפחה או המטפל הקבוע שלו, שכן בשלב מסוים של המחלה – המטופל כבר לא מודע לעצמו או למצבו.
פיתוח נוסף של בדיקות, תרופות וטכנולוגיות שיסייעו בעיכוב המחלה, מזעור התסמינים שלה ואולי אף יאריכו את חייו של המטופל וישפרו את איכות חייו, צריך לעלות לסדר היום הציבורי – במיוחד בהתחשב בעובדה שברור היום, יותר מתמיד, שבעשורים הקרובים הגיל הממוצע של האוכלוסייה יעלה משמעותית, ובהתאמה יעלה גם מספרם של חולים באלצהיימר ויש לעשות כל שניתן כדי לתת להם מענה טיפולי, טוב ככל האפשר.
ד"ר בוריס פינקל, הוא מנהל מחלקה פסיכוגריאטרית, בית החולים 'לב השרון'
נא להמתין לטעינת התגובות
אקו"ם