פילוסוף מגלה היכן טעה דוקינס בביקורת על הדת
דיקסנס השלים עם מעשי בריונות לאנשי דת וביקורתו שטחית, כך תוקף הפילוסוף ג'ון גריי. "מיצב עצמו כראש כנסיית הכופרים לא חוקר"
כל התכנים הכי מעניינים - בעמוד הפייסבוק שלנו
הדמות הנערצת ביותר על דוקינס היא ללא ספק דארווין. דוקינס רואה בו לא רק מדען שפיתח את התיאוריה הטובה ביותר הקיימת על מנת להסביר את מוצא החיים על פני כדור הארץ אלא נביא אמת שנשלח לאנושות כדי לגאול אותה מאלפי שנות נבערות דתית. מן הסתם, את עצמו דוקינס רואה כדארווין של דורנו, שממשיך לשאת את בשורת האבולוציה לכל באי עולם.
ג'ון גריי
צילום: איי.אף.פי
תיאורי הילדות שלו מספקים חלון הצצה ייחודי על אישיותו שנראית לא תמיד באור מחמיא. דוקינס נולד וגדל בניגריה ובמהלך ילדותו היה מחובר מאוד למשרתים השחורים שהיו בבית, אך מעולם לא גילה עניין בתרבותם או בשפתם. מאוחר יותר, במהלך לימודי הפנימייה, הוא התייחס באדישות למעשי בריונות של חבריו כלפי אחד מהילדים בכיתה, שהושפל ללא הרף.
כיום אדישותו של דוקינס נראית מוזרה אפילו בעיניו שלו, אך גריי חושב שהדבר מעיד על השלמה עמוקה של דוקינס עצמו עם מעשי בריונות בתחומים מסוימים - למשל ביחס לאנשי דת. דוקינס מרבה לתקוף את הדוקטרינה הנוצרית של החטא הקדמון ואת השלכותיה הבעייתיות, בייחוד בתחום המיניות. גריי נוטה להסכים עם דוקינס לגבי ההשלכות, אך סובר שדוקטרינה זו בכל זאת אומרת לנו משהו חשוב על הטבע האנושי ועל הרוע הטמון בו ולא רואה בה סוג של “טעות שבאה מבחוץ“. זו הייתה בעצם גם תפיסתו של פרויד ואין מניעה שאתיאיסט יאמץ אותה.
דוקינס מיטיב לתאר את התפתחות התפיסות האבולוציוניות אך בכל היתר הוא מטפל בצורה שטחית ופשטנית. למשל, לדעתו תרבות מועברת בין אנשים בצורת “ממים“ (MEMES) שהם מעין “גנים רוחניים“ שמעולם לא הוגדרו די הצורך וודאי לא הוצעה שיטה לזהותם. ככלל, ידיעותיו באבולוציה הם נרחבות, אך הוא הרבה פחות מלומד בפילוסופיה של המדע, למשל, שלא לדבר על חקר הדתות ותולדותיהן. אם הוא היה טורח ללמוד את התחום מעט יותר, סבור גריי, הוא היה יודע שמאז תחילת ימי הביניים רבים מהתיאולוגים החשובים, יהודים כנוצרים, דרשו שלא לפרש את בריאת העולם בספר בראשית כפשוטה.
גריי מוסיף שאם דוקינס היה מוסיף להרחיב את השכלתו לגבי יחסי דת־מדע, ייתכן שהיה נתקל, למשל, בחיבור מאת הלורד בלפור (אבי הצהרת בלפור) שהיה הוגה דעות שמרן בנוסף להיותו פוליטיקאי. בלפור כתב חיבור על יחסי דת ומדע, ובו טען שהאבולוציה אינה מסוגלת להסביר את הריבוי והשכלול של צורות החיים הקיימות, כיוון שלפי תפיסת הבררה הטבעית אין לאורגניזם צורך בדברים שאינם מעניקים לו יתרון הישרדותי מיידי (תפיסה שפותחה בימינו על ידי הפילוסוף אלווין פלטינגה).
הסבריו של דוקינס בנושא הזה נראים כסותרים את עצמם, כי מצד אחד הוא מסביר עד כמה האבולוציה היא חסכנית ולא “מבזבזת משאבים“ ומאידך הסברו למאמץ הכלל אנושי לפתח דתות מאורגנות הוא פועל יוצא של צורך אבולוציוני אחר לגמרי - למשל של שליטה בטבע. הרבה יותר סביר וגם מסתדר עם הממצאים העכשוויים להניח שהתפיסה הדתית היא משהו שטבוע בטבע האנושי.
לסיום, גריי נזכר באפיזודה היחידה שבה פגש אישית בדוקינס, באירוע חברתי שהתרחש זמן קצר לאחר אסון התאומים. דוקינס לא היה עסוק בהשלכות האסון, אלא בעלבון הגדול מכך שראש הממשלה טוני בלייר הזמין את ראשי הכנסיות כדי להיוועץ בהם בנידון ולא הזמין אותו. נראה שזה התפקיד שדוקינס הועיד לעצמו - לא מדען חוקר אלא ראש כנסיית הכופרים העולמית. ואולי האפיפיור?
היכנסו לעמוד הפייסבוק החדש של nrg
נא להמתין לטעינת התגובות
