ראשי > סטייליסימו > שגיא כהן
בארכיון האתר
הישרדות
שגיא כהן מככב בפרנקפיש, תוכנית הריאליטי שבה מנקים מהשולחן, אוכלים מהמקרר ומשלמים מכל הלב
לכתבה הקודמתדפדף בסטייללכתבה הבאה
שגיא כהן
17/12/2005 11:09
כבר מזמן שבתעשיית הטלוויזיה מדברים על מותן של תוכניות המציאות. הז'אנר הזה, אומרים המומחים, מיצה את עצמו. פשט את הרגל. באה מסעדה צנועה מרחוב אבן גבירול בתל אביב ומציעה לכל החכמים האלה ז'אנר של תוכנית מציאות שהם בחיים לא חלמו עליו: האנשים בתוכנית המציאות הזו גם נדרשים לבצע את כל המטלות (החל מלזכור בעל פה את התפריט וכלה בלנקות את השולחן), וגם נדרשים בסוף לשלם את הפרס (בסך, תקשיבו טוב, של כמעט 400 שקל בממוצע לארוחה זוגית מלאה). כי מסעדת פרנקפיש החדשה היא לא סתם מסעדה, אלא משהו שבנוסף גם נראה כאילו הוא נע בין מעשה מוקיונות להשתתפות כפויה בתוכנית אתגרית. קשה להבין איך מישהו מרשה לעצמו לפתוח מסעדה בכזו שלומיאליות.

מאיפה נתחיל? מזה שבאמת אין תפריט? מזה שבאמת, כמו שאומרות המדבקות באל על, כמחווה לסועד הבא ניקינו בעצמנו את השולחן לפני שעזבנו? מכך שאין דגים (זאת אומרת יש, אבל אין)? מכך ששני אנשים שהזמינו שני בקבוקי סודה, עם לימון בלי קרח, קיבלו במשך רבע שעה את הסדרה הבאה: בקבוק סודה אחד, עם קרח ולימון; שני בקבוקי סודה, עם קרח ולימון; שני בקבוקי סודה, אחד עם קרח ולימון, אחד בלי קרח ובלי לימון; בקבוק סודה אחד, בלי קרח עם לימון; שני בקבוקי סודה, כוס אחת, והייתי יכול להמשיך הלאה, מפני שהמנחים של התוכנית האתגרית הזו (חמישה מהם, לא פחות) הצליחו להביא את כל הצירופים האפשריים, חוץ מהנכון.

אתם יודעים מה, הכי טוב שנתחיל מההתחלה. כשאתה נכנס למסעדה הלב מתרחב: עיצוב יפה של בראסרי צרפתי, תקרה גבוהה, שולחנות
מרווחים, כיסאות נוחים, שמחה וששון. ממול יש מסך פלסמה שמראה את המטבח. במסך הזה יש רק שתי תמונות מתחלפות: האחת משטח עבודה נטוש. השנייה מנת דג באמצע משטח העבודה, מחכה (ומחכה, ומחכה) שמישהו יבוא לקחת אותה. מרתק, כמעט זני.

ואז אתה מסתכל על השולחן. והוא מלוכלך. פשוט, לא ניקו. לא נורא, העברנו מטלית והרוב ירד. ואז הגיעה המלצרית. לא, היא לא הביאה תפריט. אין תפריט. פתחו מסעדה חדשה, השקיעו כסף, אבל שתי לירות בשביל להוציא דף מהמדפסת לא היה להם. לא נורא. המלצרית היתה מאוד קואופרטיבית: "אל תדאג, אני אכוון אותך" ו"זה בסדר, אנחנו נגיע לשם ביחד". שזה , אם תסלחו לי, לא עגה של מלצרית אלא עגה של סקס-סרוגייט. פלא שבסוף גם הציעו לנו חשבונית ידנית?

בנוסף לקשקשת הניו אייג'ית הזו, מה שהיה למלצרית שלנו לספר זה סיפורים מרתקים על טכנולוגיות חדשניות ומדהימות. כך, למשל, היא ידעה לספר שפירות הים של המסעדה הם לא מכאן, אבל הם מהיום. כן בטח, היום בבוקר דגו את השרימפס בתאילנד, ותכף ומיד הטיסו אותם לכאן באף-16. למה לעבוד על הקליינטים בעיניים? פירות ים מיובאים הם פירות ים מיובאים. כבודם במקומו מונח, אבל טריים הם בטח לא. נו, טוב, שימחנו את עצמנו, אם ככה, אז בטח יש מבחר מגרה של דגים.

אז זהו. שלא. יש מבחר מקיף של שני דגי ים (יש גם דגי בריכה, מעדות הדניס והאדמונית, אבל לבסס עליהם מסעדת דגים ופירות ים במחירים האלה רק מלמד שבפרנקפיש משוכנעים כנראה, שכשזה נוגע לאוכל הישראלים הם מי שהמציאו את הפראייריות).
עוד מנה של פרנקפיש. צילום: רובי קסטרו
240 שקל לדג
נו , טוב, במסגרת המאמץ לשתף פעולה, הזמנו לוקוס. לפי הסרוגייט שלנו, הדג שהזמנו שקל 800 גרם. ולמרות שחלילה לי להטיל דופי במקום, בכל זאת עלתה בי תהייה קלה: יכול להיות שכששקלו את הלוקוס שלנו הוא בדיוק החזיק כוס בירה ביד?

עוד לפני שהדג (מכוסה בקישוטי סוכה צבעוניים של גזר ופלפל) הגיע לשולחן, קיבלנו את ערכת סלטי הבית. מה אגיד לכם? לבד מול המקרר בסופר הייתם מרכיבים ערכה יותר מוצלחת. ומן הסתם, גם פחות קרה. חלק מהסלטים פשוט יצאו מהמקרר בתוך הכלי, אחרים היו כאלה שאם מפתח מזון בשטראוס היה מציע אותם להנהלה הם היו מכריחים אותו לאכול עד הסוף, כדי שבפעם הבאה הוא ילמד שעם אוכל לא משחקים. זו היתה ערכה שבהיעדר תיאור טוב יותר אי אפשר לכנות אותה אלא כמסתפקת במועט: ארבעה מיני חצילים, כרוב מרוסק, גזר מרוסק, סלק מרוסק, חומוס מרוסק ואיקרה. האיקרה היתה בסדר. לא כשלעצמה: בהשוואה. אחר כך הגיע הדג.

אחר כך שילמנו 300 שקל, בלי מנות אחרונות, בלי קפה, עם שני בקבוקי סודה בלבד, ולפני טיפ. שבנו וניקינו את השולחן כמחווה ללקוח הבא ונסנו על נפשנו. בלילה חלמתי שהדג בא ושפך לי בירה על הראש. חייכתי אליו בהבנה: מי שמשלם 240 שקל (ובמילים: מאתיים וארבעים שקלים חדשים) עבור דג כזה, מגיע לו שישפכו לו בירה על הראש.

פרנקפיש. אבן גבירול 74, תל אביב. טל': 03-6955447.
אופנה
עיצוב
אוכל
  מדד הגולשים
ואפל בלגי עם קצפת ...
                  22.58%
הריח בחינם
                  8.6%
המהפכה הצרפתית
                  8.6%
עוד...

שגיא כהן
עור לגויים: מסעדת דרלינג  
הפסקת תה: מסעדה בבייג'ינג  
כן, אדוני הבשר: מסעדת עב בשר  
עוד...
סקר
הכי הרבה חום שהיה לי השנה
37
38
39
סביב הארבעים